אני אתן דוגמא קטנה. לילד שלי היה דלקת באצבע
מחתך כלשהו. אני חשבתי שזה כלום, אחרי כמה ימים
שזה עדיין לא עבר אבל לא החמיר החלטתי ללכת
לרופא, הוא מיד נתן אנטיביוטיקה והפחיד אותי ממה
שיכול לקרות מזה.
אבל אני - שעקבתי אחרי ההתפתחות של הדלקת
וראיתי שזה לא מחמיר, החלטתי לא לתת לו.
הרופא כמובן לא רוצה לשמוע כאלו דברים,
הוא חייב אנטיביוטיקה!
ומה שקרה זה שאחרי יום רוב הנפיחות והדלקת
ירד ואחרי עוד יום הכל עבר כלא היה.
אם הייתי נותנת לו - זה גם היה סתם וגם
הייתי בטוחה שזה בגלל האנטיביוטיקה,
אז למה לדחוף סתם אנטי...?
כמה מעניין ששכנה שלי שהיתה חכמה כמוך, יותר מהרופא הגיעה עם הבן שלה לבית חולים ושם אמרו לה הגעת בדקה ה-99 עוד שעה שעתיים והיינו צריכים להוריד את הנמק שנטצר מהדלקת הלא מטופלת הזו.
יופי, לקחת סיכון וה' עזר לך. מי אמר שבפעם הבאה שתיקחי סיכון זב יגמר כך? אני לא מוכנה לקחת סיכון בדבר כזה. צר לי. וזה שונה מחיסון לחלוטין כי במצב זיהומי כמו שאת מתארת אז זה נכון שהגוף מרפא את עצמו אבל לפעמים הזיהום מהיר וחזק מהגוף ועד שהגוף מרפא את עצמו זה כבר יכול להיות מאוחר מדי.
יש דברים שלא לוקחים איתם סיכון. מצטערת. מצב זיהומי שמצריך אנטיביוטיקה זה לא משהו שמותר לזלזל בו....