האמריקאים בירושלים זו חתיכת חוויה

[Ayalam]

יש כאן שתי סוגי מגיבות באשכול,

ירושלמיות,
ולא ירושלמיות,

הירושלמיות סובלניות פחות -כי זה נוגע להן ביומיום,
וכל השאר דנות בתאוריה בלבד,



אני צודקת???

לא צודקת
ואולי החלוקה שלך כוללנית מידי
ירושלמיות שגרות בבניינים ואזורים שהפכו לרוב חוצניקים
ואלו שלא

 

[ה. בקר]

לא קראתי את כל האשכול.
מתגובות אחדות כבר הבנתי את הלך הרוח שלו.

אז כבת להורים אמריקאיים, יש לי גם קצת מה לומר, יא?

אני חושבת שהאמריקאיים בירושלים מתחלקים ל-2. אלו הוותיקים שעלו ארצה במסירות נפש אמיתית וחיו כאן חיי דחק כאברכי כולל בשנות השבעים והשמונים כשקוטג' וגבינה צהובה היוו רק חלום ונוסטלגיה של געגועים לארץ המקור.
כאלו היו ההורים שלי.
זוג צעיר שעזב הכל ועלה ארצה. התיישב בשכונות ירושלים הצפוניות ובנה את ביתו בדם ודמע והרבה מאוד יזע.
טלפונים היו ענין נדיר ביותר. עם ההורים בארה"ב דברו פעם בחודש. לידות ילדו כאן לבד, ללא עזרה של בני משפחה, רק תמיכה של קבוצת חברות קרובות בנפש שחיו באותה סירה של בדידות ומסירות נפש. כסף לא היה בשפע בכלל. חיו בצמצום אבל מתוך תחושת שליחות אמיתית. ישיבת מיר היתה מפוצצת אז באברכים מהזן הזה.
היום האברכים האלו כבר בעלי זקן מלבין ומשפחות מפוארות שגודלו באמת מתוך רצון אמיתי לעשות מה שנכון ולגור וללמוד באווירה של ארץ ישראל.

מה שקרה היום, נוגע לזן השני של האמריקאיים. כן, אלו הצעירים.
אלו שאתם רואים בקניון רב שפע, בתנובת הארץ, בשמגר, וגם בשכונות הצפון היום.
כשאני מגיעה להורים שלי אני מרגישה כאילו נחתתי בארץ זרה.

יש אמנם פלח די קטן של כאלו שעדיין חיים מתוך הדחק ובצמצום, אברכים באמת.
אבל, רובם הגדול לא כזה. במחילה.
ואני חיה את זה.
מספיק לי לבוא לבנין של ההורים שלי ולראות משפחות עם שלושה ארבעה ילדים שיש לה 3 מכוניות משטרה של ליטל טייקס + רכב משפחתי ענק אמיתי [מה זה אוטובוס?]. שלא לדבר על ערבי חגים וחופשים שבהם הלובי מתמלא במזוודות של הטסים לחו"ל להיות עם המשפחה...
אלו חיים על חשבון ההורים. הנשים לא עובדות. יש להן עוזרת כל שבוע ובייביסיטר קבועה.

בכיף, אנחנו מפרגנים. אבל הבעיה היא שהם הכניסו מושגים לבנות שלנו שלומדות איתן. בכיתות בית יעקב מטרסדורף, למשל, יש קבוצות של בנות שעוזבות את ספסל הלימודים כל שנה בראש חודש ניסן כדי לטוס לארה"ב. נראה לכן הגיוני? לי לא.
בת דודותי, אמריקאית שמתגוררת ברמת אשכול היתה צריכה להתחייב שלא תטוס עם הבנות על חשבון הלימודים ולא תכניס את מושגי האמרקיאיות לבית הספר [צפון, סנהדריה] כשרשמה לשם את בנותיה. זה היה תנאי קבלה. ולא בכדי.
סגנון הלבוש, הנעליים היוקרתיות וכל אלו מעלים את רף הדרישות של הבנות מהבתים הישראליים או מכאלו שבהם גדלתי אני, והתנהלות זו היתה לנו לצנינים.
הם האורחים, אנחנו המארחים, לא? המנהג הוא לנהוג על פי מנהג המקום. רק כמו שכבר כתבה נוי, לפעמים כשאני מגיעה לשכונה הירושלמית הכייפית שבה גדלתי אני מגלה שאולי מנהג המקום הוא כבר לא מה שהכרתי אלא מנהג ברוקלין...

מרגישה זרה בארץ שלי.

ושוב- לא כולם כאלו, אבל מה לעשות ואלו הם הבולטים.
גם אמא שלי שהיא אמריקאית בכל נימי נפשה ועד היום מתקשה להגות עברית בצורה שלא תסגיר את מוצאה, לקול צחוקינו הרם, [היא כאן למעלה מ-40 שנה, יס?] כבר איבדה את עצמה בתוך תבשיל האמריקאיות הזו.
ושלא תחשבו- היא מרוויחה מהם, כסוכנת נסיעות, ובכל זאת כל ההתנהלות המפונקת שלהם היא לא משהו שאפשר לומר עליו במסירות נפש באו לארץ.

וקצת חבל.
כי הם אנשים טובים.
רק מה? שכחו קצת להתאים את עצמם למקום אליו הגיעו. במקום זה הם מתאימים את המקום של המקור ממנו הם הגיעו.

 

[Tweenset]

רק אני רואה את הקנאה מבצבצת פה בין השורות והתגובות?
לא, חלילה, אף אחד לא מקנא. פשוט, מפריע לנו ש.. וכואב לנו ש..
ומה אכפת לכם אם יש להם או אין להם????
מאחלת לכולם לחיות ברמה גבוהה וללא מחסור !!

גם לישראלים המסכנים, וגם לאמריקאים המסכנים

העיקר שכולם יהיו האומללים וככה סוף סוף יבוא הגואל?? (ע"ע דור שכולו חייב)

ורק שתדעו, שכשאני מגיעה לביקור בUSA - שומו שמיים!!-
אני נתקלת בהכנסת האורחים הכי יפה ומדהימה שיש! שנותנת לי הרבה מה ללמוד על איך מכניסים אורחים כמו שצריך! (ולא, לא דווקא אצל משפחות שיש להן..(!) )
אני רואה משפחות שגרות על ה14 וה16 AV. והן מסתפקות במועט, וחיות בפשטות, והנשים (!) עובדות למחייתן.. ! בדיוק כמוני וכמוך וכמו רוב האנשים החיים ע"פ כדור הארץ.
אז נכון שכשהן רוצות לתת ממתק לילד הן מחלקות לו טוויזלרס ולא טופי של כרמית, אבל זה כבר קשור לעד כמה משתלם היבוא אצלנו בארץ.. וארה"ב היא שוק למאות מליוני אמריקאים, ומטבע הדברים כח הקניה שם הרבה יותר גדול אז יש להן הרבה יותר הציע.

הן מקטרות שהחיים קשים ולא מצאו פונפונים מתאימים - כי על הקשיים האמיתיים שלהן הן לא תספרנה. בדיוק כמוני, וכמוך, וכמו כל אשה שפויה שלא מספרת בחוץ על קושי אמיתי שהיא עוברת.

"הן גרות שם בבתים של כמה קומות" נו, מה הן אשמות שככה בונים שם את הבתים?
אם הם יגלחו מהבית קומה או שתיים יעשה אתכם מרוצים???
אספר לכם סוד. ששש... לא לגלות! הרבה בתים של "כמה קומות" מורכבים מדירות דירות, ויש שם דירות שיותר קטנות מדירה ממוצעת בבני ברק. אבל ששש... ! זה ביננו

אדרבה, לכו לגור שם. מכירה הרבה ישראליות שעשו את זה
אח"כ תפתחו אשכול קיטורים מקביל בפרוג

 

[yudit10]

לא צודקת
ואולי החלוקה שלך כוללנית מידי
ירושלמיות שגרות בבניינים ואזורים שהפכו לרוב חוצניקים
ואלו שלא

גם לא צודקת.

על החתום ירושלמית שגרה בבנין שלפחות מחציתו תוצרת חוץ

 

[דונלד טראמפ]

האשכול הזה מהווה זלזול ופגיעה בתושבי ארה"ב!!!
פייק ניוז

 

[פרגית]

כשדוד שלי הגיע לארץ (וכן, יש לו בית על 3 קומות!)
הוא הודיע שהבית שלו על כל קומותיו- לא עולה כמו דירה של ההורים שלי כאן בארץ- בירושלים.... והדירה שלהם כולה 4 חדרים.
אז אפשר לקחת את גודל הדירה בפרופורציה מתאימה

 

[Natan Galant]

הניק דונלד טראמפ, תגובתך נדרשת באשכול הזה.....

 

[נוי]

לא קראתי את כל האשכול.
מתגובות אחדות כבר הבנתי את הלך הרוח שלו.

אז כבת להורים אמריקאיים, יש לי גם קצת מה לומר, יא?

אני חושבת שהאמריקאיים בירושלים מתחלקים ל-2. אלו הוותיקים שעלו ארצה במסירות נפש אמיתית וחיו כאן חיי דחק כאברכי כולל בשנות השבעים והשמונים כשקוטג' וגבינה צהובה היוו רק חלום ונוסטלגיה של געגועים לארץ המקור.
כאלו היו ההורים שלי.
זוג צעיר שעזב הכל ועלה ארצה. התיישב בשכונות ירושלים הצפוניות ובנה את ביתו בדם ודמע והרבה מאוד יזע.
טלפונים היו ענין נדיר ביותר. עם ההורים בארה"ב דברו פעם בחודש. לידות ילדו כאן לבד, ללא עזרה של בני משפחה, רק תמיכה של קבוצת חברות קרובות בנפש שחיו באותה סירה של בדידות ומסירות נפש. כסף לא היה בשפע בכלל. חיו בצמצום אבל מתוך תחושת שליחות אמיתית. ישיבת מיר היתה מפוצצת אז באברכים מהזן הזה.
היום האברכים האלו כבר בעלי זקן מלבין ומשפחות מפוארות שגודלו באמת מתוך רצון אמיתי לעשות מה שנכון ולגור וללמוד באווירה של ארץ ישראל.

מה שקרה היום, נוגע לזן השני של האמריקאיים. כן, אלו הצעירים.
אלו שאתם רואים בקניון רב שפע, בתנובת הארץ, בשמגר, וגם בשכונות הצפון היום.
כשאני מגיעה להורים שלי אני מרגישה כאילו נחתתי בארץ זרה.

יש אמנם פלח די קטן של כאלו שעדיין חיים מתוך הדחק ובצמצום, אברכים באמת.
אבל, רובם הגדול לא כזה. במחילה.
ואני חיה את זה.
מספיק לי לבוא לבנין של ההורים שלי ולראות משפחות עם שלושה ארבעה ילדים שיש לה 3 מכוניות משטרה של ליטל טייקס + רכב משפחתי ענק אמיתי [מה זה אוטובוס?]. שלא לדבר על ערבי חגים וחופשים שבהם הלובי מתמלא במזוודות של הטסים לחו"ל להיות עם המשפחה...
אלו חיים על חשבון ההורים. הנשים לא עובדות. יש להן עוזרת כל שבוע ובייביסיטר קבועה.

בכיף, אנחנו מפרגנים. אבל הבעיה היא שהם הכניסו מושגים לבנות שלנו שלומדות איתן. בכיתות בית יעקב מטרסדורף, למשל, יש קבוצות של בנות שעוזבות את ספסל הלימודים כל שנה בראש חודש ניסן כדי לטוס לארה"ב. נראה לכן הגיוני? לי לא.
בת דודותי, אמריקאית שמתגוררת ברמת אשכול היתה צריכה להתחייב שלא תטוס עם הבנות על חשבון הלימודים ולא תכניס את מושגי האמרקיאיות לבית הספר [צפון, סנהדריה] כשרשמה לשם את בנותיה. זה היה תנאי קבלה. ולא בכדי.
סגנון הלבוש, הנעליים היוקרתיות וכל אלו מעלים את רף הדרישות של הבנות מהבתים הישראליים או מכאלו שבהם גדלתי אני, והתנהלות זו היתה לנו לצנינים.
הם האורחים, אנחנו המארחים, לא? המנהג הוא לנהוג על פי מנהג המקום. רק כמו שכבר כתבה נוי, לפעמים כשאני מגיעה לשכונה הירושלמית הכייפית שבה גדלתי אני מגלה שאולי מנהג המקום הוא כבר לא מה שהכרתי אלא מנהג ברוקלין...

מרגישה זרה בארץ שלי.

ושוב- לא כולם כאלו, אבל מה לעשות ואלו הם הבולטים.
גם אמא שלי שהיא אמריקאית בכל נימי נפשה ועד היום מתקשה להגות עברית בצורה שלא תסגיר את מוצאה, לקול צחוקינו הרם, [היא כאן למעלה מ-40 שנה, יס?] כבר איבדה את עצמה בתוך תבשיל האמריקאיות הזו.
ושלא תחשבו- היא מרוויחה מהם, כסוכנת נסיעות, ובכל זאת כל ההתנהלות המפונקת שלהם היא לא משהו שאפשר לומר עליו במסירות נפש באו לארץ.

וקצת חבל.
כי הם אנשים טובים.
רק מה? שכחו קצת להתאים את עצמם למקום אליו הגיעו. במקום זה הם מתאימים את המקום של המקור ממנו הם הגיעו.

אוה! תודה בעד הדברור.
ואם אסכם בכמה מילים:
כאחת שגדלה בשכונות הללו, והיום אני מרגישה שם כגר בארץ נוכריה זה לא נעים.
חשבו על האנקדוטה הקטנה עם בתי המסכנה שאפילו לא תפסה שסונטים בה.
אני לא מדברת בכלל בכלל על תרבות הצריכה האחרת זה לא מטריד אותי, אני לא גרה שם. אין לי מליונים כדי לגור ליד אבא/אמא, ואני חיה בגן עדן מבחינת תרבות צריכה.
אני כן מדברת על אפס רצון השתלבות בסגנון הארצישראלי, ולהפך דרישה מהקהל הישראלי להתאים את עצמו. אולי זו לא דרישה, אבל איך אפשר להסביר את העובדה המוזרה שבכל פעם שאני מגיעה לאזור פונים אלי באנגלית כמובן מאליו?
מי אמר שאני מבינה בכלל?
ואין תחושתי האישית לגבי כיבוש מחוזות ילדותי המורידה מהערכה הגדולה לכל אלה שמוסרים נפשם על תורת ארץ ישראל.
יש לי די קרובי משפחה אמריקאיים שעשו כמה שנים בארץ. אגב, לא כולם כאלה מליונרים גדולים, ,אלה מבתים אברכיים מליקווד לדוגמה, שגרים בחורים קטנים העקר להיות ליד הישיבה של הבעל, והאישה עובדת כאן בארץ.

 

[נתין]

יום אחד חיכיתי בתחנת אוטובוס עמוסה עם עוד 100 איש, פתאום עוצר רכב ובתוכו כמה בחורי ישיבות אמריקאייים, אחד מהם פותח את החלון ושואג: ברוך... שהכל נהיה בדברו! ומגרגר פחית קולה לגרון. תוך שהוא מזכה את כולנו בעניית אמן מהודרת. אז הבנתי את עוצמת הבעיה שלהם.
לא פשוט לחיות ללא מסגרת משפחתית.
נכון שהם לומדים תורה ואשרי חלקם, אבל חלקם שכחו את השפיות במטוס.

 

[ה. בקר]

רק אני רואה את הקנאה מבצבצת פה בין השורות והתגובות?
לא, חלילה, אף אחד לא מקנא. פשוט, מפריע לנו ש.. וכואב לנו ש..
ומה אכפת לכם אם יש להם או אין להם????
מאחלת לכולם לחיות ברמה גבוהה וללא מחסור !!

גם לישראלים המסכנים, וגם לאמריקאים המסכנים

העיקר שכולם יהיו האומללים וככה סוף סוף יבוא הגואל?? (ע"ע דור שכולו חייב)

ורק שתדעו, שכשאני מגיעה לביקור בUSA - שומו שמיים!!-
אני נתקלת בהכנסת האורחים הכי יפה ומדהימה שיש! שנותנת לי הרבה מה ללמוד על איך מכניסים אורחים כמו שצריך! (ולא, לא דווקא אצל משפחות שיש להן..(!) )
אני רואה משפחות שגרות על ה14 וה16 AV. והן מסתפקות במועט, וחיות בפשטות, והנשים (!) עובדות למחייתן.. ! בדיוק כמוני וכמוך וכמו רוב האנשים החיים ע"פ כדור הארץ.
אז נכון שכשהן רוצות לתת ממתק לילד הן מחלקות לו טוויזלרס ולא טופי של כרמית, אבל זה כבר קשור לעד כמה משתלם היבוא אצלנו בארץ.. וארה"ב היא שוק למאות מליוני אמריקאים, ומטבע הדברים כח הקניה שם הרבה יותר גדול אז יש להן הרבה יותר הציע.

הן מקטרות שהחיים קשים ולא מצאו פונפונים מתאימים - כי על הקשיים האמיתיים שלהן הן לא תספרנה. בדיוק כמוני, וכמוך, וכמו כל אשה שפויה שלא מספרת בחוץ על קושי אמיתי שהיא עוברת.

"הן גרות שם בבתים של כמה קומות" נו, מה הן אשמות שככה בונים שם את הבתים?
אם הם יגלחו מהבית קומה או שתיים יעשה אתכם מרוצים???
אספר לכם סוד. ששש... לא לגלות! הרבה בתים של "כמה קומות" מורכבים מדירות דירות, ויש שם דירות שיותר קטנות מדירה ממוצעת בבני ברק. אבל ששש... ! זה ביננו

אדרבה, לכו לגור שם. מכירה הרבה ישראליות שעשו את זה
אח"כ תפתחו אשכול קיטורים מקביל בפרוג

לא נראה לי שזה ענין של קנאה.
אני חיה בתוך המאריקאיים. כבר כתבתי שכל משפחתי המורחבת כזו. רק ההורים שלי הם היחידים ממשפחותיהם שגרים בארץ, כל היתר שם.
לא מקנאה.
טוב לנו. ב"ה לא חסר לנו כלום.

יש כאן ענין של סגנון שנכנס לבתי הספר שלנו בשכונות המדוברות והמשפחות השיראליות הן הסובלות מזה בסופו של דבר. לא מפריע לאף אחד מה הם אוכלים בבית ואיזה ממתקים הם מקבלים [ואני גם גדלתי על טוויזלרס ששלחו לנו משם...] אבל להכניס את המושגים האלו אל תוך בתי הספר, זה כבר לא פייר.

ואין לי קשר ישיר לענין כי אני כבר לא גרה שם. אני גרה במקום הכי ישראלי שיש. ב"ה.

 

[אקורד]

זהו,
יש כאן שתי הבטים,

מבחינת האמריקאיות -הקרבה לבוא לגור כאן,
מבחינת הישראליות הירושלמיות - הבעיות שהסטייל יוצר,

וכולם צודקים!!!

 

[ה. בקר]

זהו,
יש כאן שתי הבטים,

מבחינת האמריקאיות -הקרבה לבוא לגור כאן,
מבחינת הישראליות הירושלמיות - הבעיות שהסטייל יוצר,

וכולם צודקים!!!

ויש אמריקאיים של פעם שמסרו את נפשם לגור כאן, מסירות נפש של ממש, שעיניהם כלות לראות את הסגנון המפונק שהכניסו האמריקאיים של היום...[לא כולם, אני מדגישה]. ולא משנה מה הסיבה להתנהלות הזו. היא קיימת. סיבוב אחד בשכונות הצפון בבוקרו של יום חול או בשבת בבוקר יסביר לכם הכל. מי שלא חי שם, כנראה לא יבין.

ואין לי כלום נגד אף אחד, גם אני ממשפחה אמריקאית.

עכשיו יבואו הטוענים שאני מדברת מקנאה.
בכיף

אבל אני בכלל לא שם....

 

[מקופלת]

לא נראה לי שזה ענין של קנאה.
אני חיה בתוך המאריקאיים. כבר כתבתי שכל משפחתי המורחבת כזו. רק ההורים שלי הם היחידים ממשפחותיהם שגרים בארץ, כל היתר שם.
לא מקנאה.
טוב לנו. ב"ה לא חסר לנו כלום.

יש כאן ענין של סגנון שנכנס לבתי הספר שלנו בשכונות המדוברות והמשפחות השיראליות הן הסובלות מזה בסופו של דבר. לא מפריע לאף אחד מה הם אוכלים בבית ואיזה ממתקים הם מקבלים [ואני גם גדלתי על טוויזלרס ששלחו לנו משם...] אבל להכניס את המושגים האלו אל תוך בתי הספר, זה כבר לא פייר.

ואין לי קשר ישיר לענין כי אני כבר לא גרה שם. אני גרה במקום הכי ישראלי שיש. ב"ה.

עזבי, יש אנשים שמבחינתם כל מי שאומר דעה שונה מהם, זה כמובן מקנאה.
זה לא רק באשכול הזה... תסבירי להם בק"ן טעמים את הבעיה שלך, אבל ישר יתקיפו אותך כקנאית.

 

[נתין]

הישראלים לא יודעים כמה עולה:
1- לשלוח ילד/ה למוסד לימוד בארה"ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
2- כמה עולה ביקור סטנדרטי אצל רופא משפחה בארה"ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[ה. בקר]

הישראלים לא יודעים כמה עולה:
1- לשלוח ילד/ה למוסד לימוד בארה"ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
2- כמה עולה ביקור סטנדרטי אצל רופא משפחה בארה"ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

1. נכון. למוסד יהודי. מוסדות ממשלתיים הם חינם או בגרושים אבל כמובן לא מתאימים ליהודים, בטח לא כאלו שחרדים לדבר ה'. המוסדות החרדיים עולים הון כ חודש.
2. יש ביטוחים, מידיעה. דוד שלי רופא בליקווד. את הכסף הוא מקבל מביטוח. זה לא קופ"ח אלא ביטוחים פרטיים. הם עולים יותר יקר מביטוחי קופ"ח אבל זה בהתאם להכנסות.

דודה שלי שיש לה גן פרטי בפאראקווי מקבלת מכל ילד 500$ בחודש [$ לא שקל, כן...] כפול 12-15 ילדים...
אז הכל שונה שם. אי אפשר להשוות מה שקורה שם.
אנחנו מדברים על מה שקורה כאן בארץ, לא שם.

 

[לאה ולדמן]

ויש אמריקאיים של פעם שמסרו את נפשם לגור כאן, מסירות נפש של ממש, שעיניהם כלות לראות את הסגנון המפונק שהכניסו האמריקאיים של היום...[לא כולם, אני מדגישה]. ולא משנה מה הסיבה להתנהלות הזו. היא קיימת. סיבוב אחד בשכונות הצפון בבוקרו של יום חול או בשבת בבוקר יסביר לכם הכל. מי שלא חי שם, כנראה לא יבין.

ואין לי כלום נגד אף אחד, גם אני ממשפחה אמריקאית.

עכשיו יבואו הטוענים שאני מדברת מקנאה.
בכיף

אבל אני בכלל לא שם....

כמה שהם ינסו לחקות ולהכניס לכאן את הווי החיים של שם. זה לא יהיה זה, כן?
ולכן זו עדיין מסירות נפש גדולה של לגור בארץ ישראל, זה שהם מכניסים לכאן את הווי החיים של שם זה רק נסיון לפצות על החסר של המרחק והבדידות וכל שאר האתגרים כמה שניתן (כמו שלכם שלחו ממתקים מחו"ל)

ובמקביל, מה שקורה שזה מכניס רוח זרה לארץ וזה באמת מצב מאד כואב, עליית הרף הנוראית, שבמצטבר זה משפיע בסופו של דבר על כל הארץ.

שתי הצדדים צודקים וזו בדיוק הבעיה כאן.
אבל כמו שבכל קונפליקט, א"א לפתור בעיה אם לא מנסים לראות אותה בעיני הצד שכנגד.

ובכלל, חושבת עכשיו, כתוב שבימות משיח היוקר מאמיר, אז הם בסה"כ שליחים.... יחד עם קיבוץ הגלויות כמו שכתבה כאן מישהי למעלה.
זה עוד שלב של חבלי משיח.

 

[אני לי]

אני גדלתי בירושלים עד שהתחתנתי.
הקושי הגדול שלי היה תחושת העליונות שהרגשתי מהחוצניקים, הזלזול בתרבות הישראלית, הראייה של הישראלים כפחות מתורבתים. הרבה חברות שלי, ואני רואה את זה גם היום,אצל בנות סמינר ירושלמיות אמצו לעצמן מין דיבור צפוני-אמריקאי, חולצה עם סמלי מותגים, הדרכה בקמפים, ועוד ועוד. היתה תחושה כאילו שווה יותר להיות חוצניק.

אני שמחה שהיום ילדי גדלים במקום אחר, בריא יותר, למרות הגעגועים הצורבים לירושלים. ובכל ביקור בה אני שמחה עוד יותר (וגם מתגעגעת יותר).

מאד קשה להיות "סוג ב'" בעיר שלך, להרגיש זר במולדתך.
וזו הבעיה שלי עם אמריקאים.
ולדעתי, עולי תפוצות אחרות פחות בוטים בזלזול הזה, וכך צריך להיות.
עם כל הכבוד, ויש כבוד, אתם האורחים, אתם באים לשנה-שנתיים-שלוש ואנחנו אלה שגרים פה כבר כמה וכמה דורות ונגור פה הלאה. תכבדו.

 

[ללי הופמן]

הישראלים לא יודעים כמה עולה:
1- לשלוח ילד/ה למוסד לימוד בארה"ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
2- כמה עולה ביקור סטנדרטי אצל רופא משפחה בארה"ב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מה הקשר? את מי זה מענין?
באותה מידה אפשר לכתוב: האמריקאים לא יודעים מה זה לתלות כביסה!!!!!!!!!! הם לא יודעים מה זה לעשות פסח בלי עוזרת!!!!!!!! (שכחתי כמה סימני קריאה? סורי)

 

[Tweenset]

לא נראה לי שזה ענין של קנאה.
אני חיה בתוך המאריקאיים. כבר כתבתי שכל משפחתי המורחבת כזו. רק ההורים שלי הם היחידים ממשפחותיהם שגרים בארץ, כל היתר שם.
לא מקנאה.
טוב לנו. ב"ה לא חסר לנו כלום.

יש כאן ענין של סגנון שנכנס לבתי הספר שלנו בשכונות המדוברות והמשפחות השיראליות הן הסובלות מזה בסופו של דבר. לא מפריע לאף אחד מה הם אוכלים בבית ואיזה ממתקים הם מקבלים [ואני גם גדלתי על טוויזלרס ששלחו לנו משם...] אבל להכניס את המושגים האלו אל תוך בתי הספר, זה כבר לא פייר.

ואין לי קשר ישיר לענין כי אני כבר לא גרה שם. אני גרה במקום הכי ישראלי שיש. ב"ה.

ברור שזהעניין שנודע לסגנון שלך ומשפיע על ילדותייך ועל הווי הבית שלך זכותך שזהיפריע לך . מהנקודה הזו
אבל התיאורים הללו, וההשוואות בין מה שיש שם למה שיש כאן צורמים מאד, כאילו אין להם קשיים הרי שם יש להם - - מה זה משנה בכלל?
על זה דיברתי

 

[ה. בקר]

ברור שזהעניין שנודע לסגנון שלך ומשפיע על ילדותייך ועל הווי הבית שלך זכותך שזהיפריע לך . מהנקודה הזו
אבל התיאורים הללו, וההשוואות בין מה שיש שם למה שיש כאן צורמים מאד, כאילו אין להם קשיים הרי שם יש להם - - מה זה משנה בכלל?
על זה דיברתי

אף אחד לא משווה בין מה שיש שם למה שיש כאן.
הנידון הוא על מה שיש כאן מדורי דורות ומה שהם הביאו לכאן

מה שיש שם לא מעניין ולא נוגע.
זה מה שיש כאן. בשכונות הירושלמיות.