האמריקאים בירושלים זו חתיכת חוויה

[פרקטית]

אני זוכרת שיבושי שפה מהאמריקאיות שהיו איתנו בפנימיה של "שרה שנירר" הישן - שיבושים כתוצאה מהקש בין השפה המקראית לשפה המדוברת:

"תעבירי לי את השכווי"(כשהכוונה לעוף)
"תזיזי את הפרוכת" (כשהכוונה לווילון)
אפשר את המאכלס?(מאכלת) (כשהכוונה לסכין)

 

[סטודיו מיתר]

איזה מתוק
בטח הייתן נקרעות מצחוק הישראליות ..

 

[סטודיו מיתר]

בעלי מספר שהאמריקאים היו אומרים בישיבה :
הוא מקשקש בדלת (דופק בדלת)

 

[קרן אורה]

אני מכיר שני גברים שתמיד אומרים ''תכה'', עדיין לא הבנתי מה הפירוש.

 

[לו יצוייר]

חברתי היתה מדברת 'עברית עם קצת שגוגיות' (שגיאות בלע"ז)
והיו לה בעיניים עדשים.

 

[YG&K]

אני מכיר שני גברים שתמיד אומרים ''תכה'', עדיין לא הבנתי מה הפירוש.

זה יותר באידיש

 

[פרקטית]

לקח לנו הרבה זמן להבין את הכוונות אבל זה באמת קורע!

הם גם מערבבים את המילה מַמֳש במשפטים באנגלית: למשל IT'S ממש CUTE.

 

[קרן אורה]

זה יותר באידיש

לא יודע, שניהם אמריקאים, ורק מהם שמעתי.

 

[YG&K]

לא יודע, שניהם אמריקאים, ורק מהם שמעתי.

אמריקאים אומרים את זה
אבל זה מילה ביידיש

לא יודעת את ההסבר של זה המילולי

 

[אלימלך וולו]

אחד ישב ליד הנהג
וצועק לו תתהפך תתהפך(תסתובב)
הנהג רצה לעצור את האוטובוס עד שהוא לא יירד

 

[sarigold5]

אני מכיר שני גברים שתמיד אומרים ''תכה'', עדיין לא הבנתי מה הפירוש.

אמריקאים אומרים את זה
אבל זה מילה ביידיש

לא יודעת את ההסבר של זה המילולי

הפירוש של זה הוא "אכן"

 

[נוכחות לעסקים]

איזה אשכול מעניין.
מצד אחד, טוב מאד שיש אמריקאיים כאן בארץ, כך יש לבעלי מה לעשות בו.

ובחו"ל, הלכתי לאחת החנויות עם בעלי [כדי שיתרגם לי] ואז המוכר אומר לו, נסתדר לבד. אני ישראלי, דובר עברית.

 

[אלימלך וולו]

בבית מרקחת
מישהו מבקש
יש לכם מטאטא קטן לשיניים

 

[mgv]

זה יותר באידיש

טאקע

 

[פרגית]

כשבנדוד שלי רצה להגיד לא להתייחס לאח שלו שהשתולל אז הוא אמר- לא שם לב...

 

[ש. צ. וינמן]

את לוקחת לישון?
-שימוש בפועל לוקח/ת לפני פעלים שונים.

 

[אפשרי]

לכתוב על ההתמודדות הזו זה אכן חשוב מעניין, אבל היה צליל של פטרנליזם או משהו דומה. וזה כבר לא בסדר.
כי גם מי שנמצא שמונה דורות בירושלים, עדיין, מה לעשות, ירושלים לא שייכת לו.
כמו כל עיר, היא שייכת לכל תושביה, גם למי מהם שלא יודע להשלים משפט בעברית תקינה.

ואפילו אם הם נמצאים כאן רק לכמה שנים, "לכל יהודי יש חלק בארץ ישראל", ו"ירושלים לא התחלקה לשבטים".

אמור מעתה, בירושלים החרדית יש שילוב בין שני קבוצות של תושבים, יוצאי ארה"ב (ואירופה) ואלו שאינם כאלו.
ואין "החוצניקים שמגיעים לירושלים ובגללם אנחנו מרגישים בה לא בבית".

איטס אוקי?

 

[אלימלך וולו]

בבית מרקחת
יש לכם חומר נגד שועלים?
תרופה לשיעול

 

[רותי ארליך]

תקחי מקלחת (take a shower)
מישהי שפחדה שהכלה תתקרר.. אמרה לה 'שימי סוודר שלא תהיי צנצנת'

 

[אהרן הלוי]

מהמבט שלי

אני ממש חדש פה בכל השיח וממש לא ראיתי עד ליום יומיים האחרונים

מצידי שיבואו לגור בארץ ושיסתובבו לנו בכל הרחובות וישתלטו לנו על הוורידים הראשיים במדינתינו הקטנטונת ויעשו מה שליבם חפץ ובלב מתרונן מנחת אהההההה ללכת לגלות רק כדי לגור בארצינו הקדושה....
ויסתכלו עלינו כמסכנים שלא זכו ולא יקבלו לעולם את השכר של "הגולים" שעזבו את כל היקר והקדוש רק כדי לבוא ולגור בארץ ישראל

אבל.... אבל....
לכל זה יש תנאי, "ארץ ישראל נקנית בייסורים" את זה ידענו בכל הדורות ובכל הימים,
להגיע מרחוק ולעזוב את המשפחה ייתכן ששמו ייסורים
לפספס אירועים משפחתיים גם כן יש מצב לשייכו לייסורים
להיות רחוק מההורים גם אפשר לצרף

בהיסטוריה היהודית ידענו על העולים לארץ שעזבו את הכול ובשלימות
להביא את כל העולם האמריקאי לתוך הארץ זה כבר גובל את הצד השני מהייסורים
לדאוג לסטייל שפספסנו עקב ההקרבה לגור בארץ שיגיע אתנו
לטוס בכל רבעון (לא כולם כמובן) וכל חצי רבעון לביקורים
להביא את סגנון הדיור האמריקאי לארץ
להתפנק מכל מעדני העולם וכאן בארץ ישראל
ואכמ"ל


לדעתי הפכו לנו את מושג ה"נקנית בייסורים" לאלו שהיו בארץ מאז ומקדם לא לאלו שהגרו לכאן

ובכל זאת נסכים בחפץ לב לקבלם בסבר פנים יפות כי אחינו הם ואינם מעם אחר

אבל בוא ננסה לטוס לאמריקה לכמה חודשים ולנסות איך אחינו היקרים מקבלים אותנו....

לא שולל את האפשרות שיקבלו אותנו בזרועות פתוחות
אבל גם לא בטוח