האם המצב תקין? למי פונים?

[זוטאני]

אין לי מושג מה רמת החיים שהורגלת אליה, אבל אני מצטרפת ל @רגע של ניצחון ו @שולי איטח .
ההורים שלי צעירים (עוד לא 60, בלע"ה), עדיין מחתנים ילדים (ומתחייבים על סכומים אדירים לדירות בעבורם...). אבא שלי מעולם לא יצא מהארץ, למרות שהחיים שלו אינטנסיביים מאד (משרות תורניות, אבל כמה). אמא שלי יצאה לראשונה אשתקד, בשל צורך רפואי. זה מעולם לא היה להם חסר, וגם בבין הזמנים הם מצאו הפתרונות זולים להתאווררות (מעולם לא שכרו דירה ביותר מ-500 ש"ל, ולא יותר מ-2 לילות. הפוך, היום הם משלמים יותר כדי לרוות נחת ועושים נופש משפחתי כשהרבה מהעלויות עליהם). אה, ואין להם רכב. נכון שצריך, כמו שצריך נופש ועוד מליון דברים. ויש גם אנשים שצריכים לצאת לעבוד. אבל להפוך את זה לנורמה בסיסית - זה לא.
יש להורים שלי חובות. ברור. בלע"ה התחייבויות ונישואי הילדים וכו'. אבל ביחס להרבה אחרים, שמרוויחים פי כמה - ההתנהלות היומיומית שלהם שפויה. וגם החובות. הם מסודרים, יודעים מאיפה להחזיר ואיך לגלגל ולא בטירוף שמאבד אותם.
ב"ה מכירה מקרוב מאד משפחות אברכים. רבים מהם לא עוברים את העשיריה ומתמודדים בלי חובות. וטוב להם, והם מאושרים, ולא מרגישים שחסר להם משהו בחיים.
אין לי מושג איך אנשים מגיעים לסכומים ההזויים הרשומים כאן, אם לא שכל אחד מגדיר אחרת את המושג צמצום ופשטות.
חוב לי להדגיש שלא היינו מסכנים, וגם אחיינים שלי מרגישים טוב ומאושר
דבר אחד אני יכולה לציין: סבי זצ"ל חיתן למעלה מעשרה ילדים, כולם עם דירות. אמנם המחירים עלו בדיחה ביחס להיום, ועדיין זה היה הרבה הרבה מעבר ליכולותיו. הוא תמיד אמר: מעולם לא היה לי ביד את הסכום שנתתי. אין לי מושג איך, אבל זה קרה. זו הזכות ששמורה לבני תורה.
אה, והוא נפטר בלי גרוש של חוב, ואחרי ששיפץ את המטבח הישן (זה הוא עשה אחרי נישואי הבת האחרונה), ועוד השאיר פק"מ לכל ילד.
איך? מלמעלה.

כולם נדלקו על זה שכתבתי שצריך לטוס מידי פעם- זאת לא היתה הכוונה אלא לחופשה שחייבים מידי פעם לבריאות הנפשית וזה הרבה יותר זול מלצאת לחופשה בארץ. אבל הטעתי לא הסברתי את כוונתי.
הדור שלהם הוא שונה מאד- בדור שלהם היו קצבאות ילדים ענקיות שבכלל לא היה צורך לצאת לעבודה! קיבלו כ8000 לחודש!
מחירי הדירות? אין בכלל מה להשוות- קנו דירות ב100 אלף דולר
ואין ספק שגדלו ילדים מאושרים כי האמהות הרבה פחות עבדו, אפשר לומר שבודדות עבדו הרוב היו עקרות בית שגידלו באושר את הילדים, הלוואי עלינו
ילדים חזרו הביתה ב1 בצהרים לארוחת צהרים חמה ולאמא בבית. היום? אמא חוזרת מותשת ב4
לגבי רכב- אם 2 ההורים צריכים להגיע לעבודה בזמן ולא יכולים לסמוך על תחבורה ציבורית מקרטעת שלא מגיעה למקום העבודה אז לפעמים גם 2 רכבים זה עדיף. חסכוני יותר מלבזבז שעות באוטובוסים על חשבון שעות העבודה
כל אחד לפי צרכיו...

בכל מקרה, התיאור הזה הוא נפוץ מאד בדור ההוא. ואיזה כיף שהיה אפשרות
אבל אני מדברת על הדור הצעיר

 

[תמי אחת]

כולם נדלקו על זה שכתבתי שצריך לטוס מידי פעם- זאת לא היתה הכוונה אלא לחופשה שחייבים מידי פעם לבריאות הנפשית וזה הרבה יותר זול מלצאת לחופשה בארץ. אבל הטעתי לא הסברתי את כוונתי.
הדור שלהם הוא שונה מאד- בדור שלהם היו קצבאות ילדים ענקיות שבכלל לא היה צורך לצאת לעבודה! קיבלו כ8000 לחודש!
מחירי הדירות? אין בכלל מה להשוות- קנו דירות ב100 אלף דולר
ואין ספק שגדלו ילדים מאושרים כי האמהות הרבה פחות עבדו, אפשר לומר שבודדות עבדו הרוב היו עקרות בית שגידלו באושר את הילדים, הלוואי עלינו
ילדים חזרו הביתה ב1 בצהרים לארוחת צהרים חמה ולאמא בבית. היום? אמא חוזרת מותשת ב4
התיאור הזה הוא נפוץ מאד ואיזה כיף שהיה אפשרות
אבל אני מדברת על הדור הצעיר

כפי שציינתי. ההורים שלי עדיין מחתנים ילדים, ומשלמים - במקביל - על מוסדות לימודים של אחי שעדיין בגילאי העשרה.
מעולם הם לא ראו מלון מהצד הפנימי שלו, ולא הרגישו צורך לעשות את זה. אמא שלי עובדת מאד קשה, ואבא שלי כנ"ל (כפי שציינתי - משרה תורנית), ועדיין לא רואים צורך להתאוורר במלון. מוצאים חלופות זולות ומשחררות בעבורם.
כל התיאור האטופי שציירת לא נוגע אליהם.
קצבאות? אולי רק בראשונים הם קיבלו את הסכומים הגבוהים. כל האחרונים (והם יותר מהגדולים) הם קיבלו ומקבלים את הגרושים שאני מקבלת. דירות? קנו בשנה וחצי האחרונות.
על מה את מדברת, כשאת אומרת דור אחר?

 

[זוטאני]

כפי שציינתי. ההורים שלי עדיין מחתנים ילדים, ומשלמים - במקביל - על מוסדות לימודים של אחי שעדיין בגילאי העשרה.
מעולם הם לא ראו מלון מהצד הפנימי שלו, ולא הרגישו צורך לעשות את זה. אמא שלי עובדת מאד קשה, ואבא שלי כנ"ל (כפי שציינתי - משרה תורנית), ועדיין לא רואים צורך להתאוורר במלון. מוצאים חלופות זולות ומשחררות בעבורם.
כל התיאור האטופי שציירת לא נוגע אליהם.
קצבאות? אולי רק בראשונים הם קיבלו את הסכומים הגבוהים. כל האחרונים (והם יותר מהגדולים) הם קיבלו ומקבלים את הגרושים שאני מקבלת. דירות? קנו בשנה וחצי האחרונות.
על מה את מדברת, כשאת אומרת דור אחר?

רבנים אומרים וגם אני חושבת שצריך לצאת לחופשים מידי פעם ולא צריך משהו גרנדיוזי
בטח כזוג
זה ממש ברמת החובה
דירה הם קנו רק עכשיו? לעצמם?
כי לפני 30-40 שנה הדירות עלו מאד זול
זוג רגיל שעכשיו קונה דירה נשאר עם משכנתא גובהה לאורך הרבה מאד שנים ולא כמו בשנים שלהם
והכל הרבה יותר יקר
ההוצאות והמעונות
כתבת שהוא עובד- על זה אני מדברת
סביר להניח שהוא הצליח כי הוא עבד גם אם זה משרה תורנית, גם אם זה לא היה הרבה מאד
אני אמרתי את הכל על מי שלא עובד

 

[נ נח]

אני אנונמי אז גם אני רוצה לשתף אותכם

אני אברך לשעבר - יצאתי לעבוד כי אני צריך לשלם משכנתא
אשתי עובדת ולא מכניסה סכום גבוה במיוחד
שנים גרתי בשכירות
היו לי תקופות שההכנסה שלנו בייחד עמד על 5000 ובמצב הטוב יותר 7000

*בחיים לא לקחתי הלוואה מהבנק או ממשהו פרטי - חוץ מהמשכנתא
*בחיים לא חזר לי ציק או חיוב בבנק
*בחיים לא איחרתי אפילו ביום אחד את תשלום חשמל / מים / ארנונה

הכל עניין של התנהלות נכונה [אשתי מנהלת יותר את החשבונות]

אני כבר אחרי בר מצווה של הבכור שלי - בלי חובות של שקל ברוך ה'

זה דירוג האשראי שלי - למי שלא מאמין

 

[שולי איטח]

כולם נדלקו על זה שכתבתי שצריך לטוס מידי פעם- זאת לא היתה הכוונה אלא לחופשה שחייבים מידי פעם לבריאות הנפשית וזה הרבה יותר זול מלצאת לחופשה בארץ. אבל הטעתי לא הסברתי את כוונתי.
הדור שלהם הוא שונה מאד- בדור שלהם היו קצבאות ילדים ענקיות שבכלל לא היה צורך לצאת לעבודה! קיבלו כ8000 לחודש!
מחירי הדירות? אין בכלל מה להשוות- קנו דירות ב100 אלף דולר
ואין ספק שגדלו ילדים מאושרים כי האמהות הרבה פחות עבדו, אפשר לומר שבודדות עבדו הרוב היו עקרות בית שגידלו באושר את הילדים, הלוואי עלינו
ילדים חזרו הביתה ב1 בצהרים לארוחת צהרים חמה ולאמא בבית. היום? אמא חוזרת מותשת ב4
לגבי רכב- אם 2 ההורים צריכים להגיע לעבודה בזמן ולא יכולים לסמוך על תחבורה ציבורית מקרטעת שלא מגיעה למקום העבודה אז לפעמים גם 2 רכבים זה עדיף. חסכוני יותר מלבזבז שעות באוטובוסים על חשבון שעות העבודה
כל אחד לפי צרכיו...

בכל מקרה, התיאור הזה הוא נפוץ מאד בדור ההוא. ואיזה כיף שהיה אפשרות
אבל אני מדברת על הדור הצעיר

אני דברתי על הדור שלי
בני 40+
לא היה לנו קצבאות
הרבה ואני בתוכם עבדו כבר מהתחלה משרה מלאה עד 4
נכון אין משכנתא כמעט אבל גם השכר היה הרבה הרבה יותר נמוך
מתחילים כבר לחתן

רק באה לשבר את האוזן שגם היום ב"ה בגילי ובגיל כל אחיותי הצעירות ממני שהאחרונה התחתנה לפני קצת שנים ולקחו משכנתאות יחסית גדולות , ייתכן בהחלט מצבים של כאילו שמצליחים לשמר את עצמם אברכים
וחבל לרפות את האוירה שזה בלתי אפשרי
כמובן שאני לא נכנסת למצבים שאין ברירה כל אחד יעשה לפי מצבו האישי אבל לא לפסול כאילו זה לא שייך בכלל

וכן מסכימה לגמרי שחובה נופש השאלה איפה(וספציפית לטוס אולי זה זול סתם רשמתי שזה לא במושגים שלנו בכלל עקרונית) ונכון שלפעמים רכב זה חייב המציאות

עדין המושכל שהכל חובה קצת שונה

 

[נועה מ]

זה ממש ברמת החובה

זה אתה החלטת.
אולי אנחנו מתחילים להכניס כל מיני דברים לראש ש"חייבים"?
אני לא שוללת את הצורך בחופשה. אבל למה זה חייב להיות בגדר חובה?

 

[%IOO]

רבנים אומרים וגם אני חושבת שצריך לצאת לחופשים מידי פעם

אני לא שוללת את הצורך בחופשה. אבל למה זה חייב להיות בגדר חובה?

גם עגלת בוגבו היום בגדר חובה
כנ"ל סטים
כנ"ל צלמת הכי סטייליסטית לחאלאקה
כנ"ל המון דברים מיותרים

אז אני יודעת מה שלמדו אותי - אם יש כסף קונים, אם אין לא קונים......

 

[תמי אחת]

רבנים אומרים וגם אני חושבת שצריך לצאת לחופשים מידי פעם ולא צריך משהו גרנדיוזי
בטח כזוג
זה ממש ברמת החובה
דירה הם קנו רק עכשיו? לעצמם?
כי לפני 30-40 שנה הדירות עלו מאד זול
זוג רגיל שעכשיו קונה דירה נשאר עם משכנתא גובהה לאורך הרבה מאד שנים ולא כמו בשנים שלהם
והכל הרבה יותר יקר
ההוצאות והמעונות
כתבת שהוא עובד- על זה אני מדברת
סביר להניח שהוא הצליח כי הוא עבד גם אם זה משרה תורנית, גם אם זה לא היה הרבה מאד
אני אמרתי את הכל על מי שלא עובד

קנו לילד ה-X שלהם. במחירים של היום. כן. וב"ה לכל הנשואים שלהם יש דירות. ההורים שלי גם עוזרים לילדים לגלגל משכנאתות, כי הם טוענים שהם יותר על הכביש, ולצעירים זה עלול להיות יותר מורכב.
אין לי מושג מי הם הרבנים שאומרים שצריך לצאת, והאם הם גם קןבעים את רמת החופשה. כי בעבור ההורים שלי (וגם בעבורינו הרבה פעמים) יציאה לדירה מחוץ לעיר זו חופשה. והתאווררות יכולה להיות גם בנסיעה ליום.
כבר קרה שהשגתי להורים שלי דירה לידי לכמה ימים וזה היה הנופש שלהם באותו בין הזמנים. וזה היה טוב ובריא בעבורם. מי אמר שחייבים מלון?
החכמה היא להנות מהדברים הפשוטים. אוהב כסף לא ישבע כסף, ואם נלמד להנות מהחופשות הפשוטות של החלפת אווירה, נהיה בגדר 'טוב פת חרבה ושלווה בה'.
ואם תשאלי את ההורים שלי מה הם מעדיפים: לשלם 10.000 ש"ח למלון פעם בשנה, או לסגור עוד חתיכה מהמשכנתא לבן שלהם - הם יעדיפו בבודאות את האופציה השניה.
עניין של סדרי עדיפויות, כאמור. והסיפוק הזה נותן להם מליון אווירה ושחרור...

 

[חן לב]

העול והאחריות לפרנסה אמורים להיות של הבעל ולא של האישה כמו ניתן לראות היום הרבה. זה מצב הפוך שאינו טוב!!
האישה כמובן עובדת ועוזרת אך זה לא אחריותה הבלעדית. הגיע הזמן שנשים יכניסו לעצמם טוב טוב לראש. החלפת התפקידים הזו היא גרועה ויותר מכך ומשבשת את מאזן הכוחות והתפקידים להם יועד כל אחד בבית. ברגע שאישה מגיעה להבנה זו הגבר יקח אוטומטי אחריות להכנסה של הבית. ולא צריך אפילו לדבר על כך זה רק בראש, בדוק!!!
אולי עזרה למבוגרים, לימוד עם בחורים וילדים, עבודה כקופאי בשכונה אחרת, מנקה משרדים בערב אחרי שכולם עוזבים את המקום..

 

[תמי אחת]

העול והאחריות לפרנסה אמורים להיות של הבעל ולא של האישה כמו ניתן לראות היום הרבה. זה מצב הפוך שאינו טוב!!
האישה כמובן עובדת ועוזרת אך זה לא אחריותה הבלעדית. הגיע הזמן שנשים יכניסו לעצמם טוב טוב לראש. החלפת התפקידים הזו היא גרועה ויותר מכך ומשבשת את מאזן הכוחות והתפקידים להם יועד כל אחד בבית. ברגע שאישה מגיעה להבנה זו הגבר יקח אוטומטי אחריות להכנסה של הבית. ולא צריך אפילו לדבר על כך זה רק בראש, בדוק!!!
אולי עזרה למבוגרים, לימוד עם בחורים וילדים, עבודה כקופאי בשכונה אחרת, מנקה משרדים בערב אחרי שכולם עוזבים את המקום..

רק טוב שנשים יהפכו לראשי צוות, למנהלות בכירות, לאיוש משרות מנהליות...
בואי, אם זה טוב להן, אז גם עול הפרנסה טוב להן.
מדברת על החלפת תפקידים? לכי עם זה עד הסוף, בבקשה. בעבר איש לא חשב שאשה יכולה ליטול על עצמה משרות ניהוליות, ותראי מה הולך היום עם האפליה המתקנת.
בקטנה, ככה, אשאל אותך: מכירה אישה שמוכנה להשאר בבית ו'רק' לגדל את ילדיה? שמעדיפה לא לצאת לעבוד?
ואף אחד לא דיבר על גבר שלא נוטל אחריות. זה אפילו לא הנושא כאן.
מדובר על נשים ש*מבחירה* *שמחות* שהבעל שלהן יושב ולומד (מוזר, יש כאלו יצורות) ועול הפרנסה עליהן. מכירה מספיק אברכים שמעורים בפרנסת הבית ובמקרה הצורך לוקחים על עצמם תלמידים או משהו. זה לא הנושא בכלל.

 

[TYPE:{programmer}]

העול והאחריות לפרנסה אמורים להיות של הבעל ולא של האישה כמו ניתן לראות היום הרבה. זה מצב הפוך שאינו טוב!!

הפוך. אני שמעתי את אחד האדמו"ים הגדולים, וכן אחד מראשי הישיבות הגדולות הליטאיות,
אומרים שזה זכות גדולה ועצומה של הדור שלנו
שהנשים לקחו ע"ע את עול הפרנסה כדי שהבעל יצא ללמוד.
בדור שלנו זה המצב, והוא מבורך מאוד
(פעם תפקיד האישה היה לשבת מעל הנחל 8 שעות ולשפשף בידיים חשופות ערימות בגדים טלואים,
לטחון חיטים לנפות ללוש לאפות לנקות את הרצפות עם חול, להטליא בגדים
לתפור, וכו' וכו'. כיום אין לה את כל אלו)

 

[Top Laptop טופ לפטופ]

א"א לכתוב לך באישי
אפשרי לשלוח מייל?משו?

top lap to p19 בג'ימייל
(להוריד את כל הרווחים)

 

[שולי איטח]

רק טוב שנשים יהפכו לראשי צוות, למנהלות בכירות, לאיוש משרות מנהליות...
בואי, אם זה טוב להן, אז גם עול הפרנסה טוב להן.
מדברת על החלפת תפקידים? לכי עם זה עד הסוף, בבקשה. בעבר איש לא חשב שאשה יכולה ליטול על עצמה משרות ניהוליות, ותראי מה הולך היום עם האפליה המתקנת.
בקטנה, ככה, אשאל אותך: מכירה אישה שמוכנה להשאר בבית ו'רק' לגדל את ילדיה? שמעדיפה לא לצאת לעבוד?
ואף אחד לא דיבר על גבר שלא נוטל אחריות. זה אפילו לא הנושא כאן.
מדובר על נשים ש*מבחירה* *שמחות* שהבעל שלהן יושב ולומד (מוזר, יש כאלו יצורות) ועול הפרנסה עליהן. מכירה מספיק אברכים שמעורים בפרנסת הבית ובמקרה הצורך לוקחים על עצמם תלמידים או משהו. זה לא הנושא בכלל.

נראה לי אנחנו מדברות/חיות-כלומר כמוני וכמוך לעומת אחרים כאן בפלנטה שונה

אני וכנראה גם את גדלתי וחונכתי וכך כל הסביבה שלי להעדיף חיי אברכות בכל מחיר
ההיפך המצב שאין ברירה וצריך לצאת הוא דיעבד שבדיעבד
ולא רוצה ח"ו לזלזל באף אחד כי כולנו מבינים את הצורך

רק מסבירה שכאשר חיים כך עושים ככל האפשר שימשיך ומאושרים בזה!!!!!
מודים על כל יום שאפשר
גם בני הבית שמחים וגאים בכך
וב"ה לא חסר דבר כי חסר זה הרבה פעמים בראש

ואני לא מתימרת לדבר כי אני חיה ב"ה טוב (אמנם בחסכנות) אבל למה שצריך יש לנו
(לא מתקרב לסכומי המשכורות שרצים כאן אבל ב"ה הילדים שלי גדלו ומקבלים כל מה שצריכים )
רק רואה גם את כל הסביבה שלי
(ההיפך בסביבה שלי זה לא יצורות אלא כולם ומי שלא לה קשה

 

[אסתי3311]

מכירה אישה שמוכנה להשאר בבית ו'רק' לגדל את ילדיה? שמעדיפה לא לצאת לעבוד?

כן. אני.
אם הסטנדרט היה שנשים לא עובדות אז אני חושבת שהרבה חסמים כמו מקובלות חברתית/ תחושת שווי וערך עצמי היו יורדים ונשים היו מעדיפות להשאר בבית.
מה יותר טוב מזה?
לגדל ילדים בנחת. לנהל את הבית בלי שד שרודף ולא נותן לעצור.

מי שגידול ילדים וניהול הבית לא מספקים אותה יש המון דרכים נוספות בשביל לחוש תחושת מימוש.
היום מימוש= עבודה.
אבל זו משוואה שיכולה בהחלט להשתנות.

 

[תמי אחת]

כן. אני.
אם הסטנדרט היה שנשים לא עובדות אז אני חושבת שהרבה חסמים כמו מקובלות חברתית/ תחושת שווי וערך עצמי היו יורדים ונשים היו מעדיפות להשאר בבית.
מה יותר טוב מזה?
לגדל ילדים בנחת. לנהל את הבית בלי שד שרודף ולא נותן לעצור.

מי שגידול ילדים וניהול הבית לא מספקים אותה יש המון דרכים נוספות בשביל לחוש תחושת מימוש.
היום מימוש= עבודה.
אבל זו משוואה שיכולה בהחלט להשתנות.

ברור, גם אני.
אבל אחרי שלא זה המצב - נראה אותנו מתמודדות עם זה ושואבות סיפוק נטו מגידול הילדים (ולא משלימות את הצורך בשופינג וכו').
מותר לנו להודות בסיפוק ובהנאה שאנו גורפות מהעבודה לנו. זה בסדר, ונצרך. אבל בואו לא נתכחש לכך

 

[אסתי3311]

בואי, אם זה טוב להן, אז גם עול הפרנסה טוב להן.

עול הפרנסה?
לא נשמע משהו שנשים צריכות להאבק כדי לקחת אותו. בדיוק להפך. הוא עול.

נראה לי מאד נוח וחסר עול שהאחריות הכספית תהיה על הבעל.
האישה עובדת בפועל.
אם חסר כסף? הבעל לגמרי בתמונה. זה בעיקר שלו.

 

[תמי אחת]

עול הפרנסה?
לא נשמע משהו שנשים צריכות להאבק כדי לקחת אותו. בדיוק להפך. הוא עול.

נראה לי מאד נוח וחסר עול שהאחריות הכספית תהיה על הבעל.
האישה עובדת בפועל.
אם חסר כסף? הבעל לגמרי בתמונה. זה בעיקר שלו.

אף אחד לא אמר אחרת, ולא *חייבים* להוציא דברים מהקשרם.
עם כל הסייפא שלך אני מסכימה לחלוטין, ורוב הבתים שאני מכירה מתנהלים בדיוק כך. האשה היא המפרנסת, והאחריות היא של הבעל (או לפחות בשותפות) - ועל זה ה'שכוייח' שהענקתי.

התגובה שלי היתה במענה לזו שטענה ש

זה מצב הפוך שאינו טוב!!
החלפת התפקידים הזו היא גרועה ויותר מכך ומשבשת את מאזן הכוחות והתפקידים להם יועד כל אחד בבית.

אוקיי? אם החלפת תפקידים אינו מצב בריא, שלא תחתור להיות ראש צוות, בבקשה, או מנכ"לית משרד.

 

[אסתי3311]

מותר לנו להודות בסיפוק ובהנאה שאנו גורפות מהעבודה לנו. זה בסדר, ונצרך. אבל בואו לא נתכחש לכך

בהחלט. אבל המחירים הם גבוהים.
באופן אישי הייתי מעדיפה לותר על הסיפוק וההנאה וגם על תג המחיר של אמהות עשוקה. (ולא רק)

יש תחומי ענין רבים שלא קשורים לפרנסה/ תחום עיסוק שנשים רבות היו שמחות ללמוד ולהעמיק בהם לו היתה להן פניות ופנאי.
וביננו, כל המקצועות שלומדים היום האם מישהי היתה לוקחת אותם נטו כהובי?

 

[רצוני לעשות רצונך]

עול הפרנסה?
לא נשמע משהו שנשים צריכות להאבק כדי לקחת אותו. בדיוק להפך. הוא עול.

נראה לי מאד נוח וחסר עול שהאחריות הכספית תהיה על הבעל.
האישה עובדת בפועל.
אם חסר כסף? הבעל לגמרי בתמונה. זה בעיקר שלו.

שמעתי פעם מדמות חשובה
שצינור הפרנסה עובר דרך הבעל.
זה אומר שפרנסה שאישה מביאה אין עימה ברכה.
אנחנו לוקחות מהבעל את העול של לצאת לעבוד כי אנחנו רוצות שהוא ישב וילמד
אבל עול הפרנסה הוא עליו.
לכן, הגיוני שהבעל יקח את העול עליו גם אם בפועל הוא לא עובד.

 

[הכהה את שיניו]

2. אם היא בריאה לחלוטין אין שום סיבה בעולם שתכניס רק 4,500. היא לא עובדת משרה מלאה מן הסתם, מדוע

נכון מאוד!
האמת שבכל העינין זה הכי תפס אותי.
מי משתכרת היום 4500 משרה מלאה?? מה אפשר לעשות בגרושים האלו...
מציע דבר ראשון להחליף לעבודה רווחית יותר.