האם אנחנו מאמינים לנתונים שבנק ישראל מביא?

[יוחנן 1]

אני מדבר על הזמן שהמדד היה 4 אחוז(לפי מה שהבנתי אז(שמעתי את זה בכמה ראיונות בתקשורת שמחירי התובלה עלו מ2000 דולר למכולה ל10000 כמדומני )

אז אם לדבריך זה סיבה לעליית המדד, אז בחודשים האחרונים זה אחד הדברים שמאזנים את המדד.

אני מציע לכולם לא לתת לקונספירציות מוזרות להשתלט לכם על הראש.

 

[shimשימי]

אז אם לדבריך זה סיבה לעליית המדד, אז בחודשים האחרונים זה אחד הדברים שמאזנים את המדד.

אני מציע לכולם לא לתת לקונספירציות מוזרות להשתלט לכם על הראש.

לכמה ירד מחירי התובלה הימית?

אגב ברור שזה לא רק זה

אבל גם זה

 

[יוחנן 1]

לכמה ירד מחירי התובלה הימית?

ירידה במדד דמי ההובלה הימית

מדד המכולות העולמי המשולב של חברת המחקר Drewry ירד השבוע ב-4% ל-5,985.53 דולר לכל מכולת 40 רגל

www.port2port.co.il

 

[shimשימי]

ירידה במדד דמי ההובלה הימית

מדד המכולות העולמי המשולב של חברת המחקר Drewry ירד השבוע ב-4% ל-5,985.53 דולר לכל מכולת 40 רגל

www.port2port.co.il

ועדיין המחיר הוא ביותר ממאה אחוז ממה שהיה לפני

 

[יוחנן 1]

ועדיין המחיר הוא ביותר ממאה אחוז ממה שהיה לפני

נכון, ממה שהיה לפני הקורונה לפני יותר משנתיים וחצי.

אבל לפני שנה וגם לפני כמה חודשים זה היה יותר יקר, וזה ירד וכל הזמן ממשיך לרדת.

 

[shimשימי]

נכון, ממה שהיה לפני הקורונה לפני יותר משנתיים וחצי.

אבל לפני שנה וגם לפני כמה חודשים זה היה יותר יקר, וזה ירד וכל הזמן ממשיך לרדת.

בקיצור זה רק מסביר למה מדד המחירים לצרכן זה בדיחה
כי אם לפני שנה וחודש מחירי התובלה היו 2000 דולר נניח
ואחרי חודש זה קפץ ל5000 דולר

ואז שנה שלמה זה נשאר על 5000 דולר
אז זה יחשב שלא היה עלייה במדד


למרות שהמשכורות נשארו אותו דבר

 

[יוחנן 1]

בקיצור זה רק מסביר למה מדד המחירים לצרכן זה בדיחה
כי אם לפני שנה וחודש מחירי התובלה היו 2000 דולר נניח
ואחרי חודש זה קפץ ל5000 דולר

ואז שנה שלמה זה נשאר על 5000 דולר
אז זה יחשב שלא היה עלייה במדד


למרות שהמשכורות נשארו אותו דבר

בזמן שזה עלה אז זה העלה את המדד ואח"כ אם זה לא עלה עוד, אז זה לא מעלה עוד.
לא הבנתי איפה הבדיחה?

 

[shimשימי]

בזמן שזה עלה אז זה העלה את המדד ואח"כ אם זה לא עלה עוד, אז זה לא מעלה עוד.
לא הבנתי איפה הבדיחה?

כי לי זה נראה מוזר שמחשבים את המדד ולפיו קובעים אם צריך לעלות ריבית או לא(ובכלל האם להאמין לנתונים שאומרים כמו שנאמר לעיל שנראה לא הגיוני שגז מים חשמל דלק מזון מסעדות וכו עלה כנ"ל)
אבל עצם הרעיון עצמו מוזר לדעתי

כי הרבה יותר הגיוני היה למדוד את ההכנסה הממוצעת של משק בית ולבדוק כמה אותו משק בית ממוצע
מבזבז על המחיה השוטפת שלו ביחס להכנסה הממוצעת של כל שנה
נניח אם מרוויח 100 שקל ומבזבז 70 שקל אז יחשב 70 אחוז
ובשנה אחרת אם מרוויח 100 שקל ועלה ל80 אז יחשב 80 אחוז

אבל הצורה שזה נעשה זה סוג של הטעייה כי אם בשנה נתונה המחירים יהיו גבוהים והאינפלצייה תעלה ב100 אחוז
ולאחר מיכן תישאר באותו מחיר ואפילו תרד אז יגידו שיש דיפלצייה
כשעדין המחירים יקרים מאוד

 

[יוחנן 1]

כי לי זה נראה מוזר שמחשבים את המדד ולפיו קובעים אם צריך לעלות ריבית או לא(ובכלל האם להאמין לנתונים שאומרים כמו שנאמר לעיל שנראה לא הגיוני שגז מים חשמל דלק מזון מסעדות וכו עלה כנ"ל)
אבל עצם הרעיון עצמו מוזר לדעתי

כי הרבה יותר הגיוני היה למדוד את ההכנסה הממוצעת של משק בית ולבדוק כמה אותו משק בית ממוצע
מבזבז על המחיה השוטפת שלו ביחס להכנסה הממוצעת של כל שנה
נניח אם מרוויח 100 שקל ומבזבז 70 שקל אז יחשב 70 אחוז
ובשנה אחרת אם מרוויח 100 שקל ועלה ל80 אז יחשב 80 אחוז

אבל הצורה שזה נעשה זה סוג של הטעייה כי אם בשנה נתונה המחירים יהיו גבוהים והאינפלצייה תעלה ב100 אחוז
ולאחר מיכן תישאר באותו מחיר ואפילו תרד אז יגידו שיש דיפלצייה
כשעדין המחירים יקרים מאוד

אז אני מציע לך ללמוד כלכלה ואח"כ יהיה היגיון שתציע איך צריך למדוד את המדד...

 

[shimשימי]

אז אני מציע לך ללמוד כלכלה ואח"כ יהיה היגיון שתציע איך צריך למדוד את המדד...

ללמוד 3 שנים תואר ראשון כלכלה כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת? זה מה שאתה מציע?

ננסח את השאלה באופן שונה-האם אתה חושב שאינפלצייה גבוהה היא סיבה יותר טובה לעליית הריבית יותר מאשר
המחירים עצמם?(הדוגמה הברורה שנאמרה לעיל)

אגב אתה למדת כלכלה?

 

[יוחנן 1]

ללמוד 3 שנים תואר ראשון כלכלה כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת? זה מה שאתה מציע?

ננסח את השאלה באופן שונה-האם אתה חושב שאינפלצייה גבוהה היא סיבה יותר טובה לעליית הריבית יותר מאשר
המחירים עצמם?(הדוגמה הברורה שנאמרה לעיל)

אגב אתה למדת כלכלה?

לא למדתי כלכלה, ולכן אני גם לא מתקיף את אלו שלמדו את זה ומבינים בזה ומציע להם איך לעשות את עבודתם.
ובדיוק כמו שאני לא נכנס לחדר ניתוח בבית חולים, ומתחיל לחלק עצות לרופאים איך לנתח, וגם טורח להסביר להם שמה שהם תמיד עושים זה לא הגיוני...

 

[shimשימי]

לא למדתי כלכלה, ולכן אני גם לא מתקיף את אלו שלמדו את זה ומבינים בזה ומציע להם איך לעשות את עבודתם.
ובדיוק כמו שאני לא נכנס לחדר ניתוח בבית חולים, ומתחיל לחלק עצות לרופאים איך לנתח, וגם טורח להסביר להם שמה שהם תמיד עושים זה לא הגיוני...

תשמע אני מעדיף לנסות לשאול את השאלות כדי בסוף להבין משהו מאשר בכלל לא לשאול
רוב האנשים לא מבינים בפנסיות שלהם לא מבינים במסלולי משכנתאות
לא מבינים במה שהבנקים עושים
וכדי להגיע למצב שאתה נהיה יועץ כלכלי לבנקים אז ברור שאתה צודק שצריך ללמוד את הנושא לעומק
ולהיות קצת יותר חכם מאלו שהמציאו את הרעיונות הללו
ואין בהודעתי לעיל שום רעיון לנסות לתקוף כמו שאתה אומר

אבל בהחלט אני תוהה על מה שקורה גם על המדד שעלה רק ב5 אחוז
וגם על הצורה שביום בהיר הבנק מעלה ריבית ועוד ועוד למרות שיש אנשים שזה ממש שובר אותם כלכלית
והכל בגלל האינפלצייה שכאילו הגיע משום מקום

והרי רק לפני שנה אף אחד לא סיפר לנו שזה מה שהולך לקרות(רק מראה כמה שהכלכלה הוא עניין פסיכולוגי ומאוד
לא מדעי כמו שמנסים לצייר ואם תרצה שאראה לך כמה הכלכלנים מנהלי השקעות וכו וכו טועים בלי סוף
אז דווקא נראה לי שלהיות כלכלן זה לא אומר שאתה מייבין גדול בהכרח,בניגוד לרפואה ששם זה יותר מדע מדוייק)


ולכן אני חושב שיש מקום לנסות לקבל תשובות
והנה לדוגמה בנושא של ה5 אחוז מדד יש כמה ניקים לעיל שהסכימו איתי שהם מרגישים את זה ביותר
ולגבי הרעיון שמעלים ריבית רק כשהמחירים עולים
ולא לפני (למרות שהמחירים היו יקרים פה וכמעט פי 2 יותר יקר לחיות פה מהרבה מקומות באירופה)
אז יש מקום רב להבין את הצורה שהבנקים עובדים
ולא צריך ללמוד עכשיו 3 שנים כלכלה בשביל זה
להבין למה הבנקים נזכרים כל כך מאוחר? בכמה מילים וזהו!
ולמה עוד חצי שנה כנראה שפתאום יראו ירידה באיפנפלצייה למרות
שזה ירידה מלאכותית כי היא מוושוית ל12 חודשים אחורה
זה יהיה סיבה לבנקים להוריד את הריבית

 

[hishtadlut]

ולמה עוד חצי שנה כנראה שפתאום יראו ירידה באיפנפלצייה למרות
שזה ירידה מלאכותית כי היא מוושוית ל12 חודשים אחורה
זה יהיה סיבה לבנקים להוריד את הריבית

האינפלציה היא מעגל של עליות מחירים
(המחירים במכולת התייקרו אז הגננת מיקרת אז הפאנית מיקרת ואז המכולת מיקרת עוד פעם וחוזר חלילה),
בשביל לעצור את המעגל הזה מייקרים את הריבית ואז כשיותר יקר לצרוך העסקים נאלצים להוריד מחירים בשביל לשמר לקוחות,
אם בעז"ה עוד חצי שנה יראו שנמדד יורד זה אומר שנשבר המעגל ואיך צורך בריבית גבוהה.

 

[shimשימי]

האינפלציה היא מעגל של עליות מחירים
(המחירים במכולת התייקרו אז הגננת מיקרת אז הפאנית מיקרת ואז המכולת מיקרת עוד פעם וחוזר חלילה),
בשביל לעצור את המעגל הזה מייקרים את הריבית ואז כשיותר יקר לצרוך העסקים נאלצים להוריד מחירים בשביל לשמר לקוחות,
אם בעז"ה עוד חצי שנה יראו שנמדד יורד זה אומר שנשבר המעגל ואיך צורך בריבית גבוהה.

אז זהו שלא!
כי האינפלצייה מושווית ל12ה חודשים אחורה
ןאם נניח טחינה עלתה 2 שקל ועלתה ל17 שקל
ונשארה ככה 12 חודשים אז לאחר מכן יגידו שהאינפלצייה היא 0 (למרות שהמשכורות נשארו אותו דבר)

 

[דורה1]

ללמוד 3 שנים תואר ראשון כלכלה כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת? זה מה שאתה מציע?

ננסח את השאלה באופן שונה-האם אתה חושב שאינפלצייה גבוהה היא סיבה יותר טובה לעליית הריבית יותר מאשר
המחירים עצמם?(הדוגמה הברורה שנאמרה לעיל)

אגב אתה למדת כלכלה?

מדד האינפלציה לא נועד למדוד יוקר מחיה, אלא שחיקה של ערך הכסף.
לכן לא רלוונטי ממוצע הוצאה למשק בית, מול ממוצע הכנסה.

דוגמה - בשנת 21 מ’’ב ממוצע הכניס 20 אל’’ש לחודש, והוציא 10.
בשנת 22 הכניס 40 והוציא 20.
מדד יוקר המחיה לא זז, (ב-%). ואם נמדוד אינפלציה בצורה כזו נגלה שהיא 0.
אבל הפנסיה של כולם נחתכה ב 50%. כנ’’ל הפיקדונות, והמשכנתאות.

אגב יש מדד שבודק בצורה שבה אתה הצעת, זה נקרא מדד השכר הריאלי.

אז זהו שלא!
כי האינפלצייה מושווית ל12ה חודשים אחורה
ןאם נניח טחינה עלתה 2 שקל ועלתה ל17 שקל
ונשארה ככה 12 חודשים אז לאחר מכן יגידו שהאינפלצייה היא 0 (למרות שהמשכורות נשארו אותו דבר)

אין בעייה שהמחירים נשארים יקרים כל עוד אין שחיקה מתמשכת של הכסף.
(זו כן בעייה, אבל זה לא מסוכן כמו אינפלציה).
אי יציבות המחירים מסוכנת פי כמה ממחירים יקרים.

 

[shimשימי]

מדד האינפלציה לא נועד למדוד יוקר מחיה, אלא שחיקה של ערך הכסף.
לכן לא רלוונטי ממוצע הוצאה למשק בית, מול ממוצע הכנסה.

דוגמה - בשנת 21 מ’’ב ממוצע הכניס 20 אל’’ש לחודש, והוציא 10.
בשנת 22 הכניס 40 והוציא 20.
מדד יוקר המחיה לא זז, (ב-%). ואם נמדוד אינפלציה בצורה כזו נגלה שהיא 0.
אבל הפנסיה של כולם נחתכה ב 50%. כנ’’ל הפיקדונות, והמשכנתאות.

אגב יש מדד שבודק בצורה שבה אתה הצעת, זה נקרא מדד השכר הריאלי.


אין בעייה שהמחירים נשארים יקרים כל עוד אין שחיקה מתמשכת של הכסף.
(זו כן בעייה, אבל זה לא מסוכן כמו אינפלצייה).
אי יציבות של מחירים מסוכנת פי כמה ממחירים יקרים.

תודה.
אבל אם תוכלי לחדד יותר כי לא הבנתי לגמרי
רק אחדד קצת יותר
כשמחירי הדירות פה מטורפים
מחירי המזון ההיגינה וכו מטרופים לגמרי יותר ממקומות אחרים בכמעט פי 2
כשהכל פה יקר אז כולם אומרים לא נורא תשמע יש לי שקל יציב הוא יקר אומנם
אבל סבבה לי העיקר שהוא מטבע חזק יציב ולא זז (וזה שאני בקושי גומר את החודש והמשכנתא גבוהה
והמחייה יקרה זה ממש לא משנה כי העיקר שהשקל יציב)
אבל אם פתאום השקל נחלש אז כולם אומרים יווווואוווו ווואלה המצב קטספרופה
השקל נחלש ב5 אחוז

 

[קוה אל ה']

כל רגע - הקניות לחג: טירוף של הוצאות בכרטיסי אשראי

הקניות לחג נתוני שב״א - עלייה של יותר מ-18% בהוצאות הבוקר בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד | הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 נרשמו במערכות שב״א הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף של למעלה מ-350.8 מיליון ₪

www.kore.co.il

מדובר על עליה של 18.1% לעומת הנתון המקביל בערב ראש השנה תשפ״ב
ולא נראה לי שקנו יותר מוצרים....

 

[hishtadlut]

כל רגע - הקניות לחג: טירוף של הוצאות בכרטיסי אשראי

הקניות לחג נתוני שב״א - עלייה של יותר מ-18% בהוצאות הבוקר בכרטיסי אשראי לעומת אשתקד | הבוקר בין השעות 8 עד 11:00 נרשמו במערכות שב״א הוצאות בכרטיסי אשראי בהיקף של למעלה מ-350.8 מיליון ₪

www.kore.co.il

מדובר על עליה של 18.1% לעומת הנתון המקביל בערב ראש השנה תשפ״ב
ולא נראה לי שקנו יותר מוצרים....

כל שנה יש בדיקות של מחירי סל מוצרים בסופרים, צריך לראות את הבדלים במחירים בין שנה זו לשנים קודמות

 

[hishtadlut]

אז זהו שלא!
כי האינפלצייה מושווית ל12ה חודשים אחורה
ןאם נניח טחינה עלתה 2 שקל ועלתה ל17 שקל
ונשארה ככה 12 חודשים אז לאחר מכן יגידו שהאינפלצייה היא 0 (למרות שהמשכורות נשארו אותו דבר)

אם הטחינה נשארה ב12 חודשים האחרונים באותו המחיר אז זה סימן שאין אינפלציה (מעגל של עליות מחירים),
יש פה בעיה אחרת של יוקר מחיה,
הדרך לפתור יוקר מחיה כשאין אינפלציה הוא לא דרך ריבית יקרה כי אז יווצר מצב של דיפלציה שתפגע ביכולת הקניה, כי אמנם המחירים ירדו אבל לאנשים לא יהיה את הכסף לשלם.

 

[shimשימי]

אם הטחינה נשארה ב12 חודשים האחרונים באותו המחיר אז זה סימן שאין אינפלציה (מעגל של עליות מחירים),
יש פה בעיה אחרת של יוקר מחיה,
הדרך לפתור יוקר מחיה כשאין אינפלציה הוא לא דרך ריבית יקרה כי אז יווצר מצב של דיפלציה שתפגע ביכולת הקניה, כי אמנם המחירים ירדו אבל לאנשים לא יהיה את הכסף לשלם.

אני בהחלט החכמתי מהרעיון הזה
אבל עדיין לא הבנתי לגמרי

ואשמח אם תעזרי לי להשלים את הנקודה שחסרה לי


אם הרעיון של הריבית זה להוריד מחירים



אז גם כאשר העליית המחירים התבצעה אפשר לעשות את זה

הרי לפי בנק ישראל מודדים את זה 12 חודשים אחורה
ולכן אחרי 12 חודשים מבחינתך זהו כבר נגמר הסיפור
הטחינה עולה 17 שקל וכבר לא יעזור הריבית

ואני שואל הרי אם בנק ישראל היה מודד את זה לפי 24 חודש אחורה
אז הוא כן היה ממשיך עם הריבית
כי אז זה עדיין היה מוגדר כעליית מחירים ושחיקה בערך הכסף
ולא בעייה של מוצרים יקרים

ובקיצור מי החליט שאחרי 12 חודש זהו כבר נגמר הסיפור ולא יעזור ריבית

ואגב אם את מדברת על דיפלצייה אז אני רוצה לחדש לך
שבישראל יש את שתי הבעיות

א.יוקר מחייה(עוד לפני ההאינפלצייה)
ב.אינפלצייה

משום מה לא איכפת לך כשיש את האינפלצייה לעלות את הריבית גם אם זה יפגע ביכולת הקנייה
של האנשים
אבל כשיש רק את הבעיה הראשונה כמו שהיה ממש לפני זה אז לא!