דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

[אם אין אני לי]

צר לי לאכזב,
אני חסידית בעצמי ומכירה מקרוב

הכל בסדר
רק זו כנראה חויה אישית שלך ,שאת קושרת אולי להשתייכות הקהילתית שלך
אבל אני ממש לא חושבת שזה אפיון כללי
בכל אופן מהכירות האישית שלי מסביבתי

לעניינינו
לא חושבת גם שזו כוונת המשוררת בספר...

 

[איילת השחר~]

(כתבתי "חסידים מסוג מסוים")

מי אמר שנחמי "חסידית מסוג מסויים"?
בעיות תקשורת בין בני זוג יכולות להופיע בכל המגזרים למיטב ידיעתי.

 

[מרחבית]

אמנות היא אמנות היא אמנות.

הנושא כאן איננו אומנות, אך אכתוב בקצרה את דעתי הכללית על אומנות:
1. אמנות אמורה להיות אמצעי למטרה, ולא מטרה בפני עצמה.
2. כל סגנון חדש של אומנות התחיל מפורצי דרך, שלא הלכו לפי הכללים המקובלים.
3. כשצייר מצייר ציור מופשט, למשל, ומפיץ אותה בציבור, הוא לוקח לגמרי בחשבון שיהיו מיליון פרשנויות, ולא בטוח שאפילו אחת תקלע לתחושתו וכוונתו המקוריים. יש יצירה, והיא עושה לאנשים מה שהיא עושה.

 

[HennyS]

מי אמר שנחמי "חסידית מסוג מסויים"?
בעיות תקשורת בין בני זוג יכולות להופיע בכל המגזרים למיטב ידיעתי.

סוג מסוים לא התכוונתי דווקא חסידות מסוימת
ובעיות תקשורת כמובן יכולות להופיע בכל מקום, אבל נראה לי שכאן לא מדובר בבעית תקשורת, אלא בקשר שפשוט נבנה בקצב אחר, וכן זה קיים יותר בקהילות חסידיות- כמובן לא בכולן וכנראה שאפילו לא ברובן.

 

[shira bira]

הנושא כאן איננו אומנות, אך אכתוב בקצרה את דעתי הכללית על אומנות:
1. אמנות אמורה להיות אמצעי למטרה, ולא מטרה בפני עצמה.
2. כל סגנון חדש של אומנות התחיל מפורצי דרך, שלא הלכו לפי הכללים המקובלים.
3. כשצייר מצייר ציור מופשט, למשל, ומפיץ אותה בציבור, הוא לוקח לגמרי בחשבון שיהיו מיליון פרשנויות, ולא בטוח שאפילו אחת תקלע לתחושתו וכוונתו המקוריים. יש יצירה, והיא עושה לאנשים מה שהיא עושה.

הכל נכון
ועדיין הצייר יכול לשמוע הצעות לשיפור או פרשנויות שטוענות שהוא התכוון אחרת ולא להסכים איתן או לא לקבלן.
די בכך שקיים דיון והן מתאפשרות.
כל הבעיה היא כפי שציינו כשהדיון יורד לרמת הטענה וזה אכן קרה.

 

[Ruty Kepler]

אני חושבת שהקושי של נחמי קשור מאוד בזה שהיא חסידית (מסוג מסוים), זה לא רק שבעלה הרבה שעות לא בבית, אלא שיש פחות קשר ביניהם (ואל תקפצו עלי) - רק כשהיו להם שני ילדים הוא קנה לה מתנה לחג בפעם הראשונה...
ההתפתחות בספר בעיני היתה לא רק בירידה מהפרפקציוניזם שלה, אלא גם בבניה של הזוגיות.

זו אכן לדעתי אחת מנקודות השוני בין אברכים חסידיים לליטאים.
אצל הליטאים, האברך הטרי מוכוון לשותפות מלאה בבית, במקביל ובלי סתירה ללימוד תורתו. כי כל העולם הליטאי בנוי סביב משפחות אברכיות, וכך נוצרו איזונים בין העזרה בבית-השהות עם האשה-לימוד התורה.

אצל החסידים, יש יותר אפשרות שהשקיעות בלימוד תבוא על חשבון הבית, הזוגיות והאשה.
כי האברך החסידי אומר לעצמו: צו בעסער האט קיין נישט א שיעור, לטוב יותר אין גבול, וקובע עוד ועוד שיעורים וחברותות וצולל באושר אל ים הלימוד, וכך חושבת גם רעייתו - שלמעשה מתמודדת כחיילת בודדת, כי אין לה מעטפת ציבורית של אורח חיים והנחיות מתאימות.

והנכתב לעניות דעתי כתבתי ומתוך שיחות עם אברכיות חסידיות רבות.

 

[החכמה צודקת]

והנכתב לעניות דעתי כתבתי ומתוך שיחות עם אברכיות חסידיות רבות.

וגם עם אברכיות ליטאיות רבות?

 

[מריומה~]

זו אכן לדעתי אחת מנקודות השוני בין אברכים חסידיים לליטאים.
אצל הליטאים, האברך הטרי מוכוון לשותפות מלאה בבית, במקביל ובלי סתירה ללימוד תורתו. כי כל העולם הליטאי בנוי סביב משפחות אברכיות, וכך נוצרו איזונים בין העזרה בבית-השהות עם האשה-לימוד התורה.

אצל החסידים, יש יותר אפשרות שהשקיעות בלימוד תבוא על חשבון הבית, הזוגיות והאשה.
כי האברך החסידי אומר לעצמו: צו בעסער האט קיין נישט א שיעור, לטוב יותר אין גבול, וקובע עוד ועוד שיעורים וחברותות וצולל באושר אל ים הלימוד, וכך חושבת גם רעייתו - שלמעשה מתמודדת כחיילת בודדת, כי אין לה מעטפת ציבורית של אורח חיים והנחיות מתאימות.

והנכתב לעניות דעתי כתבתי ומתוך שיחות עם אברכיות חסידיות רבות.

לדעתי לא מדויק לגבי נשים ליטאיות. יש גם הרבה גברים ליטאים שהם לא שותפיים ולימוד התורה גם נתפס אצלם ככזה.
אני חושבת שמה שהתכוונה הני זה לגבי התפיסה של זוגיות בכלל וגם היחס לתורה.
אני לא באה כאן לדון מה נכון יותר, מה טוב יותר. אלא רק להציג עובדות שקיים שוני מהותי בתפיסות ובהשקפה.

 

[Ruty Kepler]

וגם עם ליטאיות רבות?

לא.
לא כתבתי עליהן הפעם, ולכן לא תחקרתי אותן.
אבל מספיק לשמוע, למשל, שאצל ליטאים יש הנחיה שב'שנה ראשונה' לא הולכים לכולל ערב, כדי להבין שקיימת אצלם מערכת איזונים ובלמים שלא קיימת אצל החסידים.

(גם אם ליטאי ספציפי כן הולך לכולל ערב, עדיין המערכת הזו קיימת. ומאזנת).

 

[החכמה צודקת]

לא.
לא כתבתי עליהן הפעם, ולכן לא תחקרתי אותן.
אבל מספיק לשמוע, למשל, שאצל ליטאים יש הנחיה שב'שנה ראשונה' לא הולכים לכולל ערב, כדי להבין שקיימת אצלם מערכת איזונים ובלמים שלא קיימת אצל החסידים.

(גם אם ליטאי ספציפי כן הולך לכולל ערב, עדיין המערכת הזו קיימת. ומאזנת).

בשביל הספר זה לא היה לך רלוונטי.
אבל באופן כללי בשביל להבין את השוני צריך לתחקר את שני הצדדים.

 

[מריומה~]

לא.
לא כתבתי עליהן הפעם, ולכן לא תחקרתי אותן.
אבל מספיק לשמוע, למשל, שאצל ליטאים יש הנחיה שב'שנה ראשונה' לא הולכים לכולל ערב, כדי להבין שקיימת אצלם מערכת איזונים ובלמים שלא קיימת אצל החסידים.

(גם אם ליטאי ספציפי כן הולך לכולל ערב, עדיין המערכת הזו קיימת. ומאזנת).

מוזמנת להכיר עוד אברכים ליטאים ולהכיר בפועל איך זה מתקיים למרות ההנחיות.. איך הם תופסים את העניינים וכו'
גם נשים ליטאיות אברכיות לפעמים עושים את הטעויות של נחמי.

 

[HennyS]

אבל מספיק לשמוע, למשל, שאצל ליטאים יש הנחיה שב'שנה ראשונה' לא הולכים לכולל ערב, כדי להבין שקיימת אצלם מערכת איזונים ובלמים שלא קיימת אצל החסידים.

זו בדיוק הדוגמא שחשבתי עליה

 

[עט הדר]

אניח כאן בזהירות עוד הבדל בנושא בין חסידים לליטאים
אצל חסידים יש את ההוויי של הקהילה / החסידות, אירועים, טישים, התאספויות, כינוסים, נסיעות וכו'
אצל ליטאים אין את כל זה, ממילא אצל אברך ליטאי אין לו בעולמו אלא תורה ולבנות את הקשר עם ביתו,
ואילו אצל החסיד, הוא ימלא את עצמו עם ההוויי הקהילתי...

 

[יונה צחורה]

אני יצאתי עם הבט נוסף מהספר
נחמי היתה חזקה על שוע
היא היתה חיילת, לוחמת
הוא לא ידע איך להתמודד עם עוצמת השאיפות שלה
לדוג' אשה עם חום שלא מרגישה טוב ולא מתקשרת לשתף את בעלה כדי לא להפריע לו בלימוד....
יש בינהם גם איזה שיח על הנושא (ואין לי את הספר לידי אז אין לי ציטוט מדויק)
אבל היה מובא שם שהוא היה שמח אם היתה נזקקת לו יותר
אני הוצאתי מיזה חיזוק לכך שאשה צריכה לדעת 'להזדקק' לבעלה גם בשבילו וגם בשבילה

 

[אלי7:)]

איייייייייייי רותי זה ספר מעולה! ליגה אחרת של כתיבה ותוכן, המושגים מעולם המדעים מקפיצים אותו בכמה רמות.
איזה דיון מיוחד פתח לנו כל פרק שהתפרסם.
אגב מהכרות שלך, יש באמת נשים (במיוחד מבוגרות) שהעולם החברתי שלהן כ"כ מנהל אותן? קצת זיעזע אותנו המקום הרב שניתן לחברות גם של האמא וגם של יפהל'ה.
נקודה נוספת שממש הדהימה (לטובה) איך שהבית של ההורים היווה אבן שואבת לילדים מכל הסגנונות, הם לא גמרו לבוא לשם למרות שידעו שהם עולים על מוקש.

 

[ה_מעצבת]

ועוד נקודה למחשבה (אולי בשביל עוד פרק ל @אפרסמון2 )
חשבתם פעם על איטי, אמא שלה וכל אלה שכ״כ רצו ו.... לא זכו?
לי זה ממש נגע ללב

 

[אמא ועוד..]

האמת שאני מבינה שבחור ליטאי בד"כ יודע אילו מתנות מתאים לאשה,
חסידית יודעת להתרגש ממחזיק מפתחות "פשוט" כי מרבית הבחורים החסידיים לא מונחים -ואין שום ציפיה כזו מהם- במושגים מינימליים של מתנות. (ואפילו יותר מזה.. בד"כ בחור חסידי שמור שיחשוב על קיומן של מתנות נשיות? ס'פאסט נישט לגמרי...)
זוג ליטאי שכבר בפגישות יוצא החוצה, אולי מתקשה להבין איך טיול לאורכה של מסילת הרכבת הקלה יכול להיחשב "טיול בין הזמנים". מי מדבר על טיול בשדות או על שפת הים?!

יחד עם זאת,
אלו רק דוגמאות. ואין לי ספק שברגע שמבינים שאמנם השפה אחרת- ניתן להתחבר למהות ולהזדהות עם החלקים האוניברסליים שבהקרבה למען התורה, והדרך לעשות זאת מאהבה

 

[leaha]

אלו רק דוגמאות. ואין לי ספק שברגע שמבינים שאמנם השפה אחרת- ניתן להתחבר למהות ולהזדהות עם החלקים האוניברסליים שבהקרבה למען התורה, והדרך לעשות זאת מאהבה

או כפי שציינו פה ללמוד על זוגיות בכלל. בלי קשר ללימוד התורה

 

[אסתי3311]

לא.
לא כתבתי עליהן הפעם, ולכן לא תחקרתי אותן.
אבל מספיק לשמוע, למשל, שאצל ליטאים יש הנחיה שב'שנה ראשונה' לא הולכים לכולל ערב, כדי להבין שקיימת אצלם מערכת איזונים ובלמים שלא קיימת אצל החסידים.

(גם אם ליטאי ספציפי כן הולך לכולל ערב, עדיין המערכת הזו קיימת. ומאזנת).

זו החלה של התנהלות של חסידות מסוימת על כלל החסידויות או מה?

 

[ברכון]

האמת שאני מבינה שבחור ליטאי בד"כ יודע אילו מתנות מתאים לאשה,
חסידית יודעת להתרגש ממחזיק מפתחות "פשוט" כי מרבית הבחורים החסידיים לא מונחים -ואין שום ציפיה כזו מהם- במושגים מינימליים של מתנות. (ואפילו יותר מזה.. בד"כ בחור חסידי שמור שיחשוב על קיומן של מתנות נשיות? ס'פאסט נישט לגמרי...)
זוג ליטאי שכבר בפגישות יוצא החוצה, אולי מתקשה להבין איך טיול לאורכה של מסילת הרכבת הקלה יכול להיחשב "טיול בין הזמנים". מי מדבר על טיול בשדות או על שפת הים?!

יחד עם זאת,
אלו רק דוגמאות. ואין לי ספק שברגע שמבינים שאמנם השפה אחרת- ניתן להתחבר למהות ולהזדהות עם החלקים האוניברסליים שבהקרבה למען התורה, והדרך לעשות זאת מאהבה

כאחת שמכירה די טוב את שתי העולמות,

אז ככה,

זה לא ממש שחור לבן,

זה שבחור נפגש עם בחורה, כמה פגישות , ואח"כ נפגש בין הארוסין לחתונה,

לא הופך בחור למבין באיזה מתנה בחורה רוצה.

אבל, בתור אברך הוא כן מבין שדרוש מתנה לפעמים .

אבל גם בחור חסידי שמור מאד, יודע שצמיד ישמח את אישתו....

וגם אצל ליטאים, תלוי כל אחד ברמתו, גם יציאה קטנה לפארק סמוך, נחשבת לשובר שיגרה בזמנים שהזוג כבר עם ילדים,



אכן יש את ההבדל שבתחילת החיים, הבחור הליטאי לא ילך לכולל ערב, וזה סוג של "קודש" לבית שנבנה..

אבל יש גם את המירקם העדין והיחודי של החיים החסידיים שמתחילים מאפס, והופכים לזוג, אכן התהליך הוא יותר איטי,

אבל לא בהכרח פחות עמוק.....


וזוגיות זה דבר שנבנה בעמל וברגישות, ודורש השקעה...
בכל מקום וחברה...