עזרה דקדוק: ה"א הידועה תמיד או לא

אברהם · 7/2/19

נכתב ע"י פסיק:
אין לי בעיה בלזלזל בעברית, אבל חיפשתי את ה'כינוי' המדובר אך לא מצאתי.

אמנע מלהיכנס לויכוח על הנושא הזה.
כמה דיו נשפך על הנושא הזה של - עברית מול לשון קודש. כמה וכמה חיבורים יצאו לאור במשך השנים לבאר ולברר שהעברית עיוותה את לשון הקודש. (מצורף בזה מה שחובר בשנים האחרונות, אבל אם יהיה ביקוש אצרף בל"נ בעזרת ה' גם משנים קודמות במקצת) וכל היודע ספר מודע לזה שהעברית מתמחה בלהוציא מילים מפירושם המקוריות בלשון הקודש.

אדרבה, יאמרו המושלים והאדונים כאן האם דעתי נכונה או לא.

א. עברית הוא שמה של לשון הקודש. אם אתה משתמש במילה 'עברית' לשפתו של בן יהודה שר"י, אתה בעצם עושה מה שהוא עשה - מוציא מילה מפירושה המקורית. אם אתה רוצה לבדל ביניהם תקפיד לומר "העברית החדשה" או "העברית המדוברת".
ב. שים לב שכמעט כל העיוותים של העברית החדשה שאתה מדבר עליהם זה משמעויות של מילים, אך לא כללי דקדוק. אמנם בשנים האחרונות האקדמיה החלה לשלוח ידה גם בהוראות דקדוקיות שונות.
ג. עברית היא שפה מדוברת. טבעה של שפה מדוברת שישתנו בה דברים, שיתווספו בה מילים. לא תמיד זה לגריעותא.
ד. גם ברשימה הנ"ל יש על מה לדון האם באמת יש פה שינוי מלשון הקודש, באילו מילים זה בכוונת מתכוון, באילו מילים זה בטעות של חוסר הבנה ובאילו מילים המשמעויות הנוספות הן לא שייכות לעברית החדשה אלא לתקופות הרבה יותר מוקדמות.
ה. ברשימה הנ"ל יש הרבה מילים שבלשון חז"ל (לא בתנ"ך) הן במשמעות אחת, ובעברית המדוברת היא במשמעות שונה. לא תמיד זה פירוש שגוי אלא זה תרגום של מילה משפה אחרת. למשל המילה "אורבני" היא לא בלשון הקודש. בלשון חז"ל היא ספינה קטנה אך היא לא מילה בעברית אלא מילה בארמית או יוונית (לא חקרתי). בלשון העברית המדוברת היא "עירוני" אך זה לא קשור לאורבני של חז"ל אלא למילה 'אורבני' משפות אירופאיות.

דרך אגב, החוברת הזו מעניינת מאד, וניכר שמי שכתב אותה בקיא גדול גם בלשה"ק, גם בשפות אחרות וגם (להבדיל) בעברית המדוברת כולל סלנג

stars · 7/2/19

נכתב ע"י אברהם:
ה. ברשימה הנ"ל יש הרבה מילים שבלשון חז"ל (לא בתנ"ך) הן במשמעות אחת, ובעברית המדוברת היא במשמעות שונה. לא תמיד זה פירוש שגוי אלא זה תרגום של מילה משפה אחרת. למשל המילה "אורבני" היא לא בלשון הקודש. בלשון חז"ל היא ספינה קטנה אך היא לא מילה בעברית אלא מילה בארמית או יוונית (לא חקרתי). בלשון העברית המדוברת היא "עירוני" אך זה לא קשור לאורבני של חז"ל אלא למילה 'אורבני' משפות אירופאיות.

קח את המילה 'אזור'. האם בלשה"ק המילה 'אזור' מתייחסת לכוונה 'אזור' שאנו מכירים בעברית המדוברת? וכן להיפך.

חגי פאהן · 7/2/19

נכתב ע"י דגש חזק:
אם כך אז מעניין למה אין י' בסומך גם ב"ממרא קרית הארבע" (לא נכתב "ממרא קרית הארבעי", כמו "ישי בית הלחמי", "רבי יוסי הגלילי" וכדו')

מה שהשמטתי מרש"י הוא ש'ממרא' כאן אינו האיש ממרא שהיה בעל ברית אברם, אלא מישור, כאילו כתוב "הממרא של קרית ארבע".

אברהם · 7/2/19

נכתב ע"י ב.א.:
קח את המילה 'אזור'. האם בלשה"ק המילה 'אזור' מתייחסת לכוונה 'אזור' שאנו מכירים בעברית המדוברת? וכן להיפך.

ברור שהמילה אזור בלשה"ק מדברת על חגורה.
אני לא חקרתי מניין הגיעה המילה אזור למשמעות שלה בעברית המדוברת. אני יכול להניח שמדובר במילה מושאלת. (במשמעות כמו חבל ארץ, גם שם זו מילה מושאלת).
גם בגמרא יש מילים שמושאלות ממילים אחרות.
אין לי בעיה להשתמש במילה מושאלת כל עוד היא לא באה לסלף.
למשל המילה אגדה כמתייחסת למיתולוגיה, באה (בטעות או בכוונה) לסלף את המושג אגדה במשמעותו התורנית, ולכן ראוי לא להשתמש בה. (אגב המילה אגדה במשמעותה המסולפת היא הרבה לפני שבן יהודה חשב לחדש את השפה או בכלל לפני שהוא נולד)

ks · 7/2/19

נכתב ע"י מילה בסלע:
להיפך. ערים וארצות נחשבים למיודעים בדיוק מפני שיש מהם אחד. קרית ארבע" כבר מיודעת, א"א לומר "קרית הארבע" וכן "דימונה"- לעולם לא תיודע : "הדימונה". לכן חייב לומר ש"בית הלחמי" לא מתכוון ליידע את בית לחם כעיר. טרם צללתי בין נבכי הפרשנים שם, אבל מוכרח מעצם צורת הכתיבה שיש לכך פרוש מיוחד.

"בית הלחמי" זה בדיוק כמו "הירושלמי"
אם השם מיודע אף התואר מיודע, "אברהם הירושלמי" "ישי בית הלחמי" "הבית הגדול"

מילה בסלע · 7/2/19

נכתב ע"י ks:
"בית הלחמי" זה בדיוק כמו "הירושלמי"
אם השם מיודע אף התואר מיודע, "אברהם הירושלמי" "ישי בית הלחמי" "הבית הגדול"

אם כך, תואר אין בעיה ליידע. היה נסיון להשוות את הצרוף לצירוף סמיכות.

סמינר דוד · 8/2/19

נכתב ע"י מילה בסלע:
מוזר אבל נכון. אחקור בדבר.

הארץ, הגליל, הגולן, הבשן...
אבל אי אפשר לומר: הירושלים, החיפה, התל אביב, האשקלון, האשדוד, האברהם.

השמות המיודעים, הם חבלי ארץ, אזורים, ולא שמות פרטיים מיודעים וברורים.

יש הארץ ואין הישראל.

פסיק · 8/2/19

נכתב ע"י אברהם:
ב. שים לב שכמעט כל העיוותים של העברית החדשה שאתה מדבר עליהם זה משמעויות של מילים, אך לא כללי דקדוק. אמנם בשנים האחרונות האקדמיה החלה לשלוח ידה גם בהוראות דקדוקיות שונות

בזה אתה צודק, אכן רוב העיוותים הם משמעויות של מילים.
אבל יש גם דקדוקים לא נכונים, או עיוותים שגובלים עם דקדוק. למשל המילה 'ענין' - למיטב ידעתי הדלה - משמשת בלשה"ק רק למושג של נושא וכדו'. ובאה העברית המדוברת והוסיפה נופך משלה על שורש המילה: מעניין, מעוניין, מתעניין, וכו'.
ואנכי לא ידעתי מה ענין ענין אצל ענין... יכול להיות שבסופו של דבר זה נובע מאותו שורש, אבל זה הוספה המשבשת את שורש המילה 'ענין' מפירושה המקורית.
ועוד יש כאלו כהנה וכהנה

נכתב ע"י אברהם:
הן לא שייכות לעברית החדשה אלא לתקופות הרבה יותר מוקדמות

נכתב ע"י אברהם:
(אגב המילה אגדה במשמעותה המסולפת היא הרבה לפני שבן יהודה חשב לחדש את השפה או בכלל לפני שהוא נולד)

אכן לא קשור לבן יהודה. המשחקים עם לשון הקודש התחיל הרבה מאד לפני זה. מצו"ב קינה שכתב הגה"ק בעל החידושי הרי"ם זיע"א על הנושא ועל ההשכלה.

נכתב ע"י אברהם:
עברית היא שפה מדוברת. טבעה של שפה מדוברת שישתנו בה דברים, שיתווספו בה מילים. לא תמיד זה לגריעותא

גריעותא או לאו, לא בהא קאמינא. דברנו אם זה מדוקדק כלשה"ק או לא.

נכתב ע"י אברהם:
ברשימה הנ"ל יש הרבה מילים שבלשון חז"ל (לא בתנ"ך) הן במשמעות אחת, ובעברית המדוברת היא במשמעות שונה. לא תמיד זה פירוש שגוי אלא זה תרגום של מילה משפה אחרת.

גם בזה אתה צודק. אכן זהו החלק הפחות מעניין וחשוב בקונטרס הזה.