עזרה דקדוק: ה"א הידועה תמיד או לא

[סמוי]

ה"א נמצאת תמיד בסומך בית החולים ולא הבית חולים.
שאלתי האם מוסיפים את ה ה"א אפילו כשאני לא מדבר על משהו ידוע?
לדוגמה
הוא פונה לבית חולים / הוא פונה לבית החולים?

 

[קפפוצצינו]

ה"א נמצאת תמיד בסומך בית החולים ולא הבית חולים.
שאלתי האם מוסיפים את ה ה"א אפילו כשאני לא מדבר על משהו ידוע?
לדוגמה
הוא פונה לבית חולים / הוא פונה לבית החולים?

אפשרות א

 

[ארבע]

דומני שבמקרה כזה כן מידעים את הנסמך, אבל איני בטוחה שיש כלל הקובע זאת במסמרות.
@אפכא מסתברא, נשמח אם תאירי עינינו.

ואגב כך, מאמר חמוד בנושא ה' הידיעה:
https://blog.ravmilim.co.il/2014/10/23/ה-הידיעה-לא-מה-שחשבתם/

 

[stars]

ה"א נמצאת תמיד בסומך בית החולים ולא הבית חולים.
שאלתי האם מוסיפים את ה ה"א אפילו כשאני לא מדבר על משהו ידוע?
לדוגמה
הוא פונה לבית חולים / הוא פונה לבית החולים?

"הוא פונה לבית החולים"

 

[אפכא מסתברא]

ה"א הידיעה מוספת למשהו ידוע. אם מציינים את שם בית החולים המדובר או שיש סיבה להיותו מיודע (כמו במשפט הנוכחי) כי אז מוסיפים ה"א הידיעה, ואם לא - לא.
דוגמא: הפצוע פונה לבית חולים לקבלת טיפול. הפצוע פונה לבית החולים הקרוב (או: לבית החולים פוריה/סורוקה וכד').

 

[סמוי]

מה שאני מבין שלא תמיד צריך להוסיף את ה"א הידיעה, אלא רק איפה שאני רוצה ליידע משהו או מדבר על משהו ידוע.
אני צודק?

 

[-LIGA]

אני צודק?

אכן.

 

[דגש חזק]

ואם כבר אז אשאל שאלה שנתקלתי בה:
"השקדנות ודרך הארץ שלך ראויים להערכה" או "השקדנות והדרך ארץ שלך ראויים להערכה"?
האם את הסמיכות "דרך ארץ" מיידעים בסומך או בנסמך?

 

[שמיט]

"השקדנות ודרך הארץ שלך ראויים להערכה"

ראיתי פעם מישהו שכתב על גדול בישראל: "יראת השמים שלו ..."

 

[משה מנחם]

ראיתי פעם מישהו שכתב על גדול בישראל: "יראת השמים שלו ..."

וזה נכון! אולי באמת עדיף לכתוב 'יראת-השמים שלו', אבל לדעתי זה קוסמטי.

 

[דגש חזק]

ראיתי פעם מישהו שכתב על גדול בישראל: "יראת השמים שלו ..."

זה שכתבו את זה על גדול בישראל, זה עדיין לא הופך את זה לתיקני...

ידוע לי שיש צרופים שאפשר ליידע אותם בשתי הצורות, השאלה אם "דרך ארץ" גם נכלל בתוכם.

 

[stars]

נראה לי ש"דרך ארץ" הוא מושג בפני עצמו. אף שמילולית ניתן לחלק אותו לשני מילים, כשכוונת המונח בפשיטות היא "דרך יושבי הארץ" וכיו"ב, אבל מכל מקום משתמשים במונח הזה כדבר אחד, ולכן נראה לי שהצורה הנכונה לכתוב היא "הדרך ארץ". והוא הדין לגבי "היראת שמים".

 

[שמיט]

זה שכתבו את זה על גדול בישראל, זה עדיין לא הופך את זה לתיקני...

לי היה ברור שזה לא תיקני, אך לא ידעתי לנסח את זה בכללי הדקדוק.
כנראה ההסבר כפי שנכתב למעלה על ידכם.

 

[אברהם]

אתם טועים
גם במושגים כמו דרך ארץ ויראת שמיים
לפי כללי הדקדוק יש לשים את ה' הידיעה במילה השניה, דרך הארץ ויראת השמים
דרך הארץ - ראה למשל רש"י דברים כט,יט ומגיד משנה הלכות גירושין ב, יב
אני יודע שזה צורם לאוזניים אשכנזיות, כי הם הורגלו כבר בטעותים האלה בעשרות ואולי מאות השנים האחרונות, כמו שהורגלו בטעותים של זכר ונקבה "מרירות גדול" וכו'.

 

[מילה בסלע]

יש כאן שתי שאלות:

א. לגבי יידוע לבית החולים, תלוי בהקשר שבטקסט. אם מדובר על בית חולים מסויים ה' הידיעה תבא לפני הסומך. אם פונה הפצוע לבית חולים סתמי לא תבא ה' הידיעה לפני הסומך.

ב. קיימים צירופי סמיכות שהינם אדיומטיים, כלומר: בין הסומך לנסמך לא ניתן להכניס את המילה "של" ושתי המילים יחד מהוות צירוף בעל משמעות חדשה. לדוג': בית ספר, דרך ארץ. אין הכוונה שזהו הבית של הספר ולא הדרך של הארץ, בניגוד לסמיכות רגילה כגון"עץ הזית" = עץ של זית.

בסמיכות אדיומטית הכנסת ה' הידיעה עלולה להשתמע כבלתי תקנית אולם זו בדיוק צורת כתיבתה: דרך הארץ.
כאן המקום להדגיש שצורת הסמיכות "תלמיד חכם" היא סמיכות רגילה- תלמיד של אדם חכם. ועל כן כאשר מיידעים יש לומר: "תלמיד החכם" או "תלמידי החכמים".

וכעת לאתגר... איך מיידעים את הסמיכות החדשה שנולדה ב2017: "רב קו"?...
או: האם זו בכלל סמיכות?

 

[שמיט]

בסמיכות אדיומטית הכנסת ה' הידיעה עלולה להשתמע כבלתי תקנית אולם זו בדיוק צורת כתיבתה: דרך הארץ.

מילה בסלע, מה דעתכם בצירוף המילים 'יראת השמים'? תיקני או לא?

 

[stars]

ראה למשל רש"י דברים כט,יט ומגיד משנה הלכות גירושין ב, יב

נדמה לי שהניקוד ברש"י על המילה "הארץ" הוא עם קמץ תחת הא', כך שזה שונה, וק"ל.
אבל באמת מהמגיד משנה נראה כדבריך.
יש"כ.
נ.ב. אמנם מצינו בלשון המפרשים עברית שאינה ע"פ כללי הדקדוק המוכרים לנו.

 

[מילה בסלע]

מילה בסלע, מה דעתכם בצירוף המילים 'יראת השמים'? תיקני או לא?

לא ענין של דעה אלא של חוקיות. את הצירוף "יראת שמים" מיידעים באופן הבא: יראת השמים.

 

[stars]

וכעת לאתגר... איך מיידעים את הסמיכות החדשה שנולדה ב2017: "רב קו"?...
או: האם זו בכלל סמיכות?

לכאורה הפירוש של "רב קו" הוא כרטיס שמתאים להרבה קוים. אם כך לא שייך לומר רב הקו, יען כי אז הכוונה היא ליידע לקו מסוים, וזה ההיפך מהכוונה המקורית.

 

[חגי פאהן]

לכאורה הפירוש של "רב קו" הוא כרטיס שמתאים להרבה קוים. אם כך לא שייך לומר רב הקו, יען כי אז הכוונה היא ליידע לקו מסוים, וזה ההיפך מהכוונה המקורית.

במקרה כזה הכוונה לא הופכת לקו מסוים, כמו "ישי בית הלחמי".