דרוש מידע דממה שצועקת

  • פותח הנושא YG&K
  • פורסם בתאריך

YG&K

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
גם בזה כל אחת מרגישה אחרת....
אני הייתי אצל רופא מאוד רגיש, הוא נבוך מאוד, הגיש לי טישיו, ניסה להכיל אותי,
ולא יכולתי לשאת את זה. תהיה עניני, תביע אמפטיה כלשהי ותתן הנחיות הלאה. כתפיים לבכות עליהן אמצא מחוץ לדלת החדר שלך.
אצלי גם היו ממש רגישים! והאחיות שם היו מדהימות! התקשר לשמוע מה שלומי ואחרי הלידה הגיעו לבקר אותי
 

YG&K

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
הייתי רוצה לדעת איך את,פותחת האשכול, והאחרות שסיפרו סיפורים דומים, רוצות שתתיחס אליכן חברה או מכרה שהייתן אמורות ללדת יחד איתה.
מישהי שקשורה אלי ( לא חברה ולא קרובת משפחה) היתה צריכה ללדת יחד איתי. התינוק שלה נפטר לצערי אחרי כמה ימים. אני עדין בהתלבטות מה לומר לה כשאפגוש אותה.
הי
קודם כל תשלחי לה משהו עם מכתב יותר מזה את לא צריכה
אחרי זה שתפגשי אותה יהיה לך הרבה יותר קל.
אלי התקשרו חברות ואמרו לי אנחנו לא יודעות מה לאמר
אמרתי להן אתן לא צריכות לאמר כלום רק זה שהתקשרתם זה מספיק

חברות שלי שלחו לי מכתב מדהים! כמה בכינו שקראנו אותו

אתן צריכות להבין באיזה מצב נמצאת אישה כזו כאובה ככ פיזית ועוד יותר כאובה נפשית כל מה שהיא צריכה זה שחפנקו אותו להרגיש שאכפת לאחרים ממה שהיא עברה

תנסו קצת לדמיין את המקום שלה
 

YG&K

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
אני גם עברתי סיפור דומה לפני כחודש אמנם לא הייתי ממש בסוף אבל עברתי יותר מחצי הריון, מה שהכי הפריע לי זה באמת התגובות של הסביבה, אני ביקשתי מאחרים שיספרו בשבילי,העדפתי שיידעו על זה מראש ולא יהיו בהלם כשהם פוגשים אותי בפעם הבאה...וציפיתי שיתקשרו אלי ,יתעניינו בשלומי ובמקום זה הייתה דממה, אף אחד לא התקשר, לא התעניין, כלום, אפס,
לא מספיק שחוויתי אובדן,הייתי גם צריכה להתמודד עם זה שהטלפון דומם.
נכון שלא מגיע לי מזל טוב,אבל לפחות משהו...קצת התעניינות.
גם יותר מאוחר כשדיברתי עם כאלה שידעו מיוזמתי,הם לא אמרו מילה, רק כשאמרתי משהו כמו "שמעתם על מה שקרה לי?" הם אמרו כן בהלם כזה ולא ידעו איך להמשיך...
לי אישית זה כאב מאוד,ועדיין כואב,כי רציתי לשתף ולדבר ...
אני יכולה קצת להבין מאיפה זה מגיע,כי פשוט הם לא יודעים איך להגיב.. הייתי רוצה שיהיו יותר מודעים לנושא הזה,אני חושבת שאם היו יותר מתעניינים ומתקשרים זה היה עוזר לי לעבור את התקופה הקשה הזו בקלות יותר...
הי אני שולחת לך חיבוק ענק ומבינה אותך ממש
אם את רוצה להפגש ולדבר על כל חוסר הרגישות של האנשים, :) אני אשמח! תכתבי לי במייל או בהודעה פרטית
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
רותי יקרה
ממה שלמדתי ממה שקרה לי שאסור לדון את השני
יש כאלו שעברו הפלה די מוקדמת ומרגישות שנשבר להם העולם
אנחנו לא יכולות לאמר שהכאב שלהם לא מספיק כי אנחנו לא יכולות לדעת איפה הן נמצאות
כל אחת לוקחת כאב בצורה שונה

עכשיו הייתה לי שכנה בבנין שעברנו יחד את ההריון והיא ילדה בת יום אחרי הלידה שלי...
שמעתי את זה שבוע אחרי ונשבר לי הלב אבל הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב הזה והתקשרתי אליה מיותר לציין שהיא הייתה בהלם ואמרה שלא ידעה אם להתקשר או לא ברור שהבנתי את המקום שלה
שבוע אחרי ''' שלחה לי מארז מפנק עם מכתב יפה

בת דודה קרובה מאד שלי ילדה חודש לפני היא הגיעה לבקר אותי חודש אחר אמרה לי שהיא הייתה צריכה לעוד על עצצה שזה לא אשמתה. שלה יש תינוקת ולי אין היא ממש הרגישה כאלו היא לקחה לי משהו
אבל למרות הכל היא הגיעה לבקר והתנהגה הכי טבעי

בנות אם אתן לא יודעות.איך להגיב או מה לאמר תמיד יש אופציה של שליחת מייל או תא הקולי או מארז מפנק עם מכתב לא חייבים לדבר לא תמיד העידוד שלכם זה מה שנצרך

אבל העיקר העיקר אל תתעלמו
ההתעלמות הזו כואבת ככ מייל זה לא .פחחד לשלוח אם אני ארצה אני אקרא אותו ואם לא אז לא.

חברות קרובות יכולות להתקשר אם החברה תרצה לדבר היא תענה ואם לא אז לא

אני בהתחלה לא היה לי כח לטלפונים אז הודעתי לאחת מכל קבוצת חברות והיא הודיעה הלאה וגם אני אעדפתי שזה יתפרסם לבד

חייבת לספר לכם סיפור שמלמד לדון לכך זכות
שכנה שהייתה די קרובה בניין ליידי

לא התקשרה לא שלחה שום דבר וממש התפלאתי חודש וחצי אחרי אני פוגשת.אותה במעון והיא אומרת לי מזל טוב! מה ילדת? עוד בת יפיפה? לא שמעתי ממך כלום! ואני ממש במתח ורוצה לפנק אותך

שאלתי אותה את לא יודעת מה קרה לי? והיא---- לא! והייתה בהלם! שבת אחרי זה שלחה לי מגשים מפנקים של עוגות גבינה:)

את כל כך צודקת.
בחיים אי אפשר לדעת של מי הכאב גדול יותר ולמי נפלו עכשיו השמים.
ובאמת זה לא הענין.

לחיות תחת האמירה שממש אף אחד לא יכול להבין את השני כי הוא לא חווה בדיוק כמוהו. זה עוקר את היכולת להבין. לנחם. לתמוך אחד בשני ולהתחבר אחד לשני.
אין אדם בעולם שמערכת חייו שווה למישהו אחר. כל כך הרבה נתונים משתנים מהדברים הבסיסיים של נתוני אופי וכח סבל פיזי ונפשי.
אז נכון שבאמת זה לא דומה ולא שווה אבל עדיין הלב הוא אותו לב והוא יכול להבין ולהרגיש ולגעת ולנחם ולכאוב יחד. אדם שעבר משהו והכאב שלו גידל אותו יכול בהחלט להבין אחרים.

אם אנחנו שמים את עצמינו במקום שהכאב לא מנהל אותנו. כלאמר לא גורם לנו להסתגר מהעולם ולהתכנס בתוך עצמינו ולשפוט את כולם לחומרה אז קל לנו יותר.
צריך לצאת מעצמינו וליראות את השני. את העולם.
השפיטה שלנו כלפי אנשים תלויה באיך אנו רואים אותם ובאותה מידה הם גם רואים אותנו ממבט של עצמם.
כולם מתמודדים וחיים. כולם עסוקים בעצמם וזה נורמלי לגמרי.
וזה שאדם הגיב משהו שלא מספיק היה לטובתי זה אך ורק כי הוא היה לטובתו.
הוא לא יצא מעצמו בשביל להיות בשבילינו.
ואם זה היה הפוך היינו מבינים את עצמינו מצוין.


אני מרגישה שלפעמים באשכולות כאלו יש מין תחרות (ואולי זו חוויה סלקטיבית שלי בלבד) על מי יזכה לספר על הכאב שלו שהכי גדול.
ובאמת לכולנו יש רצון כזה לקבל הכלה והבנה על גודל כאב מסוים.
ושהעולם יעמד לדקת דומיה ויבין שאין יותר כאב גדול משלנו.
הבעיה היא שכולם מתמודדים יחד באותו רגע.. וכולם רוצים את הדקה.

ואני כן רוצה קצת לספר על שלי כי הכאב גדול. ומה שהחזיק אותי זה באמת ההבנה שלכל אדם יש תפיסת עולם אחרת משלי.
והוא עסוק בעצמו וזה בסדר לגמרי.

היו אנשים והיו רופאים ואנשי צוות לא נחמדים בעליל, אבל גם היו מקסימים בהחלט.יכולתי להיפגע מאד ולכאוב ולכעוס אבל החלטתי החלטה נחושה שאני לא מתייחסת ממקום של שפיטה וכעס על מה שיכלו להיות ולא היו.
(למעט דווקא ממשפחה קרובה שנפלו קצת ובכוחות אל אנושיים העדפתי לשדר שהכל בסדר עם היציאות שלהם)

כי הדבר עצמו כואב מספיק!
ולהעניש את עצמינו על שאנשים לא נחמדים אלינו זה עונש פעמיים
ואדם בוחר איך להרגיש עם מצב.

וההתעלמות היא אכן כואבת.כואבת מאד.

השאלה מה עדיף על מה לדבר ואולי דיברנו די והותר או לשתוק ואז השתיקה כואבת.
כי צריך באמת להיות אלופים ואולי עם איזה חושים מיוחדים בכדי לדעת מה אומרים ומה לא לאדם כאוב.
כמעט בלתי אפשרי שלא להכאיב לו.
שלא נדע ולא נתנסה.
ונזכה רק לשמחות כל ימי חיינו.
 

קפפוצצינו

משתמש מקצוען
רותי יקרה
ממה שלמדתי ממה שקרה לי שאסור לדון את השני
יש כאלו שעברו הפלה די מוקדמת ומרגישות שנשבר להם העולם
אנחנו לא יכולות לאמר שהכאב שלהם לא מספיק כי אנחנו לא יכולות לדעת איפה הן נמצאות
כל אחת לוקחת כאב בצורה שונה

עכשיו הייתה לי שכנה בבנין שעברנו יחד את ההריון והיא ילדה בת יום אחרי הלידה שלי...
שמעתי את זה שבוע אחרי ונשבר לי הלב אבל הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב הזה והתקשרתי אליה מיותר לציין שהיא הייתה בהלם ואמרה שלא ידעה אם להתקשר או לא ברור שהבנתי את המקום שלה
שבוע אחרי ''' שלחה לי מארז מפנק עם מכתב יפה

בת דודה קרובה מאד שלי ילדה חודש לפני היא הגיעה לבקר אותי חודש אחר אמרה לי שהיא הייתה צריכה לעוד על עצצה שזה לא אשמתה. שלה יש תינוקת ולי אין היא ממש הרגישה כאלו היא לקחה לי משהו
אבל למרות הכל היא הגיעה לבקר והתנהגה הכי טבעי

בנות אם אתן לא יודעות.אחך להגיב או מה לאמר תמיד יש אופציה של שליחת מייל או תא הקולי או מארז מפנק עם מכתב לא חייבים לדבר לא תמיד העידוד שלכם זה מה שנצרך

אבל העיקר העיקר אל תתעלמו
ההתעלמות הזו כואבת ככ מייל זה לא .פחחד לשלוח אם אני ארצה אני אקרא אותו ואם לא אז לא.

חברות קרובות יכולות להתקשר אם החברה תרצה לדבר היא תענה ואם לא אז לא

אני בהתחלה לא היה לי כח לטלפונים אז הודעתי לאחת מכל קבוצת חברות והיא הודיעה הלאה וגם אני אעדפתי שזה יתפרסם לבד

חייבת לספר לכם סיפור שמלמד לדון לכך זכות
שכנה שהייתה די קרובה בניין ליידי

לא התקשרה לא שלחה שום דבר וממש התפלאתי חודש וחצי אחרי אני פוגשת.אותה במעון והיא אומרת לי מזל טוב! מה ילדת? עוד בת יפיפה? לא שמעתי ממך כלום! ואני ממש במתח ורוצה לפנק אותך

שאלתי אותה את לא יודעת מה קרה לי? והיא---- לא! והייתה בהלם! שבת אחרי זה שלחה לי מגשים מפנקים של עוגות גבינה:)
יורדות לי דמעות ממש
לקרוא ולבכות


אני איתכן
ומנסה להשתתף
עם כל אחת
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
בגלל שחוויתי את זה בתור ילדה לאמא שעברה לידה שקטה, אני חוזרת לענין הילדים.
הייתי הבכורה לאחים קטנים, והם כמובן לא היו מעודכנים בדיוק מה קרה.
ידעו שאמא בבית חולים, ולא מרגישה טוב.
אבל באותו שבוע אחי חזר ממשחק בחוץ וסיפר לי שאחד מילדי השכנים אמר לו שנולד לנו תינוק והוא נפטר...
עד היום אני כועסת על השכנה הטפשה הזו שסיפרה לבן שלה חסר הטקט.
(האמת שהוא לא אשם, מה ילד בגילו מבין, רק האמא!)
זו לא היתה דרך הכי מוצלחת בעולם לבשר לילדים את הבשורה,
כך שאם את שכנה או חברה, כמובן שאת לא אמורה לדבר על זה באוזני הילדים שלך, ובכל מקרה צריך לחשוב מה ואיך להגיד לילדים כדי לשלוט בהעברת המידע, ולא ילדי השכנים...
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
נפגשתי בבית חולים עם מישהי שעברה לידה שקטה
היא קפצה רק לביקורת כי היה נדמה לה שהיא לא מרגישה תנועות...
והטכנאית אולטרסאונד פשוט אמרה לה בצורה יבשה "אין דופק"
והאישה האומללה שאפילו בעלה לא היה איתה ראתה שחור בעיניים, מסכנה.
אח"כ במחלקה היא לא הפסיקה לבכות, היא ספרה לי שכל הזמן מהדהדות לה המילים
אין דופק..בראש והיא לא מצליחה להשתחרר מהסיוט הזה, אפילו שהיה לה תינוק בן שנה וחצי בבית
ואפילו שיש לה כבר עשרה ילדים נוספים.. שום דבר לא ריפא את הכאב
אני הייתי ממש מזועזעת מאיך שבישרו לה את הבשורה, מה זה החוסר רגישות הזו
ככה? בשתי מילים? הייתי מצפה שיקראו לבעלה והרופא יסביר להם את המצב בעדינות
התמונה שלה לא יוצאת לי מהעיניים...
וזה המקום לעורר מודעות לקריטיות של מעקב אחרי תנועות.
לפעמים זה רק ענין של שעות בין ילד בריא, לעובר מת.
מכירה מישהי שנותחה ניתוח חירום ברגע האחרון, ומנעה את מות העובר בגלל היפרדות שיליה.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
בגלל שחוויתי את זה בתור ילדה לאמא שעברה לידה שקטה, אני חוזרת לענין הילדים.
הייתי הבכורה לאחים קטנים, והם כמובן לא היו מעודכנים בדיוק מה קרה.
ידעו שאמא בבית חולים, ולא מרגישה טוב.
אבל באותו שבוע אחי חזר ממשחק בחוץ וסיפר לי שאחד מילדי השכנים אמר לו שנולד לנו תינוק והוא נפטר...
עד היום אני כועסת על השכנה הטפשה הזו שסיפרה לבן שלה חסר הטקט.
(האמת שהוא לא אשם, מה ילד בגילו מבין, רק האמא!)
זו לא היתה דרך הכי מוצלחת בעולם לבשר לילדים את הבשורה,
כך שאם את שכנה או חברה, כמובן שאת לא אמורה לדבר על זה באוזני הילדים שלך, ובכל מקרה צריך לחשוב מה ואיך להגיד לילדים כדי לשלוט בהעברת המידע, ולא ילדי השכנים...
אני מזדהה אבל ספקטית.
כי את לא יכולה באמת למנוע ממידע לעבור.
ולכן אני חושבת שמצד אחד צריך לקבל בהבנה כשמגיע מידע בצורה עניינית. מה את רוצה -שלא תגיד? היא לא אמרה שאמא שלהם מסכנה וכו אלא נטו עובדה.
ודבר שני- וזה נכון בכל תחום. אם אתם מעונינים שמידע לא יגיע לילד ממקום צדדי. היו אתם אילו שתספרו ראשונים ותספרו איך שאתם חושבים לנכון.
 
נערך לאחרונה ב:
  • תודה
Reactions: bbr

זהבי סגל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
וזה המקום לעורר מודעות לקריטיות של מעקב אחרי תנועות.
זה לא המקום...
סליחה על הבוטות.
מספיק נקיפות מצפון ואשמה יש לנשים שעברו סיפורים כאלה, כמו כל אובדן.
"אילו רק היינו... אילו רק בדקנו, אילו היינו הולכות לשם או לכאן...."
למעקב אחרי תנועות עובר אפשר לפתוח אשכול נפרד....
וסליחה אם הגזמתי.
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
זה לא המקום...
סליחה על הבוטות.
מספיק נקיפות מצפון ואשמה יש לנשים שעברו סיפורים כאלה, כמו כל אובדן.
"אילו רק היינו... אילו רק בדקנו, אילו היינו הולכות לשם או לכאן...."
למעקב אחרי תנועות עובר אפשר לפתוח אשכול נפרד....
וסליחה אם הגזמתי.
בואי לא נגרר למקום הזה.
את האשכול קוראות הרבה אמהות שהמידע קריטי בשבילן, ודווקא אחרי שיש מודעות לנושא הזה של לידה שקטה, חייבים לדעת שיש גם מקרים, לא כולם, שניתן להציל חיים עם קצת מודעות.
עם כל הכאב וההשתתפות בצער, מוטב להעלות את זה כאן מאשר להימנע ממידע חיוני כזה.
 

efrat1

משתמש סופר מקצוען
יוצרי ai
אני מזדהה אבל ספקטית.
כי את לא יכולה באמת למנוע ממידע לעבור.
ולכן אני חושבת שמצד אחד צריך לקבל בהבנה כשמגיע מידע בצורה עניינית.
מה את רוצה שלא תגיד?
היא לא אמרה שאמא שלהם מסכנה וכו אלא נטו עובדה.
ודבר שני- וזה נכון בכל תחום. אם אתם מעונינים שמידע לא יגיע לילד ממקום צדדי. היו אתם אילו שתספרו ראשונים ותספרו איך שאתם חושבים לנכון.
א. היא לא אמורה לספר לבן ה8 שלה, מה זה ענינו?
ב. מי אמר שהיא אמרה נטו עובדה?
ג, גם אם היא אמרה נטו עובדה, היא צריכה להזהיר אותו לא לדבר על זה עם הילדים. בטח לא כדי להתגרות בהם.
ד. אני לא בטוחה מה בדיוק צריך לספר לילדים קטנים בגיל הזה, סתם להכניס אותם לחרדות וסיוטים.
אמא לא מרגישה טוב, זו הגדרה הרבה יותר קלה לעיכול לילד מאשר תינוק שנולד ונפטר.
ה. בכל מקרה אני מבינה את זה שאבא שלי לא רץ לספר לילדים מיד באותו יום, למי היה ראש לזה? גם אם הוא תכנן לספר בצורה אחרת עוד לא היתה לו ההזדמנות...
 

imac100

משתמש מקצוען
@רותי קפלר לא כתבה שכאב על הפלה מוקדמת או כאב על לידה שקטה בילד שישי הוא לא כאב.
אלא שכאשר אשה שעברה הפלה החודש רביעי ניגשת עם תינוקת בת שנה על הידיים לאישה שנשואה 4 שנים ועברה לידה שקטה בסוף שמיני ומנחמת אותה ואומרת לה 'גם אני עברתי את זה לפני חודשים...' אז לאישה בא להרוג אותה.
כי זה חוסר טאקט להשוות במצב הזה בין הקושי של שניהן.

וברור שכל אחד מקבל נסיונות אחרת.
אבל עדיין כן יש דירוג לקושי.
מציאות אוביקטיבית שאדם שעבר ניתוח קטן במייתרי הקול לא דומה לאדם שעבר ניתוח להסרת גידול במח.
ואישה שחיכתה שנתיים לא דומה לאישה שחיכתה עשור.
ולכן אנחנו צריכים רגישים ולדעת מתי להכניס את הסיפור האישי שלנו לניחום ומתי לא.

ואיך אפשר בלי סיפור אישי
משהי ממשפחתי שילדה ילד שלישי בשלב מאד מוקדם הייתה המחלקה יומיים אחרי הלידה.
ניגשה אליה אישה שמכירה את המשפחה ואמרה לה 'זה בסדר הבכור שלי נולד בסוף שביעי והיינו בבית חולים עם כל הצרות. והיום הוא הכי גדול בכיתה.
האישה שאמרה לה את זה ידעה מה יש לה בבית ואיזה התמודדות קשה יש עם הילדים הקודמים שנולדו פגים וחולים מאד.

לדעתי זה מגיע נטו מהרצון של לומר ולהדגיש גם אני מסכן.
 

זהבי סגל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
מוטב להעלות את זה כאן מאשר להימנע ממידע חיוני כזה.
אז תפתחי אשכול נפרד לזה: ספירת תנועות קריטית בהריון
כאן בלי להרגיש את דורכת על יבלות לנשים שחוו אובדן.
כאן זה אשכול של רגישות והזדהות, והמון כאב.
 

חנון

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אז תפתחי אשכול נפרד לזה: ספירת תנועות קריטית בהריון
כאן בלי להרגיש את דורכת על יבלות לנשים שחוו אובדן.
כאן זה אשכול של רגישות והזדהות, והמון כאב.
שימי לב ש @efrat1 חוותה את זה בתור ילדה שגם הרגישה כאב ואובדן
 

זהבי סגל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
שימי לב ש @efrat1 חוותה את זה בתור ילדה שגם הרגישה כאב ואובדן
היא לא חוותה את זה בעצמה, אני לא משווה בכללללל
אבל מנת ייסורי המצפון והאשמה לא היו בחלקה.
ואני פורשת אם לא הובנתי נכון.
 

YG&K

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
D I G I T A L
וזה המקום לעורר מודעות לקריטיות של מעקב אחרי תנועות.
לפעמים זה רק ענין של שעות בין ילד בריא, לעובר מת.
מכירה מישהי שנותחה ניתוח חירום ברגע האחרון, ומנעה את מות העובר בגלל היפרדות שיליה.
הי אפרת
לגבי ספירת תנועות רק שימי לב שצריך להקפיד לבדוק תנועות 3 פעמים ביום לפעמים בדקה אחת התינוק יכול לאבד דופק
מה שזה אומר שכמה שנקפיד וד' ירצהאחרת זה לא יעזור

אצלי זה קרה בבוקר בשבת
בלילה הרגשתי תנועות מצויין והלכתי לישון
בבוקר קמתי וכמובן לא מייד בדקתי תנועות כי לא מייד שקמים חייב להיות תנועות שעה אחכ כבר הרגשתי מוזר אכלתי שוקלד שכבתי על צד שמאל ימין קפצתי ולא עזר אז הלכתי לבית חולים
אבל אף אחת לא חולמת שיכול להיות שהתינוק כבר בלי דופק קורה הרבה בהריון שלא מרגישים תנועות הולכים למוקד והכל בסדר, לא?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  100  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה