התייעצות דחוף עזרה בחינוך

יואל וייס · 30/5/24

יש לי בן בן שנתיים וחצי מה שנגיד לו הוא יעשה בדיוק הפוך
היום עבר כל גבול הוא הלך עם אשתי לטייל והוא התחיל ללכת לכיוון הכביש
אשתי צעקה לא והוא הלך בכוונה
מה לעשות בכזה מצב
אמא שלי בכזה מצב הייתה נותנת סטירה מצלצלת
מה אתם אומרים??

אותו דבר · 30/5/24

נכתב ע"י יואל וייס:
מה לעשות בכזה מצב אני אמרתי לאשתי שאמא שלי בכזה מצב הייתה נותנת סטירה מצלצלת

גם אמא שלי...

ההורים של היום רואים בילד כבן אדם, ולא כילד
וכאן מדובר עוד בתינוק!!!!!!!
הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה!!!!
צריך להעמיד אותו במקום, כי כשהוא יהיה בן 8 ובן 17 זה לא יהיה כזה מתוק ובכלל לא מצחיק...

יואל וייס · 30/5/24

מה פשוט לתפוס אותו ולהביא לו סטירה בפנים לכזה ילד קטן?

אגוז מלך · 30/5/24

אמא שלי היתה אומרת שבפנים זה פוגע, זה האישיות של הילד,
היא היתה מביאה סטירה על גב כף יד. בשביל ההחינוך,

כלי · 30/5/24

חשוב לזכור אחרי כל ענישה לחבק/ לנשק את הילד, שיראה שהעונש בא ממקום אוהב ואכפתי.

מ.מ.א.א · 30/5/24

אתם בטוחים שזה עניין/קטע של חינוך?
אולי קשור לקטע של הבנה?בכל אופן ילד קטן
ברור שבסכנת חיים צריך להגיב בחומרה -לא משנה מה המקור להתנהגות
אבל סטירה בפנים????בחיים לא!!!!!
אח"כ תצטרכו להתעסק עם הנזקים שזה עושה

רב פעלים · 30/5/24

א. נכון סטירה לא בפנים.
ב. סטירה כדרך חינוך זה לא חיובי.
ג. סטירה במטרה לבסס משמעת אפשרי.
ד. בגיל הנזכר זה לא מרידה זו רק בדיקת גבולות ולא כדאי להגיב בפריצת הגבולות שלך ולהעניש, פויה קטנה על היד וזהו.

מ. ש · 30/5/24

אולי הוא לא שומע טוב?
סטירה אפשר עד גיל 12
חוסך שבטו שונא בנו.
אבל לא להגיד שתרביץ, זה בא כשריך, וספונטני.
תכלס, להזמין לכאן את שירותי הרווחה?

יואל וייס · 30/5/24

אני קיבלתי בלי עיין הרע הרבה מאוד סטירות בפנים ביד חזקות וחלשות ולא קרה לי כלום
אבל שמעתי שאומרים שהיום זה ממש מזיק האם זה נכון או לא

יואל וייס · 30/5/24

נכתב ע"י מ.מ.א.א:
אתם בטוחים שזה עניין/קטע של חינוך?
אולי קשור לקטע של הבנה?בכל אופן ילד קטן
ברור שבסכנת חיים צריך להגיב בחומרה -לא משנה מה המקור להתנהגות
אבל סטירה בפנים????בחיים לא!!!!!
אח"כ תצטרכו להתעסק עם הנזקים שזה עושה

אתם בטוחים שאתם לא מגזימים אני לא מכיר ילד שלא קיבל אפילו פעם אחת סטירה בכל חייו
ובכל זאת כולם בריאים אולי כאב כמה דקות ונגמר

הודיה יצחק · 30/5/24

שמעתי גם שאסור לתת בפנים כי בפנים של יהודי יש צלם אלוקים לכן לא מכים שם
אפשר במקום אחר ביד וכדומ' רק שזה לצורך חינוך או במקרה הנ"ל של סכנה

ברוכה תהיי · 30/5/24

ילד חייב למען בריאות הנפש שלו גבולות כדי שיוכל להתהלך בעולם בביטחה, בדיוק כמו שגג צריך מעקה ורק כך ניתן להתהלך בו בלי חשש.
אמנם לצד הגבולות חייבת לבוא אהבה גלויה וכבוד לילד, אבל מה שאמרנו "לא" חייבים ללמד אותו שאנחנו מתכוונים למה שאומרים.
לא חייב דווקא סטירה. אפשר לתפוס אותו חזק שלא יוכל לברוח, או אפילו להרים על הידיים למרות שמתנגד. להסביר לו שזה מסוכן ואסור, לחזור על זה. ואחרי כמה פסיעות אפשר לשאול אותו אם עכשיו רוצה להראות לנו איך הולך יפה, ולשחרר מעט. ושוב- אם בודק גבולות חוזרים על התגובה הלא מאפשרת.

ככר השוק · 30/5/24

ילד בן שנתיים לא הולך ברחוב משוחרר לבד. זה גיל שצריך להיות במרחק תפיסת יד של אמא.

מ.מ.א.א · 30/5/24

אנו נהיה 19 ראויים לציון דבריו החריפים של רבי שמשון רפאל הירש )גרמניה, המאה ה19-(האחרונים להמליץ על עונשים גופניים... והדברים אמורים במיוחד כלפי בית ההורים. אם הילדירגיל את עצמו להתרשם מהערה ביקורתית של ההורים רק אם יחוש אותה על גופו, ולצייתלפקודות רק מתוך פחד מפני מכות, הרי יתקהה חושו המוסרי וממילא יזלזל גם בהערותיו שלהמורה".
אב למד תורה בחדר, ובנו הקטן בא עם הסיר לאותו 27 בספר חסידים מתואר מקרה חמור מאדהחדר, התיישב עליו ועשה את צרכיו. קיימת הלכה האוסרת על לימוד תורה במקום בו יש צואה,ועל כן האב התרגז והרביץ לבנו. לאחר אותו מקרה קרו לאותו הילד נזקים גופניים מכיוון שהיהעוצר בעצמו מלעשות צרכיו. אמנם האב הרביץ כיוון שחשב שהוא מלמד את הילד שכשלומדיםתורה לא עושים כך וכך, אך הילד לא הבין את כוונתו ולא הבין מדוע הרביץ לו האב. רבי יהודההחסיד יצא בצורה חריפה נגד האב, וכך הוא כותב: "ילד קטן שאינו מבין על מה מכים אותו והואיושב אצל אביו וספריו לפניו, והקטן עומד לעשות צרכיו, לא יגע בו, כי לא ידע שבשביל הספריםמנעו, ויעצור עצמו משום פחדו ויבוא לידי סכנה". כלומר, בעל "ספר חסידים" מזהיר מאד מפניהכאת ילדים, כיוון שבמקרים רבים הילד לא מבין את כוונת המכה ולמה ניתנה, ואז הפחד שלהילד מונע הידברות. פעמים רבות הורה נותן מכה, וחושב שעל ידי המכה יוצא הוא ידי חובתחינוך, אולם התוצאה היא שההורה והילד אינם מדברים.

shirelo141 · 30/5/24

זה ישמע אולי מוזר אבל חושבת שהדרך הנכונה היא למשוך אותו מהכביש לומר לו בהחלטיות (אבל ממש בהחלטיות כמו שאומרים לא מדליקים אור בשבת..) אסור לרוץ לכביש זה מסוכן וזהו לא להתייחס עוד הרי יש לו מטרה בכל ההתנהגויות האלה כמו שכתבת, שהוא עושה הפוך ממה שאומרים לו - הוא רוצה תשומת לב! זה הכל והריצה לכביש יכולה להיות מאוד דרך שלו לתשומת לב, כשהוא יראה שלא השיג את המטרה שלו הוא לא יעשה את זה שוב (וגם בשאר הדברים שהוא לא מקשיב פשוט לומר מה עושים ולהתעלם) (בעצם גם סטירה היא סוג של תשומת לב...)

אמ123 · 30/5/24

אני חושבת שהענין כאן הוא לא הכביש ולא הסטירה.
אתם מתארים ילד שובב שעושה הפוך..
אתם מתחילים לגדל את הילדים עכשיו, ואולי יש לכם דעות שונות בנושא החינוך..
כדאי שתדברו על זה,
וממליצה מאוד שתלכו קצת להדרכת הורים כדי לקבל כיוון ודרך
או שתקראו על שלבי ההתפתחות של הילדים וכו'

227 · 30/5/24

זה הההגיל!
אתם במבחן אצל הילד (וגם לעצמכם

היו חזקים!!! דורש הרבה הרבה הרבה כוחות.
לא רואה טעם דווקא בסטירה, יש עוד דרכים להראות לילד בן שנתיים שאני פה האמא ואני המחליטה גם אם זה יגרום לו לבכי תמרורים קורע לב. זו המתנה הכי טובה לילד.

לכאורה. · 30/5/24

ככלל: המילה לא יוצרת התנגדות. כשאומרים לא, האוטומט של הבן אדם לעשות ההפך, לכן תמיד כדאי לדבר בדרך חיוב,
לדוגמא: תחזור לאמא, תן לי יד, או סוג של לפתות: אמא רוצה לתת לך משהו וכו'- זה בשעת משעה.
אבל צריך להבין שילד בן שנתיים הוא לא מבין! הוא בן שנתיים... אפשר לנסות בביית להסביר לו אולי דרך סמלים/ תמונות..
אבל כרגע בשלב הזה זה עוד לא חינוך צריך להתמקד יותר במניעה, פשוט ללכת יד ביד, טרמפ בעגלה, או ליד כביש אפילו בעגלה עצמה.

יואל וייס · 30/5/24

אני שואל האם יש פה מישהוא בין הכותבים שאפילו פעם אחת לא קיבל סטירה כשהוא היה ילד
ובכל זאת הוא לא נפגע רגשית וכו רק בכה כמה דקות והבין את המסר של אמא

אותו דבר · 30/5/24

נכתב ע"י יואל וייס:
אני שואל האם יש פה מישהוא בין הכותבים שאפילו פעם אחת לא קיבל סטירה כשהוא היה ילד
ובכל זאת הוא לא נפגע רגשית וכו רק בכה כמה דקות והבין את המסר של אמא

כולנו רוצים להיות הורים טובים מההורים שלנו
כל אחד מודד חינוך והורות אוהבת לפי ההורים הפרטיים שלו עם הדברים שהכאיבו לו כילד שהוא הבטיח לעצמו שאצל לילדים שלו זה יהיה אחרת