הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני אומרת שלהיפראמזיס יש רכיב נפשי משמעותי מאוד.
הוא כמובן גם פיזי לחלוטין - הבחילות, ההקאות, הרוק, החומצות, כל הגועל נפש. ההמוגלובין המידרדר. הם אמיתיים וקיימים ואין חולק עליהם.
אבל למצב הנפשי של האשה יש השפעה גדולה על האופן בו תעבור את התקופה. רוח איש יכלכל מחלהו, ורוח נכאה מי ישאנה - זה פסוק שאפשר להחיל אותו ככתבו, על ההיפראמזיס.
אשה עם כוח נפשי חזק מאוד, שהגיעה להריון הזה מוכנה ורוצה להתחיל את המלחמה - יכולה להצליח.
אשה שנגררת בתלאות החיים, הבית מבולגן, חשבון הבנק לא משו, הבעל עושה טובה ושוטף כפית מדי פעם, הילדים קשים, המצב בטטה ואז בא ההיפראמזיס - עלולה להידרדר יותר בקלות.
גם למעגלי תמיכה, הן במסגרת המשפחתית הגרעינית, והן של חברות מבחוץ, יש ערך גבוה.
ההבדל בין אשה שזרוקה במיטתה לבד מקיאה דם וחולמת על חלקת קבר, ובין אשה שיכולה להקליד בצ'אט לחברותיה 'תגידו מה עדיף, להקיא לפני שמצחצחים שינים או אחרי' (המנוסות יבינו...) - הוא גדול מאוד.
כך גם ההבדל בין אשה שבעלה וילדיה מגוייסים עכשיו למטרה: לעבור את התקופה בשלום ובשלווה, ובין רעותה שלא זוכה לתמיכה בתוך הבית.
וגם ההבדל בין אשה שיודעת: "נכנסתי מרצון לתוך שדה הקרב הזה, ואני עושה הכל כדי לצאת ממנו בשפיות עם אור גדול בידיים", ובין מי שנגררת איכשהו בין קערת הקאה אחת לשניה וחושבת שאין מה ל'שות, ככה זה החיים ואולי נלך לעין כרם לגסוס שם בנחת שבוע (ולפחות לא יהיה את הבלגן של הבית על הראש).
אבל אז נכנסים פה לנושאים רגישים, מכמה תחומים, שלא המקום לפרטם בבמה ציבורית.
די במה שנכתב עד עכשיו. וכמה נשים שמכירות היפראמזיס מקרוב, הסכימו איתי לגבי רוח הדברים.
