דרוש מידע דופליקטים יונה ספיר

[וופל אגוזים]

השאלה היא על הספר הזה ספציפית כי הוא פנטזיה?
מרגל להשכרה עבר? ספרים, בכללם, עוברים ביקורת כזאת?

לא,
כי יש בו הרבה שאלות רוחניות.
כמו @-חיה- אמרה:

מצטרפת לשאלה
העלילה יפה ופנטזיה זו באמת סוגה מרתקת ומושכת, השאלה אם ההגדרה של הספר היא פנטזיה נקייה או חרדית, עוד לא הצלחתי להכריע.
עוד עניין בנושא, היה לי די מוזר איך בחברת הצעירים בשנת ההתגלות דני משתדל לא ליצור קשר שאינו נצרך עם הצעירים הגויים, ולעומת זאת עם הדופליקטים שהם גויים לכל דבר אין לו שום בעיה והוא יוצר איתם קשרים קרובים מאוד שזה עוד יותר בעיה כי שם הוא ממש לבד מולם ואפילו לא מתייעץ עם רב או מישהו (ככה לפחות נראה מהשיחה שלו עם אבא שלו)

 

[מקושרת]

לדעתי אם התליון מוצא מהחולצה הוא עובד
באחת ההזדמנויות בנדו שאל את זירו אם הוא השתמש נכון בתליון, וזירו התעצבן עליו שהוא כבר שנים משתמש בכח הזה

בדיוק ההשערה שלי, (כמו שכתבתי בהתחלה של הפורום הזה)
מה שבטוח שיש דרך לשלוט על התליון ועל כוח ההשפעה שלו,
(נראה לי אפילו כתוב משהו על זה ביורהמנטום)

 

[לוצ'י]

(נראה לי אפילו כתוב משהו על זה ביורהמנטום)

הספר לידי ; )
"בכוחו של התליון לבלום כל כח דופליקטי שהוא. בתנאים מסוימיים, באמצעים מסוימים שייגלו לעיני המשתמש"

 

[לוצ'י]

"בכוחו של התליון לבלום כל כח דופליקטי שהוא. בתנאים מסוימיים, באמצעים מסוימים שייגלו לעיני המשתמש"

זה ממש מוזר, כי מהשורה הזו מובן שהוא פשוט מונע מהסקנדרים לפעול, כמו שהיה במכרה..
ובהמשך כתוב "להשיג את התליון ולבטל את הכוח הדופליקטי מן העולם".. זה לבטל לגמרי, או למנוע?

 

[michalor]

למה ישי צריך להיות סקנדר? מספיק סתם דופליקט.

בגלל זה -

איך בנדו פספס, כשהוא חיפש אותו?

הראייה העל חושית של דופליקטים עובדת רק על בני אנוש,
אולי ישי הוא דופליקט שכח העל שלו הוא הוא להיות רואה ואינו נראה וכח על אפשר להפעיל רק בתור סקנדר

 

[וופל אגוזים]

אם ישי דופליקט----
איך דני עצמו לא זיהה אותו?
לא היה לו את הנצנוץ הסגלגל בעיניים?
ואולי טיפת הדם הסגול הייתה של הפרופסור..

 

[דולפין כחול]

זה ממש מוזר, כי מהשורה הזו מובן שהוא פשוט מונע מהסקנדרים לפעול, כמו שהיה במכרה..
ובהמשך כתוב "להשיג את התליון ולבטל את הכוח הדופליקטי מן העולם".. זה לבטל לגמרי, או למנוע?

מסתבר שגם וגם...
זירו רצה לשלוט במסדר ולא לבטל אותו, לכן עשה בתליון שימוש מוגבל

 

[דולפין כחול]

לא היה לו את הנצנוץ הסגלגל בעיניים?

מוזכר איפשהו שלא רק לדופלקטים יש סגול בעיניים

 

[מקושרת]

זה ממש מוזר, כי מהשורה הזו מובן שהוא פשוט מונע מהסקנדרים לפעול, כמו שהיה במכרה..
ובהמשך כתוב "להשיג את התליון ולבטל את הכוח הדופליקטי מן העולם".. זה לבטל לגמרי, או למנוע?

כנראה שבאמת יש דרך לשלוט על מה שהתליון מונע.

מוזכר איפשהו שלא רק לדופלקטים יש סגול בעיניים

כתוב שלא מחייב שלמי שיש סגול בעיניים הוא דופליקט
ליובניסים יש רק קצת סגול ומוזכר באיזשהוא מקום שאם לא יודעים שהוא דופליקט אז לא ישימו לב

 

[דולפין כחול]

אם לא יודעים שהוא דופליקט אז לא ישימו לב

אלא אם כן הוא יודע מה הוא מחפש (הלן)

 

[Chaya Lea]

הוא כבר הכיר את הריח של דני, זה היה הרבה יותר קל.. למרות שמבחינת הזמן באמת לא הגיוני שהוא יצליח להפעיל רגליים משותקות כל כך מהר

בדיוק! (על הסוף)
זה שהוא הכיר את הריח זה הדואוסיינס הספציפי שעליו הוא רכב פעם קודמת (בתור סקנדר).
אחרי שהוא נפגש עם מקסימיליאן לא כתוב כלום על הדואוסיינס הזה, לדעתי מופרך שהוא מצא דווקא אותו שוב...
ועוד משהו, הרכיבה הראשונה שלו על הדואוסיינס נמחקה לו מהזיכרון אם אני זוכרת נכון.

 

[מקושרת]

ועוד משהו, הרכיבה הראשונה שלו על הדואוסיינס נמחקה לו מהזיכרון אם אני זוכרת נכון.

גם אם נמחקה מהזיכרון שלו, מקס ראה אותו רוכב על הדואוסיינס

 

[דולפין כחול]

כשהוא התעורר בתור בייס דני כן זכר את המכרה ואת מה שקרה לו בתור סקנדר


או שאולי זה בגלל שהוא היה במשימה אז?

 

[Chaya Lea]

גם אם נמחקה מהזיכרון שלו, מקס ראה אותו רוכב על הדואוסיינס

נכון, אבל לא כתוב שהוא הזכיר לו את זה.
זה שלא כתוב לא אומר שלא קרה רק שזה זה פלוס העניין שגם אם הוא היה זוכר זה מופרך שהוא השתקם לגמרי כ"כ מהר (ומה עם מה שהיה אמור להיפגע לו בגלל שהסקנדר מת?) אז למצוא את אותו דואוסיינס שעליו עף פעם קודמת זה מבצע שאני לא חושבת שהגיוני שהוא הספיק לעשות.

אלא אם כן הדואוסיינס מריח את האדם מקילומטרים ועוקב אחריו עד שהוא צריך אותו שוב...

 

[Chaya Lea]

כשהוא התעורר בתור בייס דני כן זכר את המכרה ואת מה שקרה לו בתור סקנדר


או שאולי זה בגלל שהוא היה במשימה אז?

אני חושבת שהוא לא זכר את מה שהסקנדר לא זכר.
לפחות ככה אני הבנתי את זה.
כשהוא היה בדרכים בלי הספר יש דברים שהוא עשה ולא הזכירו לו אחד מהם זה היה הרכיבה על הדואוסיינס.
בהנחה שלא הזכירו לו בלי לידע אותנו- הקוראים

 

[מ.ל.ב. י]

לדעתי הספר לא עבר שום ביקורת רוחנית.
מסכנת הקראיה שלי לספר שאסור לכתוב פנטזיות בציבור החרדי, לא כל דבר אפשר להכשיר.
הנושא האורתודוכסי הודבק והולחם בדרך לא מקצועית.

 

[לוצ'י]

בגלל זה -

הראייה העל חושית של דופליקטים עובדת רק על בני אנוש,
אולי ישי הוא דופליקט שכח העל שלו הוא הוא להיות רואה ואינו נראה וכח על אפשר להפעיל רק בתור סקנדר

כל סקנדר יכול להיות רואה ובלתי נראה, אני חושבת
בלי קשר לכוחות העל

 

[מקושרת]

כל סקנדר יכול להיות רואה ובלתי נראה, אני חושבת
בלי קשר לכוחות העל

כתוב בספר שלא כל הסקנדרים יכולים להיות רואים ואינם נראים
אבל לא מוצאת איפה...

 

[brachy 100]

כתוב בספר שלא כל הסקנדרים יכולים להיות רואים ואינם נראים
אבל לא מוצאת איפה...

לא, כל סקנדר רגיל
וישי לא דופליקט, אחרת הוא לא היה רועד ככה...
והוא היה משתש בכח הדופליקטי שלו בשביל לנצח את השומרים
ואם הוא דופליקט בוגד, הרי שזירו לא היה תופס אותו עם כולם
והוא לא היה בעסק הזה.

 

[מיקי ג'קי]

נעים להכיר - דופליקטים​

אז ככה, על זה שיונה ספיר עובדת על ספר פנטזיה קראתי כאן באשכולות הקודמים שעסקו בנושא וזה בהחלט עורר בי סקרנות. איזה מוצר היא הולכת לבשל לנו הפעם, כשעד היום התחום של האקדחים והסוכנים לא מש מידה? ציפיתי לפנטזיה אפית, לוחמים קדומים על חרבות מימי הביניים, כוחות על, עולם קדום עם יצורים פרו היסטוריים וכל מה שצף לכם בראש כשאתם שומעים 'פנטזיה'.

והאמת כשהגיע הספר לידיים שלי (עם כריכה יפהפייה שנראה שעלתה גם לא מעט, לשוניות, הברקות על חלקים מסויימים ועוד הרבה...) התברר שהתבדתי - חלקית.
אמנם לא מדובר בעולם קדום ופרימיטיבי, אפילו פרדייס לא כל כך נושנים עם כל הרצון הטוב שלהם, אבל בהחלט נוצר כאן עולם חדש עם צבע יחודי רק לו. מסדר הדופליקטים עם בועת האוצרים הם יצירה מטורפת, הסנכרון בין כל הכללים של המסדר בספר היו על אנושיים, אין לי מושג כמה זמן לוקח לחשוב על כזה דבר. כללים וחוקים עם מעמדות ודרגות, כשלהכל יש גבול מסודר והגיבורים חייבים להישאר כבולים לו. המסע שהעביר הספר היה מושלם ודאג להכניס את הקורא לתוך הניואנסים הקטנים עד לפרטי פרטים (לדעתי, ניכר בין השורות שממש היה חשוב לה שהדברים יהיו ברורים אצל הקוראים, מה שגרם לה לפתוח כל הסבר ולכפול אותו שוב ושוב). אמנם אין שם מפלצות תחת שם העצם הזה, אבל היא כן יצרה אותם תחת כל מיני מילים מכובסות של תוצאה מהתפוצצות הכור האטומי, וכך גם בעולם עתידני ומתקדם יש מקום לכלבים מפלצתיים בגובה שלושה מטרים ולציפורי ענק בעלות שני ראשים. אך עדיין בואו לא נשכח שמדובר ביונה ספיר ואיכשהו חייבים להיכנס לספר גם אקדחים ואמצעי לחימה משוכללים, שבאו לידי ביטוי בכל העולם החדש שבא בספר והיה הכי מודגש אצל זירו. שאגב היה נבל ללא חת, אפילו עם משהו מלחיץ, חוסר גבולות בלתי נתפס שמערער בך את הביטחון לגבי הרגע הבא בסצנה.
גיבור הספר דני הוא יצירה שובת לב. בחור שמתמודד עם מוגבלות שנראית לסובבים אותו כאמנזיה ונעזר בדרכים לא דרכים כדי להתמודד איתה גם במסע הארוך והמפרך שעובר עליו. הוא גיבור גם במובן בפיזי של המילה, אך אם כל זאת מלא רגש ומידות טובות, אכפתי ומוסרי. (האמת שקצת התבאסתי ששוב פעם הגיבור שלה הוא איזה סופרמן כל יכול, גם כשמדובר בבחור צעיר ולא סוכן מוסד סטייל אייל גלבוע. נכון שהוא רק סקנדר, אבל בכל זאת, מה רע בלהיות אדם נורמאלי כמו כולם).

[אני חייב להתייחס לנקודה מסויימת שאולי לא נראית חשובה לקוראים, אבל מקצת מעקב שלי על יונה ספיר דורשת התייחסות: מכמה ראיונות של יונה ספיר היה נראה שהיא שואבת השראה לסדרה מוצלחת מסדרת הספרים 'הארי פוטר'. האמת שאם לא הייתי קורא את זה, לא הייתי אומר שיש קשר בין העולם שהיא בנתה לזה של ג'יי קיי רולינג. אבל מה לעשות שהיא אמרה את זה והדברים קופצים מאליהם וצצים מול העיניים מקבילות שאי אפשר להתעלם מהן: הסמל של מסדר הדופליקטים דומה מאד לסמל של הוגוורטס, אפילו הפונט בו זהה; הרעיון של חזרה בזמן עם סכנה למות בהווה דומה מאד למחולל הזמן; מקסמיליאן (ראיתי שהרבה דברו עליו כאן) הזכיר לי ממש את סריוס בלק; הכישרון של דני לרכוב על דואוסיינס זהה לכישרון של הארי לתפוס את הסניץ; וסתם כל האווירה שדני פונה לאנגל בשם 'פרופסור' הזכירה ממש את הדיאלוגים של הארי ודמבלדור. עלו לי תוך כדי קריאה עוד הרבה. אבל זה עדיין לא מחייב שום דבר והיו הרבה שעשו חיכקויים בצורה הרבה יותר בוטה (אם כי פה זה כלל לא חיקוי), סתם הבאתי את זה בעקבות הראיונות שלה שהעלו לי את זה לראש].

סך הכל: ספר חדשני, מפתיע, עלילה עמוסה ובכלל לא קלילה, אך עם כל זאת לא מרוחה משום כיוון אלא זורמת וכפית שללא ספק הביא בשורה חדשה לעולם הספרים החרדי.

לגבי השאלה שעלתה כאן פעמים רבות: האם השילוב בין חרדי לפנטזיה צלח או לא? היו כאלה שהגיבו בצורה תמוה וטענו שזה קצת "ספעסטנישט". לעניות דעתי אין שום בעיה בשילוב הנ"ל וליהפך היו בו כמה פנינים שיצאו כתוצאה מכך והוכיחו שהפוטנציאל של ספרות מתח בציבור החרדי לא חייב להסתיים באקדחים והחלפת מחסניות (אם כי גם הספר הזה לא נמלט ממנו...)
ספר חרדי, או ליתר דיוק 'יהודי' מבחינתי הוא כל ספר שלוקח את היהדות בחשבון ולא נכנס איתה ל'טאקלים' תוך כדי העלילה מכל הבחינות הדרושות. מותר לגיבור להיכשל ולטעות ושגם יהיו אנשים שלא הולכים בטלם. לא חייבים להיצמד לכללים ההדוקים של החברה החרדית על כל גווניה, כל עוד הם לא סותרים לערכים שלנו מצד עצם היותנו יהודים שומרי תורה ומצוות, מה שכאן בסיפור עבר בהצלחה מרובה. (נקודה למחשבה: איך הייתם מגיבים אם היה נכתב ספר פנטזיה על עולם דמיוני בסגנון ימי הביניים, בו היה עם נאמן לבורא ולחוקותיו, כשכל הספר מלווה בערכים תורניים איכותיים, אך היתה בו בעיה אחת: לא היה מצויין בספר שהאנשים המתקיימים בעולם הזה חובשים כיפות - האם הייתם מתרעמים על זה שהאנשים אותם יצר הולכים בגילוי ראש, או מבינים שיש איזה רעיון כלשהו שהסופר מנסה להעביר ובכוונה תחילה לא משלב אותו בחיי היומיום שלנו היות ומדובר בעולם אחר עם כללים אחרים...)
בואו לא נשכח שמדובר בעוד מאה ומשהו שנים קדימה שמסתבר שהחברה החרדית עברה אי אלו רפורמות עד אז (כמו שנראה שהתרבות של המדינות משפיעה גם על החרדים שחיים בהם, כמו שעולה מהדיאלוג של דני עם חבריו בתחילת היכרותם) ואין לנו שום מושג מה לצפות מהם. ולכן כל עוד הם מבצעים את הבחירות שלהם בכפוף לכללי התורה וההתמודדויות שלהם כרוכות בידיעה שעם עבדי בשם בעולם אין בכך כל בעיה (ויותר מזה: גם מחדד אצלנו את הנקודה שעבודת השם מתחילה עמוק בפנים, עוד הרבה לפני המעטפות החיצוניות - שאמנם אין לזלזל בהן - אבל אל לנו לשכוח מה העיקר ומה הטפל) נ.ב. האמת שהיה לי קצת מוזר איך הדופליקטים שאינם יהודים ועוד נולדו ברוסיה הקומוניסטית מאמינים בבורא, אם כי אני די סקפטי לגבי השאלה הזו כמו הרבה אחרות, היות ומחכים לנו עוד הפתעות ואולי יתברר שד''ר קאלי היה בעצם יהודי וכו'. לא יודע, נחכה בכליון עיניים לספרים הבאים...​