דגל - תוכנת ניקוד

אברהם · 11/5/15

נכתב ע"י אפכא מסתברא;1614101:
בוודאי - תכנת נקדנית מזהה פסוקים משלוש מלים והלאה, לפעמים אפילו משתיים (כשאין אלו מלים רווחות מדי). 'נקדנית' אפילו נותנת אופציה לרשום את המקור ליד הפסוק. אלא שאין היא מזהה אם יש בהן שיבוש כלשהו. חשבתי שמפה תבוא ישועתי... לפעמים מצטטים בטעות בתוספת ו' חיבור מיותרת או מלה חסרה/יתירה, ואז לא מקבלים את הפסוק.

נקדנית עושה עבודה מעולה ולא נראה לי שיש לה מתחרים בתחום הזה של ניקוד פסוקים

(וגם לגבי שאר התכונות שלה לפי ניסיוני היא מצויינת)

אהרן2 · 11/5/15

גירסה 3?

אפכא מסתברא · 11/5/15

כן, גרסה 3.
אבל בניקוד הפסוקים היא מעמידה את סבלנותי במבחן כל פעם מחדש, בפרט בספרים שבהם לא דקדקו לכתוב את לשון הפסוק בדיוק, ועל כל שינוי קטן קופצת לי הודעה בערך בלשון זו: "לא נמצאו פסוקים מתאימים".

אהרן2 · 12/5/15

חגי
במקום לעבוד קשה על גירסה נסיונית
אתה יכול להריץ ניקוד אוטומטי על כמה קטעים ולהעלות לכאן שנוכל לבדוק אחוזי הצלחה לאפשרות הראשונה.

אפכא מסתברא · 12/5/15

עדיין אני מצפה לתשובה על שאלותי (הרבות).

חגי פאהן · 12/5/15

בעזהי"ת

נכתב ע"י אהרן2;1615692:
חגי
במקום לעבוד קשה על גירסה נסיונית
אתה יכול להריץ ניקוד אוטומטי על כמה קטעים ולהעלות לכאן שנוכל לבדוק אחוזי הצלחה לאפשרות הראשונה.

אולי זה התפספס: כרגע בתוכנה שלי אין ריצה אוטומטית. כיון שאין תוכנה שלא עושה שגיאות, התוכנה עוברת מילה מילה יחד עם המשתמש, וכך אין צורך לעבור בשנית על הטקסט, אלא רק פעם אחת. מהסיבה הנ"ל יקח זמן עד שתהיה ריצה אוטומטית...

בפועל, 95% מפעילות המשתמש מסתכמת בלחיצה על רווח ולחצני למעלה ולמטה, וקצת תשומת לב. וכך רצים מהר על הטקסט.

חגי פאהן · 12/5/15

בעזהי"ת

נכתב ע"י אפכא מסתברא;1615808:
עדיין אני מצפה לתשובה על שאלותי (הרבות).

על איזו שאלה לא עניתי?

אהרן2 · 12/5/15

נכתב ע"י חגי פאהן;1616028:
בפועל, 95% מפעילות המשתמש מסתכמת בלחיצה על רווח ולחצני למעלה ולמטה, וקצת תשומת לב. וכך רצים מהר על הטקסט.

בכמה אחוזים בחירה 1 צודקת?

חגי פאהן · 12/5/15

בעזהי"ת

נכתב ע"י אהרן2;1616040:
בכמה אחוזים בחירה 1 צודקת?

כ-80%.

אהרן2 · 12/5/15

נכתב ע"י חגי פאהן;1616074:
בעזהי"ת
כ-80%.

זה יפה
אפשר לבזבז דקה מזמנך שתריץ את הקטעים הללו באפשרות 1?

עיקר התגלות התורה ועבודה היא בארץ ישראל כי אין תורה כתורת ארץ ישראל (ב"ר טז, ד). ומחמת שקודם שבאים להתגלות צריכים להתנסות ולהצטרף בגלות של הע' לשון היינו בתאוותיהם והעיקר בתאות ניאוף שהוא הרע הכללי של כל הע' לשון - על כן קודם שקבלו ישראל התורה ובאו לארץ ישראל נצטרפו תחלה בגלות מצרים שהיו מושלים אז על כל האומות, ומצרים היא ערות הארץ ושטופי זימה כי שם עיקר התגברות תאות ניאוף, ומחמת שתאוה זו הוא בחינת מלכות הרשעה אלהים אחרים ע"ז - על כן היתה גם כן מצרים מלאה גילולים וע"ז כמאמר רז"ל (רש"י שמות ט, כט), ועל כן גם ארץ ישראל בעצמה היתה תחלה ביד כנען ושאר עממין שהיו גם כן שטופים בע"ז ובעריות מאד שזה בחינת מה שהזכיר הכתוב (ויקרא יח, ג) כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו וכו' כי את כל התועבות האלה וכו' ואקוץ בם, ועל כן הוכרחו לצעוק הרבה קודם שיצאו ממצרים - כי זה בחינת הצעקות שקודם ההולדה שהיא בחינת התגלות התורה ועבודה.
גם עיקר אמונת היחוד וקבלת עול מלכות שמים שכלול בשמע וברוך שם וכו' הוא בארץ ישראל - כי שם עיקר שלימות האמונה כנ"ל ואמרו רבותינו ז"ל (כתובות קי

כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלו"ה.
והיא בעצמה בחינת מלכות דקדושה בחינת ים של שלמה העומדת על שנים עשר שבטי יה - ועל כן נתחלקה ארץ ישראל לשבטים (ב"ב קכב.). וקודם כניסתן לארץ שרצה להתגבר עליהם קליפת בלעם ימ"ש והיה אז מעשה זמרי כתיב אחר כך (במדבר כו) ויהי אחרי המגפה וכו' ונמנו אז בני ישראל כל הי"ב שבטים וכל הראשי בתי אבות שהם הע' נפש, ודייקא אז במספר זה כתיב החנוכי הפלואי ודרשו רז"ל שמי מעיד עליהם לפי שהיו האומות מבזין אותם וכו' - היינו שלא האמינו שיכלו ישראל לעמוד בשלימות בנסיון תאוה זו בהיותם במצרים, לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם וכו', וזה בחינת (ישעיה לח, יא) יה בארץ החיים דייקא, ואחר כל המנין הזה כתיב וידבר ה' וכו' לאלה תחלק הארץ - כי כל זה היה הכנה לחילוק ירושת ארץ ישראל, ועל כן כתיב לשמות מטות אבותם ינחלו אלו יוצאי מצרים וכו' - וזה מחמת שעיקר הכניסה לארץ ישראל הי' על ידי הצירוף שנצטרפו תחלה במצרים כנ"ל.

חגי פאהן · 12/5/15

בעזהי"ת

זה לא שייך, כי המיון תלוי בבחירות הקודמות, כלומר התוכנה שומרת את תאריך הבחירה האחרון של כל מילה, והוא משפיע בצורה משמעותית על קידום המילה ברשימה.

אפכא מסתברא · 12/5/15

אתה צודק, בדקתי ומצאתי שענית במידה מספקת... תודה!
עם זאת, נראה שיש לפניך עדיין עבודה רבה כדי שהתוכנה תתחרה ב'נקדנית'...

אהרן2 · 13/5/15

נכתב ע"י חגי פאהן;1616113:
בעזהי"ת

זה לא שייך, כי המיון תלוי בבחירות הקודמות, כלומר התוכנה שומרת את תאריך הבחירה האחרון של כל מילה, והוא משפיע בצורה משמעותית על קידום המילה ברשימה.

כוונתך לומר שרק בחומר שכבר נוקד הדיוק יגיע ל-80%?

מעמד · 13/5/15

נכתב ע"י חגי פאהן;1616113:
בעזהי"ת

זה לא שייך, כי המיון תלוי בבחירות הקודמות, כלומר התוכנה שומרת את תאריך הבחירה האחרון של כל מילה, והוא משפיע בצורה משמעותית על קידום המילה ברשימה.

אז איפה בדיוק ה-80% דיוק? נשמע לי כמו התחמקות...

חגי פאהן · 13/5/15

בעזהי"ת

לדוגמה, אם ניקדתי ספר על הלכות טהרה והיתה שם הרבה פעמים המילה "סכה" ואח"כ ניקדתי ספר על חגי תשרי והיתה שם הרבה פעמים המילה "סכה", אם המשתמש רק לוחץ רווח בלי לבחור בחירה שונה, אחוזי ההצלחה ירדו.

אהרן2 · 13/5/15

נכתב ע"י חגי פאהן;1616696:
בעזהי"ת

לדוגמה, אם ניקדתי ספר על הלכות טהרה והיתה שם הרבה פעמים המילה "סכה" ואח"כ ניקדתי ספר על חגי תשרי והיתה שם הרבה פעמים המילה "סכה", אם המשתמש רק לוחץ רווח בלי לבחור בחירה שונה, אחוזי ההצלחה ירדו.

מצוין בהיר ונהיר, וגם נכתב למעלה באשכול

בחומר אקראי, כמה אחוזי הצלחה יש לאפשרות 1?

מעמד · 13/5/15

בקיצור, גם נקדן זה מוגבל מאוד ביכולותיו.
אם אין לו בינה מלאכותית שהוא יודע לנתח טקסטים באמצעות צמדי מילים, הקשרים וכו'. אין כאן בשורה של ממש.

אהרן2 · 13/5/15

נכתב ע"י מעמד;1616722:
בקיצור, גם נקדן זה מוגבל מאוד ביכולותיו.
אם אין לו בינה מלאכותית שהוא יודע לנתח טקסטים באמצעות צמדי מילים, הקשרים וכו'. אין כאן בשורה של ממש.

זה עוד מילא, גם בתוכנות אחרות אין בינה מלאכותית.
מה שאני טוען זה שבמילון שנבנה בעיקר מחיבור של שורשים * פעלים - יש יותר סיכוים שהבחירה הראשונה תהיה לא נכונה מאשר במילון שנבנה ידנית.

אפכא מסתברא · 13/5/15

מה שנראה לי הכי בעייתי (חוץ מחסרון הלוקסוס של ניקוד פסוקים) הוא חוסר היכולת של התוכנה לזהות אותה מלה בכתיב מלא וחסר.

אברהם · 13/5/15

נכתב ע"י אפכא מסתברא;1616781:
מה שנראה לי הכי בעייתי (חוץ מחסרון הלוקסוס של ניקוד פסוקים) הוא חוסר היכולת של התוכנה לזהות אותה מלה בכתיב מלא וחסר.

זה בהחלט החיסרון המרכזי ולכן התוכנה לא רלוונטית ברוב המקרים, אבל החסרון הזה הופך את התכנה ליעילה בשני מקרים אפשריים:
א. כשהלקוח דורש להשאיר את הכתיב המלא (למשל במשניות "פני המשנה" המנקד עזרא קינוולד נאלץ לנקד בכתיב מלא לפי דרישת הלקוח שהתייעץ עם הגר"ח קנייבסקי והוא אמר להשאיר את הכתיב כפי גירסת דפוסוילנא, שדרך אגב לא זכיתי להבין כוונתו הקדושה, שהרי הכתיב בגירסת וילנא הוא בכתיב מלא אך ורק בגלל שהדפיסו ללא ניקוד, והמשניות שהן תורה שבע"פ - אין מסורת עליהן כיצד צריכות להיכתב אך בדפוסים רבים שהדפיסו עם ניקוד ב-200 השנים האחרונות, השמיטו את אמות הקריאה כראוי ללשה"ק)
ב. כשהטקסט הנדרש לניקוד הוא כבר בכתיב חסר משום מה