מתמחה במחשבים
משתמש צעיר
גמח המרכזי כבר נחרש ומוצה עד תום.
ארצה לשאול בהיבט אחר, עליית הריבית בשוק.
מצטט חלק רלוונטי מתוך כתבה שפורסמה שבוע שעבר בגלובס בנושא.
איני מספיק בקיא בתחום, ואשמח לדעתכם (מי מחברי הפורום הנכבד בקיאים בנושא?)
ארצה לשאול בהיבט אחר, עליית הריבית בשוק.
מצטט חלק רלוונטי מתוך כתבה שפורסמה שבוע שעבר בגלובס בנושא.
איני מספיק בקיא בתחום, ואשמח לדעתכם (מי מחברי הפורום הנכבד בקיאים בנושא?)
עליות הריבית הן האיום המשמעותי
עליות הריבית מהוות איום משמעותי על כל המודל הכלכלי הזה [הגמ''חים החרדים]. אלו הקשו על כל הלווים, אך עבור זוגות חרדיים שממונפים בצורה דרמטית ביחס להכנסתם - זה משפיע במיוחד. יותר מזה - השירות העיקרי שהגמ"חים מציעים הוא הלוואות ללא ריבית, מה שאומר שככל שהריבית במשק גבוהה יותר כך הסבסוד נהיה משמעותי יותר.
"העלאת הריבית היא מכה דרמטית למשקי הבית החרדיים. היא גם הגורם המרכזי לעלייה בכניסת חרדים לשוק העבודה", אומר ד"ר רגב, "יוקר המחיה העולה ומחירי הדיור הגבוהים מביאים להידלדלות משאבים: ההורים יכולים לעזור פחות, והמודל שנשען על הגמ"חים מתפורר. בסביבת ריבית אפסית, מודל של רכישת דירה ב־100% מינוף זה רעיון מצוין, זה מאפשר חסכון ניכר, ונהנים מעליית הערך. אבל כשהריבית גבוהה כמו היום, זו בעיה".
בעיניו יש לכך השלכות דרמטיות במיוחד על מודל חברת הלומדים, שבעיניו "לא היה בר קיימא מלכתחילה, כי היו לאנשים הורים עובדים שמימנו אותם. היום זה כבר נהיה בלתי אפשרי".
כלומר, כאשר יש צורך לחסוך כסף ולהתמנף דרמטית עבור מספר ילדים רב, זה אולי אפשרי בדור הראשון או השני. אבל במצב היום, כשרבים מההורים שצריכים לסייע במימון הדירות לא בהכרח עובדים או עובדים ומרוויחים מעט - זה כבר נהיה קשה עד בלתי אפשרי.
"אני חוקר את ההיסטוריה הכלכלית החרדית כחלק מצוות של מכון אהרון, ואנחנו רואים שלא רק ששיעור העובדים ירד ביחס לשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה", אומר קרומבי. "גם מספר הילדים עלה. ככה שמה שהדורות הקודמים יכלו להציע לשלושה ילדים, קשה להציע לשבעה ילדים היום".
"בניגוד למשבר הסאב פריים, משבר הקורונה לא פסח עלינו", אומר ד"ר רגב. "זה חשף את נקודת התורפה של המודל הכלכלי: הייתה עלייה בביקוש להלוואות יחד עם ירידה בהיצע. הגמ"חים נאלצו לסרב להרבה אנשים, בזמן שהם היו בולם הזעזועים הכלכלי של החברה החרדית".
"לגמ"חים אין מחלקת סיכונים של בנק"
"הגמ"חים מבוססים על אמון, ויש שוק שלם בתוך הקהילה. אבל השוק הזה לא מנותק מהעולם", אומר קרומבי. "יש תורמים ששמים כסף בגמ"ח, ואם יש מיתון הם יפסיקו לתת. בו זמנית, אנשים ימשכו את הפיקדונות, כמו כל בנק. אבל לגמ"חים אין מחלקת ניהול סיכונים גדולה כמו של בנק, וגם אין את בנק ישראל כרגולטור.
"הבעיה מחריפה כשמבינים שאנשים 'מגלגלים' גמ"חים - לוקחים הלוואות מגמ"ח אחד, וכשאי אפשר לשלם, ממחזרים עם הלוואה מגמ"ח אחר. כשיותר מדי אנשים לא יהיו מסוגלים להחזיר, זה ייצור תגובת שרשרת. אם גמ"ח משמעותי נופל, כלומר כבר לא מסוגל לתת הלוואות והצ'קים שלו חוזרים - כל המערכת עלולה לקרוס".
בעיניו, המשמעויות הכלכליות עבור החברה החרדית הן אדירות: "הרזרבות של משק בית חרדי הן קטנות. כשהמים עולים, מי שהכי נמוך נרטב ראשון. כשיש מיתון משמעותי, או כל צרה כלכלית אחרת, מעמד הביניים יאלץ להוריד את רמת החיים - אבל לרוב החרדים אין לאן לרדת".
כרגע, מערכת הגמ"חים הפיננסיים עודנה עומדת, ועוד לא נרשמה קריסה כזאת. אבל לא מן הנמנע שאם הריבית תמשיך להיות גבוהה עוד זמן רב, ובמקביל תמשיך ההאטה הכלכלית - אנחנו עלולים לראות זאת. אם רוצים לשנות את המערכת ולרכך נפילה פוטנציאלית, הזמן לעשות זאת הוא כעת.