כן, ואותם בני אדם נֶהֱנוּ על ידו.ואיך צריך לומר את אותו המשפט בנסתר עבר?
הָנָה בהם בני אדם?
כן, ואותם בני אדם נֶהֱנוּ על ידו.ואיך צריך לומר את אותו המשפט בנסתר עבר?
הָנָה בהם בני אדם?
לכאורה צ"ל אָבַד, "וכאשר אבדתי אבדתי". לא שולל שזה יכול להיות שורש מיוחד, אבל הבאתי דוגמאות מהגמרא שהשתמשו בבניין קל, "והנאך", "והנאני".@חגי פאהן
אני מבינה שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהפועל הַפָּעִיל שגורם לבנין נפעל חייב להיות בבנין קל.
לפי דעתי יש מקרים שבהם יש זוג פעלים שהפעיל = פִּעֵל, והסביל = נפעל.
לדוגמא: אִבֵּד => נאבד.
לא יודעת, נשמע לי לא נכון לומר: אָבַדְתִּי את הארנק.לכאורה צ"ל אָבַד
אני לא לומדת גמרא, אבל מעניין אותי לדעת איך אפשר לדעת מה הניקוד של המילה?"והנאך", "והנאני"
התכוונתי אָבַד ולא נאבד. ארנקי אבד.לא יודעת, נשמע לי לא נכון לומר: אָבַדְתִּי את הארנק.
אולי תגלה לנו כבודה? מי אמר שקיימת צורה כזו בבניין פיעל? אך אם היתה, כתבתי לעיל שהיה כתוב "והנך", "והנני", כמו "וְצִוְּךָ" "צִוָּנִי".אני לא לומדת גמרא, אבל מעניין אותי לדעת איך אפשר לדעת מה הניקוד של המילה?
איך היו כותבים את אותו שורש/גוף/זמן וכו' בבנין פִּעֵל?
ח"ו לא הבנתי ככה. הכל בסדר. כך דרכי בדיונים - לשאול את כל השאלות האפשריות ולערער על מה שרגילים לחשוב.א. נכון...
ב. אף אחד לא אמר. מהסגנון של תגובתך נראה שקיבלת רושם שאני מתריסה, וזה לא נכון.
שאלתי בתמימות והנושא באמת מעניין אותי.
וסליחה שלא היתה לי הסבלנות לקרוא את כל ההסברים שכתבת קודם, זה כנראה היה חוסך לי כמה שאלות.
והנך והנני נראה כמו המשמעות ה"פשוטה" של תבות אלו, ולכך אין פלא שנעשה כאן הנאך והנאני. מה גם שאין להביא ראיה מלשון תורה ללשון חכמים. ואיני יודע למה קראת לסובר כך "המוציא" לאחר שכבר הבאת דוגמא לכך. ואפשר להביא דוגמאות נוספות כגון: קנהו בלשון תורה וקנאו בלשון חכמים. כך גם בנאו (אבל אין במקרא "בנהו").מצינו הנאה בבניין קל, כמו בע"ז יז. "והנאך", "והנאני". ואיזה עוד בניין זה יכול להיות חוץ מקל (=הֲנָאֲךָ, הֲנָאָנִי)? אם זה היה פיעל, היה צ"ל וְהִנְּךָ, וְהִנָּנִי, כמו וְצִוְּךָ (יתרו יח כג), וְצִוָּנִי. ואולי הוא פתאום קיבל א', כמו שבלשון מקרא עָשְׂךָ ובלשון חכמים עֲשָׂאֲךָ, וצ"ל וְהִנָּאֲךָ? זה חידוש, והמוציא מחבירו עליו הראיה.
האם תוכל לומר בקצרה מה הוקשה לך בנוסח שלמדונו רבותינו "ליהנות" (כלומר כדי שבני אדם יֵהנו)?
נבראו כדי שיהנו מהם בנ"א.הנוסח הוקשה אפילו לי, חסר-דקדוק כרוני שכמוני.
כי או שהבורא ברא אותם או כדי להַנות, או שהם נבראו כדי ליהָנות. "ברא בו כדי ליהנות" הוא נוסח מוקשה קמעה.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: