בשביל להיות בטוח...

המביט

משתמש מקצוען
כותבים אתכם, לא אותכם. נכון?

כותבים ליהנות ולא להנות, נכון?

מישהו התווכח איתי...
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
לגבי "אתכם" - הצדק לגמרי איתך
לגבי ליהנות - תלוי...
בכתיב מנוקד כותבים "לֵהָנוֹת" אם המשמעות היא הטייה של נהנה (כלומר קיבל הנאה) אך בכתיב מלא (וכך נוהגים כשלא מנקדים) כותבים ליהנות.
אולם אם המשמעות היא גרימת הנאה למישהו אחר (לְהַנּוֹת את) אזי בכל מקרה כותבים להנות ולא ליהנות.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
התשובה של אברהם היא תשובה מעשית, וכך מנקדים.
ולי נראה, שבפועל עומד יש לנקד לַהֲנוֹת, ובפועל יוצא לְהַנּוֹת, והוא קיצור מן לְהַהֲנוֹת.
אם מישהו מהנה אותך, אתה נֶהֱנֶה, ואתה "לְהֵהָנוֹת".
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
@געוואלדיג , לגבי ניקוד הלמ"ד בפתח והה"א בחטף-פתח, יכול להיות שזו עוד מחלוקת בין הנקדנים האשכנזים לספרדים?
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י אברהם;348993:
געוואלדיג, לגבי ניקוד הלמ"ד בפתח והה"א בחטף-פתח, יכול להיות שזו עוד מחלוקת בין הנקדנים האשכנזים לספרדים?
לא. אני רק עוקב אחר משקל "עשות", וכפי שכבר כתבתי אין זאת כי אם הצעה שלי על פי סברא, מבלי שראיתי דנים בזה.

נכתב ע"י אושר;349002:
לַהֲנות?? יש דבר כזה - הָנָה??
"הֲנוֹת", המקור "הָנֹה".
 

אושר

משתמש מקצוען
אני מבינה היטב את הצורה הדקדוקית של בנין קל בשרשי ל"ה, אבל האם יש מקור לשימוש בשרש הנ"ה בבנין קל??
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י געוואלדיג;348987:
התשובה של אברהם היא תשובה מעשית, וכך מנקדים.
ולי נראה, שבפועל עומד יש לנקד לַהֲנוֹת, ובפועל יוצא לְהַנּוֹת, והוא קיצור מן לְהַהֲנוֹת.
אם מישהו מהנה אותך, אתה נֶהֱנֶה, ואתה "לְהֵהָנוֹת".
בפועל עומד יש לנקד לֵהָנות, שזה קיצור ע"ד לשון חכמים של לְהֵהָנות, (כמו לְהֵעָשׂוֹת) ובניינו נפעל.
בפועל יוצא זה לְהַנּוֹת כמו (להבדיל...) לְהַכּוֹת, לא קיצור של שום דבר אלא צורת שרשי ל"ה בבניין פיעל.
האם תחת הניק געוואלדיג מופיעים 2 בני אדם??
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אדרבה, מכיון שאין מקור, לכן מן הראוי לשבץ פעל זה בבנין קל, ואכן כך מנקדים את שם פעולתו: "הֲנָאָה", ולא "הַנָּאָה".
 

אושר

משתמש מקצוען
יש עוד פעלים המופיעים בנפעל ושם הפעולה הוא בקל (לדוגמא: "נכנס" ו"כניסה", ואל תביא לי את "הכונס" להפריך את דברי, כי השימוש ב"כניסה" נובע מהצורה של "נכנס" ולא של "כונס"), אבל גם בלאו הכי אין החסרון של צורת "הַנָּאה" מסייעת לטענתך, כי אין זו צורת שם הפעולה של פיעל, אלא צ"ל הִנּוּי,ׁ(כלומר: גרימת הנאה) כמו: כִּסּוּי.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
גם הַנָּאָה יכול היה להגיע מבנין פיעל, כמו קַבָּלָה, כַּוָּנָה ודומיהם. יש יותר מצורה אחת של שם פעולה בפיעל (וגם בבניינים אחרים).
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י אושר;349059:
יש עוד פעלים המופיעים בנפעל ושם הפעולה הוא בקל (לדוגמא: "נכנס" ו"כניסה", ואל תביא לי את "הכונס" להפריך את דברי, כי השימוש ב"כניסה" נובע מהצורה של "נכנס" ולא של "כונס"), אבל גם בלאו הכי אין החסרון של צורת "הַנָּאה" מסייעת לטענתך, כי אין זו צורת שם הפעולה של פיעל, אלא צ"ל הִנּוּי,ׁ(כלומר: גרימת הנאה) כמו: כִּסּוּי.
נפעל עצמו הוא מבנין הקל, לא הבנתי מה זה קשור?
כלל גדול, אם יש נקודה בפ"א הפעל, הוא מבנין הכבד בכל ההטיות, לבד כאשר הדגש בא תמורת אות נופל, כמו נון.

נכתב ע"י עפרה;349102:
גם הַנָּאָה יכול היה להגיע מבנין פיעל, כמו קַבָּלָה, כַּוָּנָה ודומיהם. יש יותר מצורה אחת של שם פעולה בפיעל (וגם בבניינים אחרים).
אכן הנאה יכול לבוא מבנין פיעל, אבל מה שאמרתי הוא, שאם אין לנו מקור לכך, למה שלא נשבצנו במקומו הראוי בבנין קל?
 
א

אליהו פריד

אורח
@געוואלדיג , בגרמנית למשל יש אבחנה בין פועל עומד ויוצא, בעברית של ימינו עושים את ההבחנה הזאת?
למשל
אני [פועל]
אני הולך, פועל עומד.
אני אוכל, פועל יוצא.

יש שינוי בניקוד של שניהם?????
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
עקרונית אין הבדל, אולם על פי רוב משתמשים בבנין קל לפועל עומד, ולפועל יוצא בבנין כבד. אבל בדוגמא שהבאת, אכל הוא פועל יוצא בבנין קל, כמו שָבע. וגם נמצא להיפך, לדוגמא מגהק, מפהק, שהם פעלים עומדים מבנין הכבד.
הפעלים העומדים שהם בבנין כבד, הם משום שהם פעולות קשות או בלתי פורמאליות. הפעלים היוצאים שהם בבנין קל, הם פעלים קלים, או שיש בהם צד עומד, למשל אכל אינו מביע רק אכילת גוף אחר (פועל יוצא), לפעמים הוא מורה על עצם האכילה והשביעה (פועל עומד).
לפעמים הפעולה כל כך מסובכת, עד שהיא יוצאת לשנים, פירוש לבנין "הפעיל". כמו שפירש"י שמות ח כה על תיבת "והעתרתי".
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י געוואלדיג;349141:
נפעל עצמו הוא מבנין הקל, לא הבנתי מה זה קשור?
כלל גדול, אם יש נקודה בפ"א הפעל, הוא מבנין הכבד בכל ההטיות, לבד כאשר הדגש בא תמורת אות נופל, כמו נון.
התכוונת, כנראה, לדגש בעה"פ שהוא סימנם של הבניינים הכבדים.

אכן הנאה יכול לבוא מבנין פיעל, אבל מה שאמרתי הוא, שאם אין לנו מקור לכך, למה שלא נשבצנו במקומו הראוי בבנין קל?
אם הָנִיתָ אתמול וגם כעת עתה הוֹנֶה וברצונך להמשיך ולַהֲנוֹת - מי אני שאקלקל לך את ההנאה... אני ממש נֶהֱנֵית מזה...
 

agav

משתמש צעיר
להנות זו פעולה סבילה! משהו גורם לי הנאה. ולכן נהניתי. המשהו הזה לא הנה - בבנין קל (פועל עומד) אלא הינה (פועל יוצא) ואני נהניתי. למה לא הוניתי? קטונתי מלשפוט אולם לענ''ד הוניתי - זו פעולה סבילה במובהק, כביכול לא היתה לי כל בחירה בענין (משהו מעין, טוב לי כי עוניתי, או הוניתי...), ו- נהניתי - קצת פעילה, שהרי בנפעל יש גם פעלים שהם פעילים (נכנסתי, נשארתי - יש בהם מקצת פעילות ומקצת סבילות) אני מניחה שכנגד כל סברא כזו ניתן להביא שתי הוכחות למדניות סותרות, בכל אופן אני מנסה להסביר בצורה פשוטה ועממית מצד ההגיון של השימוש הרווח במשקל.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י אושר;349328:
אם הָנִיתָ אתמול וגם כעת עתה הוֹנֶה וברצונך להמשיך ולַהֲנוֹת - מי אני שאקלקל לך את ההנאה... אני ממש נֶהֱנֵית מזה...
אתמול (שלשום) גרמתי הנאה לעצמי, הָנִיתִי את עצמי, ועל כן נהניתי, וגם כעת אני הונה ונהנה, ובבקשה לא לקלקל לי את ההנאה כי אז לא אוכל להמשיך לַהֲנוֹת את עצמי וּלְהֵהָנוֹת בעצמי, ואני שמח לְהַנּוֹת לכל אחד אחר שֶׁיְּהֻנֶּה על ידי.
 

agav

משתמש צעיר
נכתב ע"י געוואלדיג;349510:
אתמול (שלשום) גרמתי הנאה לעצמי, הָנִיתִי את עצמי, ועל כן נהניתי, וגם כעת אני הונה ונהנה, ובבקשה לא לקלקל לי את ההנאה כי אז לא אוכל להמשיך לַהֲנוֹת את עצמי וּלְהֵהָנוֹת בעצמי, ואני שמח לְהַנּוֹת לכל אחד אחר שֶׁיְּהֻנֶּה על ידי.

ממש הונאת דברים...

עוד תיקון (בנין) קל אחד!

הנאה אינה בבנין קל - אלא בבנין הפעיל...

(רמז: ה' תחילית)

תהנו
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אם הנאה מבנין הפעיל אכן יהיה לו דין אחר. אולם אינני בטוח שזה אכן כך, וזהו כל הדיון כאן. אני מחכה למישהו שיביא לי מקור או סברא לאמיתות שרש פעל זה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ז

א שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי:ב יְהוָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי:ג פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל:ד יְהוָה אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי:ה אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם:ו יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה:ז קוּמָה יְהוָה בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ:ח וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה:ט יְהוָה יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי:י יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק:יא מָגִנִּי עַל אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב:יב אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם:יג אִם לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ:יד וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל:טו הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר:טז בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל:יז יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד:יח אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְהוָה עֶלְיוֹן:
נקרא  2  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה