מידע שימושי בעניין השידוכים

[סימן שאלה]

לא בדקתי כעת שוב.
כל סט האירועים מהוורט עד הש"ב האחרון, נדוניה במובן של בגדים ומצעים וכו', השכרות ומאפרות לכל הגדוד, כל זה לא בא בחינם.

השאלה שלי היתה הפוכה, כי ממה שידוע לי זה בערך כפול, לפחות לצד הבת

 

[אפרסמון2]

השאלה שלי היתה הפוכה, כי ממה שידוע לי זה בערך כפול, לפחות לצד הבת

לחלוטין יש מצב. זרקתי מספר.

 

[שינדלה]

לא בדקתי כעת שוב.
כל סט האירועים מהוורט עד הש"ב האחרון, נדוניה במובן של בגדים ומצעים וכו', השכרות ומאפרות לכל הגדוד, כל זה לא בא בחינם.

נראה לי השאלה היתה בכיוון ההפוך.
מקובל לאמר לדוגמא,
שהסטנדרט של אירוע האירוסים כולל המסביב (שדכנות, מתנות)
20,000

 

[מטעמים]

כי לתת 300-400 כפול ארבע בנות זה ממש בקטנה

אתם בעצמכם סיפרתם הרגע על סכומים הזויים, 400 אלף ש"ח לאנשים שלא זכו בפיס (וגם שילמו לנערה הזו חודש בחודשו שכר לימוד בשמיים, ומה עוד)

יש איזה קטע אובססיבי לעוות דברים שאנשים כתבו,
לא כתבתי מה צריך להיות, כתבתי מה המציאות. והיא רחוקה ממה שמלהגים כאן.

 

[Ayalas]

השאלה שלי היתה הפוכה, כי ממה שידוע לי זה בערך כפול, לפחות לצד הבת

מסקר קטן שעשינו לא מזמן זה איזור ה 90,000 לסטנדרט
אפשר להגיע ל70,000 בכבוד
לא פחות מזה - מהווארט עד החתונה כולל הכל - לצד הכלה

 

[סימן שאלה]

מסקר קטן שעשינו לא מזמן זה איזור ה 90,000 לסטנדרט
אפשר להגיע ל70,000 בכבוד
לא פחות מזה - מהווארט עד החתונה כולל הכל - לצד הכלה

אולי על זה לבד שוה לעשות אשכול, איך להוריד מ90 ל70 (בתקוה שלא מדובר על חתונות המאה, כי בסרט הזה כבר היינו, ולא הרבה באו לצפות בו)

 

[סימן שאלה]

וגם שילמו לנערה הזו חודש בחודשו שכר לימוד בשמיים, ומה עוד

וממשיכים לשלם שנה ג' אחרי החתונה.... (לפעמים)

 

[שינדלה]

נראה לי השאלה היתה בכיוון ההפוך.
מקובל לאמר לדוגמא,
שהסטנדרט של אירוע האירוסים כולל המסביב (שדכנות, מתנות)
20,000

לצד הכלה בלבד.

 

[dvora zin]

תעשו סקר קטן בסביבתכם הקרובה,
אחים, אחיות, דודים דודות...
ותבררו כמה באמת כל אחד שילם,
אתם תופתעו מהתוצאות!

זה שאתם מכירים מקרה בודד על הורים שמספרים שהם נתנו סכונים הזויים,
א. זה לא אומר שזה נכון.
ב. גם אם כן זה לא מייצג.

אבל עזבו את מה שהורים נותנים בסוף,
ברוב ההצעות זו כמעט השאלה הראשונה שנשאלת ביחד עם שם הבחורה,
וכבר שם הרבה מהשידוכים יורדים כי לא מספיק הכסף עוד הרבה לפני שיודעים אם הזוג בכלל מתאים,
אז אם האבא של הבחורה לא מרמה את עצמו ואת כל הסובבים כבר שם יורדים רוב השידוכים...

 

[yonatanr]

זה חוזר על עצמו קצת באשכול.

"אל תיקחו מחברון". "תקחו בחור עם חסרון, או משהו שרק נקרא חסרון".

אז תרשו לי להסביר קצת.

אנחנו מדברים כאן על הציבור הליטאי, או לפחות על החלק שבו שמאמין ב"שבתי בבית השם כל ימי חיי". הם דוגלים כשיטה שהלימוד בכולל (או במסגרת דומה) הוא הדיפולט. (חס ושלום לא במובן השלילי, אלא במובן החיובי. כמו שכובע וחליפה זה דיפולט, כמו שללמוד בסמינר ולא באולפנה זה דיפולט). הלא בשביל זה מגיעות הדירות, לסייע ללמוד בכולל.

עכשיו - הבחור מתחתן, הוא יקח מישהי ממשפחה כזו, מכל הסיבות שבעולם.
א. סתם בגלל ההתאמה, כל עוף למינו ישכון, ובני אדם בדומה להם. כך עובדים שידוכים,
ב. בגלל שהוא רוצה שהיא תסכים ללימוד שלו (לא שבסיור על גדות הירקון בפגישה השלישית היא תגיד "כן". שאחרי עשר שנות נישואים ושבעה ילדים היא תגיד "כן").
ג. לעולם ימכור אדם כל ממונו ויקח בת תלמיד חכם.

ובכן, רמת הדרישות הכללית של הבחורים מוכרחה להיות מותאמת לפחות לקצה רמת היכולת של ציבור האברכים.

זהו. אחרת הסיסטם יתקלקל וח"ו לא יצליח, או "יהיה בסכנה גדולה" כמו שאמרו גדולי ישראל. יהיה רע לבחורים, לאברכים, לחמים, לבחורות, לכולם.

אז נניח נכנסת לאשכול כאן מישהי שמתלוננת, ואומרים לה "תיקחי לבת שלך משהו כזה וכזה". אז זה לא קשור, כי בלי קשר לדיון על הבת שלה, הבעיה היא בנורמה.

כי לכמה עשרות אלפי הנערות שמיועדות להנשא לכמה עשרות אלפי הבחורים, אין את הכסף הזה (כלומר להוריהן). נ ק ו ד ה.

וזו הבעיה. זה שבחורה שמגיעה עם צ'ק צנוע ובו "רק" 200K זה כביכול "חסרון", זה לא הבעיה שלה, זו הבעיה של כולנו.
כי כמעט כל אותן בחורות שהגיעו עם ה400 ו500 ו800K זה כסף לא קיים, שההתחייבות שלו ע"י אברכים אומללים, ממיטה אסון ח"ו על כולנו.

היא לא תפתר על ידי אף נערה שתינשא לבחור עם חסרון X.

יש שתי בעיות, במאקרו ובמיקרו.

במיקרו - באדם הפרטי שצריך לחתן בת, ואין לו מאיפה לשלם סכומים גדולים - אומרים לו 'אל תתחייב, ותלך על השידוכים שמציעים בסכומים שיש לך. זה מה יש'.
הבעיה האמיתית היא במאקרו. בגדול.
אין מספיק בחורים טובים בשביל כל הבחורות הטובות. אין.
גם אם לכל הורה היו צונחים משמים איזה 400K בשביל כל בת - המחירים היו ממריאים לשמים, והמחירים של בחור טוב היו מתחילים ב-800K. ענין של היצע וביקוש.
מהסמינרים יוצאות כיתות שלמות של 'בחורות טובות', שלמדו מקצוע נחמד לחיים, לבושות בצניעות ו-זהו, בעצם. לא צריך יותר.
מבחורי הישיבות דורשים שילמדו שלושה סדרים מלאים, יקומו לתפילה בשעה 7 בבוקר, ועוד.
ו-כן. לא כל הבחורים בנויים לשבת וללמוד שעות ארוכות. אז יש כאלו שמוכנים להתבטל כל היום, לקרוא עיתונים ולפצח פיצוחים, העיקר שהם יקראו 'בחורי ישיבות', ויוכלו להיות בשוק השידוכים ברוגע. הם מוכנים אפילו להבטיח שהם ימשיכו בכולל כל החיים.
ו-יש בחורים רציניים, שלא מוכנים לעשות שקר בנפשם, ולבזבז שנים יקרות יקרות, ויוצאים לעבודה - ואוטומטית הופכים ל'אאוט' בשוק השידוכים. 'הוא הרי בחור עובד'.

 

[מטעמים]

כבר שם יורדים רוב השידוכים...

כיוון שיש לי היכרות מאוד קרובה עם שוק השידוכים אספר לך כמה זויות מענינות שלא חשבתם עליהם:

א. כמעט כל הורים שמדברים איתם, משווקים את עצמם כאילו הם לא דורשים כלום "אבל מה לעשות, יש לנו כל הזמן הצעות של יותר מ-600" דברים שלא היו ולא נבראו, אבל לצורכי משא ומתן אנשים תמיד משפרים את התדמית שלהם.

ב. הרבה משפחות מבררים על הצעה ומגיעים למסקנה שזה לא מתאים, והם מאוד מסתבכים עם עצמם. כיצד להודיע לשדכנית? למה ומה הסיבה שהם לא רוצים לגשת?. הקטע הכי קל להפיל שידוך, זה על הנושא הכלכלי... "אנו לא דורשים כלום... אבל בדיוק עכשיו יש לנו הצעה שנותנם 600..." פחחחחחחחח בטח!

ג. באופן כללי, כיוון שמדובר בסופו של דבר בעניני כספים, תמיד אנשים מנפחים וממסחרים את עצמם גם בתוך המו"מ בין הצדדים, כשמי שעומד מהצד מקבל את הרושם כאילו מדובר בסכומים אמיתיים. לא אמרתי שמחותנים מבטיחים ולא מקיימים אבל בהחלט יש הגזמות מכוונות בשלבים הראשנים של הגישושים.

 

[סימן שאלה]

ענין של היצע וביקוש.

והפתרון לזה יכול להיות רק אחד משנים:
א. תקנות. (מי שחושב שזה יקרה, שיקום)
ב. שאנשים יבינו שהנושא הוא לא מסחרי, ויתביישו לנצל את המצוקה ולקחת הון ממי שאין לו בלי לתת תמורה. (מי שחושב שזה יקרה, שיקום)

 

[סימן שאלה]

אם האבא של הבחורה לא מרמה את עצמו ואת כל הסובבים...

למרות שהפורום לא הלכתי תרשו לי לשאול משהו:
אם אכן ברוב ככל המקרים לא מקיימים את ההתחייבויות, וכולם יודעים שהכל הצגה,
אז אולי זה בכלל לא נקרא שלא מקיימים את ההתחייבות, כי זה היה ברור מראש?

 

[חוחית]

ו-יש בחורים רציניים, שלא מוכנים לעשות שקר בנפשם, ולבזבז שנים יקרות יקרות, ויוצאים לעבודה - ואוטומטית הופכים ל'אאוט' בשוק השידוכים. 'הוא הרי בחור עובד'.

נכון
ואם הם מוכנים לקחת בחורה קצת יותר מבוגרת מהם- בד"כ יש להם שוק עשיר.

 

[ישראלה ישראלי]

ו-כן. לא כל הבחורים בנויים לשבת וללמוד שעות ארוכות. אז יש כאלו שמוכנים להתבטל כל היום, לקרוא עיתונים ולפצח פיצוחים, העיקר שהם יקראו 'בחורי ישיבות', ויוכלו להיות בשוק השידוכים ברוגע. הם מוכנים אפילו להבטיח שהם ימשיכו בכולל כל החיים.
ו-יש בחורים רציניים, שלא מוכנים לעשות שקר בנפשם, ולבזבז שנים יקרות יקרות, ויוצאים לעבודה - ואוטומטית הופכים ל'אאוט' בשוק השידוכים. 'הוא הרי בחור עובד'.

ענין הכולם נידון כבר הרבה
אבל זו המציאות
גם בחורות מהסמינר לא כולן יוצאות צנועות וחסודות
אבל כולן מצהירות שהן צריכות רק אברך עד סוף ימיו
איך זה מסתדר עם שאר השאיפות שלהן (קניונים, טיסות, צימרים, סרטים, בגדים וכו,) להם הפיתרונות

 

[סימן שאלה]

חסידים, אפשר שאלה?
האם זה דבר נפוץ/ אפשרי שבחורים חסידיים איכותיים יקחו בנות ליטאיות טובות?
חוץ מהפתרון העכשוי, זה נראלי השקעה כלכלית משתלמת מאוד (כי בהנחה שבעז"ה יהיו נניח 4-5 בנות, זה יוצא רווח של מליונים)
וליטאים, בלי עגבניות בבקשה, אני בצד שלכם, פשוט אין לי ברירה

 

[דדד]

האשכול הזה שהתחיל בגדול הולך ונהיה קטן עד קטנוני.
לכן אני מנצלת את הבמה להבהרות קטנוניות להפליא:

1. @shira bira @פרידא ועוד
אין לי מושג למה חשבתם שאני נגד מגורים בפריפריה. אני אחת מהמצדדים הגדולים ביותר במגורים בערים מעורבות בכלל ובערי פריפריה בפרט, כמובן כל עוד יש בהם קהילה חרדית שעונה על הצרכים הנדרשים מבית חרדי טוב.
אגב, בלי שום סתירה- חיפה לא הייתה ולא תהיה פריפריה, זה לא תלוי בחרדים ש"יעשו טובה ויגיעו אליה", ולא ב"חסידויות שגילו את העיר ובזכותם היא מתחרדת". חיפה היא העיר השלישית בגודלה בארץ, היו בה חרדים עוד בקום המדינה (היו- הכוונה לקהילות מגובשות ולא לבודדים.)
יש בה כל מה שצריך: עבודה, תחבורה, רפואה, מוסדות חינוך, בתי כנסת וכו' וכו'.
המחירים שלה בהתאם- הם לא מחירים של פריפריה, לפחות לא של הפריפריה אליה אני מתכוונת.
כנ"ל רכסים, במחילה מכל מי שתכנן לעבור אליהן ולהיות אביר הפורום. אדרבה, תעברו ותהנו, זה בודאי טוב יותר מלגור בדירת מחסן מעופשת בבני ברק או ירושלים. אבל זאת עדיין אל הפריפריה אליה אנו מתכוונים. בחיפה וברכסים אי אפשר לקנות דירה ב-200K בלי להתחייב לפחות ל-500K נוספים. (או שמדובר בפריפריה שלהן, האזורים הפחות מוצלחים, שהם פעמים רבות אזורי פשע.)

2. לגבי השאלה האם קיימים אנשים שמשלמים סכומים הזויים לשידוכי בנותיהם במגזר הליטאי,
מההכרות שלי- קיימים גם קיימים. יש אמת בטענה שב-5 השנים האחרונות בערך התופעה התמתנה, אבל היא עדיין חיה ובועטת. אישית, מכירה מקרוב משפחה ליטאית מפוארת ש"לחוסר המזל" בורכה בבנות. המשפחה עברה מדירה רחבת ידיים במרכז לדירה מושכרת בפריפריה. ההורים עזבו עבודה וחברים, הילדות עברו בית ספר. הנשואות הצעירות, אם שאלתם- גרות בירושלים, בני ברק ורכסים (!) , שזאת כבר הייתה ההתפשרות.
זה לא מקרה יחיד שאני מכירה באופן אישי.
ככה שמהמידע שלי- יש עדיין הרבה מאד מה לתקן, או לחכות שהזמן יעשה את שלו- ולהתפלל ולרחם על מי שזה כבר לא יעזור לה.

3. בעניין כמה עולות הוצאות החתונה שאינן דירה, יהיה כדאי ומוצלח לפתוח אשכול נפרד. דווקא שם יש הרבה מקום לשינוי, שיפור והתייעלות מעשיים (בהינתן שאין צד שני להתחשב בו )

 

[טיגריס]

כיוון שיש לי היכרות מאוד קרובה עם שוק השידוכים אספר לך כמה זויות מענינות שלא חשבתם עליהם:

א. כמעט כל הורים שמדברים איתם, משווקים את עצמם כאילו הם לא דורשים כלום "אבל מה לעשות, יש לנו כל הזמן הצעות של יותר מ-600" דברים שלא היו ולא נבראו, אבל לצורכי משא ומתן אנשים תמיד משפרים את התדמית שלהם.

ב. הרבה משפחות מבררים על הצעה ומגיעים למסקנה שזה לא מתאים, והם מאוד מסתבכים עם עצמם. כיצד להודיע לשדכנית? למה ומה הסיבה שהם לא רוצים לגשת?. הקטע הכי קל להפיל שידוך, זה על הנושא הכלכלי... "אנו לא דורשים כלום... אבל בדיוק עכשיו יש לנו הצעה שנותנם 600..." פחחחחחחחח בטח!

ג. באופן כללי, כיוון שמדובר בסופו של דבר בעניני כספים, תמיד אנשים מנפחים וממסחרים את עצמם גם בתוך המו"מ בין הצדדים, כשמי שעומד מהצד מקבל את הרושם כאילו מדובר בסכומים אמיתיים. לא אמרתי שמחותנים מבטיחים ולא מקיימים אבל בהחלט יש הגזמות מכוונות בשלבים הראשנים של הגישושים.

אני גם מתעסק עם שידוכים. אצלי תכל'ס רובם משלמים 400 אל''ש

 

[shira bira]

1. @shira bira @פרידא ועוד
אין לי מושג למה חשבתם שאני נגד מגורים בפריפריה. אני אחת מהמצדדים הגדולים ביותר במגורים בערים מעורבות בכלל ובערי פריפריה בפרט, כמובן כל עוד יש בהם קהילה חרדית שעונה על הצרכים הנדרשים מבית חרדי טוב.
אגב, בלי שום סתירה- חיפה לא הייתה ולא תהיה פריפריה, זה לא תלוי בחרדים ש"יעשו טובה ויגיעו אליה", ולא ב"חסידויות שגילו את העיר ובזכותם היא מתחרדת". חיפה היא העיר השלישית בגודלה בארץ, היו בה חרדים עוד בקום המדינה (היו- הכוונה לקהילות מגובשות ולא לבודדים.)
יש בה כל מה שצריך: עבודה, תחבורה, רפואה, מוסדות חינוך, בתי כנסת וכו' וכו'.
המחירים שלה בהתאם- הם לא מחירים של פריפריה, לפחות לא של הפריפריה אליה אני מתכוונת.
כנ"ל רכסים, במחילה מכל מי שתכנן לעבור אליהן ולהיות אביר הפורום. אדרבה, תעברו ותהנו, זה בודאי טוב יותר מלגור בדירת מחסן מעופשת בבני ברק או ירושלים. אבל זאת עדיין אל הפריפריה אליה אנו מתכוונים. בחיפה וברכסים אי אפשר לקנות דירה ב-200K בלי להתחייב לפחות ל-500K נוספים. (או שמדובר בפריפריה שלהן, האזורים הפחות מוצלחים, שהם פעמים רבות אזורי פשע.)

לא חשבתי שאת מתנגדת אלא שכתבת עובדות לא נכונות בעליל על הפריפריה. והתגובה שאותה ציטטת היתה של תושבת חיפה.

 

[טיגריס]

הפריפריה כיום היא:
אופקים. ( באוטבוס 70 דקות מירושלים)
נתיבות. יש שם שכונה חדשה ויפה.
הר יונה. שמתקדם לאט..
חריש
קרית מלאכי.
קרית אתא.
עפולה.
צפת שהמחירים עלו בשנה האחרונה מאוד.
טבריה.
גור התחילו ללכת לדימונה..
קרית גת. וכ''ש בית שמש כבר יקרות.
חיפה פחות מכיר.