כיום המצב, שבכל פעם בה מתקיימת הפגנה בבר אילן, האוטובוסים אינם נכנסים לח' ירמיהו עד סוף השירות באותו היום.
וכן בגאולה.
הערב זכינו לסיפור קפקאי ממש. עלינו על קו 22 ברמות אשכול כדי להגיע לאזור גאולה. לקראת שמואל הנביא, הנהג מודיע בחביבות: "אני לא נכנס לכיכר השבת, היו שם הפגנות".
הנוסעים במר ליבם: אבל תראה, הכביש פתוח, רכבים פרטיים נוסעים בו בשופי.
הנהג: זה לא משנה. מכוניות נוסעות, אוטובוסים לא, סלמאת.
הנוסעים: ואיפה תעצור לנו?
הנהג מזכה את הנוסעים לתור את עיר הקודש ולראות מה יפה ירושלים בלילות. סיור מורחב בשבטי ישראל-הנביאים ללא כל קשר למסלול המקורי. ואז הוא מגיע לצומת של 'ביקור חולים', ומבין שאין לו איך לפנות שמאלה כדי להמשיך את מסלולו בהמלך ג'ורג', כי אין שם פניה שמאלה כלל. (ירושלמים, תנסו לדמיין את הסיטואציה).
הנוסעים (קולטים את ה'ברוך'): מה תעשה עכשיו?
הנהג חוכך בפדחתו: "אה, אני ארד ימינה בישעיהו לכיכר השבת, ואעשה שם פרסה לשטראוס"...
הנוסעים: כבודו שכח שרק לפני רבע שעה הוא דילג על כל תחנות יחזקאל, כי טען שאי אפשר לעבור בכיכר השבת?
אך את הנהג לא הטרידו שאלות הגיון מסוג זה, וכך דהר במורד ישעיהו במסלול הפוך ממסלולו המקורי, ושם ירדנו אז אין לנו מושג מה היה הלאה. מיותר לציין שכיכר השבת הייתה ריקה וחפה מכל מפגין או פח, ומכוניות פרטיות נסעו בה כסדר.