עזרה בית בלאגן. מה עושים?

[תקוה]

לגבי כביסה-
אני תולה על מתקני כביסה בבית.
ומקפלת על המתקן כביסה, מה שאפשר בגדי ילדים ועוד..
בד"כ מכניסה ישירות לארון ככה ערמות מקופלות ולפעמים...כן, זה קורה בכל בית אז גם אצלי. הערמות שוכבות שבוע על המתקן כביסה כי אני עסוקה או לא מקופלות אלא בגדים תלויים.
ואני אומרת לעצמי לא נורא. יום יבוא יהיה לי זמן, כרגע אני נהנית מהחיים, מה רע?
על כביסה לא במקום אין תעודה ואין משכורת שמתאחרת. ואין דד ליין. ואם ככה ה' ברא את עולמו כנראה ככה זה טוב.

 

[לאה 22]

רגע ,עכשיו נכנסתי לאשכול
יש לי המון מה לקרוא
מתי אספקתן 6 עמודים?
אני מתחילה בעמוד הראשון

 

[מילקשייקית]

רגע ,עכשיו נכנסתי לאשכול
יש לי המון מה לקרוא
מתי אספקתן 6 עמודים?
אני מתחילה בעמוד הראשון

אנחנו מסכימות...

 

[לאה 22]

עיצה שלי, לא להחזיק הרבה חפצים בבית
לא הרבה בגדים, לא הרבה משחקים, לא הרבה כלי אוכל, לא הרבה ספרים וכו'

כשיש הרבה דברים - יש הרבה מה לסדר.
כשאין הרבה דברים - יותר קל לשמור על הסדר

בכל הזדמנות - לשחרר דברים שאין צורך בהם. לא להפוך את הבית למחסן של דברים שאולי אולי נשתמש בהם בעתיד הקרוב או הרחוק.

צודקת!
נראה לי שאני פשוט צריכה להשתפר בזה
איזה קשה זה!!

 

[פטרוזיליה]

פעם ראיתי מגנט שהיה כתוב עליו: לסדר את הבית כשהילדים קטנים זה כמו לפנות את השלג בעודו יורד.
אנחנו רק שומרים שהשלג לא יחסום לנו ת'כניסה

עוד אמרה נכונה..."בית מסודר ולגדל ילדים קטנים זה כמו ליבש כביסה בגשם....
לא?...

 

[שורי פלד]

רק עכשיו ראיתי את האשכול
ושמחתי על התגבות כמוצא שלל רב
אז אני לא היחידה בעולם עם בעיות כאלו
יש לי דירה פיצפונת לפי מס' הנפשות בבית
אני חולמת כל השנים כשאני יעבור דירה מורווחת יותר יהיה הבית מסודר
מה אתן אומרות? יש לי על מה לחלום?

 

[מילקשייקית]

יש לי על מה לחלום

הזהרו מחלומות, הם עלולים להתגשם...
ולענינינו - בית מרווח קל יותר לסדר - לא כי יש יותר כוח, אלא תנאים, מרחב לארגון ותכנון.

 

[שורי פלד]

הזהרו מחלומות, הם עלולים להתגשם...
ולענינינו - בית מרווח קל יותר לסדר - לא כי יש יותר כוח, אלא תנאים, מרחב לארגון ותכנון.

תודה,מקווה שהברכות ואיחולים שלך יניבו פירות

 

[שוקולית:)]

וואו... עושה כזה טוב על הלב לקרוא את האשכול הזה מתחילתו ועד סופו.... ולקבל הרגשה של 'בתוך עמי אני יושבת...'

ובהשראה מהארון שסיימתי לנקות עכשיו-
אני מודה לה' שנתן פעם בשנה פסח... ככה לפחות פעם בשנה כל ארון מקבל סדר ומיון וכל פינה מקבלת נקיון , תגידו, אם לא היינו חייבות להגיע לפסח הזה מתי היינו מקבלות 'קריזה' להוציא ככה ארונות, למיין ולנקות כל פינה, כמה שזה עמוס- ככה זה פשוט נס שיש פסח...
האמת שכמה שאין לי זמן ופיצפונים צפופים ב"ה... ועם כל העומס שזה יוצר, אני נהיית מאושרת כל ערב פסח לראות את הבית מקבל צורה מסודרת ונקיה... כזו שהייתי רוצה 365 יום...

 

[ציפופו 1]

על במה זו אני מודה לה' שקיבלתי לב רחב לכביסה.
זה באמת המון. המון. ואני עושה את זה די באהבה. (ומתמודדת תוך כדי עם 0 מקום וכמה ילדים מרטיבים)
מי שלא אוהבת את זה זה באמת סבל.
אולי למי שלא אוהבת ה' נתן מרפסת שירות גדולה ומפנקת? עם מקום לכמה סלים וגם לגיהוץ וקיפול?

אני לא אוהבת ויש לי חדרון שירות פצפון
אבל פיתחתי כמה שיטות שאצלי עובדות מצויין: כשאני מגיעה לקיפול אני ממיינת דבר ראשון: ערימה של בגדים, ערימת פיג'מות, ערימת מצעים (הם בד"כ מתקפלים בנפרד ביום שישי אחרי שירדו מהמיטות וכובסו בחמישי. כל שאר הכביסות אני משתדלת לסיים עד יום רביעי, אבל תמיד יש מצעים שצריך לכבס אחרי הרטבות), וכן הלאה. את כל הגרביים והלבנים אני זורקת לגיגית שלידי. דבר ראשון לסיים עם הכביסה הגדולה, אח"כ יגיע זמן השידוכים...
ודבר נוסף: את הכביסה אני מקפלת בערב אחרי שכולם ישנים, חוץ מהגדול שלי, שאז אנחנו בד"כ מדברים ובשלב הבא עושים תחרות מי הצליח לעשות יותר 'שידוכים' של גרביים, זה החלק האהוב עליו...
לגבי לתלות את הכביסה: בעלי לא אוהב את הריח החזק של המרכך כשהכביסה רטובה, אז אני לא תולה בבית, אבל בדירה הזו יש לי לוקסוס: מרפסת קטנה ומקורה, מוצפת שמש בשעות הבוקר שיוצאת מחדר השינה. אמנם לא גדולה, אבל מצויינת לכביסה שלי! אני פותחת בה מתקן ויש לה גם חבלים מחוץ לסורגים (לא לקפוץ, זה בעורף הבניין, אף אחד לא רואה את המאה שערים הזה) שעליהם אני אוהבת לתלות מצעים ומפות, שתופסים מתקן שלם.

 

[אסתי-בראון]

טיפ קטן מניסיון ואני כמעט נלחמת בצפורנים למענו.
חדר אחד בבית, ורצוי מאד שזה יהיה הסלון, שיישאר מסודר בכל מחיר.
גם אם כל היתר בלגן.
ואז אם מישהו בא בהפתעה, יש לך אי של שפיות לאן להכניס אותו.
חשוב במיוחד לבעלים שחוזרים הביתה והבלגן משגע אותם.

ולמה בצפורנים? כי הסלון שלי הוא המשך של הכניסה, ובלי דלת...

 

[לאה 22]

טוב.זהו .גמרתי לקרוא לבנתיים.
דבר ראשון ,אתן ממש חמודות!
הרגשתי שיש לי הרבה אחיות ללא נעים להגיד צרה אבל אתן יודעות בנינו..
כתבתן כאן דברים מעניינים
מקווה ליישם המון מהם
תגידו דוגרי,מה אתן עושות עם כל הציורים שמביאים מהגן?
חברותי הקרובות אומרות שהם זורקות ...
בכל מקרה ,עד שאמצע פתרונות לכל הבלאגן שלי
ולכל הפליימוביל שאין קופסא שלא קניתי כבר וזה לא עזר
אז כשאתן במקרה עולות לבית אחד בני ברקי
שיש בו השכרה של מחשבים
(והחדר של בעלי,המחשבים משתלשלים מהחדר שלו עד הכניסה לבית
כאילו צומחים להם רגליים)
ולא נעים לי שנכנסים לתוך הבלאגן..(מבטיחה אני כל הזמן מסדרת)
וגם לא שנכנסים לתוך הבלאגן עם עגלות ילדים בתקווה לפנות כך שביל בתוך הבלאגן
וגם לא לבוא זוגות זוגות כי אז אני בטוחה שמדברים עלינו איזה בית יש לנו

פשוט תשפילו את העיניים ותחכו
אולי אני אמצא בעתיד דרך להוריד לכם את המחשבים במעלית ..

טוב,אני רצה לזרוק מלא דברים שיהיה לי מקום לזוז בבית .
נ.ב אז אתן לא האלה שהבית שלהן כזה בית מרקחת?

 

[אסתי-בראון]

לעבודות של הילדים:
פוליגל גדול בחדר הילדים שתולים עליו את כל העבודות מהגן.
פעם בשבוע מורידים וזורקים הכל, ותולים את הנגלה החדשה.
מכבד מאד את המאמץ וההשקעה של הילדים ומספק אותם בהחלט.
אם יש עבודה מושקעת במיוחד, או סיפור בהפעלה, או משחק דידקטי שרוצים לשחק בו עוד, מקבילם הארכה של חסד למשך שבוע או שבועיים נוספים.

 

[מה הענינים]

רק להבין משהו קטן.
בתודעה שלי - כל הבתים בעולם מסודרים ומאורגנים למופת
רק הבית שלי לא יכול להכיל אורחים בלי הודעה
אז מה כולכן עושות כאן בכלל?

 

[תקוה]

אז מה כולכן עושות כאן בכלל?

כולנו בני אנוש ולא מלאכים. גם ילדינו....

 

[סולפג' solfege]

גם אני הייתי שם, במקום המיואש מלרדוף כל הזמן אחרי הסדר בבית שלי- שמשום מה לא הצלחתי אף פעם להשיב על כנו (ואין לי פה חמולה מי יודע מה , כולה שני חבלנים)
הייתי במרדף מטורף ולחוץ כשבסופו של יום האשמתי את עצמי שאני לא מצליחה לתקתק עיניינים ואני לא כמו____ וכמו_____ ...
אני גדלתי אצל אמא חולת סדר וניקיון ואולי בגלל זה יצאתי בלאגניסטית- כי תמיד סידרו בשבילי.
עד שיום אחד החלטתי שאני משלימה עם זה, אני חיה בשלום עם הבלאגן ועם עצמי.
ואולי אם אני לא אשתגע מהמרדף הזה הילדים שלי יצאו מאוזנים.
ואז--- פלא!! אני הייתי רגועה יותר. כוס קפה טוב וספר היה חשוב לי יותר מגרביים, משחקים ונעליים בערבוביה על הרצפה בחדר ילדים.
משום מה- כשאני נרגעתי מהלחץ - הכל נהיה מסודר יותר, כי התחלתי לפתח אסטרטגיות כדי למנוע בלאגן עתידי באופן יחסי.
החיים שלי השתנו, הבית שלי הרבה יותר מסודר (לא כמו בתי המרקחת שאתן חולמות עליהם)
כשהעסק בתוך הבית ואת מרכז העסק, אוטומטית את מצפה מעצמך ליותר - מה שהפוך לגמרי מהמציאות, כי את תמיד בעבודה. בסך הכל צריך תמיד להשאר בפרופורציות

 

[מילקשייקית]

גם אני הייתי שם, במקום המיואש מלרדוף כל הזמן אחרי הסדר בבית שלי- שמשום מה לא הצלחתי אף פעם להשיב על כנו (ואין לי פה חמולה מי יודע מה , כולה שני חבלנים)
הייתי במרדף מטורף ולחוץ כשבסופו של יום האשמתי את עצמי שאני לא מצליחה לתקתק עיניינים ואני לא כמו____ וכמו_____ ...
אני גדלתי אצל אמא חולת סדר וניקיון ואולי בגלל זה יצאתי בלאגניסטית- כי תמיד סידרו בשבילי.
עד שיום אחד החלטתי שאני משלימה עם זה, אני חיה בשלום עם הבלאגן ועם עצמי.
ואולי אם אני לא אשתגע מהמרדף הזה הילדים שלי יצאו מאוזנים.
ואז--- פלא!! אני הייתי רגועה יותר. כוס קפה טוב וספר היה חשוב לי יותר מגרביים, משחקים ונעליים בערבוביה על הרצפה בחדר ילדים.
משום מה- כשאני נרגעתי מהלחץ - הכל נהיה מסודר יותר, כי התחלתי לפתח אסטרטגיות כדי למנוע בלאגן עתידי באופן יחסי.
החיים שלי השתנו, הבית שלי הרבה יותר מסודר (לא כמו בתי המרקחת שאתן חולמות עליהם)
כשהעסק בתוך הבית ואת מרכז העסק, אוטומטית את מצפה מעצמך ליותר - מה שהפוך לגמרי מהמציאות, כי את תמיד בעבודה. בסך הכל צריך תמיד להשאר בפרופורציות

אם הייתי יכולה הייתי נותנת לך 1000000לייקים!

 

[פ.צ.]

עבודות של הילדים אני שמה עם מגנטים על הדלת בממד, משמש גם כתעסוקה לבת השנתיים להוריד ולהצמיד את הציורים הלוך חזור ותמיד הפוך

בענין הבלגן - תגידו, איפה כולכן גרות ??????????????? רוב השכנות שלי והאחיות שלי תמיד שאני באה וגם בהפתעה הכל מסודר, מקסימום משחק אחד מפוזר ברצפה והן עוד אומרות לי 'איזה פדיחה תראי איך הבית נראה'?????

והילדים שיהיו בריאים אני כל הזמן מסבירה ואומרת כמה זה חשוב וכמו קיר למחרת עוד פעם....
ועוד יום אחד באו ואמרו לי 'את יודעת שהבית שלנו הכי מבולגן, אצל החברים והשכנים אף פעם לא נראה ככה' אמרתי להם שאולי הגיע הזמן לשמור קצת על הסדר אמרו שאין להם כח ואין להם שום בעיה עם הבלגן

 

[מילקשייקית]

ואין להם שום בעיה עם הבלגן

אם ככה זה בסדר! (תרתי משמע....)

 

[אסתר כהן]

לעבודות של הילדים:
פוליגל גדול בחדר הילדים שתולים עליו את כל העבודות מהגן.
פעם בשבוע מורידים וזורקים הכל, ותולים את הנגלה החדשה.
מכבד מאד את המאמץ וההשקעה של הילדים ומספק אותם בהחלט.
אם יש עבודה מושקעת במיוחד, או סיפור בהפעלה, או משחק דידקטי שרוצים לשחק בו עוד, מקבילם הארכה של חסד למשך שבוע או שבועיים נוספים.

לא נעים להגיד, אבל זה מה שאני עושה עם עבודות הילדים:
בשבת יש הופעה רצינית כל סעודה
כל אחד מראה כל יצירה בנפרד ומקבל ואוווווו גדול [אם הוא לא עושה את זה לעצמו כבר מראש, כמו בן השנתיים...]
ובמוצ"ש.................... לפח
זה ממש הסכם ביני לילדים
הם יודעים את זה
הסברתי להם, שזה מאוד יפה ובגלל שהם כל הזמן מכינים חדש אז עושים הופעה בשבת ומחכים ליצירות הבאות
והם מסתדרים עם זה יופי
אני מקווה בכולופן