תקציר סוד הקסם היפני על פי שיטת מארי קונדו (קון מארי).
חדר מבולגן שווה לנפש מבולגנת.
אוכל, בגדים ומחסה הם הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר, אז לכאורה היה אפשר להניח שמקום המגורים שלנו יהיה חשוב בדיוק כמו מה שאנחנו אוכלים ומה שאנחנו לובשים.
"אני מסדרת כשאני מבינה כמה הבית מבולגן, אבל כמעט מיד אחרי שאני גומרת, הכל מתבלגן שוב. זאת תלונה מקובלת.
מהי הבעיה הראשונה שצצה במוחנו שאנחנו חושבים על סדר? אצל רובנו, התשובה היא אחסון.
הטבע האנושי גורם לנו לבחור בדרך הקלה. האחסון הוא דרך מהירה, נוחה וקלה להיפטר מבלגן.
הבה נדמיין חדר מבולגן. הוא לא נהיה מבולגן מעצמו. אנו, האנשים שגרים בו, יוצרים את הבלגן.
בלגן נגרם כשאנחנו לא מחזירים דברים למקום שאליו הם שייכים.
אם תשליטו סדר בבית, לא יהיה לכם שום קושי להחזיר את הדברים למקומם גם אם אתן עצלניות או בלגניסטיות מטבעכם.
הסוד האחד והיחיד להצלחה כשמסדרים נכון את הבית הוא לסדר הכל בבת אחת ולא בכל פעם קצת.
הרבה אנשים מוחים ומתעקשים שזאת מטרה בלתי אפשרית.
הסיבה שאתם אף עם לא מצליחים לגמור לסדר היא בדיוק מפני שאתם עושים כל פעם קצת.
בסידור נכון לא מסתירים דבר, הכל נגיש ונגלה לעין.
עשיית סדר יעילה כרוכה רק בשתי פעולות בסיסיות: לזרוק, ולהחליט איפה לאחסן דברים.
סידור הבית הוא לא פחות נפשי מפיזי. נפשי מאחר וצריך להחליט חד משמעי אם לזרוק חפץ או לא, פיזי מאחר וזו פעולת הקיפול והנחת החפץ במקום המתאים. ברגע שתוכלו לעשות את שני הדברים האלה, תוכלו בהחלט להשיג שלמות, אך הזריקה מוכרחה להיות ראשונה.
ודאו שהשלמתם עד תום את המשימה הראשונה (זריקה) לפני שתתחילו בשנייה (סידור).
אם תתחילו לאחסן לפני שתקטינו את הכמויות, המצב יחזור לקדמותו כמו בומרנג. יש לאחסן את כל החפצים מאותו סוג במקום אחד, ולא לפזר חללי אחסון ברחבי הבית.
הסיבות העיקריות לכך שרבים מאיתנו לא מצליחים לסדר היא מפני שיש לנו יותר מידי חפצים. אנחנו פשוט לא יודעים כמה דברים באמת יש לנו. רוב האנשים לא טורחים לאחסן חפצים דומים במקום אחד. ברוב הבתים, חפצים שקשורים לאותה קטגוריה מאוחסנים במספר מקומות ברחבי הבית. כשאנחנו מפזרים חפצים מסוג מסוים בכמה מקומות באזורים שונים בבית ומסדרים בכל פעם אזור אחד, אנחנו לא מבחינים בסך הכול של הדברים ולכן לא מצליחים לגמור את המשימה לעולם. בתנאים כאלה לא תוכלו להעריך במדויק מה אתם רוצים לשמור ומה לזרוק.
מהרגע שתסיימו לסדר את החלל שלכם באופן מוחלט וסופי, תתרווחו, נשמו עמוק וחוו את החיים בסביבה נקייה ומסודרת, תשיגו את אורח החיים שתמיד שאפתם אליו. תגלו שבידכם לשנות את אורח חייכם והחשיבה שלכם.
המפתח להצלחה הוא לבצע את השינוי בפתאומיות כזאת, שתחוו את המהפך במלוא עוצמתו. את העוצמה הזאת אי אפשר להשיג בשום אופן באמצעות תהליך הדרגתי.
בכל הנוגע לזריקת חפצים, דפוס הפעולה המקובל הוא לזרוק דברים כשהם שבורים, פג תוקפם, מפסיקים להיות שימושיים, בגדים שיצאו מהאופנה או דברים שקשורים לאירוע שכבר חלף. כשאתם מסדרים, אתם מתמודדים עם חפצים. קשה להחליט לזרקו חפץ, אנחנו מוצאים כל מיני סיבות למה לא לעשות זאת. אך קל לזרוק חפץ שיש סיבה מובהקת.
כדי לעשות סדר צריך קודם כל לזרוק דברים.
אני ממליצה על שיטת סידור על פי קטגוריות (בגדים, ספרים וכד'...) ולא על פי מיקום (חדר אחרי חדר).
יש לסדר לפי הרצף הבא: בגדים, (חולצות / סוודרים / מכנסים / חצאיות / ז'קטים / מעילים / חליפות / גרביים /לבנים / תיקים / צעיפים / חגורות / כובעים / בגד ים ומדים), ספרים, מסמכים, מזכרות וחפצים, אחסון.
לדוגמא בגדים: יש לסרוק את כל החדרים בבית, לפתוח כל ארון, שידה ומגירה. ודאו שאספתם אל כל הבגדים עד האחרון שבהם, הביאו כל פיסת בד שתמצאו אל מקום אחד.
הכרחי לאסוף את כל החפצים למקום אחד מפני שזה יעזור לכם להבין במדויק כמה חפצים יש לכם.
באותה השיטה יש לסדר את שאר הקטגוריות.
ישנם שלושה גורמים המוסיפים ערך לחפצים שלנו: שימושיות, מידע, קשר רגשי. כשמוסיפים עליהם את מרכיב הנדירות, הקושי לבחור ממה להיפטר רק גובר פי כמה. אנשים מתקשים לזרוק דברים שעדיין אפשר להשתמש בהם (ערך השימושיות), שמכילים מידע יעיל (ערך המידע), ושיש להם מטען סנטימנטלי (ערך רגשי). כשקשה להשיג את הדברים האלה או להחליפן (נדירות), קשה עוד יותר לזרוק אותם.בגדים הם הקלים ביותר, כי ערך הנדירות שלהם נמוך מאוד. תמונות ומכתבים, לעומת זאת, לא זו בלבד שהם בעלי ערך סנטימנטלי גבוה, הם גם יחידים במינם ולכן צריך להשאיר אותם לסוף.
את אופן השיפוט האנושי אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: שיפוט אינטואיטיבי ושיפוט רציונאלי. כשאנחנו נדרשים להחליט מה לזרוק, בדרך כלל השיפוט הרציונאלי שלנו הוא זה שמקשה עלינו. אמנם אינטואיטיבית אנחנו יודים שחפץ מסוים כבר לא ישרת אותנו, אבל ההיגיון שלנו מעלה כל מיני טיעונים בזכות שימורו, כמו "אולי אזדקק לו בשלב מאוחר יותר", או "לזרוק אותו זה סתם בזבוז".
כצעד ראשון נתחיל עם הבגדים שלא לעונה בה אנו עורכים את הסדר. מאחר ואנו אובייקטים יותר. במידה ונתחיל את הסדר עם הבגדים שאותם אנו לובשים בימים אלה יהיה לנו קשה יותר לזרוק. אסור באיסור חמור להוריד בגד לדרגת "בגד בית".
קפלו כמו שצריך למלבן פשוט וחלק וכך תפטרו מבעיית האחסון.
במדפים: הניחו בצד שמאל את הבגדים העבים יותר (סוודרים/סווצ'רים/קרדיגנים) ותרדו לימין עם החולצות הארוכות הדקות ולאחר מכן הבגדים הקצרים.
בתלייה: תלו את הפריטים הכבדים (מעילים) בצד שמאל ואת הקלים (ז'קטים/שמלות/מכנסיים/חולצות/חצאיות) מימין.
ככל שתתקדמו ימינה בגלל התלייה, אורך הבגדים יתקצר, הבדים יעשו דקים יותר והצבעים בהירים יותר. מעילים צריכים להיות בקצה השמאלי, ולימינם שמלות, ז'קטים, מכנסיים, חצאיות וחולצות.
בכל הקשור בחיסכון בנפח, הקיפול מנצח את התלייה. המטרה היא לקפל כל בגד למלבן פשוט וחלק.
יש אנשים שמאמינים שקיפולים יגרמו ליותר קמטים, אבל זה לא נכון. לא מספר הקיפולים אלא הלחץ שמופעל הוא שיוצר קמטים.
סדרו בסדר הנכון: בגדים, לאחר מכן ספרים, מסמכים, חפצים שונים, מזכרות ולבסוף חפצים בעלי ערך סנטימנטלי.
ההקפדה על סדר זה תעזור לכם להחליט החלטות במהירות וביעילות וכן במשית האחסון.
העובדה שאתם מתחילים בדברים הקלים ומשאירים את הקשים לסוף, מאפשרת לכם להשחיז בהדרגה את מיומנויות ההחלטה שלכם, כך שבסופו של דבר התהליך נראה פשוט.
אם לסכם, הסוד להצלחה הוא לסדר בבת אחת, מהר ככל האפשר ובלי להפסיק באמצע, ולהתחיל בשלב הזריקה!
עזרה בית בלאגן. מה עושים?
