עזרה בית בלאגן. מה עושים?

פרגית

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
עוד משהו שעשינו (ולא עבד, אולי לאחרים יעבוד):
לכל אחד במשפחה יש חדר קבוע בתחום אחריותו, ובמשך היום הוא כל הזמן צריך לדאוג שיהיה מסודר.
דווקא נראה לי רעיון מעולה, מה לעשות שרק אני שיתפתי איתו פעולה?


ואז מטאטים הכל למסדרון.
 

אסתי-בראון

להיות אמא מחוברת
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
שוב אחזור למקום הזה שמחפש תמיד את האיזון.
נכון שאמא שיותר מידי בטוחה בעצמה ובתפקידה, מונעת מעצמה התקדמות, התבוננות, עבודה של שינוי וכו'. כשם שמצפוניות יתר היא הרסנית, גם היעדרה הרסני לא פחות.
מצד שני, חלק מתפקידיה של כל אמא בריאה ומתפקדת הם לדאוג לסדר וניקיון סבירים בבית, ולהקנות לילדים הרגלים טובים ובריאים בענין.

באופן אישי אני יכולה להעיד שגדלתי בבית מתוקתק. לא מצולק אבל כזה שהצליח להשניא עלי את מלאכות הבית, ולא בגלל התביעה הבלתי מתפשרת לסדר. (בגלל מה כן? פיתחתי איזושהיא תיאוריה שגם עומדת אצלי פעם אחת פעם למבחן המציאות ומצליחה להוכיח את עצמה בהצלחה מעל למשוער) אבל לא כאן המקום לפרטה.
בשנים הראשונות אחרי החתונה פקחתי עיניים סביבי וראיתי ולמדתי שיש עוד ערכים חשובים בחיים מלבד הסדר והניקיון, אז לקחתי את זה מאד קיצוני לצד השני. חייתי במין אופוריה ש"הי, מי צריך בכלל לסדר ולנקות?" העיקר בית של שמחה וקבלה והכלה ובלה בלה בלה...
הבית היה נראה בהתאם, והיו פה עוד כמה אנשים בסביבה שההתנהלות הזאת לא בדיוק מצאה חן בעיניהם, ו... כן, יש לנו איזושהיא מינימום התחייבות כלפיהם בענין.
לקחו עוד כמה שנים כדי להזיז את הסמן שוב לכיוון מרכז הסקאלה.

בלי קיצוניות לשום כיוון, רבותי.
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
שוב אחזור למקום הזה שמחפש תמיד את האיזון.
נכון שאמא שיותר מידי בטוחה בעצמה ובתפקידה, מונעת מעצמה התקדמות, התבוננות, עבודה של שינוי וכו'. כשם שמצפוניות יתר היא הרסנית, גם היעדרה הרסני לא פחות.
מצד שני, חלק מתפקידיה של כל אמא בריאה ומתפקדת הם לדאוג לסדר וניקיון סבירים בבית, ולהקנות לילדים הרגלים טובים ובריאים בענין.

באופן אישי אני יכולה להעיד שגדלתי בבית מתוקתק. לא מצולק אבל כזה שהצליח להשניא עלי את מלאכות הבית, ולא בגלל התביעה הבלתי מתפשרת לסדר. (בגלל מה כן? פיתחתי איזושהיא תיאוריה שגם עומדת אצלי פעם אחת פעם למבחן המציאות ומצליחה להוכיח את עצמה בהצלחה מעל למשוער) אבל לא כאן המקום לפרטה.
בשנים הראשונות אחרי החתונה פקחתי עיניים סביבי וראיתי ולמדתי שיש עוד ערכים חשובים בחיים מלבד הסדר והניקיון, אז לקחתי את זה מאד קיצוני לצד השני. חייתי במין אופוריה ש"הי, מי צריך בכלל לסדר ולנקות?" העיקר בית של שמחה וקבלה והכלה ובלה בלה בלה...
הבית היה נראה בהתאם, והיו פה עוד כמה אנשים בסביבה שההתנהלות הזאת לא בדיוק מצאה חן בעיניהם, ו... כן, יש לנו איזושהיא מינימום התחייבות כלפיהם בענין.
לקחו עוד כמה שנים כדי להזיז את הסמן שוב לכיוון מרכז הסקאלה.

בלי קיצוניות לשום כיוון, רבותי.
מעניין להכיר אותך, אסתר.
 

פדואלה

משתמש סופר מקצוען
תעלי תמונה פליזזז
בבקשה!
19 שקלים!
בחלק מהמדפים יש לי יותר נמוך ו יותר גדול. לא רואה אתזה באתר שלהם כרגע.
20312492_Big.jpg
 

פלמוניה

משתמש מקצוען
בעניני הסדר-
לפני שנה בערב פסח התחלנו מבצע. שבתכלס ממשיך עד היום. ויצר שינוי ניכר בסדר בבית.
אצלינו יש "אחראי" לכל תחום בבית:הורדת הפח. קיפול כביסה. איסוף צעצועים וכו'
אחראי זה לא אומר שהוא עושה הכל בתחום. אלא אחראי עליו. ומדי פעם עושה גם דברים שלא מחובותו. כי אכפת לו שהתחום שלו "יצליח"
הסברתי לילדים שאחראי לא רודה באלו שתחתיו. אבל כל כך אכפת לו מהעסק שלו. שלפעמים הוא עושה בעצמו. לפעמים מדרבן אחרים. לפעמים מגלה מוצר חדש שיעזור....
לכל אחראי יש תקציב לתחום שלו. והוא רשאי להשתמש בו כשיקול דעתו(התקציב תלוי בגיל)
ואני מתייעצת איתו הרבה לגבי התחום שבו הוא אחראי. לדוג' להוסיף פח. לכל חדר. מבצע לקטנים וכו
בדברים קטנים או לא מהותיים אני מקבלת את דעתו של האחראי גם אם בעיני זה טיפשי/מיותר
משבחת הרבה. מצפרת מדי פעם
ב"ה זה עדין עובד
מה שכן. כל האחראים החמודים עושים הכל בבית. אבל לכל אחד יש הובי לתחום שלו
 

פדואלה

משתמש סופר מקצוען
בעניני הסדר-
לפני שנה בערב פסח התחלנו מבצע. שבתכלס ממשיך עד היום. ויצר שינוי ניכר בסדר בבית.
אצלינו יש "אחראי" לכל תחום בבית:הורדת הפח. קיפול כביסה. איסוף צעצועים וכו'
אחראי זה לא אומר שהוא עושה הכל בתחום. אלא אחראי עליו. ומדי פעם עושה גם דברים שלא מחובותו. כי אכפת לו שהתחום שלו "יצליח"
הסברתי לילדים שאחראי לא רודה באלו שתחתיו. אבל כל כך אכפת לו מהעסק שלו. שלפעמים הוא עושה בעצמו. לפעמים מדרבן אחרים. לפעמים מגלה מוצר חדש שיעזור....
לכל אחראי יש תקציב לתחום שלו. והוא רשאי להשתמש בו כשיקול דעתו(התקציב תלוי בגיל)
ואני מתייעצת איתו הרבה לגבי התחום שבו הוא אחראי. לדוג' להוסיף פח. לכל חדר. מבצע לקטנים וכו
בדברים קטנים או לא מהותיים אני מקבלת את דעתו של האחראי גם אם בעיני זה טיפשי/מיותר
משבחת הרבה. מצפרת מדי פעם
ב"ה זה עדין עובד
מה שכן. כל האחראים החמודים עושים הכל בבית. אבל לכל אחד יש הובי לתחום שלו
לא מספיק לי לייק. פשוט אהבתי!

ובתור אחת שאחראית על הבית, ובעיקר(בטכני, כן?) על הסדר, הבישולים וכביסות, אני פשוט כל היום מחפשת רעיונות איך להקל על עצמי בתחומים הללו.
כמעט כל הרעיונות שהבאתי כאן בפורום, ועוד רבים שנמצאים אצלי בבית, הגיעו ממחשבה רבה איך להקל על עצמי את 3 התחומים האלו ספציפית.

ומכאן אביא אני צקלוני לאשכול:
יש לך בעיה/אתגר/לא מסתדרת/מעצבן לך/לא מתאים/רוצה שינוי וכד'??
א. להתפלל לקבל עצה טובה.
ב. לחפש בפועל רעיונות להקלה ולהתאים אותם לך.
ג. ללמוד מהשני כל החיים!!
לשאול, להתעניין איך זה הולך אצלו, מי עושה מה ומתי? איפה קנה? מה השימוש? ממש לפרטים(כמובן אם זה מתאים).
לומדים מזה המוןןןן!!
בהצלחה!!

הרעיון כאן להיות בעשייה, לא לחלום ולגלוץ ולומר, טוב זה אני, למי יש רעיונות לעזור לי? ולהמשיך הלאה...
אלא לנסות, לעשות, (להיכשל) וגם להתצליח בעז"ה!!
 

מירי סלומון

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
בעניני הסדר-
לפני שנה בערב פסח התחלנו מבצע. שבתכלס ממשיך עד היום. ויצר שינוי ניכר בסדר בבית.
אצלינו יש "אחראי" לכל תחום בבית:הורדת הפח. קיפול כביסה. איסוף צעצועים וכו'
אחראי זה לא אומר שהוא עושה הכל בתחום. אלא אחראי עליו. ומדי פעם עושה גם דברים שלא מחובותו. כי אכפת לו שהתחום שלו "יצליח"
הסברתי לילדים שאחראי לא רודה באלו שתחתיו. אבל כל כך אכפת לו מהעסק שלו. שלפעמים הוא עושה בעצמו. לפעמים מדרבן אחרים. לפעמים מגלה מוצר חדש שיעזור....
לכל אחראי יש תקציב לתחום שלו. והוא רשאי להשתמש בו כשיקול דעתו(התקציב תלוי בגיל)
ואני מתייעצת איתו הרבה לגבי התחום שבו הוא אחראי. לדוג' להוסיף פח. לכל חדר. מבצע לקטנים וכו
בדברים קטנים או לא מהותיים אני מקבלת את דעתו של האחראי גם אם בעיני זה טיפשי/מיותר
משבחת הרבה. מצפרת מדי פעם
ב"ה זה עדין עובד
מה שכן. כל האחראים החמודים עושים הכל בבית. אבל לכל אחד יש הובי לתחום שלו

באיזה גילאים מדובר?
אני הרבה חושבת על זה...
הגדולה שלי בת 10 ולא עושה כלום בבית!!
את מדברת על ילדים בגילאים כאלו?
 

פיטפוט

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
קראתי פעם סיפור על ילדים שלא היו אוספים משחקים, יום אחד נאלצו ההורים לעזוב את הבית למספר ימים והסבא והסבתא הגיעו להיות עם הילדים. כשההורים חוזרים הופתעה האמא לראות איך הילדים אוספים משחקים בלי שיגידו להם יותר מדי, לשאלתה ענו הילדים שסבא הסביר שחפצים שנמצאים על הרצפה מסוכנים מאוד כי אפשר להיתקל בהם וליפול והוא לא מוכן לקחת על עצמו סיכון כזה אז כל חפץ/משחק שישאר ברצפה יוחרם, הילדים ראו שכמה משחקים הוחרמו ע"י הסבא והפנימו היטב את המסר.
סיפור נוסף, לאשה אחת היה בבית קרטון גדול מאיזה מכשיר חשמלי שקנתה, היא רצתה להשליך אותו לאשפה אך ברגע האחרון נצנץ בה רעיון, היא עברה בבית עם הקרטון וכל חפץ שלא היה מונח במקומו נכנס לקרטון, בתוך מספר דקות היה לה בית מסודר וקרטון מלא עד אפס מקום, הקרטון נלקח למרפסת שירות ובצהריים כל ילד שחיפש חפץ מסוים נשלח לחפשו בקרטון, כמובן שהחפצים שהיו בקרטון לא נשארו שלמים וחלקים כמו שהיו. למחרת היא עברה שוב עם הקרטון בכל הבית, אך הפעם הקרטון פחות התמלא, כך היא המשיכה כמה ימים, לאחר כמה ימים היא עברה בבית עם הקרטון אך לא היה לה מה להכניס...

ברעיון של נתינת האחריות על הילדים, בכביסה לדוג' הנהגתי נוהל שגרביים או גרביונים שמגיעות לכביסה הפוכות, לא מתכבסות.
לפעמים, כטוב ליבי אני מכריזה, יש כאן גרביים לא הפוכות שלא יכולות להתכבס.. מי שמנצל את ההזדמנות מרויח. מי שלא, משלם את המחיר.
תאמינו או לא, אחרי שבוע כזה כל הגרביים מגיעות כמו שצריך.
ברור שהרווח כאן הוא מעבר להקלה בשבילי.
הילד לומד לחשוב מעבר, לחשוב על השני. זה רווח כפול ומכופל.
 

מרים אדריכל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
@רותי המניק אני שמחה שמצאת באליאקספרס, פחדתי שתקני פה בארץ ב 20 ש"ח...
ומה ששאלת לגבי האיסוף משחקים כן, צריך לעצור בשיא.
למשל אצלנו ב 5 הולכים לאכול ארוחת ערב (ילדים קטנים...) אז ב 4:30 אני אומרת להם שנשאר עוד קצת זמן לשחק, ואז אחרי 10 דקות בערך אני אומרת להם שהגיע הזמן לאסוף, אני שמה לידי את הקופסא של המחקים, הם מביאים לי את כל הבניינים המפוארים ואני מפרקת ומכניסה לקופסא בזמן שהם אוספים מכל החדר, כך הם מרגישים שאני שותפה ואני לא טורחת באמת... ואם הם אוספים מהר ויפה אז מספיקים עוד סיפור לפני הארוחה, כך יש תמריץ.
בינתיים זה עובד יפה טפו טפו...
 

מרים אדריכל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
ולגבי תפקידים לילדים- הם עוזרים אצלי לשים את הטיטולים בפח, הגדול מוריד מהשולחן אחרי הארוחה והבינוני שם בפח את החד"פ, (כן, אוכלים בחד"פ באמצע השבוע, אחרת איך נשתלט על הכלים?....) את כל הבגדים שמורידים מביאים אלי ואני בודקת מה נקי ומה לא, והם שמים בכביסה את מה שלא.
והרבה אני מדברת איתם על סדר, כל יום משפטים כמו- הכי כיף שהחדר מסודר, נכון? מי שיש לו חדר מסודר, יש לו מקום לשחק, והוא רואה את כל המשחקים ישר, הכי טוב לו... ועוד...
 

פלמוניה

משתמש מקצוען
באיזה גילאים מדובר?
אני הרבה חושבת על זה...
הגדולה שלי בת 10 ולא עושה כלום בבית!!
את מדברת על ילדים בגילאים כאלו?
מ3 וחצי שטרי בתחום האחריות שלו והוא גאה בזה בטרוף עד 14 שהיתה מלכת הקניות גם קודם
אבל שדרגה את התחום לאומנות של ממש
לדוג היא הצמידה לורד מחיק לארון במטבח(מבפנים) הפרומיקה היא כמו לוח מחיק וכל דבר שנגמר כותבים מיד ככה שיש לה רשימות מדויקות ומסודרות ולא נתקעים כמעט עם קניות דחופות.
כל אחד כרום מעלתו
כעיקרון המבצע נתפר לבת ה12 שאז היתה בת 11 מסיבות דומות...
היא היום מגלה הרבה יותר אכפתיות לבית בכל התחומים אולי בגלל זה ואולי הגיל עשה את שלו...
 

נעמיתוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
יוצרי ai
טוב שאת יודעת של מי הסיפור, קראתי אותו לפני כמה שנים...
"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
אז תודה לך!

אגב, זה סיפור שסופר על מורה מסמינר חיפה.. מהיכרות באופן אישי.
 

שא

משתמש פעיל
קראתי את האשכול, ונתקעתי על התגובה של @רותי קפלר. אהבתי את השיר, ועוד יותר את השיטה.
מתחילה גם אני לשווק את עצמי בתור האמא הכי מדהימה/ באלעבוסטע/ אוהבת את ילדיה בלי תנאי.
אחרי זה אני יוריד את המסיכה, ואצרף לכם גם את האמת האמיתית. שלמרות שאני אוהבת את הילדים מאד מאד, אני גם יודעת להתעצבן עליהם כמו שצריך - כשצריך.


נסיכה דובשנית
נדבקה לכרית
עד שלאמא נפל רעיון

להפסיק לטרוח
מהכלים לברוח
ופשוט ללכת לישון

אבל אז את הרגשת,
מהשינה לך גלשת
ונעמדת במיטה דום

הלילה נגמר
נמשיך לישון מחר
עכשיו קדימה... שוב יום

והאמא – אידיאלית
כמו תמיד פסטורלית
רק חיבקה חזק את דובשנית

חייכה לגומות
פיזרה נשיקות
ונהייתה לגמרי עירנית

העיפות נעלמה
והאמא? מדהימה
אהבתה ניצחה את העיפות

כי זו התכלית
לגדל דור עתיד
לילה לבן? הו.. בחדוה ובקלות
 

שא

משתמש פעיל
בינינו, מה שקורה בשטח....

לבכורתי ולשאר השיירה
שהחליטו לעשות מהבית מאורה
ומארחים למופת כל גרוטאה מהרחוב
ומרגישים שמזלם שפר, והוא טוב

עד שמגיח לו השד הידוע
שמקומו במאורה באופן קבוע
זו האמא, המכשפה, שעל המטאטא מתעופפת
ואת כל החבורה מהמיטות שולפת
בנזיפותיה "שוטפת"
בלשונה צולפת
בעיניה רושפת
את אזניהם קוטפת
מה זו האנדרמוליה שאת הבית אופפת?

והם מחפשים איה הפתח
של המאורה שלהם, בה שכנו לבטח.

אבל המטאטא המאיים – אותם משיג
שהיו לכך תוצאות? אי אפשר להגיד....
 
נערך לאחרונה ב:

אלישבע וי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
חטפתי הלם, חשבתי שמישהי נכנסה לביתי וכתבה את זה, אז אני רואה שאני לא המשוגעת היחידה בעולם:p:p
אני ממש לא חושבת שזה שגעון, עושה את זה טבעי, באופן אוטומטי. גם את בעלי והילד פתאום אני מגלה עושים ככה.. ענין של הרגל.(כל השאלה מאיפה עלה הרעיון המענין הזה.. אבל את זה אני לא זוכרת(וגם לא הורגלתי ככה לפני שהתחתנתי. ממש לא. הברקה (או איך שתקראי לזה) של יום אחד...);)
 

שרינה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
לא מתאפקת למרות רצוני העז לא להטות את האשכול:
שרינה, את פשוט הוצאת לי את המילים מהפה-.
רק תיקון קל- שיטת שפר- שלא במיטבה, אם יש לה מיטב בכלל.
ולא, לא להתחיל עכשיו דיון על שיטת שפר, בבקשה!

אלא עם כן יש לכן איזו סגולה שאומרים: "בלהה שפר אברה כדברא" והבית מסתדר מאליו...
:)

חלק מהבלגן זה הבלגן בלב- הדיון הפנימי של כמה אפשר לדרוש מהילדים, לא?!
/אולי אני אמא מידי תובענית/ ואולי מידי ותרנית/ האם חוסר הסדר מתחיל אצלם/ קבלו אותו בירושה/ או שכישורי ניהול דפוקים שלי הם אלו שאחראים למצב/איך מרגיש ילד בבית שלנו/מה ביכולתי לשפר בענין הסדר ולעשות אחרת ממה שעשיתי עד כה"

הבלגן הזה בלב שיש בו גם קצת מהמוצר ה"מגונה" ששמו ייסורי מצפון- מוצר בריא לגמרי שננועד לקדם תהליכים - הוא זה שהביא לפתיחת האשכול הנחמד המנחם הפרקטי העממי והחשוב הזה!

הרבה מאד שינויםי מבורכים, לפחות אצלי , התחילו אחרי שהקשבתי בלי להתווכח לאדון מצפון השמן.

ושרינה, תודה על התמונה, איפה מסתתרות הנעליים? מתחת העציץ שם? אחותך מן הסתם לא שייכת למפלגת הבלגן היא מאלה התקתקניות שהזכרתי בתחילת הדיון, הא?!
המתקן נפתח איפה שיש בליטות
Screenshot_2018-03-08-13-39-51-1.png
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה