הסברת והרחבת יפה את הדברים, נהניתי לקרוא.ובכל אופן, הדיבור הכוללני הזה לא נכון
אני מסכימה איתך שילדים לא מגדלים עם נקיפות מצפון
אבל מכאן ועד הכרזות מרחיקות לכת הדרך ארוכה.
יש, וודאי שיש, ילדים שיש להם צלקות מאמא שלהם
צלקות גדולות או צלקות קטנות
וממש לא כל מה שאמא עושה הוא הדבר הכי נכון לילד שלה
אמהות עושות הרבה פעמים טעויות
אמנם טעויות זה דבר נורמלי,
ובעצם לא נועדנו לחיי ילדות וורודים ומענגים
כל ילד חווה כאבים ואותם הוא מתקן במהלך חייו
אבל אין מצווה גדולה לייצר את הכאבים האלו
ובתור אמא - להיות מדי נורמלית בתחום הטעויות - זה כבר לא טוב בכלל
וילדים משלמים על זה אחר כך, ובגדול.
לא, זה לא מספיק שאת מפרנסת ומאכילה
אמא בכלל לא אמורה לעשות את זה (זה התפקיד של אבא)
אמא אמורה לספק את המצע הרגשי
הילד נשען עליה.
עליה להשתדל ככל יכולתה להוות לו משענת!
ויחד עם כל זה, בדיוק כמו שכתבת
נקיפות מצפון זה לא הצורה הנכונה לחיות
וגם לא הצורה הנכונה להיות אמא
מסכימה עם כל מילה שלך.
הנקודה שניסיתי להעביר היא כזאת-
קודם כל נקיפות מצפון לא מקדמות ולא מרפאות אף כאב של הילד...
דבר שני-
אין לנו שליטה על מה הילדים יקחו מהבית לעתיד שלהם
יכולים להיות 2 ילדים שגדלו בבית זוועתי עם בעיות נפשיות/ עוני וכו׳
אחד יצליח מעבר למצופה והשני ״ירכב״ על הבעיה וחייו יראו בהתאם.
יש כאן עניין של בחירה!
ברור שאין רשות לאף הורה להתעלל בילדיו ואפילו התעללות מילולית..
אני הגבתי את תגובתי על ניקית אחת שכתבה שיהיה צלקות לילדים מזה שהיא כעסה שיטפטפו על הריצפה.
המקסימום שיכול להיגרם מזה,
שילד אחד יגדל מלוכלך וישנא נקיון והשני יהיה חולה נקיון כמו האמא...