כל הסיפור עם יקוואל [שאגב אני לא מבין למה היא לא מנקדת אותו עם קוף פתוחה ושוא מתחת הואו שיקבל משמעות של תקוה לקל] עורר בי המון הזדהות עם הכאב של שני הצדדים.
ראיתי בחיי יותר מידי סיפורים כאלו שכל אחד מנקודת מבטו צודק במאה אחוז ולא מצליח להבין את השני, ואני עומד מהצד ולא יודע איך לגרום לבן להבין כמה האב אוהב אותו ורוצה בהצלחתו ולאב לקלוט שהבן לא עושה דווקא ושהוא כמה לאהבה פשוטה וכן שבמחוות האהבה של האב אין די בשבילו בכדי להרגיש אהוב [למרות שהוא משלם עליו כל חודש 5000 ש"ח לאנשים כמוני למשל]
איסתרק לא יכול למלאות את מקום האב בעולמו של יקוואל ולו משום שלא יכול היה לחבק את יקוואל ולתת לו לחוש אהוב עד שרשי השערות. הרבה פעמים מבוגרים חושבים שמספיקות מחוות רמוזות של אהבה בכדי שהבן יחוש אהוב, זו טעות עצובה ואחרי שהבן נהיה קיפוד מאוחר כמעט לתקן כי כבר באמת לא מרגישים אהבה כלפיו
ראיתי בחיי יותר מידי סיפורים כאלו שכל אחד מנקודת מבטו צודק במאה אחוז ולא מצליח להבין את השני, ואני עומד מהצד ולא יודע איך לגרום לבן להבין כמה האב אוהב אותו ורוצה בהצלחתו ולאב לקלוט שהבן לא עושה דווקא ושהוא כמה לאהבה פשוטה וכן שבמחוות האהבה של האב אין די בשבילו בכדי להרגיש אהוב [למרות שהוא משלם עליו כל חודש 5000 ש"ח לאנשים כמוני למשל]
איסתרק לא יכול למלאות את מקום האב בעולמו של יקוואל ולו משום שלא יכול היה לחבק את יקוואל ולתת לו לחוש אהוב עד שרשי השערות. הרבה פעמים מבוגרים חושבים שמספיקות מחוות רמוזות של אהבה בכדי שהבן יחוש אהוב, זו טעות עצובה ואחרי שהבן נהיה קיפוד מאוחר כמעט לתקן כי כבר באמת לא מרגישים אהבה כלפיו