ביקורת ספרות ביקורת סופרים - תש"פ

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
אז למה התכוונת כאי ראיית הספרות כבעלת ערך כשלעצמה?

האם הכוונה שסיפור טוב יכול להיות כתוב טוב מאוד - וזהו?
כן.
בדיוק לזה התכוונתי
ובדיוק על התגובה שלך הוספתי:
(עובדה: אפילו פה בפורום הדעה הפופולארית היא
שכל הסיפור מטרתו רק להגיש מסר).
 

Angular

משתמש סופר מקצוען
טעות.
אין בעיה הלכתית בביקורת נוקבת.
אם הביקורת נכתבה בלי נגיעות, והיא באה לתועלת, אין בזה שום בעיה.
הבעיה היא בהשקפה הרווחת אצל חלק מאיתנו, לפיה אסור לבקר, אסור לספר על פגמים, ומצוה לטייח את כל הסדקים שבחיים, כאילו הכל נאה ויפה.
אכן, שיניתי את הנוסח ל"חשש מבעיה הלכתית".
באופן כללי - המילים "בלי נגיעות" ו-"תועלת" אלו מילים כבדות מאד.
אישית אני מעדיפה לשמור אנרגיות לביקורת בנושאים יותר קריטיים.

בנוגע לתיאוריה על הסיבה האמתית להמנעות מביקורת - היא מסקרנת מאד, אם כי אני חייבת להצהיר שזאת וודאי לא הסיבה שמונעת ממני להעלות כאן ביקורת, ואני מנחשת שגם לא מ- @anotherית (תקני אותי אם אני טועה) להחריף קצת את הטון בעקיצות הקטנות שלה על סופרים מסוימים.
 
נערך לאחרונה ב:

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אישית אני מעדיפה לשמור אנרגיות לביקורת בנושאים יותר קריטיים.
כמו למשל?
בנוגע לתיאוריה על הסיבה האמתית להמנעות מביקורת - היא מסקרנת מאד, אם כי אני חייבת להצהיר שזאת וודאי לא הסיבה שמונעת ממני להעלות כאן ביקורת, ואני מנחשת שגם לא מ- @anotherית (תקני אותי אם אני טועה) להחריף קצת את הטון בעקיצות הקטנות שלה על סופרים מסוימים.
גם אם יש מעטים שמעזים להעלות ביקורת, זה לא ממש יעזור, כל זמן שהרוח הכללית היא נגד ביקורת אובייקטיבית - לא רוחנית.
כך למשל לא רואים אצלנו מדורי 'ביקורות ספרים' הגונים. וזאת למה? כי אם המבקר יעז להעלות ביקורת כלשהי נגד הספר, תוצף המערכת במכתבים זועמים, ואם הוא רק ילטף ויחמיא, לא יתקבל שום מכתב ביקורת. אז למה לעורר שדים מרבצם?
כך לגבי כל נושא, עד שלא מגיעים לנושאים אקוטיים ממש, שאז רק העיתונים ה-מ-מ-ש פתוחים, מעזים ל ר מ ו ז ביקורת נגד גוף כלשהו, גם זה בעילום שם.
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
כן.
בדיוק לזה התכוונתי
ובדיוק על התגובה שלך הוספתי:
רציתי להיות בטוחה שהבנתי אותך נכון.

אין לי הרגשה גרועה יותר מלקרא ספר \סיפור ולשאול את עצמי,
רגע, מה היא\ הוא רצו ממני? וככל שהספר יהיה כתוב טוב יותר אני ארגיש גרוע יותר.
למה?
כי הם הצליחו לשבות אותי בקסם הכתיבה שלהם וכשנדלק האור - הכל פג.

עצוב לי לחשוב שזאת המגמה שתופסת תאוצה.
ואני עכשיו גם יותר מבינה למה הרמה הספרותית אצלינו יכלה להיות טובה יותר ולמה היא גם לא.
הנאה של כאן ועכשיו באצתלא של 'תנו לחיות'. וככל שזה מגיע מהכיוון 'הליברליזם' כך אני מבינה שהצמצום האמיתי מהדק אחיזתו.
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
ועכשיו אני שואלת ברצינות
למה?

למה ספרות טובה לא דיה בכך שהיא טובה?
למה את מחפשת בה איזה מסר צידה לדרך?

גם כשאת שומעת מוזיקה טובה את מחפשת בה מסר?
וגם לכל תמונה שאת תולה בחדר ילדים את מבקשת שיהיה איזה מסר מהדהד?
גם כשאת פותרת תשבץ את רוצה לצאת עם משהו ביד?
ולכל משחק שאת קונה לילדים, זה משחק שיוצאים ממנו עם מסר נוקב?

מה חסר בספרות טובה שרק מפתחת את החשיבה, או הרגש, או הדמיון, או את הידע, או את יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני?
מה חסר בספר ילדים שמספק שחרור רגשי והנאה, אבל לא מספק מסר, בדיוק כמו משחק בכדור או ציור בצבעי גואש?
מה רע בלהנות מספרות כמו שנהנים ממוזיקה או תמונה יפה על הקיר?
 

אי פה אי שם

משתמש מקצוען
כבדרך אגב אגיד,
שעולם הספרות החרדית הוא עולם חסר, דור שמזין דור, ובהצלחה מועטת.
ככל שמדף הספרות החרדית מתעבה, כך רמתו יורדת.
כמו שאפשר לראות לפעמים, סופרת, עם רוזמה מכובד של עשרות ספרים, שכותבת בשלוש מגזינים מכובדים בו זמנית, ולמרות זאת הכתיבה שלה מעולם לא יצאה משטעטל - תש"פ.

ועם כל דור כותבות, מאכיל את דור הכותבות הבא, אז אין תקוה.

ואני לא מחפשת ורוצה ספרות חילונית, מצונזרת או שלא.
אני מחפשת ספרות חרדית. חרדית ואיכותית.
איה זריצקי של הדור שלנו.
הצעה קטנה שלי לסופרים ולסופרות החרדים - במקום לכתוב במקביל ב3 עיתונים ולהוציא 2 ספרים בשנה של כ300 עמודים, שבו ותעבדו על ספר אחד שיצא פעם בשנתיים שלוש, משהו כמו 900 עמודים מושקעים, והיו בטוחים שהמכירות שלו יהיו כפולות ומכופלות מכל 10 חבריו הרזים והמצומקים.

כנסו לספריות חרדיות, וכמעט לא תמצאו שם ספרים עבי כרס, איסתרק ומהללאל כבר נחשבים למשהו נדיר, למה?
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
ועכשיו אני שואלת ברצינות
למה?

למה ספרות טובה לא דיה בכך שהיא טובה?
למה את מחפשת בה איזה מסר צידה לדרך?

גם כשאת שומעת מוזיקה טובה את מחפשת בה מסר?
וגם לכל תמונה שאת תולה בחדר ילדים את מבקשת שיהיה איזה מסר מהדהד?
גם כשאת פותרת תשבץ את רוצה לצאת עם משהו ביד?
ולכל משחק שאת קונה לילדים, זה משחק שיוצאים ממנו עם מסר נוקב?
אסביר לך משהו.
אני לא מחפשת 'הטפה' כזו או אחרת, אני מחפשת משהו שיקדם אותי למשהו טוב יותר.
אני כן אתחבר לשיר שהמילים שלו יעלו אותי יותר ויגרמו לי לחשוב יותר. ע"ע ישי ריבו.
וגם מנגינות - יש עניין גדול מאוד שהן מגיעות ממקום טהור. (ואני לא מחדשת כלום)

ולא, אני לא בני ברקית, ולא גדלתי בריכוז חרדי כזה או אחר. אני מכירה עולם, וחיה בו מצוין.
ותשבץ שהרמה בו תהיה רדודה -אני לא אסתכל עליו, ואם הוא יתן לראש שלי לעמול קצת אני יהנה ממנו ואף אהיה אסירת תודה להוגה אותו.

ושאני קונה משחק לילדים - אני אחפש מה המטרה של המשחק. כמו שכל אחד בודק מה מטרות המשחק. ואני לא אקנה אותו אם הוא לא יענה על המטרות שהילדים שלי צריכים.
זה יכול להיות מוטוריקה עדינה, או אסטרטגיית שליפה, לא משנה - העניין הוא מה הצורך שלהם.

ותרשי לי להאמין שאת עושה אותו הדבר.
מה חסר בספרות טובה שרק מפתחת את החשיבה, או הרגש, או הדמיון, או את הידע, או את יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני?
מה חסר בספר ילדים שמספק שחרור רגשי והנאה, אבל לא מספק מסר, בדיוק כמו משחק בכדור או ציור בצבעי גואש?
מה רע בלהנות מספרות כמו שנהנים ממוזיקה או תמונה יפה על הקיר?

וכאן ענית את התשובה שלי בעצם.
"מפתחת את החשיבה, או הרגש, או הדמיון, או את הידע, או את יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני" - מסר מצוין. איתך יד ביד.
(השאלה היא: רגש - של מה?, דמיון שמביא אותך - לאן?, ידע - וזהו?, יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני - מידות, כפי שנקרא במחוזותינו, מצרך מבוקש).

אני לא מאלה שישימו תמונות של רבנים בחדר ילדים - אבל אני לא אזלזל במי שכן עושה את זה.
אני לא אשקיע בתפאורה של דמויות דיסני ( אם רק היית יודעת ב א מ ת מי ומה גרם ליצורים הללו להיוולד) ולא מתוך עקרון כזה או אחר.
אבל כן יציק לי לשמוע משהיא משלנו מצקצקת ' מה הבעיה בפו הדב'.
אנחו חיים בעולם וכל אחד מתאים את עצמו אליו, כל אחד ודרכו, אבל עדיין, לא להיסחף, להשאיר את הראש ישר ולחשוב כמה שיותר גבוה.
 
נערך לאחרונה ב:

סיפורים

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
הפקות ואירועים
אנחו חיים בעולם וכל אחד מתאים את עצמו אליו, כל אחד ודרכו, אבל עדיין, לא להיסחף, להשאיר את הראש ישר ולחשוב כמה שיותר גבוה.
כל מילה.
מאמינה שאנשים חושבים יהנו מקטע חושב.
אנשים רדודים - מקטע רדוד.
זה החיים.
ואגב, במוזיקה זה עובד אותו הדבר בדיוק!
מוזיקה רדודה - לרדודים. חושבת - לחושבים.

בלי קשר לכך שהספרות בפני עצמה היא בעצם הבעה - הבעה בכתב.
ואם אין לך מה לומר, למה לבזבז על זה 900 עמודים?
לא מחפשת דווקא מסר חינוכי, יהודי, מוסרי.
מספיק משהו מינורי יותר - שעוב בצורה עוצמתית.
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
"מפתחת את החשיבה, או הרגש, או הדמיון, או את הידע, או את יכולת ההכלה של אנשים שונים ממני" - מסר מצוין. איתך יד ביד.


אם ככה,
אין בנמצא סיפור שכתוב טוב ואין בו מהמסר או התוכן שאת מחפשת.
עצם העובדה שהוא כתוב טוב גורמת לו להעשיר אותך, רגשית, שכלית או מנטלית.
וזה לא מתסדר לי עם מה שכתבת כאן:

אין לי הרגשה גרועה יותר מלקרא ספר \סיפור ולשאול את עצמי,
רגע, מה היא\ הוא רצו ממני? וככל שהספר יהיה כתוב טוב יותר אני ארגיש גרוע יותר.
למה?
כי הם הצליחו לשבות אותי בקסם הכתיבה שלהם וכשנדלק האור - הכל פג.


אני אישית אוהבת 2 סגנונות כתיבה:
מתח מתוחכם
ספרות פוסטמודרנית.
בשני הסוגים אין מקום למסר של ממש.
אבל כשאני מסיימת ספר טוב של אלה, אני לא מרגישה שבזבזתי זמן,
אלא תחושה של סיפוק, של הנאה השמורה לדברים איכותיים באמת
ולפעמים גם דחף לקום ולכתוב וליצור משהו טוב בעצמי.
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
הצעה קטנה שלי לסופרים ולסופרות החרדים - במקום לכתוב במקביל ב3 עיתונים ולהוציא 2 ספרים בשנה של כ300 עמודים, שבו ותעבדו על ספר אחד שיצא פעם בשנתיים שלוש, משהו כמו 900 עמודים מושקעים, והיו בטוחים שהמכירות שלו יהיו כפולות ומכופלות מכל 10 חבריו הרזים והמצומקים.
תיאורטית זה נשמע מצוין,
בפועל זה לא כל כך עובד.
סופר צריך לכתוב במקביל ב3 עיתונים כדי להיחשב שווה,
כדי שמישהו יקנה את הספר שהוא מוציא פעם בשנה.

אין מה לעשות.
השוק של הספרים קשוח.
 

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
תיאורטית זה נשמע מצוין,
בפועל זה לא כל כך עובד.
סופר צריך לכתוב במקביל ב3 עיתונים כדי להיחשב שווה,
כדי שמישהו יקנה את הספר שהוא מוציא פעם בשנה.

אין מה לעשות.
השוק של הספרים קשוח.
חוץ מזה, שמספר הקוראים של הספר יהיה גדול יותר, לא בהכרח מספר הקונים.
שוק החלפות הספרים במגזר שלנו הוא שוקק למדי.
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
אם ככה,
אין בנמצא סיפור שכתוב טוב ואין בו מהמסר או התוכן שאת מחפשת.
עצם העובדה שהוא כתוב טוב גורמת לו להעשיר אותך, רגשית, שכלית או מנטלית.
וזה לא מתסדר לי עם מה שכתבת כאן:




אני אישית אוהבת 2 סגנונות כתיבה:
מתח מתוחכם
ספרות פוסטמודרנית.
בשני הסוגים אין מקום למסר של ממש.
אבל כשאני מסיימת ספר טוב של אלה, אני לא מרגישה שבזבזתי זמן,
אלא תחושה של סיפוק, של הנאה השמורה לדברים איכותיים באמת
ולפעמים גם דחף לקום ולכתוב וליצור משהו טוב בעצמי.
ערכתי את ההודעה שלי, שימי לב לסוגריים.
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
אה,
אם אני אקרא סיפור והמסר בו יהיה רדוד - אני אתאכזב קשות.
אני מצפה מסופר שכותב טוב מאוד, שיעבוד קשה כדי שהמסר גם יעבוד טוב מאוד.
קחי את הסיפור השבועי ב'בתוך' - הרבה פעמים הוא כתוב טוב, אבל המסר - לא מצליחה להבין, מה היא רוצה ממני?! זאת הרמה?
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
אז אני חוזרת שוב לשאלה המקורית שלי...
למה לידע, רגש או דמיון בסיפור צריך להיות מטרה מעבר לעצם היותם.
לא מספיק שהם- הם וזהו.

אבל בתחומים אחרים, הם בסדר כמו שהם?

(קחי לדוגמא:
פטפוט עם חברה, שיעור בבית הספר, קריאת חדשות בעיתון, משחק בגומי, יצירה, אמנות, מוזיקה, דיון בפרוג...)
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
אז אני חוזרת שוב לשאלה המקורית שלי...
למה לידע, רגש או דמיון בסיפור צריך להיות מטרה מעבר לעצם היותם.
לא מספיק שהם- הם וזהו.

אבל בתחומים אחרים, הם בסדר כמו שהם?

(קחי לדוגמא:
פטפוט עם חברה, שיעור בבית הספר, קריאת חדשות בעיתון, משחק בגומי, יצירה, אמנות, מוזיקה, דיון בפרוג...)
השאלה היא האם זה מקדם אותך למשהו טוב יותר?
ואת מספיק כנה כדי לענות לעצמך על זה.
אם כן, שאפו!
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
(קחי לדוגמא:
פטפוט עם חברה, שיעור בבית הספר, קריאת חדשות בעיתון, משחק בגומי, יצירה, אמנות, מוזיקה, דיון בפרוג...)
יצירה, אמנות, מוזיקה - אם אין בהם משמעות, למה לקנות/להאזין?
כשאת רוצה לתלות תמונה בחדר, את שמה סתם קשקוש חסר משמעות, או נוף אנמי? או שאת בוחרת נוף שמרחיב את הלב/ מרגיע/ משמח?
וכן בכל דבר.
משחק בגומי מפתח יכולות חברתיות וגמישות גופנית.
קריאת חדשות בעיתון - ידע כללי.
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
יצירה, אמנות, מוזיקה - אם אין בהם משמעות, למה לקנות/להאזין?
כשאת רוצה לתלות תמונה בחדר, את שמה סתם קשקוש חסר משמעות, או נוף אנמי? או שאת בוחרת נוף שמרחיב את הלב/ מרגיע/ משמח?
וכן בכל דבר.
משחק בגומי מפתח יכולות חברתיות וגמישות גופנית.
קריאת חדשות בעיתון - ידע כללי.

אבל מסיפור מצפים שהוא יהיה יותר מזה.
לא מספיק שהוא ייתן ידע כללי, כמו קריאת חדשות בעיתון,
לא מספיק שהיכולת הרגשית מתפתחת, כמו משחק עם חברות
לא מספיק שהוא משחרר, כמו פעילות פנאי אחרת
לא מספיק שהחשיבה מתפתחת בקריאתו, כמו פתירת תשבץ
לא מספיק שהוא מעשיר את השפה, כמו כמה שיעורי עברית יחד
באיזשהו מקום מצפים ממנו שהוא יהיה יותר מכל אלה,
נכון?
שיהיה בו מסר.

ואת זה אני ממש לא מצליחה להבין.
והאמת היא שגם לא קיבלתי כאן תשובה למה.
 

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
אבל מסיפור מצפים שהוא יהיה יותר מזה.
לא מספיק שהוא ייתן ידע כללי, כמו קריאת חדשות בעיתון,
לא מספיק שהיכולת הרגשית מתפתחת, כמו משחק עם חברות
לא מספיק שהוא משחרר, כמו פעילות פנאי אחרת
לא מספיק שהחשיבה מתפתחת בקריאתו, כמו פתירת תשבץ
לא מספיק שהוא מעשיר את השפה, כמו כמה שיעורי עברית יחד
באיזשהו מקום מצפים ממנו שהוא יהיה יותר מכל אלה,
נכון?
שיהיה בו מסר.

ואת זה אני ממש לא מצליחה להבין.
והאמת היא שגם לא קיבלתי כאן תשובה למה.
חושבת שקיבלת.
ספר - זה משהו שמחבר את כל החושים יחד. ואני לא חושבת שזה קשה להבנה, אולי קשה להפנמה.

"וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ".

תחשבי על זה.
 
נערך לאחרונה ב:

עיתונאית

משתמש סופר מקצוען
אבל מסיפור מצפים שהוא יהיה יותר מזה.
לא מספיק שהוא ייתן ידע כללי, כמו קריאת חדשות בעיתון,
לא מספיק שהיכולת הרגשית מתפתחת, כמו משחק עם חברות
לא מספיק שהוא משחרר, כמו פעילות פנאי אחרת
לא מספיק שהחשיבה מתפתחת בקריאתו, כמו פתירת תשבץ
לא מספיק שהוא מעשיר את השפה, כמו כמה שיעורי עברית יחד
באיזשהו מקום מצפים ממנו שהוא יהיה יותר מכל אלה,
נכון?
שיהיה בו מסר.

ואת זה אני ממש לא מצליחה להבין.
והאמת היא שגם לא קיבלתי כאן תשובה למה.

אנחו חיים בעולם וכל אחד מתאים את עצמו אליו, כל אחד ודרכו, אבל עדיין, לא להיסחף, להשאיר את הראש ישר ולחשוב כמה שיותר גבוה.
זאת התשובה שלי לגבי הקטע שהשמטת, ובכלל.
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה