הנושאים החמים
הנושאים החמים
ביום בו האינטרנט קרס
ישבתי מול המחשב וניסיתי למצוא דרכים להתגבר על החסימה.
"אולי פשוט לשאול בגוגל מה לעשות במקרה שהאינטרנט קורס" חשבתי לעצמי.
אבל נזכרתי שאי אפשר לשאול בגוגל בלי אינטרנט.
והאינטרנט קרס.
"יש לי קצת שירים במחשב, שירים ישנים אבל אהובים", נזכרתי.
נאנחתי קצת לעצמי, כמה חבל שלא שמרתי יותר שירים.
"אני יכול לכתוב, לעצמי", הזכרתי לעצמי, "וגם ביכולתי פשוט לסגור את המחשב".
ואז?
למצוא עיסוק אחר.
ביום בו החשמל קרס,
חשבתי מה אפשר לעשות גם בלי אינטרנט וגם בלי מחשב.
אפשר לקרוא ספרים, לצייר, ואפילו להכין אוכל, לשוחח עם אנשים אמיתיים, ולהכיר את עצמי מחדש.
נעים להכיר, כמה זמן לא נפגשנו אני ואני.
אולי להסתכל קצת על השמים, לעקוב אחרי ציפורים, וואו איזה להקות מרשימות.
כמה טוב שהאינטרנט קרס, כמה טוב שגם החשמל יצא לחופש.
זו הזדמנות עבורי להכיר את העולם מחדש.
והעולם ממש יפה, יש בו אנשים, בעלי כנף, ספרים מעניינים, יש בו חיים אמיתיים.
ואז החשמל חזר,
וגם האינטרנט היה במיטבו,
קפצתי אל המחשב, וחזרתי לצפות בציפורים דרך המסך.
יום יבוא ואדע לעשות הפרדה בין המסך לבין המציאות.
ואז אחיה את המציאות והמסך יהיה לי כלי נחמד שנמצא ברקע.
ואני לא מחויב אליו והוא לא מחויב אלי.
יום יבוא ואחיה בלי רעשי רקע,
בלי ציפיה, בלי דמיונות, בלי רצון לקבל או לתת,
תהיה לי תודעה שלימה ובריאה.
יום יבוא ואבצע את תפקידיי בשלמות ובשאננות,
ואחיה את עצמי באמת.
ואצליח לשלב רוגע ושלווה, עם מימוש יכולותי.
וכל מעשי יהיו לשם שמים.
ישבתי מול המחשב וניסיתי למצוא דרכים להתגבר על החסימה.
"אולי פשוט לשאול בגוגל מה לעשות במקרה שהאינטרנט קורס" חשבתי לעצמי.
אבל נזכרתי שאי אפשר לשאול בגוגל בלי אינטרנט.
והאינטרנט קרס.
"יש לי קצת שירים במחשב, שירים ישנים אבל אהובים", נזכרתי.
נאנחתי קצת לעצמי, כמה חבל שלא שמרתי יותר שירים.
"אני יכול לכתוב, לעצמי", הזכרתי לעצמי, "וגם ביכולתי פשוט לסגור את המחשב".
ואז?
למצוא עיסוק אחר.
ביום בו החשמל קרס,
חשבתי מה אפשר לעשות גם בלי אינטרנט וגם בלי מחשב.
אפשר לקרוא ספרים, לצייר, ואפילו להכין אוכל, לשוחח עם אנשים אמיתיים, ולהכיר את עצמי מחדש.
נעים להכיר, כמה זמן לא נפגשנו אני ואני.
אולי להסתכל קצת על השמים, לעקוב אחרי ציפורים, וואו איזה להקות מרשימות.
כמה טוב שהאינטרנט קרס, כמה טוב שגם החשמל יצא לחופש.
זו הזדמנות עבורי להכיר את העולם מחדש.
והעולם ממש יפה, יש בו אנשים, בעלי כנף, ספרים מעניינים, יש בו חיים אמיתיים.
ואז החשמל חזר,
וגם האינטרנט היה במיטבו,
קפצתי אל המחשב, וחזרתי לצפות בציפורים דרך המסך.
יום יבוא ואדע לעשות הפרדה בין המסך לבין המציאות.
ואז אחיה את המציאות והמסך יהיה לי כלי נחמד שנמצא ברקע.
ואני לא מחויב אליו והוא לא מחויב אלי.
יום יבוא ואחיה בלי רעשי רקע,
בלי ציפיה, בלי דמיונות, בלי רצון לקבל או לתת,
תהיה לי תודעה שלימה ובריאה.
יום יבוא ואבצע את תפקידיי בשלמות ובשאננות,
ואחיה את עצמי באמת.
ואצליח לשלב רוגע ושלווה, עם מימוש יכולותי.
וכל מעשי יהיו לשם שמים.
