בבקשה ! עזרה דחופה!איך גורמים לנערה בת 15 לעשות דיאטה?

[תילי5565]

א. ברור שלא להיכנס לה לצלחת , היא בוגרת מספיק וזה ממש לרמוס את הנפש שלה.
ב. השמנה לרוב יושבת על מצב ריגשי
הייתי ממליצה לקחת כתב יד שלה לגרפולוגית או אם היא משתפת פעולה לשלוח אותה לשיחה עם יועצת וכך לעזור לה בפן הרגשי, זה כבר ישפיע על האכילה הריגשית.
ג. ברגע שיהיה לה סיפוק והרגשה טובה זה יגרור הלאה רצון ומוטיבציה
לכן פשוט להחמיא לה על כל גרם שהיא ירדה גם אם לא רואים, זה מעודד מאוד.
ד. יש הרבה שהתחתנו ״שמנות״ ואח״כ יורדות יפה , ומשאירות אבק לחברותיהן הרזות.
אין מה לדאוג לשידוכים, הקב״ה מזווג זיווגים... לפחות היא תהיה שמנה אבל בריאה בנפשה ולא להיפך.

 

[ציפופו 1]

אל תשכחי שאצל הרבה נערות ההשמנה נובעת מחוסר איזון הורמונלי, אז כדאי לבדוק גם את זה....

 

[יהודית34]

שתי אפשריות בלבד: או לרדת ממנה לגמרי - או שכל הבית נכנס למשטר בריא
זה יקח קצת זמן אבל זו האפשרות היחידה בשלב הזה כמו שכתבו כבר למעלה.
בשורות טובות!

 

[מרמורשטין]

שתי אפשריות בלבד: או לרדת ממנה לגמרי - או שכל הבית נכנס למשטר בריא
זה יקח קצת זמן אבל זו האפשרות היחידה בשלב הזה כמו שכתבו כבר למעלה.
בשורות טובות!

לא נראה לי שהאופציה השניה היא אכן אופציה.
נערה שמחפשת משהו מתוק לצורך רגשי - תמצא אותו במקומות אחרים מחוץ לבית
בדרך לבית הספר או בחזור ממנו,
תקנה לעצמה בכסף שהיא מקבלת בבייביסיטר וכד'

בתוך אחת שבגיל ההתבגרות השמינה בקצב מבהיל
(בתחילה אמא שלי שמחה שהרזונת שלה מתחילה להעלות קצת בשר ולפתח את התאבון עד שהיא קלטה לאיזה כיוון זה הולך)
בכל פעם שהלחיצו אותי עם דיאטות - רק עליתי יותר.
באיזשהו שלב פיתחתי כזאת ראקציה שאכלתי נראה לי רק כדי להראות לכולם שלא אכפת לי מה חושבים עלי ואיך אני נראית.
גם כשנכנסתי לעונת השידוכים הכרזתי: החתן שלי יהיה זה שירצה בחורה שמנה!
רק בין האירוסין לחתונה, כשקלטתי איך זה יהיה להיראות בתוך שמלה לבנה נפוחה - תפסתי את עצמי והתחלתי לרדת באמת.
ואז זה הגיע נטו הרצון האישי שלי.
חזרתי לאותה דיאטנית שאצלה ביקרתי כמה שנים קודם לכן בלחצה של אמי בלי לראות תוצאות
והנה - פתאום התחלתי לרדת בקצב.

מה שאני רוצה לומר בזה:
עד שהנערה לא תגיע בעצמה לרצון לרדת במשקל - אף אחד לא יוכל להביא אותה לשם, רק להרחיק מהמטרה.

 

[יחשבאף]

אני חושבת שלחץ והתעסקות סביב הנושא רק תגרום לאנטי.
אני רק יכולה לציין בהערכה את השכנה של אמי שכשהעירו לה שהבת שלה משמינה היא חיבקה אותה ואמרה יופי עכשיו יש לנו יותר חני לאהוב.
ילד צריך להרגיש אהוב בכל מצב ואם הוא מרגיש שמשהו אצלו לא מוצא חן בעיני ההורים זה לא ממש יגרום לו לרצות לשנות אלא להיפך.

 

[לאה בלוי]

עזבו את האוכל כמו שכולם ענו פה.
אבל במקביל תעודדו ספורט. שתמצא פעילות שהיא אוהבת ותנסו לעזור לה להתמיד בה.
אם היא רעבה שתאכל.

פעילות גופנית גם בריאה וגם משנה את הפוקוס, ממריצה ונותנת מצברוח. היא עוזרת לרצות לרזות ומרזה כי היא שורפת קלוריות.
חשוב שאם יש לה נטייה להשמנה יהיה לה גם ענף ספורט כתחביב.

ואל תתקבעו על הליכה דווקא. תנו לה לבחור מה ועם מי, ובתמורה שתאכל המון. ותשרוף המון.

 

[שירו]

כמו שכולם כתבו לך פה : פשוט תעזבי אותה.
תקבלי אותה כמו שהיא.
ותאהבי אותה וגם תראי לה את זה ותגידי לה את זה.

וסליחה שאני אומרת - עדיף ילדה שמנה מילדה דיכאונית ודחויה

 

[טוליפ]

אם את מוכנה לעבוד יש לי כמה עצות בשביל
כבחורה שהתחילה להשמין בגיל ההתבגרות, וישר קיבלה הערות מהקרובים הלחוצים ששלחו אותה לדיאטנית והלכה כי אמרו לה. וירדתי ועליתי, וכל אחת יודעת כמה זה קשה לעשות דיאטה. בכלל המושג 'דיאטה' זה דבר משמין, כי הגוף מפתח חסינות ומגננה, אז ממש לא מומלץ להתחיל את מערכת ה'כשלונות' ולשבש את 'חילוף החומרים' בגיל כזה, אם אין לה כוח רצון, צריך לחכות שזה יבוא מהצד שלה. יש את החלק שנערה עדיין ילדה בחלק של ממתקים ומתוקים. וכן שבגיל ההתפחות באמת יש רעב מוגבר אפשר לראות זאת גם אצל בחורים.
איך אפשר לעזור לה ולא לקרוא לזה בשם 'דיאטה'
1. להכין לה הרבה ירקות חתוכים לקחת ללימודים כי אחרי הכל אי אפשר לשבוע מ2 פרוסות לחם.
2. בצהריים גם לדאוג לסלט גדול או מרק ירקות או תוספת אחרת של ירקות מבושלים ללא פחמימות שיכולה לאכול חופשי.
3. אם יש אפשרות לקנות לבית בר מים - עוזר מאוד בוויתור על שתיה מתוקה
4. גם בארוחת ערב לדאוג לסלט גדול ובכלל תמיד צריך שיהיו ירקות חיים חתוכים וירקות אנטיפסטי אם אוהבת שתוכל לנשנש.
5. המנה העיקרית בצהריים - שתמיד יהיה עוף/חזה עוף שיכולה לאכול. אי אפשר להכין לארוחת צהריים שניצל וצ'יפס ולצפות ממנה שלא תאכל.
המון המון חיזוקים בדרך שלה ובהתגברות שלה. ממליצה מאוד, ואם היא תחליט שהיא רוצה לעשות דיאטה, אני ממליצה בגיל הזה על שיטת 'חלי ממן' שיש לה מנה אחת מותרת בשבוע וכל יום יש סוג של חטיף אחר הצהריים. (ורק לא 'יעל קריב' - היא הסיוט שלי, לא מתאימה בכלל לנערות שצריכות יעוץ אישי)

 

[טוליפ]

עזבו את האוכל כמו שכולם ענו פה.
אבל במקביל תעודדו ספורט. שתמצא פעילות שהיא אוהבת ותנסו לעזור לה להתמיד בה.
אם היא רעבה שתאכל.

פעילות גופנית גם בריאה וגם משנה את הפוקוס, ממריצה ונותנת מצברוח. היא עוזרת לרצות לרזות ומרזה כי היא שורפת קלוריות.
חשוב שאם יש לה נטייה להשמנה יהיה לה גם ענף ספורט כתחביב.

ואל תתקבעו על הליכה דווקא. תנו לה לבחור מה ועם מי, ובתמורה שתאכל המון. ותשרוף המון.

נכון מאוד.. אבל שתלך להתעמלות שהיא אוהבת, כ יש כושר שהוא משעמם ויש כושר חווייתי וכיפי. גם אפשרות לצאת איתה יחד אמא-בת להליכה, ואם יותר נחמד לה עם חברה - גם אופציה מקובלת בגיל הזה.

 

[dafnat]

אי אפשר להכריח ילדה בגילה לעשות דיאטה, ומה שלא תתני לה בגלוי היא תאכל בהיחבא, ואז, לדעתי זה יותר גרוע.
תחכי שזה יבוא ממנה.
וגם אני ממליצה על חלי ממן. המנה המותרת זה האושר של הבנות שלי. הן מתאפקות כל השבוע כי בסוף יש להן 600 קלוריות "להתפרע" אתן

 

[מרחבית]

מחמאות ושבחים זה דבר מצוין.
לא על דבר שנמצאים איתו בעימות.
לא על דבר שהמחמיא מעוניין שהמוחמא יעשה, והמוחמא לא מעוניין.
לא על דבר, שאמור להיות אישי, ולבוא מהרצון של הבן-אדם בעצמו.
לא ממקום אפוטרופסי או מגמתי.
רק ממקום מעריך באמת ולא מעורב.
וזה יוכל להיות רק לאחר תקופת הרפיה וצינון.
רק אחרי הכלה וקבלה של הילדה כפי שהיא.

 

[דו סיטרי]

עשיתי את זה בערך.
הילדים האחרים לא אשמים שלא יהיה שום ממתק בבית. אני משתדלת שיהיה את החטיפים הקטנים והזולים והלא כ"כ טעימים.

וגם היא לא אשמה!!!!
כמו שאת והילדים ויתר הרזים בעולם רוצים להנות מהדברים הטובים, גם היא רוצה.
נורא נורא קשה להלחם בהרגלי אכילה. נורא. בפרט שאת בעצמך טוענת שהיא פשוט רעבה.
את מסוגלת לצום פעם ביומיים באופן קבוע? לוותר על ממרח בסנדויץ' או לאכול לחם משלשום? לחיות על כדורים שמספקים את כל הצרכים ובלי להנות?
כנראה שלא.
אז לקיבה המצומקת שלך, ונטולת התאווה המתמדת, יש גבול מסוים לסיפוק הצרכים, ואצל בתך הגבול במקום אחר, רחוק יותר.
לא שזה טוב לה, לא שזה בריא, ולא שזה נכון.
אבל את חייבת להבין שקשה לה, קשה!!! - לוותר על עוד מנה, עוד חטיף, גלידת פקאנים - בדומה לקושי שלך לוותר על הרשימה הנ"ל.
אין השבע מבין את הרעב, ואין הרזה מבין את השמן.
אפשר להבין אמא שעיניה כלות מול בתה שכביכול מזיקה לעצמה, אך הבנה של הקושי תעזור לשתיכן.
וכמו שאמרו כן קודם באופן בהיר ונהיר: לחץ ומתח לא בהכרח יעזרו. לחץ ומתח בהכרח יזיקו.
והנה עצה מעשית, בנוסף לקבוצת תמיכה: היי אתה, לצידה. תבררי אתה בשעת רוגע אילו סלטי ירקות היא אוהבת, מה מתוך רשימת מוצרי הבריאות היא מחבבת, באילו שעות היא זקוקה למשהו מתוק. היי קשובה אליה, תני לה להוביל מרצונה את המהלך לשינוי.

 

[ש. צ. וינמן]

א. שי1 ליבי איתך. לראות את הילד שלנו עושה דברים שמזיקים לעצמו, ולשתוק.

קשה מאוד!!!

ב. בכל אופן כמה נקודות שיכולות לעזור גם להרגשה שלך וגם להתקדם בכיוון הנכון.

:

- דבר ראשון להאמין שכמו שאת רוצה שהיא תרד במשקל, היא רוצה לא פחות ממך.

זה נשמע פשוט, אבל זה בכלל לא כך. כל אחת רוצה להראות טוב ויפה. רזה וחמודה. וכל ילדה רוצה לרצות את הוריה.

אם – מלשון אמון ואימון. (מאמינה שהילד רוצה ויכול. ומאמנת אותו להגיע למקום הרצוי).

לפעמים הקושי של הילד ביישום של הדברים מפיל אותנו למקום של חוסר אמון. "בכלל לא אכפת לה איך היא נראית"

כשאת כאמא תאמיני בכך.

תביני – שאת נמצאת במקום שאמור לעזור לה.

ישנם שני דרכים להתמודדות עם הנושא:



דגם א – האמא מול הילד והקושי. (חווית אנטי, סגירות וחוסר שיתוף פעולה –משני הצדדים)

דגם ב- האמא עם הילד מול הקושי. (חווית התמודדות ושיתוף פעולה)


לא משנה אילו מן העצות היעילות שהועלו באשכול, תמיד תבדקי באיזו זוית של המשולש אתם נמצאים.

יתכן וזו בעיה רפואית או רגשית. קושי בדחיית סיפוקים, צורה של התפרקות או חסרים אחרים.

תמיד לזכור כי לא הבת בעייתית!!! – המשקל שלה חריג.

אם אתם יחד מול הבעיה – בבחינת "עמו אנוכי בצרה" אז "אחלצהו אכבדהו" כל רעיון יהיה בר ביצוע, ויותר מכך, היא תציע רעיונות ותבקש עזרה.


חזקי בעצמך את האמון שלך בה והביאי אותו לידי ביטוי: –

"אני יודעת שאת רוצה לרדת, אני בטוחה שתמצאי את העצות לכך"

"קשה לך עכשיו, לא נורא, יגיעו זמנים שיהיה לך יותר קל"

"אני כאן בשבילך אם את רוצה אוכל מיוחד או עזרה מסויימת"


הרבה הצלחה והמון נחת לאורך כל הדרך!!

 

[מרגלית100]

רחמנות על הילדה! (לא סותר את ההבנה של הקושי שלך שהוא לפעמים אפילו יותר קשה!)
אל תשלחי אותה בכח לדיאטנית, חבל על הכסף, זה לא יעזור, כבר אמרו כאן הרבה תגובות חכמות לפני ואין לי הרבה מה להוסיף אני רק ראיתי 2 דוגמאות קרובות כמה זה מזיק וכמה זה גורם בדיוק להיפך ממה שהתכוונו.
אחותי היתה בחורה יפהפיה ומרשימה (מדובר על לפני כ 15 שנה) התארסה עם בחור לבית שמאוד מסתכלים על חיצוניות - ז"א המראה החיצוני שלה גם מאוד דיבר אליהם,
החל מהאירוסין הבחורה התחילה להשמין, כנראה על רקע רגשי, הפנים שלה התמלאו בפצעונים, מה שאף פעם לא היה לה, והיא היתה נראית ממש לא טוב, אצלנו תקופת האירוסין היתה יותר משנה ובשנה הזו היתה צריכה להחליף4 מידות!!, באמצע התקופה המחותנים הזמינו אותה לאמריקה - ששם הם גרים ושם גם הזמינו לה שמלת חופה, אצל אחת הדודות שיש לה השכרה יוקרתית מאוד, השמלה היתה צריכה תיקונים 3 פעמים!! בקיצור המצב היה מאוד לא נעים, אמא שלי נלחצה והתחילה לשלוח אותה לכל מיני דיאטניות וקבוצות תמיכה ונסתה לעשות את כל מה שיכלה, גם אחותי מאוד רצתה כמובן אבל הלחץ מסביב וה'מה יהיה'? פשוט לא נתנו לה להרפות,
אחרי החתונה הכל עבר ב"ה והיא חזרה למימדים הרגילים שלה, את הבגדים שלבשה בתור כלה הלבישה אח"כ בחודש תשיעי........

אבל, עד היום! אין מצב שהיא עושה דיאטה, אפילו שב"ה היא כבר עברה 8 לידות והיא לא מאוד רזה, אם מדברים איתה על דיאטה, היא ממש נכנסת ללחץ!
היא מדברת הרבה ומשתדלת מאוד על אורח חיים בריא, מתעמלת, הולכת ספורט, אבל רק אל תדברו איתה על דיאטה, כי היא תסביר לכל אחד שמקסים ונחמד לה איך שהיא נראית עכשין והיא לא צריכה שום דיאטה.

ז"א זה שעכשיו מלחיצים אותהלא רק שלא יעזור לה עכשיו אלא יכול גם להפריע לה להמשך החיים.

ועוד שאלה לי, למה כולם אומרים כאן שהשמנה זה רק רגשי?? אין מצב שהשמנה היא תורשתית, יש אנשים שאצלם יש פחות שריפת אנרגיה ולא חייב להיות שהם פחות בריאים בגלל זה!
ויש גם אנשים שחסר להם מאוד מאוד המתוק, ולא רגשית, אלא הגוף שלהם צורך יותר מתוק,\ וממילא גם לא יעזור שיחביאו את המתוק, כי הם ימצאו את זה ממקומות אחרים כפי שכבר כתבו כאן.

לסיכום אני רק יכולה לברך אותך בכוחות ותעצומות נפש שתצליחי לעשות את הדבר הנכון והטוב מתוך השלמה, סיפוק ורוגע נפשי.

 

[תיקתוק]

רק שאלה לגבי לחם פיתות עוגות מקמח מלא:
הם לא אותם קלוריות כמו קמח רגיל? אולי יותר בריא...
אבל מבחינת קלוריות? לא בטוחה...

 

[מרחבית]

רק שאלה לגבי לחם פיתות עוגות מקמח מלא:
הם לא אותם קלוריות כמו קמח רגיל? אולי יותר בריא...
אבל מבחינת קלוריות? לא בטוחה...

הן משביעות ליותר זמן.

 

[אנוכי]

כמו שכולם כתבו לך פה : פשוט תעזבי אותה.
תקבלי אותה כמו שהיא.
ותאהבי אותה וגם תראי לה את זה ותגידי לה את זה.

וסליחה שאני אומרת - עדיף ילדה שמנה מילדה דיכאונית ודחויה

או ילדה שתפתח ח"ו אנורקסיה על רקע כזה,
כדאי מ-א-ו-ד להרפות ולחכות שזה יגיע ממנה בצורה מאוזנת ולא מלחצים.
בלחץ משיגים רק את ההפך!!!

 

[סטודיו פלאש]

יש גם כאלו שמלחץ נפשי מהסביבה החליטו לעשות דיאטות רצח (כפשוטו)
שלא תדעו איזה סיכון זה לבריאות
אנורקסיה, מסלול נורא שאני לא מאחלת לאף אחת. לא תמיד יוצאים ממנו בשלום, יש נזקים.
עדיף לסבול מילדה מלאה ולא הכי חיננית, מאשר לראות את הילדה שלך מצטמקת ורע לה.

 

[מרשימה]

לא קראתי את כל האשכול.

אני חושבת שבגיל הזה עם כל הלחץ החברתי וההורמונים של ההתבגרות מאד טבעי שמפתחים נטיה לאכילת יתר.
כהורים הכי טוב לא לעשות מזה נושא.
לדאוג שיהיה בבית באופן נגיש אוכל בריא ומה פחות ממתקים, אבל לא לדבר על זה.
באיזשהו שלב היא תתפוס את עצמה ותתחיל לדאוג לגזרה שלה.
כשזה יבוא מלמעלה, זה לא יעבוד ממילא, גם כך קשה לעשות דיאטה.

 

[סביון]

איך שראיתי את הכותרת באתי להגיב. ולזעוק.
אבל ראיתי שכבר כתבו את אשר על ליבי לפני.
ככל שתשכנעי אותה/תכעסי/תהיי חסרת אונים/תתעצבני/תנסי לשנות. המצב לא ישתנה.
ככל שתאהבי/תקבלי/תבליגי/תכיני אוכל בריא בלי מילה/תשאירי פירות וירקות חתוכים, נעימים למראה ומוכנים לאכילה במקרר. יש סיכוי למצב להשתנות.
....