בבקשה ! עזרה דחופה!איך גורמים לנערה בת 15 לעשות דיאטה?

[*טובית*]

מה עושים עם ילדה בת 10 שמשמינה ומשמינה ואנחנו לא יודעים לאן זה יגיע, יש לכם עיצה??

כדאי שתפתח אשכול חדש במקום להקפיץ.
יש יותר סיכוי לתגובות (אנשים רואים אשכול מלפני שנתיים ולא נכנסים בכלל..)

 

[מיישה]

אני מתוסכלת ומיואשת.
תנו לי עצות, איך נגרום לה להבין שהיא חייבת לשמור על המשקל?
משבוע לשבוע היא עולה במשקל ולא מצליחה \ רוצה לעצור את עצמה.
אני מרגישה מתוסכלת מולה יוצאת מכלי, מסבירה, מבקשת , כועסת.
מבחינת התזונה בבית אני משתדלת מאד אין עוגות, אין ממתקים,
יש מעדנים דיאטטים, פרות, ירקות כל מה שצריך, אבל תמיד היא מוצאת לה משהו ...
מה עושים?

ציטוט מעלון הידברות של שבוע שעבר:
אני בחור בן 22 שמנסה כבר הרבה זמן לרדת במשקל. נרשמתי לחדר כושר, ניסיתי ללכת לפי התפריט, לספור קלוריות וכו'. מה שלא יהיה - אני לא מצליח להתמיד בשום דבר, ותמיד נשבר בשלב מוקדם מאוד. אני צריך להוריד מקסימום 10 קילו כדי להגיע למשקל הרצוי... לא הרבה. אבל לא מצליח. יש אולי איזושהי עצה? ראשית, חשוב להבין שכדי לרזות ולהתמיד בתהליך ומאוחר יותר לשמור על המשקל לתמיד, אין לנקוט בדיאטה. הדרך היחידה והנכונה להצליח בתהליך ההרזיה היא ללמוד לאכול תפריט נכון ובריא אשר מותאם באופן אישי, וללא דיאטות, בהתחשב בגיל, מבנה הגוף, עיסוק יומי, סדר יום, מאכלים מועדפים וכו'. הדרך היחידה לרזות מבלי לגרום לגוף להתגונן ולמנוע מכם לאבד משקל הוא רק ע"י ירידה מתונה במספר הקלוריות לעומת מה שצרכתם קודם, בתוספת צרופים נכונים, שעות נכונות וחשיבה חיובית. חשוב להבין שגם אם יש מעידות קטנות בדרך, יש להמשיך בתהליך ולא להפסיק. המשבר קורה כאשר אוכלים מעט מידי, עושים תוכנית דרסטית מדי, מפסיקים לאכול את כל מה שאוהבים – ואז כשאוכלים מעט מדבר שאינו כלול בתוכנית, מתמלאים רגשות אשמה וחרדה ו"שוברים" את התוכנית לגמרי. כדאי לשאוף לקצב ירידה של כחצי ק"ג לשבוע; לאכול מספר ארוחות קטנות ביום ולא ארוחה אחת גדולה; לאכול מאוזן, התפריט צריך לכלול את כל אבות המזון – פחמימות, חלבונים ושומנים; להפחית אכילת מזון עתיר שומן; להפחית מזון ומשקאות מתוקים שמכילים סוכר; להקפיד על שתיה מספקת; להמעיט בשימוש בסוכר, אך לא להימנע לגמרי. אם מתחשק משהו במשך היום, הרשו זאת לעצמכם, אך בכמות קטנה. מומלץ לאכול כל יום משהו קטן שאוהבים כי אם תמנעו זאת מעצמכם, יגיע היום שתרצו לאכול רק את זה. אם כן, הדרך הנכונה היא לנקוט בשינוי הרגלי אכילה ולימוד של תזונה נכונה ללא דיאטה דרסטית ולהימנע מתפריטים קיצוניים. (ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)


אני התחברתי...

 

[סגול חציל]

וואו תודה...
כל מילה שנכתבה פה כ"כ חזקה.

אבל בתור אמא לבצע את זה זה כ"כ קשה. לראות אותה משמינה ומשמינה ועינייך כלות.
היא לא רוצה לעשות דיאטה ולא ללכת לדיאטנית.
כרגע פשוט העמדנו אותה בפני עובדה מוגמרת שהיא הולכת לדיאטנית לבד.
האם זה נכון?!

לא יודעת כמה האכילה רגשית היא פשוט אוהבת אוכל.
ממלאה בארוחת צהרים צלחת כפול מכולם, היא פשוט רעבה.

מנסיון לאחות מלאה בדיוק באותו גיל עד שהורי לא הרפו ממנה ולא העירו על כל דבר שנכנס לפה, היא רק המשיכה לאכול!! ברגע שהם החליטו שמכאן ואילך השליטה בידיה, היא נכנסה לזה בכל הכח!!! עודדתי אותה לחפש לה חברה "לצרה" והן ביחד יוצאות להליכות ומשתפות כל יום מה הן אכלו...
אצלה הבעיה כפולה, הבחורה אוהבת את המטבח, נהנית מכל רגע של בישול והגשת תוצרים מעשי ידעה
אז יש תקווה

 

[חיה37]

מנסיון עם בחור שמן בן 15, כל עוד דחקתי בו ודאגתי לליווי של דיאטני, הדיאטה לא נשמרה לטווח ארוך. ברגע שהרפתי והענין בא ממנו, הוא הצליח, ואני מדברת על הצלחה שנמשכת ב''ה במשך שנים.
חשוב לי לציין, שרק לאחר תקופה הבנתי ממנו שמה שדחף אותו היתה איזו פגיעה אישית שפגע בו איש צוות בישיבה בקשר לשומן.

 

[nechami21]

גיל 10 זה גיל הורמנלי, בו הגוף משמין אוטמטית. לאחר תקופה זה אמור להתאזן לבד.
(אם לא הופכים את ההשמנה "לנושא", וגורמים לתופעים והבטים התנהגותיים ורגשיים).
בתור הורים מומלץ לקרוא ספרים ומידע בנושא.

 

[בונבוניירה פיקנטית]

קראתי את הכותרת - לא דפדפתי אבל הייתי חייבת להגיב-
ילדה (נערה) בת 15 - לא גורמיםלה לעשות דיאטה! וודאי לא בדחיפות - כי אין כזו אפשרות!!!
אפשר לשכנע, לנמק, להסביר, לגרות וכו' (ולא תמיד זה חכם - אבל לזה אני לא נכנסת...) אבל אין שופ אפשרוץ לגרום!!!
מה, זה רובוט שאפשר ללחוץ על כפתור או כלבלב שניתן לאלף?
או אפילו במקרה הטוב ילד בן שלוש שעושים לו "נו נו נו" והוא מתנהג מיד יפה?
לחולקות על דעתי נא הזכרו עצמכן בגיל 15, שיא ההתבגרות - שיכריחו אותכן לעשות משהו...רק מזה אפשר לפתח אכילה ריגשית.!

 

[אסתי בראון]

התלבטתי אם לכתוב כאן או לפותחת האשכול באישי
אבל אני חושבת שזה יכול לעזור לכל הורה בכל תחום שהורה רואה את ילדו מאבד כיון ופועל לרעת עצמו, , משתפת אתכם ברחבי האשכול
בהפרש של כשנה הגיעו אלי 2 נערות בגילאי העשרה לטיפול
אחת היתה מלאה מינוס
השניה כמה פלוסים עודפים
שתיהן הגיעו לכאורה בגלל התמודדות עם המשקל
בשתיהן האם דומיננטית, שנתה תזונה בבית, היתה מעורבת בהרגלי האכילה הכוללים מעקב, דרבון, השקעה כספית אצל דיאטניות פרטיות, מכוני כושר, חלי ממן ועוד והתוצאה זהה
משקל גבוה
ואפילו מאד
גרם ירידה
הסתרות
החבאות אוכל
דימוי עצמי נמוך מאד
שונות חברתית
רצון לרצות את האם לצד מרידה ושוב איבוד שליטה באוכל
התוצאה היתה עגומה מאד
באחת המפגשים זימנתי את האם לשיחה- כמובן בהסכמת וידוע ושיח מקדים עם הנערה שתמכה- האם אמרה כי כל רצונה הוא שבתה תהיה מאושרת
שלא תסבול פיזית ונפשית
שיהיה לה קל בשידוכים
שהמראה שלה לא יגרום לה לחוסר ביטחון
אבל בסופו של דבר גם הילדה לא ירדה במשקל
גם הקשר בינהן עמד על מעגל של ריצוי והסתרה וכוחנות ומאבקים
וגם הילדה שהגיע לא מאושרת
שאלתי את האם בכנות האם תסכים לקבל את בתה כשמנה
לא תרד במשקל
תקנה תמיד בגדים במידה XXXXXL
תהיה השמנה של המשפחה
תאכל והרבה
אבל
תהיה מאושרת
שלמה עם עצמה ויכולותיה
תפתח כשרונות
והקשר בינהן לא יסבוב סביב אוכל
האם חשבה וענתה לי בכנות
שלא
למרות שמלכתחילה הרצון שלה היה לגרום לאושר של בתה דרך מראה רזה
היא לא מסכימה להגיע לתוצאה בדרך אחרת
ברור שיש לנו כהורים מרכיבים אישיים בהצלחת ונראות ילדינו
לפעמים כשיש ילד שונה החברה סביב מאשימה את ההורים בחוסר הצלחה
ההורים מביטים קדימה לעתיד הרחוק כשהנער לא מצליח להביט מעבר לפרספקטיבה צרה בה האוכל מפצה ומנחם וזמין ואם אמא עוקבת אחרי אז אני אראה מי בעל הבית ואוכל כמה ואיפה ומה שבא לי
לכן אם יקרה וכה דואגת
אני קוראת את המסירות והדאגה שלך לנערה שלך ומציעה לך לחשוב מה המחירים שכעת את והיא משלמות
מה התוצאה הנוכחית
האם קצרת הצלחה
נראה שאתן משלמות מחירים
מבזבזות אנרגיה גבוהה ולשווא
דיאטה לא עושים אם לא רוצים
נקודה
אף אחד לא יגרום לבתך לעשות דיאטה אם היא לא רוצה את זה ( אולי היא רוצה דיאטה אבל יותר רוצה להיות משוחררת מעול של דיאטה, רוצה להיראות יפה אבל אין לה כוחות, רוצה לרצות אותך אבל מרגישה שהיא מאבדת עצמיות)
אם היא תחליט לרזות תני לה את התחושה שאת מקור תמיכה שלה אם תזדקק לכך, תסייעי לה בכל מה שניתן
ואם לא
היא הבת שלך
ילדתך האהובה
וזהו
זה קשה לשחרר
לראות ילד שאולי פוסע בשביל לא טוב
אבל לפעמים המקום ההורי הוא הכי פשוט לקבל את מה שיש ולדעת שהילד מרגיש בטוח בסביבתו
אולי קשה לך לומר לה את זה, תוכלי לכתוב במכתב ולצרף כמה שוקולדים שווים ומשמינים
לספר לה שאת אמא שלה, ומקבלת אותה כמו שהיא וכשהיא תחליט לעשות שינוי תזונתי את תהיי פה לעזרתה.

יכולה לספר לך שאחרי אינספור דיאטות עשיתי בסוף קיצור קיבה
מה הוביל אותי לזה? כלום, רק אני שהחלטתי

דיאטה זה מסע כבד
ארוך מתסכל
שאמנם את כאמא עוזרת לה מאד בשינוי תזונה ותמיכה אבל מי שצריכה לשאת את כל המשא והמסע זו בתך
והתחושה שלה שבתוך המסע היא לבד ועם כל העזרה העבודה הקשה עליה ורק עליה
ומה לעשות שאי אפשר להכריח מישהו לעבוד גם אם כל הסיבות נכונות וצודקות
היא לא מתנגדת לזה שזה יותר בריא/יפה/וכו
אבל מה לא בא לה
וכאן צריך אולי לבדוק למה אין לה כח
מה האוכל משרת אצלה
ובעיקר אם בכלל קיים בה את הרצון של לרדת במשקל
בסופו של דבר את רוצה ילדה בטוחה בעצמה ובמעלותיה ומאושרת
הרבה ס"ד שבתך תגיע לשם

 

[ליחי]

שידוכים

 

[כיף של חויה]

תודי לה' שזה רק השמנה!!
לי יש בת סוכרתית שכל הזמן רעבה ואוכלת.
ביום שהרגשתי שאני עוקבת אחריה.
וראיתי כמה זה מזיק לקשר שלנו.
ירדתי ממנה והעברתי לה אחריות לבריאות שלה.
כמובן במקביל עם תמיכה עם מרפאה סכרת + עו"ס וסוגי תרפיות .
אך החשוב!!
זכרי שהיא הבת שלך!!
והקשר שלך איתה חשוב יותר מכל קלוריה שהיא מעמיסה על עצמה.
תבדקי סוג תרפיה שיכול להיות טוב לה. (יש היום המון סוגים עם עזרה מקופ"ח)
ואפילו תהי קיצונית ותקני לה משהו טעים עם פתק טוב ליום שמח.

 

[מרחבית]

ביום שהרגשתי שאני עוקבת אחריה.
וראיתי כמה זה מזיק לקשר שלנו.
ירדתי ממנה והעברתי לה אחריות לבריאות שלה.
כמובן במקביל עם תמיכה עם מרפאה סכרת + עו"ס וסוגי תרפיות .

וואו, איזו התמודדות! צל''ש!