דרוש מידע אתם מאלה שלוקחים מהקידוש בבית כנסת "קוגל" הביתה?

מצב
הנושא נעול.

זושא כץ

משתמש מקצוען
חבר'ה להירגע אם ילד לוקח עוגה או שתיים הביתה ולא בכמות מוגזמת זה לא גזל לפי כל הדעות
מי שעושה שמחה בדרך כלל לא מפסיד אם לוקחים עוגה או שניים מה שמדובר זה על שמישהו טרח והכין עוגה ובא מישהו ולקח הכל....
תכפיל ב100 ילדים..

בכלל כדאי קצת לחשוב:
כמה ראוי לאכול בקידוש?
האם אני אוכל ככל הניתן, כל עוד אני לא יסתבך עם האישה שתתלונן מדוע אני לא אוכל את מה שהיא הכינה,
או שאני טועם קצת והולך...?

האם ראוי שלכל קידוש שאני הולך אני יבוא עם 8 ילדי ? או שלפעמים אבא הולך לבד לקידוש, כי רק הוא מוזמן?
 

אחד העורכים

משתמש פעיל
עריכה תורנית
תחליטו אם לצחוק או לבכות
פעם הייתי באיזה בית כנסת, ובסוף התפילה לקראת הקידוש אבא אחד הושיב את כל ילדיו [כולל עם התלתלים והמוצץ] על הספסל, הלביש להם סינרים, פרס להם צלחות, שם לכל אחד חתיכת קוגל, וערך להם סעודה...
והוא עוד מסביר ש.. כן, ככה הם כבר שבעים כשמגיעים הביתה
נעבעך, בית תמחוי
 

שימיגם

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
תחליטו אם לצחוק או לבכות
פעם הייתי באיזה בית כנסת, ובסוף התפילה לקראת הקידוש אבא אחד הושיב את כל ילדיו [כולל עם התלתלים והמוצץ] על הספסל, הלביש להם סינרים, פרס להם צלחות, שם לכל אחד חתיכת קוגל, וערך להם סעודה...
והוא עוד מסביר ש.. כן, ככה הם כבר שבעים כשמגיעים הביתה
נעבעך, בית תמחוי
אחלה גבר
 

אחד העורכים

משתמש פעיל
עריכה תורנית
אני מכיר כמה מקומות מתוקנים שבהם הקידוש לא נערך בהיכל התפילות אלא באולם קידושים נפרד, וה'שמש' עומד בדלת, ולא מכניס ילדים אא"כ הם באים יד ביד עם אבותיהם, וכשהתחילו את הנוהל הזה הכריזו בבי"כ שעל כל אבא לקחת אחריות על הילד, ולשבת לידו, בכדי שלא ישתולל בקידוש עם הכמויות
 

אחד העורכים

משתמש פעיל
עריכה תורנית
אני מכיר כמה מקומות מתוקנים שבהם הקידוש לא נערך בהיכל התפילות אלא באולם קידושים נפרד, וה'שמש' עומד בדלת, ולא מכניס ילדים אא"כ הם באים יד ביד עם אבותיהם, וכשהתחילו את הנוהל הזה הכריזו בבי"כ שעל כל אבא לקחת אחריות על הילד, ולשבת לידו, בכדי שלא ישתולל בקידוש עם הכמויות
יש בזה גם מעלה גדולה שחוסכים בזה את כל הרחש בחש שהולך באמצע חזרת הש"ץ, וכן התקפי ה'בולמוס' מהריח של הקוגל...
 

א.ד.מ.

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
אני בתור בעל שמחה מבחינתי "שוכח" מכל צה שהנחתי על השולחנות ולא מצפה שישאר משהוא,
מבחינתי אם משמח את האדם שהזמנתי לקחת הבייתה שיקח בכייף,
מה שכן, ברור שהכל בגבול הטעם הטוב, אם הנחתי עוגה או מגש פטיפורים בבר שוויה לפעמים מאות ש"ח ומישהוא לוקח את כולה.... אז באמת יש לו בעיה וצריך לכוון עליו "ברפאנו"
ואוליי אני מרשה לעצמי לחשוב כך כי אצלינו אין בקידוש 100 ילדים.
 

הרי זהב

משתמש סופר מקצוען
כשחיים בתפיסה שלהתפרנס מצדקה וחלוקות זה נורמלי ונכון ומגיע לנו, מה יעשה הילד/ מבוגר כשיש לו הזדמנות "לקבל" בחינם?
החינוך הזה לא עוצר בעיריה/ ממשלה/ ביטוח לאומי/ תמ"ת. הוא משחית את הנפש ואת החינוך.
לא מכירה אנשים שחיים בתפיסה הזו.
מכירה אנשים שמתוך מצוקה וייאוש לאחר שעשו את כל מה שיכלו בבחינת פשוט נבילה בשוק... הוצרכו לצערם הנורא להזדקק לבריות/צדקות/חלוקות...
אלא אם כן שזו חלוקה לכל בית הכנסת/שכונה/חסידות וכד'
 

תילתן

משתמש סופר מקצוען
לא מכירה אנשים שחיים בתפיסה הזו.
מכירה אנשים שמתוך מצוקה וייאוש לאחר שעשו את כל מה שיכלו בבחינת פשוט נבילה בשוק... הוצרכו לצערם הנורא להזדקק לבריות/צדקות/חלוקות...
אלא אם כן שזו חלוקה לכל בית הכנסת/שכונה/חסידות וכד'
בילדותי אני זוכר אנשים מגיעים לשמחה עם שקית בכיס
וזה היה נטו ממחסור
גם אנשים שעבדו ולא הצליחו לפרנס בכבוד את משפחתם
 

יהודי קטן

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אני בתור בעל שמחה מבחינתי "שוכח" מכל צה שהנחתי על השולחנות ולא מצפה שישאר משהוא,
מבחינתי אם משמח את האדם שהזמנתי לקחת הבייתה שיקח בכייף,
אבל אם נכנס אחד שטרח להגיע לקידוש ואין לך במה לכבדו?
 

תילתן

משתמש סופר מקצוען
לצאת עם מגשים- כששכרתי בכסף את המגשים ונשים יצאו איתם הביתה קומפלט עם התכולה,
כמה נזק היה לנו מכך.
זה כבר להיות גנב..
פעם בשמחה בחו"ל מפוארת כמו שרק שם יודעים לעשות..
הבזבוז מרקיע שחקים
כהרגלי עטפתי משהו במפית והמתנתי לרגע הנכון להכניס לכיס..
העיר לי יהודי שישב לידי (ובצדק רב)
מזון תיקח כמה שאתה רוצה זה אפילו ישמח את בעל השמחה ואת פועלי הניקיון..
אבל מפית שערכה רק כמה סנטים זה לגנוב!!
בעל הקייטרינג משכיר את כל הציוד וכל מה שחסר הוא משלם מכיסו.

מאז בחו"ל אני מקפיד לשים בחליפה גליל ניילון למקרה הצורך..:)
 

תילתן

משתמש סופר מקצוען
כבר ראיתי יותר מפעם אחת שומר שמופקד לשמור על "בר הסיום"
שלא יגיעו לסיום ולא יהיה בר...
 

ליטאי פשוט

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
תחליטו אם לצחוק או לבכות
פעם הייתי באיזה בית כנסת, ובסוף התפילה לקראת הקידוש אבא אחד הושיב את כל ילדיו [כולל עם התלתלים והמוצץ] על הספסל, הלביש להם סינרים, פרס להם צלחות, שם לכל אחד חתיכת קוגל, וערך להם סעודה...
והוא עוד מסביר ש.. כן, ככה הם כבר שבעים כשמגיעים הביתה
נעבעך, בית תמחוי
כל הכבוד לו!!
(אולי הוא יודע שאצלו בבית השולחן עוד לא מוכן כי עקרת הבית עדיין ישנה?)
 

בעילום שם

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
טוב מאד שעוררו על הנושא הזה, שמשום מה אנשים טובים רבים מורים בו היתר שלא כהלכה [ועוד מרגישים בעלים מסורים שלא שכחו את האשה...]. בתור אחראי על חלוקת הקוגלים בבית הכנסת אני נוכח לראות לא פעם שה'לקיחות' הללו גורמות אחר כך למחסור לאלו הבאים מאוחר יותר. וכמובן, כמו שכבר כתבו לפני, לא יעזור לשאול את בעל השמחה, מאחר ולא נעים לו לסרב.
גם אם רואים שנשאר בסוף לא בהכרח שאפשר לקחת, לפעמים לבעל השמחה יש משפחה גדולה, והוא שמח מאד שנשאר משהו גם בשבילם...
אפשר לכאורה להקל רק במקרה של משפחה במצוקה, שבזה יש סבירות גבוהה שרוב האנשים מסכימים, וגם זה רק בכמות סבירה, או באופן שבעל השמחה ממש דוחק בכם מעצמו לקחת [בלי שביקשתם מקודם], ונראה שזה מכל הלב ולא מחוסר נעימות.
כל מי שחושב אחרת, מוזמן לשאול מורה הוראה, ולכתוב כאן מה הוא הורה לו.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ו'

מא וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יי תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ:מב וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ:מג וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי:מד וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:מה וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי:מו וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ:מז וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי:מח וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

סוכות • אתגר חופשי

לוח מודעות

למעלה