חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[מתגעגע]

חוץ מליוסף, למי עוד לימד יעקב את כל תורתו, ומה המקור ?

אליפז אמר ליעקב ואני א"א להורגך כי אתה רבי שלמדתני תורה (בעלי ברית אברם)
אמנם במדרש אגדה מובא שהיה תלמידו של יצחק (אמנם כתוב שם יעקב והרבה גרסו יצחק כפי שכתב רש"י)

 

[מתגעגע]

חוץ מליוסף, למי עוד לימד יעקב את כל תורתו, ומה המקור ?

לבנימין, בבעל הטורים ונפשו קשורה בגי' תורה שלמד מפיו תורה

 

[מתגעגע]

ולמי עוד בנימין היה דומה, ואיפה זה מרומז ?

למרות שלא לזה הכוונה לזאב שנאמר בנימין זאב (פי' רבנו אפרים)

 

[מתגעגע]

האם כבודו מצפה שמישהו יפתור את הנ"ל, או שפשוט שכחת מזה ?

כאן

 

[מתגעגע]

(פי' רבנו אפרים)

וזה לשונו (בפ' ויגש): בנימין היה זאב יטרף, וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב שנאמר בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא, ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים והיה כל מוצאו יהרגהו.​

[אמר מתגעגע: רמז לדבר: ועזב את אותיות עתו זאב]

 

[כל שם שתרצה]

וזה לשונו (בפ' ויגש): בנימין היה זאב יטרף, וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב שנאמר בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא, ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים והיה כל מוצאו יהרגהו.​

תמיד הוקשה לי המאמר הזה, היש מי שמפרשו כפשוטו?
(אצל נבוכדנצר מבואר שהיתה זו קללה אדירה, וכאן לומר כיוצא בזה על אחד מהשבטים הקדושים זה פשוט לא נתפס!)

 

[כל שם שתרצה]

[אמר מתגעגע: רמז לדבר: ועזב את אותיות עתו זאב]

מבריק!

 

[מתגעגע]

תמיד הוקשה לי המאמר הזה, היש מי שמפרשו כפשוטו?
(אצל נבוכדנצר מבואר שהיתה זו קללה אדירה, וכאן לומר כיוצא בזה על אחד מהשבטים הקדושים זה פשוט לא נתפס!)

רבינו אפרים מפרשו כפשוטו, ברצות ה' מכבשא דרחמנא גם צדיקים סובלים מכאלו דברים

 

[מתגעגע]

וזה לשונו (בפ' ויגש): בנימין היה זאב יטרף, וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב שנאמר בנימין זאב יטרף, ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא, ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים והיה כל מוצאו יהרגהו.​

[אמר מתגעגע: רמז לדבר: ועזב את אותיות עתו זאב]

מענין לענין
זאב אחד יש שקורים לו לוף גארו, והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאים מבין כתפיו, ובשעה שנכנס לבית והאדם ירא ממנו ייקח דשן הצבור באש וישליך אילך ואילך ולא יינזק. (פי' רבינו אפרים פ' ויחי)

אותם בני אדם שמשתנים לזאב נבראו בששת ימי בראשית, ואין חוזרים לקדמותם עד שאוכלים דם אדם. (שם פ' בראשית).​

 

[כל שם שתרצה]

רבינו אפרים מפרשו כפשוטו, ברצות ה' מכבשא דרחמנא גם צדיקים סובלים מכאלו דברים

ועליה אני דן, מנין לנו שזו כוונת רבינו אפרים?
הרי גם כשהמדרש כותב משפטים מסויימים, יש מקרים שבהם מוציאים אותם מפשטותם, ואין הלשון אומרת שחכמי המדרש מפרשים הענין כפשוטו.

 

[מתגעגע]

ועליה אני דן, מנין לנו שזו כוונת רבינו אפרים?

מכך שמפרש עם זה ע"פ פשוטו של מקרא את הסיבה למה יעקב לא הסכים לשלוח את בנימין עם אחיו (הספר לא לפני אבל כך עומד בזכרוני וגם בקטע הנ"ל מוזכר שמכך פחד יהודה)

 

[כל שם שתרצה]

מכך שמפרש עם זה ע"פ פשוטו של מקרא את הסיבה

על זה סובב הדיון. אם כוונתו בדרך פשט או רמז. ואין לי להוכיח לכאן או לכאן, מלבד עצם הדבר שנשמע לי מוזר ביותר, וגם העדר מציאותו של ענין זה במקומות אחרים בדברי חכמים, מעלה את האפשרות שהכוונה לדברים נסתרים. ויודע נסתרות יגלה נעלמות ויפענח צפונות, יגלה עינינו ומתורתו יראנו נפלאות.

 

[נכון מאוד]

חושים בן דן (סוטה יג.), עשיו (שוח"ט מזמור יח ירושלמי מובא בתוס' גיטין נה: ד"ה ביהודה)

הרג את עצמו? אם תוכל להביא לכאן המקור !
אבל אני מצאתי עוד שיטה מעניינת (ילקו"ש וישלח קלג) שזה יעקב, עוד מעט אביא ציטוט ע"ז!

עריכה:
וז"ל הילקו"ש וישלח קלג:
וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. מפני שטר חוב; ויש אומרים, מפני הבושה. שאמרו רבותינו, שבוודאי לפי שפנה עשו כליו מפני יעקב והלך, לא שהסיר הקנאה מלבו, אלא "ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח"; אף על פי שהלך לו באותו זמן, לאחר זמן בא עליו למלחמה. היא השנה שמתה לאה, והיו יעקב ובניו יושבין באבלות, וקצת בניו היו מתנחמין להם. בא עליהם בחיל גדול עורכי מלחמה לובשי שריון של ברזל ונחושת, והיו מזויינין כולם מגינים וקשתות וכידונים, והיו ארבעה אלף גבורים והקיפו לבירה אחת שהיו חונים שם יעקב ובניו הם ועבדיהם ובניהם וכל אשר להם, כי נתקבצו כולם לשם לנחם יעקב על אבלות לאה, והם יושבים בשלוה ולא עלה על לבם שיבוא עליהם אדם להלחם עמם. ולא ידעו עד שדבקו כל החיל לאותה בירה, לבד יעקב ובניו היו שם ומאתים עבדים שלהם. כיון שראה יעקב לעשו שהחציף פניו לבוא עליהם למלחמה להרוג אותם בתוך הבירה והיה מורה עליהם חצים, באותה שעה עמד יעקב על חומת הבירה והיה מדבר עם עשו אחיו דברי שלום ריעות ואחוה, ולא קבל ממנו עשו. מיד ענה יהודה ליעקב אביו: עד מתי אתה מאריך עמו דברי שלומים ואהבה, והוא בא עלינו כאויב לבושי שריונים להרגנו? כיון ששמע כן, משך בקשתו והרג לאדורם האדומי, ועוד משך קשתו והכה לעשו בכסא (צ"ל בכסל) ימנית, ואז נחלה מן החץ. נשאוהו בניו והרכיבוהו על עיר והלך ומת שם באדורין, ויש אומרים לא מת שם וכו'.

ספוילר: המשך הילקוט

ואז יצא יהודה ראשון ונפתלי וגד עמו לדרום הבירה, וחמשים עבדים עמהם מעבדי יעקב אביהם, ולוי ודן ואשר יצאו למזרח הבירה, וחמשים עבדים עמהם. ויצאו ראובן ויששכר וזבולון לצפון הבירה, וחמשים עבדים עמהם. ויצאו שמעון ובנימין וחנוך בן ראובן למערב הבירה, וחמשים עבדים עמהם. ויוסף לא היה, כי כבר היה נמכר. באותה שעה החזיק יהודה למלחמה. נכנס תוך החיל הוא ונפתלי וגד, ולכדוהו לאותו מגדל של ברזל, וקבלו במגינם חלוקי אבנים שהיו מקלעים עליהם, והשמש חשך עליהם מפני קליעת אבנים ויריית חצים ובליסטראות שהיו משליכים עליהם. ויהודה נכנס ראשון לתוך החיל והרג מהן ששה גבורים, ונפתלי וגד הלכו עמו אחד מימין ואחד משמאל, והם היו משמרים אותו שלא יהרגוהו החיל. וגם הם הרגו בחיל ארבעה גבורים, כל אחד הרג שנים, וגם חמשים עבדים שהיו עמהם עזרום וקרבו עמהם להלחם בם והרגו איש את אישו, חמשים הגבורים. ובכל זאת לא יכלו יהודה ונפתלי וגד לטרוד החיל מדרום הבירה, ולא הסיעום ממקומם. ואז נתחזקו למלחמה, ויאספו כולם וילחמו בו, ויהרגו מהם איש אישו. ובכל זאת לא הבריחום ממקומן, אלא עמדו החיל לקראתם ערוכים למלחמה ברגליהם. ואז נתחזקו יהודה ואחיו ועבדיהם ונאספו יחדו ונלחמו בהם, והרגו מהם כל איש שנים מן החיל. וכיון שראה יהודה שהיו עומדים החיל על עמדם, לא יכלו להסיעם, אזרו חיל ועצת גבורה לבשתו, ויהודה ונפתלי וגד נתחברו יחד ונכנסו תוך אנשי המלחמה והרג בהם עשרה גבורים, ונפתלי וגד הרגו בהם שמונה גבורים. וכיון שראו עבדיהם שנתחזקו יהודה ואחיו ונכנסו לתוך עמק המלחמה, נתחזקו גם הם לעמוד עמהם להלחם בם, והיה יהודה מכה בחיל מן ימינו ומן שמאלו מאה גבורים, ונפתלי וגד היו הורגין אותם אחריו, עד שטרדו כל החיל מדרום הבירה מדת ריס.

כיון שראו החיל שהיו לקראת יהודה שנשתברו לפני יהודה ואחיו, אז חרדו ונאספו כולם למלחמה וערכו מלחמה עם יהודה ואחיו, ועמדו על עמדם להלחם בם בזרוע חיל, וכן לוי ואותם שהיו עמו וכן ראובן ואותם שהיו עמו ושמעון ואותם שהיו עמו. וכן עמדו שכנגדם למלחמה ומסרו נפשם להלחם בם בחזקה. כיון שראה יהודה שנתחזקו ונתקבצו כל החיל למלחמה ועשו בדרך אחד להלחם עמם ועמדו על מעמדם לערוך עמהם מלחמה, תלה עיניו להקב"ה לעזור להם, לפי שיגעים היו מכובד המלחמה ולא היו יכולים להלחם בם. באותה שעה קבל הקב"ה תפילתם וראה בצרתם ועזרם, והוציא רוח סערה מאוצרותיו ונשבה נגד פניהם ומלאה כל עיניהם חושך ואפלה לא ראו להלחם, ועיני יהודה ואחיו היו מצהירות, כי הרוח באה להם מאחריהם. והתחילו יהודה ואחיו להרוג בהם, ויפלו ההרוגים ארצה כאשר יפיל הקוצר קצירו ועומרי אלומותיו, ועשה אותם גדישים, שהרגו כל החיל שבא לפניהם לדרום הבירה. וראובן שמעון ולוי עמהם עמדו למלחמה לקראת החיל שהיו לפניהם.

ואחר שהרגו יהודה ואחיו כל אנשי החיל שהיו לקראתם, הלכו אצל אחיהם לעזור להם, ורוח סערה ממלאה עיני שונאיהם חושך, וראובן ושמעון ולוי וכל שעמהם נפלו בהם והרגו בהם והפילום ארצה גדשים גדשים עד שהרגו כל החיילים שהיו לקראת יהודה. וראובן ולוי שהיו נגד שמעון, נפלו ארבע מאות גבורים עושים מלחמה וברחו שש מאות הנותרים גבורים הם וארבעת בני עשו, רעואל יעוש יעלם קרח. ואליפז לא רצה לילך עמהם כי היה יעקב אבינו רבו. ורדפו בני יעקב אחריהם עד ארודין העיר, והניחו לאביהם עשו מת מוטל בארודין, והם ברחו להר שעיר למעלה עקרבים. ובני יעקב נכנסו ונחו שם בלילה ההוא, ומצאו לעשו מת מוטל, וקברוהו מפני כבוד אביהם. ויש אומרים לא מת שם, אלא יצא מארודין חולה וברח עם בניו להר שעיר. למחר חלצו עצמם בני יעקב ורדפו אחריהם והלכו וצרו אותם בהר שעיר במעלה עקרבים. יצאו בני עשו וכל אותם אנשים שברחו ונפלו לפני בני יעקב ונשתטחו לפניהם והתחננו להם, עד שעשו עמם שלום ונתנום למס עובד:

 

[כל שם שתרצה]

הרג את עצמו? אם תוכל להביא לכאן המקור !

נראה שנפלה טעות סופר, וכוונת החכם @מתגעגע לומר שיהודה הרגו.
וזה שציין לדברי התוס' שזה לשונם:
ביהודה בהרוגי המלחמה - בירושלמי: בראשונה גזרו גזרה על יהודה, לפי שמסורת בידם מאבותם שיהודה הרג עשו, דכתיב (בראשית מט) ידך בעורף אויביך, ותניא נמי בספרי: ידיו רב לו - בשעה שהרג את עשו. ובסוף פ"ק דסוטה (דף יג.) דאמר חושים בן דן שקל קולפא ומחייה ארישיה דעשו ונתרו עיניה ונפלו אכרעיה דיעקב, שמא לא מת באותה הכאה עד שעמד עליו יהודה והרגו.

 

[נכון מאוד]

ולמי עוד בנימין היה דומה, ואיפה זה מרומז ?

למרות שלא לזה הכוונה לזאב שנאמר בנימין זאב (פי' רבנו אפרים)

כמובן שמה שכותב על זה שהיה מלסטם והורג הבריות קשה לומר שזה נאמר בפשטות, בפרט על בנימין הצדיק שמת בלא חטא, אבל גם בעניין החידה, לא כתוב שם שזיו אקיניו היה דומה לזאב.

ספוילר: רמז

מדרש אור האפילה

 

[מתגעגע]

הרג את עצמו? אם תוכל להביא לכאן המקור !

נראה שנפלה טעות סופר, וכוונת החכם @מתגעגע לומר שיהודה הרגו.

באמת טעיתי, התכוונתי ליהודה

אבל אני מצאתי עוד שיטה מעניינת (ילקו"ש וישלח קלג) שזה יעקב

הרי שיש 3 שיטות, ואלו ואלו דא"ח אמת, ע"פ מה שביארו התוס' בגיטין הנ"ל, דהיינו או שיעקב וחושים הכוהו ועדיין לא מת (בערך כמו אחמד דף) עד שיהודה הרגו, או שיהודה (בקבורת יצחק) ויעקב הכוהו ועדיין לא מת עד שחושים הרגו.​

כמובן שמה שכותב על זה שהיה מלסטם והורג הבריות קשה לומר שזה נאמר בפשטות, בפרט על בנימין הצדיק שמת בלא חטא

כאשר היה נהפך לזאב לא היה לו בחירה ולא היה זה כלל חטא כי היה חולה כנזכר שם להדיא

 

[מתגעגע]

גם בעניין החידה, לא כתוב שם שזיו אקיניו היה דומה לזאב.

ולכן הקדמתי

למרות שלא לזה הכוונה

 

[מתגעגע]

מדרש מאור האפלה

ואביו קרא לו בנימן, ראה ברוה"ק שזה הבן יהיה חכם ובעל צורה שצורתו כצורת יעקב, שנאמר וילד זקונים הוא לו

 

[כל שם שתרצה]

ואביו קרא לו בנימן, ראה ברוה"ק שזה הבן יהיה חכם ובעל צורה שצורתו כצורת יעקב, שנאמר וילד זקונים הוא לו

זה ציטוט? כי נראה שיש כאן ט"ס. אין מקרא כזה 'וילד זקונים הוא לו'.
יש 'כי בן זקונים הוא לו' על יוסף, או 'וילד זקונים קטן' על בנימין.

 

[מתגעגע]

זה ציטוט? כי נראה שיש כאן ט"ס. אין מקרא כזה 'וילד זקונים הוא לו'.
יש 'כי בן זקונים הוא לו' על יוסף, או 'וילד זקונים קטן' על בנימין.

כן, ציטוט. טעות.