א. כל מכון יש לו סגנון ודרישות אחרות מהמסד עד הטפחות.
א2. אי אפשר ליצור עורכים מנוסים בלי ניסיון. וקורס לא יכול להקנות ניסיון "אמיתי" - מקסימום ללמוד איך לאתר ולכתוב מראי מקומות לפי שיטה מסויימת (אגב, לאוניברסיטאות יש קורסים משלהם לאיתור מראי מקומות, גם תורניים, אפשר שיועיל כאן). ולגבי כתבי יד, זה כבר חוש, ודורש מתודולוגיה מחקרית מוגדרת, איך אפשר ללמד את זה בקורס שמטבעו הוא שטאנץ לרבים?.
ב. אם שרשור הטיפים שפתחת יעלה יפה, בצירוף עם הספר שיצא בזמנו בתשס"ו כמדומני על עריכה תורנית (יש אותו באוצר החכמה לא זוכר איך קוראים לו), ובצירוף "הכתב והמכתב" וכדו', ובצירוף עם שכל בריא ויראת שמיים - זה בסיס טוב.
ב"ה
אמת נכון הדבר שלכל מכון כללים משלו, אך כל הכללים ופרטי הכללים מכוונים למטרה אחת, והיא שהספר ייצא ברור ומובן ונח ללימוד, אי לכך כדאי ונדרש שייערך כנס (לא קורס) לעורכים קיימים, בכדי להבהיר להם מהי מטרת העבודה ואיך ע"י יישום הכללים כל חד כדאית ליה ייצא לאור דבר נאה ומתקבל, אפשר גם להביא לכנס כזה מעמד מקצועי שירצה לציבור מהם דרישותיו מהעורך, וכן מפיקים ומפיצים.
מטרת הכנס לא תהיה ליצור עורכים יש מאין, כי אם לשדרג ולמקצע את העורכים הקיימים.