אסור למסור ד"שים!! למה אנשים לא מבינים את זה??

[טעם של פעם]

אתה, moc, בן מיכאל ו-105 משתמשים נוספים אוהבים את זה.
WOW
כל כך הרבה לייקים על הודעה אחד זה אומר הרבה
חשבתי לעלות כאן נקודה נוספת עניין והוא לדעת שזכותנו ואף חובתנו להציב גבולות ברורים לכל המתענינם (ואף לאלו שפתאום ר(ו)צים לעזור..)
ולהגיב באלגנטיות -ובנחישות-שהשני יבין שנכנס בשטח פרטי.
כגון :
החופר:הי שלום קיבלתי ד"ש ממך מרעננה.
הנחפר:OK תודה
החופר: איך היה ?
הנחפר: תודה !
החופר:מי יש ליהודי לחפש שם בסתם יום של חול ?
הנחפר: כל אחד ועניניו הוא.
ברוב המקרים יעזבו בשלב כזה ואם מדובר ב"מקצוען" אף אנחנו נגיב בהתאם.כמו

החופר : מה זה סוד?
הנחפר: אולי, אבל לא חייב להיות.
ואז יבין שנכנס לשטח לא לו.

 

[עיגול רבוע]

ולמשל גם:
החופר: שלום קיבלתי ד"ש ממך מרעננה.
הנחפר: נכון. ופגשתי עוד מישהו שאתה מאד מכיר.
החופר: את מי ???
הנחפר: לא אומר. הוא בטח לא יהיה מרוצה שתמסור לו ד"ש....

 

[גרפולוג]

וללמדנים נתמצת, 'למדתי שם חברותא בפרק שני בבבא בתרא'...

(שם הפרק לשואלים: "לא יחפור"....)

 

[חנון]

אתה, moc, בן מיכאל ו-105 משתמשים נוספים אוהבים את זה.
WOW
כל כך הרבה לייקים על הודעה אחד זה אומר הרבה
חשבתי לעלות כאן נקודה נוספת עניין והוא לדעת שזכותנו ואף חובתנו להציב גבולות ברורים לכל המתענינם (ואף לאלו שפתאום ר(ו)צים לעזור..)
ולהגיב באלגנטיות -ובנחישות-שהשני יבין שנכנס בשטח פרטי.
כגון :
החופר:הי שלום קיבלתי ד"ש ממך מרעננה.
הנחפר:OK תודה
החופר: איך היה ?
הנחפר: תודה !
החופר:מי יש ליהודי לחפש שם בסתם יום של חול ?
הנחפר: כל אחד ועניניו הוא.
ברוב המקרים יעזבו בשלב כזה ואם מדובר ב"מקצוען" אף אנחנו נגיב בהתאם.כמו

החופר : מה זה סוד?
הנחפר: אולי, אבל לא חייב להיות.
ואז יבין שנכנס לשטח לא לו.

אולי אני היחידה אבל מאוד מעצבן אותי השאלה מה בישלתי לצהריים
אני בקביעות עונה ברווז צלוי...

 

[bbh200]

חשבתם פעם איזה מידע המלמד או הגננת מקבלים מהזאטוטים על כל מה שקורה בבית וכן להפך איזה מידע ההורים מקבלים ממה שקורה בגן

סליחה על הסטיה מנושא האשכול זה פשוט מזכיר לי סיפור משעשע
ילד של חברה שלי סיפר לגננת שאמא צעקה בבית ואבא שבר את כל הכוסות
אותה גננת הכירה את המשפחה היטב והבינה שיש עיוות בסיפור ושאלה בצורה חכמה את האמא
מה שהתברר זה שהאבא ערם הרבה כוסות זכוכית לגובה מרשים והאמא אמרה לו תזהר זה יפול או משהו בסגנון ואכן זה מה שקרה
זה פשוט מרתק להבין מה רואים ממרום גובהם של הילדים....

 

[מריומה~]

אם נזכור שכל מה ששנוא עלינו לא נעשה לחברינו - נמנע הרבה צרות.

 

[קופירייטה]

שמעתי על אישה שלא שואלת את כלותיה איך בעבודה כי אולי פיטרו אותה והיא לא רוצה שידעו??

אולי שלא תשאל אותה מה שלום הילדים כי אולי ילד חולה והיא לא רוצה שיידעו?

 

[נתניה]

בעקבות האשכול סיפרתי לילדים שלי שיכול להיות מצב שהם ימסרו ד"ש למישהו ממישהו שראו ויגרם נזק ואז זה נכלל בהלכות רכילות. הם היו די המומים ולא הבינו בהתחלה. מה, אסור לי לומר?
אז נסינו לדמין כל מיני סיפורים שיכולים לקרות נזקים מכאלו דשים,
למשל, "סיפרת לחברה שראית את אחותה הגדולה ליד רחוב זה וזה או בחנות זה וזה, ובעצם האחות הקטנה רצתה להצטרף ולא רצו לצרף אותה לקניה והגדולה התחמקה ואמרה לה אני לא הולכת בסוף. ובסוף היא כן הלכה וכך נגרמה מריבה..."
היה לנו שעה נפלאה של דמיון וגם מודעות.
אז תודה למי שהעלתה את הנושא.

תוספת:
העירו את תשומת ליבי שאולי יש פה חשש של חינוך לשקר.
ברור ששקר לא מוצדק אף פעם.
ואולי היא רצתה לקנות לאחותה מתנה בהפתעה?...

 

[Tweenset]

נראה לי שיש הבדל בין לאחל איחול והשתתפות בשמחה / ל"ע צער,
לעומת למסור דרישת שלום שלא ביקשו ממני.

לעניות דעתי, אשה שילדה ל"ע לידה שקטה, יודעת שהיו נשים שראו אותה בהריון והאיחולים יגיעו. החכמה היא איך להגיב כשהיא אומרת שזו היתה לידה שקטה.
היא לא מצפה שאף אחד בעולם לא יגיד לה כלום, כי ברור לה מטבע הדברים שזה יקרה.. כאן החכמה צריכה להיות של המאחלת והשתתפות בצערה והצעת עזרה כלשהי (בכל זאת עברה לידה!) יתקבלו אחרת לגמרי מתגובה לא חכמה.
כנ"ל במקרה של ביטול שידוך.. החכמה היא להגיב באופן טקטי ונכון. הרי מטבע הדברים שידוך הוא דבר מפורסם והגיוני מאד שאנשים יאחלו מזל טוב בלי לדעת.

אבל אם ראיתי מישהו במקום X אין לי שום רשות לספר ע"כ לאף אחד.

 

[java]

מורה אחת בסמינר אמרה לנו שכשהיא פוגשת בוגרת נשואה היא שואלת אותה איפה היא גרה...
היא לא שואלת אם היא עובדת - כי אולי היא לא עובדת.
היא לא שואלת איך הילדים - כי אולי עוד אין ילדים.
מה שכן כמעט בטוח - זה שהיא גרה באיזשהו מקום... אז את זה היא שואלת.

האמת היא שבעקבות האשכול הזה עולה כי גם השאלה הזו רגישה...

 

[ינשופי]

סיכום האשכול המרתק- "וחשוב הדיבור קודם שתוציאנו מפיך", זה הכל!

 

[userit]

מורה אחת בסמינר אמרה לנו שכשהיא פוגשת בוגרת נשואה היא שואלת אותה איפה היא גרה...
היא לא שואלת אם היא עובדת - כי אולי היא לא עובדת.
היא לא שואלת איך הילדים - כי אולי עוד אין ילדים.
מה שכן כמעט בטוח - זה שהיא גרה באיזשהו מקום... אז את זה היא שואלת.

האמת היא שבעקבות האשכול הזה עולה כי גם השאלה הזו רגישה...

אני שואלת מה נשמע ומה שלומה. מה שתרצה, תספר.
אני נזכרת איך פגשתי חברה לפני שזכיתי לבן שלי, והיא שאלה אותי כמה ילדים יש לי. איזו שאלה משונה! מילא אם נפגשנו אחרי עשרים שנה, יש טעם לעשות ספירת מלאי (ולא שאז השאלה נעימה יותר...) אבל זה היה משהו כמו שנתיים אחרי החתונה. כמה כבר יכול להיות לי??

 

[אמיליה]

מה שכן כמעט בטוח - זה שהיא גרה באיזשהו מקום... אז את זה היא שואלת.

ואם היא חזרה לגור בבית הוריה??

 

[חנון]

נראה לי שיש הבדל בין לאחל איחול והשתתפות בשמחה / ל"ע צער,
לעומת למסור דרישת שלום שלא ביקשו ממני.

לעניות דעתי, אשה שילדה ל"ע לידה שקטה, יודעת שהיו נשים שראו אותה בהריון והאיחולים יגיעו. החכמה היא איך להגיב כשהיא אומרת שזו היתה לידה שקטה.
היא לא מצפה שאף אחד בעולם לא יגיד לה כלום, כי ברור לה מטבע הדברים שזה יקרה.. כאן החכמה צריכה להיות של המאחלת והשתתפות בצערה והצעת עזרה כלשהי (בכל זאת עברה לידה!) יתקבלו אחרת לגמרי מתגובה לא חכמה.
כנ"ל במקרה של ביטול שידוך.. החכמה היא להגיב באופן טקטי ונכון. הרי מטבע הדברים שידוך הוא דבר מפורסם והגיוני מאד שאנשים יאחלו מזל טוב בלי לדעת.

אבל אם ראיתי מישהו במקום X אין לי שום רשות לספר ע"כ לאף אחד.

אם אין מה להגיד עדיף לשתוק מאשר לדבר שטויות!!!
לעולם אל תגידו לאשה שעברה לידה שקטה:
היה לך זכות, זה היה נשמה גבוהה (רוצה גם?...)
ילד חינוך מיוחד יותר גרוע
טוב שזה קרה בחודש שישי / שביעי ולא בסוף ההריון
ועוד ועוד
אלו משפטים שהיא יכולה לחזק את עצמה אבל לא שאחרים ישמיעו לה אותם כי את כל זה היא יודעת לבד!!!

בכל נסיון שהוא:
לפעמים האשה רוצה שיקשיבו לה ויתנו לה להוציא את הכאב ולא נותנים לה! או שמספרים לה סיפורי אלף לילה ולילה
לא צמחו לה קרניים, אין לה מחלה מדבקת וזה לא סיבה לעבור את הכביש, לפעמים נראה לכם שהצלחתם להתחמק וזאת מסובבת את הראש ורואה אתכם רצים...
תדברו איתה כרגיל ותראו לפי המצב אם היא מעוניינת לדבר ותכבדו את דעתה אם לא, גם אם זה מאוד מסקרן אתכם לדעת פרטים!!!
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו!

 

[חנון]

אני שואלת מה נשמע ומה שלומה. מה שתרצה, תספר.
אני נזכרת איך פגשתי חברה לפני שזכיתי לבן שלי, והיא שאלה אותי כמה ילדים יש לי. איזו שאלה משונה! מילא אם נפגשנו אחרי עשרים שנה, יש טעם לעשות ספירת מלאי (ולא שאז השאלה נעימה יותר...) אבל זה היה משהו כמו שנתיים אחרי החתונה. כמה כבר יכול להיות לי??

חברה סיפרה שבאה לשמחה משפחתית שבוע אחרי החתונה שלה, מדדו אותה מכף רגל ועד ראש ושאלה:
נניח שאני כבר בהריון, מה אתם רוצים לראות בשבוע אחד?!

 

[Tweenset]

אם אין מה להגיד עדיף לשתוק מאשר לדבר שטויות!!!
לעולם אל תגידו לאשה שעברה לידה שקטה:
היה לך זכות, זה היה נשמה גבוהה (רוצה גם?...)
ילד חינוך מיוחד יותר גרוע
טוב שזה קרה בחודש שישי / שביעי ולא בסוף ההריון
ועוד ועוד
אלו משפטים שהיא יכולה לחזק את עצמה אבל לא שאחרים ישמיעו לה אותם כי את כל זה היא יודעת לבד!!!

בכל נסיון שהוא:
לפעמים האשה רוצה שיקשיבו לה ויתנו לה להוציא את הכאב ולא נותנים לה! או שמספרים לה סיפורי אלף לילה ולילה
לא צמחו לה קרניים, אין לה מחלה מדבקת וזה לא סיבה לעבור את הכביש, לפעמים נראה לכם שהצלחתם להתחמק וזאת מסובבת את הראש ורואה אתכם רצים...
תדברו איתה כרגיל ותראו לפי המצב אם היא מעוניינת לדבר ותכבדו את דעתה אם לא, גם אם זה מאוד מסקרן אתכם לדעת פרטים!!!
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו!

הוא אשר אמרתי.
כשכבר נמצאים בסיטואציה יש להגיב בחכמה וברגישות.
ולגבי איך להגיב / לא להגיב במקרים כאלו כבר היה אשכול שלם ולא כדאי להסיט את הדיון

 

[java]

אני שואלת מה נשמע ומה שלומה. מה שתרצה, תספר.
אני נזכרת איך פגשתי חברה לפני שזכיתי לבן שלי, והיא שאלה אותי כמה ילדים יש לי. איזו שאלה משונה! מילא אם נפגשנו אחרי עשרים שנה, יש טעם לעשות ספירת מלאי (ולא שאז השאלה נעימה יותר...) אבל זה היה משהו כמו שנתיים אחרי החתונה. כמה כבר יכול להיות לי??

אצל חברות שלי זה הולך (ג"כ קרוב לשנתיים מהחתונה):
רגע, אז מה יש לך, בן או בת?

(לא זה ולא זה, טוב לך?)

 

[טרוצער]

אם אין מה להגיד עדיף לשתוק מאשר לדבר שטויות!!!
לעולם אל תגידו לאשה שעברה לידה שקטה:
היה לך זכות, זה היה נשמה גבוהה (רוצה גם?...)
ילד חינוך מיוחד יותר גרוע
טוב שזה קרה בחודש שישי / שביעי ולא בסוף ההריון
ועוד ועוד
אלו משפטים שהיא יכולה לחזק את עצמה אבל לא שאחרים ישמיעו לה אותם כי את כל זה היא יודעת לבד!!!

בכל נסיון שהוא:
לפעמים האשה רוצה שיקשיבו לה ויתנו לה להוציא את הכאב ולא נותנים לה! או שמספרים לה סיפורי אלף לילה ולילה
לא צמחו לה קרניים, אין לה מחלה מדבקת וזה לא סיבה לעבור את הכביש, לפעמים נראה לכם שהצלחתם להתחמק וזאת מסובבת את הראש ורואה אתכם רצים...
תדברו איתה כרגיל ותראו לפי המצב אם היא מעוניינת לדבר ותכבדו את דעתה אם לא, גם אם זה מאוד מסקרן אתכם לדעת פרטים!!!
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו!

על ילדים מיוחדים וחוסר טקטיקה של אנשים אפשר לפתוח אשכול שלם
וואו וואו כמה יש לי לומר

 

[cyp]

אי אפשר לברוח מזה, מי שחפרן זה בעיה שלו לנו נותר רק להתמודד, הכי גרוע ידעו את הסוד!!! אני למדתי כלל ! כמה שפחות סודות! וגם כמה שפחות לספר דברים אישים, מי שראה משהו או חשב או דמיין... שיתבשל עם עצמו, אני לא אמורה לספק מידע וגם לא לחשוש, אם זה מאוד חשוב אז אפשר לבקש לא לספר, אשה הולכת לרופא נשים לעוד סיבות לא רק לגלות הריון ואם היא גילתה שאמא שלה גם הלכה אז מה? יש לה סיבות משלה לא צריך לחשוב או להתעסק או לדבר מזה, שכל אחד יחיה את חייו בלי לחשוב יותר מדי מה חושבים עליו! ומה הוא חושב על אחרים, החיים מספיק יפים בשביל להתעסק בשטויות, אז מי שראה משהו וריכל זו בעיה שלו ומי שממשיך לרכל ולחפור אפשר להגיד בצורה ברורה, זה עניינים שלנו וזה לא עניין ונושא לדיבור,

 

[cyp]

ועוד דבר! גם שקרה משהו וגילו או ראו או דיברו משהו עלינו אז זה גם משמיים וצריך לקבל את זה בהכנעה ובאהבה,
והכי חשוב לא לתרץ ולא להתנצל ולא לפתוח פתח לדיון בעניין תשאירו את הסקרנים עם פה פתוח!