הכי הזוי זה אנשים שמקשיבים לשיחה שלך עם משהו אחר למשל באוטובוס ומתערבים לך.
לא יודעת אם קשור לאשכול אבל נסעתי פעם באוטובוס וקילפתי תפוז דיברתי עם בעלי וסיפרתי לו שאאני מקלפת תפוז ואין לי טישו איתי. אחרי חצי דקה מתעופף לו טישו מהספסל מאוחרי-גבר שצוטט לשיחה תרם את חלקו.. ממש נבוכתי.
אם השיחה התנהלה בשקט, והוא "האזין" לשיחה, זה לא יפה, ויותר מכך. אבל אם השיחה התנהלה בקול שנשמע היטב בסביבה (מה שקורה בלפחות 95 מהמקרים ! וזה מעשה לא ראוי אם לא מסיבה מיוחדת), הרי שהגברת
אילצה את הסביבה לשמוע את שיחתה, מה שהם היו מעדיפים שלא יקרה. ובס"ה הוא התנדב לעזור למי שהפריעה לו. ומגיעה לו הצדעה, שהוא היה מוכן אפילו להתבייש בשביל לעזור למי שזקוק לכך. אם בכל אופן הגברת התביישה, הרי שיש כאן חוסר רגישות מסוים מצדו, אבל הדבר תלוי במדת הצורך שלה. אם למשל היא היתה אומרת שהיא עומדת להקיא ואין לה שקית, והוא היה מגיש לה שקית, גם זה היה לא ראוי ? אלא שנדרש כאן שיקול דעת לא-קל באיזה מקרה מעדיפה הגברת לסבול מחוסר טישו, ובאיזה לא, והדבר גם תלוי בין אשה לאשה, כך שיתכן שהוא שפט את המקרה לפי האשה שהוא מכיר. ואין עליו תלונה.
כך שלא "האזינו" לשיחה, רק "השמיעו" שיחה.
לפעמים שיחות בעלות-התשעה-קבין באוטובוס עלולות "להוציא אנשים מדעתם". ולתשומת לבכן: בדר"כ טווח השמיעה של שיחה רגילה הוא לא פחות מ-4-5 ספסלים.
אז זה ממש קשה שצריך כל רגע לעצור אותם בשיחה. ולא תמיד אפשר, ויש אנשים שאנו חייבים בכבודם (מבוגרים/ חשובים מאיתנו וכו)
אפשר לומר: חבר/ה שלי זקוק/ה לישועה גדולה; החלטנו כמה חברים לקבל על עצמנו בתקופה זו להדר בשמירת הלשון אפילו לפנים משורת הדין. סליחה, אני מתנצל/ת שאינני יכול לשמוע כעת דברים בסגנון זה.
כך לא מביישים את האומר. לא מציגים אותו כעושה דבר שאסור (יתכן שאסור לעשות כן, משום איסור חנופה, מלבד ביטול מצות תוכחה שנוהגת גם לרב ולאב. אבל אני עונה לפי נקודת הנחת השאלה שלא מעוניינים להוכיח. אבל מצד שני לא להוכיח אינו כ"כ גרוע כמו השמעת דברים שמשמע מהם שאין בכך איסור, לכן אפשר להוסיף דברים באופן שאין משמעות שהדבר מותר. עדיין אין לי נוסח מתאים).
ומותר לשנות מפני דרכי שלום. ואפילו לפי הסוברים ששקר גמור אסור, רק שינוי מותר (
כמדומני שהחפץ חיים אינו פוסק כן), אין בזה שקר אלא שינוי, כי לדאבוננו עדיין ישנם בעם ישראל כאלו הזקוקים לישועה גדולה, והם בהחלט נחשבים כחבר/ה שלנו. גם נכון שהחלטנו כמה חברים, כי ודאי כמה וכמה, לאין מספר, קבלו ומקבלים ויקבלו על עצמם דבר זה (ובפרט חברי פרוג...).