אנשים רגישים מאוד.

[מריומה~]

יש תופעה מאוד מעניינת שנובעת בספר וצוותי אותה.. אשמח לשמוע אם קרה לכם?
היא טוענת שכשילד אר"ם נולד למשפחה לא ארמית
הוא משנה את עצמו בהתאם למשפחה ולא בולט במיוחד הרגישות יתר
וזה אינסטינקט הישרדות...
ואז לאחר שהוא נהיה ברשות עצמו אז הוא חוזר לזה וכן נותן מקום לעולם הרגשות שלו...

לדעתי אפשר לאמר את זה במילים פשוטות יותר. שכל אדם מתאים את עצמו לסביבה אבל לא בהכרח שיהיה לו נעים.

 

[פילפלון]

כן .. אבל החידוש הוא שזה יוצא החוצה..
ואז הוא חווה הכל רטרואקטיבית

 

[שרהלה ה.]

אצלי זה לא קרה לצערי או אולי דוקא לשמחתי?
המשפחה שלי היא משפחה טובה אבל בהחלט רחוקה מאד ברמת הרגישות שלה ממני
וזה לא עזר לי להיות פחות רגישה
כן זה גרם לי להסתיר הרבה פע' את הרגשות שלי.

 

[פילפלון]

גם אני פעם התביישתי לשתף ברגשות..
ברוך השם היום אני משתף המון..
וגיליתי שזה ממש מעניין אנשים שלא חווים ככה את העולם..
אנחנו ממש מוסיפים להם צבע .
רק לא לשפוך הכל בבת אחת.. ולא יזיק להאמין לזה שזה לא חולשה.
שורה תחתונה להתחיל לחלוק.. אבל לא הכל בבת אחת, לתרגל את זה

 

[מריומה~]

כן .. אבל החידוש הוא שזה יוצא החוצה..
ואז הוא חווה הכל רטרואקטיבית

כמו הרבה טראומות וחסכים...
ואת יודעת מה? לא אוהבת את העצמה והבידול לקשיים שיש לבנאדם.
אז אתה רגיש מאד וקשה לך זה וקשה לך זה. בסדר. צריך ידע וכלים איך להתמודד עם זה אבל בגלל זה כולם צריכים לנהוג בך בכפפות של משי? אל תדאג גם להם יש את הבעיות שלהם.
ואני ארמית , כך שלא דיברתי מתוך ביקורת או משהו... זה לעצמינו ...

 

[הינדי בלוי]

אומרים שהאופי שלנו מושפע 50% מהסביבה ו50% האופי שלנו
כך שאנחנו לא 100% האופי שלנו כשהסביבה שונה
זה די נכון

 

[הינדי בלוי]

כמו הרבה טראומות וחסכים...
ואת יודעת מה? לא אוהבת את העצמה והבידול לקשיים שיש לבנאדם.
אז אתה רגיש מאד וקשה לך זה וקשה לך זה. בסדר. צריך ידע וכלים איך להתמודד עם זה אבל בגלל זה כולם צריכים לנהוג בך בכפפות של משי? אל תדאג גם להם יש את הבעיות שלהם.
ואני ארמית , כך שלא דיברתי מתוך ביקורת או משהו... זה לעצמינו ...

אני כן חושבת שצריך להיות רגישים יותר אליהם
זה לא נשמע שאתה רגיש. רגישים מאד מפריע להם שלא מבינים אותם
הם רואים את העולם ממבט אחר. זה קשה שלא מבינים אותם

 

[מריומה~]

אני כן חושבת שצריך להיות רגישים יותר אליהם
זה לא נשמע שאתה רגיש. רגישים מאד מפריע להם שלא מבינים אותם
הם רואים את העולם ממבט אחר. זה קשה שלא מבינים אותם

זה לא סותר.
כל אדם רוצה שיהיו רגישים אליו וינהגו בו בעדינות. ורגישים צריכים התייחסות מיוחדת במיוחד לנקודות הקושי. אבל יש הבדל בין התיחסות לקושי לבין האדרה וסוג של התמסכנות והתמרכזות

 

[הינדי בלוי]

זה לא סותר.
כל אדם רוצה שיהיו רגישים אליו וינהגו בו בעדינות. ורגישים צריכים התייחסות מיוחדת במיוחד לנקודות הקושי. אבל יש הבדל בין התיחסות לקושי לבין האדרה וסוג של התמסכנות והתמרכזות

כל אדם רוצה
אצל רגישים זה יותר נדרש
אם לא זה הרגשה ממש קשה שלא מבינים אותם
כמובן שלכל אדם קשה כשלא מבינים אותו אבל כמו שאצלם הרבה דברים חזקים יותר גם הרגישות הזו גבוהה יותר. ויותר קשה להם מאדם רגיל שלא מבינים אותו
זו דעתי

 

[מריומה~]

כל אדם רוצה
אצל רגישים זה יותר נדרש
אם לא זה הרגשה ממש קשה שלא מבינים אותם
כמובן שלכל אדם קשה כשלא מבינים אותו אבל כמו שאצלם הרבה דברים חזקים יותר גם הרגישות הזו גבוהה יותר. ויותר קשה להם מאדם רגיל שלא מבינים אותו
זו דעתי

כל בנאדם רוצה וגם צריך ולגמרי מסכימה עם זה שארגמן צריך עוד יותר רק דיברתי על התפיסה שלו את עצמו. איך הוא מתייחס לזה ומה הוא דורש או מצפה מהחברה.

 

[הינדי בלוי]

אוקיי. צודקת

 

[שירה 333]

יואו
כמה שזה מציף לקרוא הכל...
שמשהו פשוט כותב אותך על דף כאילו הוציא את המילים מהפה שלך
זה מרגיש שאתה כתבת את זה....

האם גם לכם קורה שאתם פוגשים אדם בסיטואציה די סתמית ... המפתחים איתו שיחה קלה ואז נפרדים.
וכשאתה הולכים אחרי הפגישה אתם חושבים עליה המון..
כמו, הייתי צריך ללחוץ לו יד כך.. או לחבק?
להגיב לו על מה שאמר או סתם לצחוק?
מוכר למישהו??

וואו אמאלה
כמה נכון...

אגב אני חושבת שאם נתחיל עם ה 'גם אתם'...? יהיה פה רשימה ענקיתתתתתתת

 

[שרהלה ה.]

כמו הרבה טראומות וחסכים...
ואת יודעת מה? לא אוהבת את העצמה והבידול לקשיים שיש לבנאדם.
אז אתה רגיש מאד וקשה לך זה וקשה לך זה. בסדר. צריך ידע וכלים איך להתמודד עם זה אבל בגלל זה כולם צריכים לנהוג בך בכפפות של משי? אל תדאג גם להם יש את הבעיות שלהם.
ואני ארמית , כך שלא דיברתי מתוך ביקורת או משהו... זה לעצמינו ...

יש הבדל בין לנהוג בכפפות של משי ללהכיל ולהיות קשובים לצרכים
תאמיני לי שאם ינהגו בי בכפפות של משי- זה יציק לי
אבל אני מדברת איתך על שנים של מצב הפוך לחלוטין- של התכחשות לכך שיש לי עומק רגשי הרבה יותר מלכל אחד ולסבל הפרטי שלי
לא הגיע הזמן לשנות את זה ולתת מקום גם לאנשים כמוני בחברה?
לא מתוך רחמים אלא מתוך הכרה בצרכים המיוחדים שלי
ולא, אני ממש לא חינוך מיוחד ולא על הרצף אבל בהחלט- שונה. שונה וזקוקה להכלה ולחיבוק
ולגבי הבעיות שלהם- זה לא סותר, זה לא אומר שאם יש להם גם בעיות הם צריכים להתעלם מכך שלנו יש קושי גדול משלהם (ואני מדברת על הקושי הספצפי בויסות הרגשי שיש לנו כארמים)

 

[שרהלה ה.]

אומרים שהאופי שלנו מושפע 50% מהסביבה ו50% האופי שלנו
כך שאנחנו לא 100% האופי שלנו כשהסביבה שונה
זה די נכון

לא הבנתי

 

[שרהלה ה.]

כל אדם רוצה
אצל רגישים זה יותר נדרש
אם לא זה הרגשה ממש קשה שלא מבינים אותם
כמובן שלכל אדם קשה כשלא מבינים אותו אבל כמו שאצלם הרבה דברים חזקים יותר גם הרגישות הזו גבוהה יותר. ויותר קשה להם מאדם רגיל שלא מבינים אותו
זו דעתי

אני לא בטוחה שאנחנו רוצים שכל הזמן יבינו אותנו אלא פשוט שיהיו שם בשבילנו ונוכל לשים את הראש שלנו על הכתף ולקבל כח...
כי אנחנו אנשים בוגרים ומבינים שלא כולם יכולים להבין את העומק הרגשי שלנו גם אם מאד ירצו!

 

[שירה 333]

יש הבדל בין לנהוג בכפפות של משי ללהכיל ולהיות קשובים לצרכים
תאמיני לי שאם ינהגו בי בכפפות של משי- זה יציק לי
אבל אני מדברת איתך על שנים של מצב הפוך לחלוטין- של התכחשות לכך שיש לי עומק רגשי הרבה יותר מלכל אחד ולסבל הפרטי שלי
לא הגיע הזמן לשנות את זה ולתת מקום גם לאנשים כמוני בחברה?
לא מתוך רחמים אלא מתוך הכרה בצרכים המיוחדים שלי
ולא, אני ממש לא חינוך מיוחד ולא על הרצף אבל בהחלט- שונה. שונה וזקוקה להכלה ולחיבוק
ולגבי הבעיות שלהם- זה לא סותר, זה לא אומר שאם יש להם גם בעיות הם צריכים להתעלם מכך שלנו יש קושי גדול משלהם (ואני מדברת על הקושי הספצפי בויסות הרגשי שיש לנו כארמים)

מי את @שרהלה המתוקה שגונבת לי תמילים מהפה?..

 

[מריומה~]

אני לא בטוחה שאנחנו רוצים שכל הזמן יבינו אותנו אלא פשוט שיהיו שם בשבילנו ונוכל לשים את הראש שלנו על הכתף ולקבל כח...
כי אנחנו אנשים בוגרים ומבינים שלא כולם יכולים להבין את העומק הרגשי שלנו גם אם מאד ירצו!

הרבה פעמים הרצון שיכילו, שיבינו, שיתנו מקום, שיתנו כח שיהיו שם בשבילנו היא היא המעכב. אנחנו צריכים להשלים עם זה ולהפנים שלא, לא תמיד יהיה מי שיעשה זאת. ולא בגלל שהוא לא רוצה או לא מסוגל הוא פשוט או לא תופס מה באמת עובר על הארגמן הזה או שהוא נמצא כרגע עם עצמו ולא יכול להתפנות.

ולמה ההבנה הזו חשובה? כי כשקורה לנו משהו מציף מאד אנחנו צריכים לדעת איך לעזור לעצמינו ולא להישאר תקועים בבליל הרגשות ולא תמיד השני פנוי או מסוגל לזה.

אם יושבים ומבכים ומחכים למישהו שיבוא ויוציא אותנו משם אז התסכול שלנו עוד יותר גובר. אבל אם אנחנו נמצאים במקום שמבינים שזה המצב כרגע ואף אחד באמת לא אשם ואנחנו רוצים להרגיש טוב- אז נקום ונעשה משהו לעזור לעצמינו. איך להירגע ואיך להתייצב ולהמשיך הלאה.
זה לא שאף פעם לא יהיה מישהו שיבוא ויבין אותנו וירגיש אותנו ויתן מענה להצפה הזו או שבכלל יבין מה זה וימנע מלהיות פוגע וחסר רגישות. אבל להיות תלוי בסביבה זה מתקיל את עצמינו ופוגע בנו עצמינו. כי מה לעשות לפעמים באמת אנשים לא מבינים מה הבעיה ולפעמים לא יכולים להיות בשביל השני. הם לא יכולים להיות זמינים תמיד תמיד.
מה לעשות זה החיים...

 

[RIvka.F]

התלבטתי אם אני שייכת לקטגוריה הזו והיום השתכנעתי לגמרי שכן.
היום הזה א' אלול , שהילדים שלי מתחילים את הלימודים מציף אותי בהתרגשות וממש קשה לי לעבוד.
ברור שיש עוד הרבה דברים שזה מתבטא.
יש מישהו שמזדהה עם זה?

 

[reish]

כמו הרבה טראומות וחסכים...
ואת יודעת מה? לא אוהבת את העצמה והבידול לקשיים שיש לבנאדם.
אז אתה רגיש מאד וקשה לך זה וקשה לך זה. בסדר. צריך ידע וכלים איך להתמודד עם זה אבל בגלל זה כולם צריכים לנהוג בך בכפפות של משי? אל תדאג גם להם יש את הבעיות שלהם.
ואני ארמית , כך שלא דיברתי מתוך ביקורת או משהו... זה לעצמינו ...

מסכימה.
מוסיפה גם, שכארמית בעצמי אני מזהה מי ארם בסביבתי, ויש כאלו שכ"כ מרוכזים בצורך שלהם שישמעו אותם ויכילו, שזה גובל בחוסר רגישות וטקט.

 

[מריומה~]

התלבטתי אם אני שייכת לקטגוריה הזו והיום השתכנעתי לגמרי שכן.
היום הזה א' אלול , שהילדים שלי מתחילים את הלימודים מציף אותי בהתרגשות וממש קשה לי לעבוד.
ברור שיש עוד הרבה דברים שזה מתבטא.
יש מישהו שמזדהה עם זה?

התרגשות והצפה זה נחלת הכלל. ההגדרה של ארגמן היא מעבר יש כמה נתונים משמעותיים שמגדיריל את זה וכתותאה מזה התחושות עמוקות מאד יותר מהנורמה.