אני זקוקה לחוות דעתך!

[EC]

אני מוצאת את עצמי תמהה נוכח הבורות:

העולם הספרדי נחלק לשני חלקים לפחות:

1. ספרדים שומרי מוצא, בוחרי ש"ס, נוהגים לפי פסיקות מרן הגר"ע יוסף זצ"ל.

2. ספרדים חניכי הישיבות הליטאיות, בוחרי ג', נוהגים לפי פסיקות הבא"ח והגרב"צ אבא שאול זצ"ל- ואינם 'משתכנזים' (איזו מילה גזענית!) כלל ועיקר.

אלו ואלו יהודים יקרים עבדי ה', אך עדיין: שני עולמות!!!!

וגם השידוכים הולכים אחרת, לגמרי.

קצת הכללה,
זה לא שחור לבן, יש באמצע עוד גוונים..
יש גם שהולכים לפי הרב בן ציון אבא שאול ובוחרים ש"ס (בשביל הכבוד והכרת הטוב לרב עובדיה יוסף זצ"ל) וגם לומדים במוסדות ספרדים טובים ו/או אשכנזים/מעורבים, ויש הרבה כאלו, משפחות מורחבות שלמות..
לפי דעתך זה או הסגנון הספרדי העממי יותר או במוסדות אשכנזיים למהדרין..כבר אין ישיבות ספרדיות טובות ברמה גבוהה וישיבתית?

 

[יעל אייזיקוביץ]

ליתר דיוק: בסמינרים בבני ברק, ירושלים, וכדומה.
בשאר הערים הם לא מתנגדים (או שלא שאלו אותם)

מתנגדים וגם שאלו אותם,
לי ידוע על התיכון בפ"ת (אני בוגרת שלו) שהרב שך הורה להם לעשות בגרות חלקית וזה מהסיבה שאם לא היה בגרות בכלל- הרבה מההורים היו שולחים למ"מד.
בזמנו זו היתה האוכלוסיה שם.
ולמה חלקית? מהסיבה שיהיה יותר מסובך להמשיך לאקדמאי.
סיפורים דומים היו בשאר המקומות.

 

[יעל אייזיקוביץ]

אני מתגלגלת שוב באשכול ועולה לי הרהור כזה:
כל דור והנסיונות שלו, אם בעבר היה השכלה, ציונות, שרות לבנות ועוד, כל מיני דברים שלא באים בסתירה לאידישקייט, כביכול, והאדם הפשוט לא מבין. למה לא?
גם כאן.
לכל השאלות יש תשובות, לפעמים הן אפילו פשוטות.
רק צריך לזכור לשאול אותן בענווה ולהיות בטוח שיש לנו מנהיגים שמובילים אותנו בבטחה.
ואנחנו לא לא לא מבינים כלום.

 

[רותי12]

יש היום כמה וכמה סמינרים בב״ב ובי-ם (ספרדיים ליטאים ואף גם חסידיים) שכן עושים בגרות חלקית או כמעט מלאה, וזה לא ידוע כ״כ ( נעשה בשקט אבל נעשה בדוק)
לאט לאט יעשו בגרות יותר מלאה כמו בשאר המקומות , זה רק עניין של זמן. סה״כ הסמינרים מקבלים גם תקצוב גבוה יתר כשעושים בגרויות

 

[מילה בסלע]

קצת הכללה,
זה לא שחור לבן, יש באמצע עוד גוונים..
יש גם שהולכים לפי הרב בן ציון אבא שאול ובוחרים ש"ס (בשביל הכבוד והכרת הטוב לרב עובדיה יוסף זצ"ל) וגם לומדים במוסדות ספרדים טובים ו/או אשכנזים/מעורבים, ויש הרבה כאלו, משפחות מורחבות שלמות..
לפי דעתך זה או הסגנון הספרדי העממי יותר או במוסדות אשכנזיים למהדרין..כבר אין ישיבות ספרדיות טובות ברמה גבוהה וישיבתית?

נא לקרא היטב:

נחלק לשני סוגים לפחות.

לשאלתך האחרונה: יש ויש.

 

[אסתר10]

חברתי לא המשיכה ל - ה ו
משיקולים תקציביים
ההורים שלה לא מסוגלים לשאת בנטל...
יצאה לעבוד...
ברוך ה' שידוך מוצלח משמים!
משפחה של בני תורה למהדרין!!

 

[מילה בסלע]

חברתי לא המשיכה ל - ה ו
משיקולים תקציביים
ההורים שלה לא מסוגלים לשאת בנטל...
יצאה לעבוד...
ברוך ה' שידוך מוצלח משמים!
משפחה של בני תורה למהדרין!!

כשה(נ)סיבות הן כאלה, גם הס"ד בהתאם!

 

[EC]

נא לקרא היטב:

נחלק לשני סוגים לפחות.

לשאלתך האחרונה: יש ויש.

כי השמטת את החלק העיקרי לטעמי בציבור הספרדי החרדי.
וודאי שיש ויש, אבל דיברנו על החלק הטוב והמובחר יותר וראוי לומר יש גם יש..

 

[KR]

אני מתגלגלת שוב באשכול ועולה לי הרהור כזה:
כל דור והנסיונות שלו, אם בעבר היה השכלה, ציונות, שרות לבנות ועוד, כל מיני דברים שלא באים בסתירה לאידישקייט, כביכול, והאדם הפשוט לא מבין. למה לא?
גם כאן.
לכל השאלות יש תשובות, לפעמים הן אפילו פשוטות.
רק צריך לזכור לשאול אותן בענווה ולהיות בטוח שיש לנו מנהיגים שמובילים אותנו בבטחה.
ואנחנו לא לא לא מבינים כלום.

יעל א,
יש לך כמה וכמה הודעות לאורך האשכול הזה
שהייתי מלצלצלת לך כמה פעמים - אם ניתן היה - מרוב הסכמה.
את מנסחת מצויין דברים חשובים מאוד - וחוסכת לי הרבה הקלדה

לשאול את הרב. זהו. כמה פשוט, כמה נכון ואיזו הקלה!

 

[מילה בסלע]

כי השמטת את החלק העיקרי לטעמי בציבור הספרדי החרדי.

ומהו??

 

[KR]

ומהו??

קצת הכללה,
זה לא שחור לבן, יש באמצע עוד גוונים..
יש גם שהולכים לפי הרב בן ציון אבא שאול ובוחרים ש"ס (בשביל הכבוד והכרת הטוב לרב עובדיה יוסף זצ"ל) וגם לומדים במוסדות ספרדים טובים ו/או אשכנזים/מעורבים, ויש הרבה כאלו, משפחות מורחבות שלמות..
לפי דעתך זה או הסגנון הספרדי העממי יותר או במוסדות אשכנזיים למהדרין..כבר אין ישיבות ספרדיות טובות ברמה גבוהה וישיבתית?

התשובה מפורטת כמדומני בהודעה זו (אני סתם נדחפת לדיון הפורה, ומנסה לעזור).

 

[מילה בסלע]

התשובה מפורטת כמדומני בהודעה זו (אני סתם נדחפת לדיון הפורה, ומנסה לעזור).

זהו, שלא כך הם פני הדברים. ואכמ"ל.

 

[אסתי-בראון]

מכירה בחורה מצוינת, צנועה וחסודה, כשרונית וחכמה ומוכתרת בכל מידה נכונה.
השתוקקה להמשיך בסמינר ללימודי הוראה, גם בגלל התכנים, ובינינו, ללמוד הוראה בסמינר או בהשתלמות זה שמים וארץ, נכון? וגם בגלל השם. לעומת זאת ההורים רצו שתלך ללמוד ישר במרכז השתלמויות.
נכנסו לשאול את האדמו"ר שלהם, ולהפתעת כולם התשובה היתה שלא תלך לסמינר אלא להשתלמויות.
והשידוך - ב"ה בלי עין רעה!
אין לנו אלא דברי בן עמרם. מלשאול לדעת תורה ולהאמין וללכת לאורם באמונת צדיקים, לא מפסידים!

 

[Michal480]

לדעתי יש לפרט יותר באיזה ציבור חסידי או ליטאי כי זה שונה לגמרי בנושא זה

 

[חיוך]

(כפי שאולי ראיתם,שאלתי שאלה דומה באשכול שונה,)מה דעתכם על החשיבות של למודי ה' ו' בסמינר. לטוב ואולי למוטב.
האם האפקט של "שם טוב" קיים היום? אשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא.(כוונתי,האם בת שלא נשארת יש עליה רושם לא כ"כ טוב)
כל תשובה תתקבל בשמחה
ובבקשה מכן, שכל אחת תכתוב את דעתה האישית,בלי לפתוח כאן דיון.

לדעתי בשנתיים האחרונות העניין פתוח יותר.

לגבי חשיבות של לימודי ה' ו' - בואי נתייחס ללימודי קודש.
כל מה שמדברים על הבניה האישית וההכנה לחיי נישואין וכו' - מגיע בד"כ משיעורי קודש.

מסכימה בכל לב שצריך שיהיה לבת אפשרות ומקור לספוג רוחניות, ידע ותובנות בנושאים אלו.

אך לא לכל אחת זה מתאים בשלב זה של החיים,

טוב היה אם היו מכניסים לסמינרים אפשרות לבוא ללמוד לימודי קודש בשנה רצויה ולא דווקא אחרי י"ב. נקודה למחשבה.

אוקיי, מכירה מישהי שעל פי דעת תורה לא המשיכה בסמינר?? אני לא.
אלה שאני מכירה הם לא ממש מהסוג ששואל..

אני כן מכירה.
וכן מהסוג ששואל.

בכל מקרה לענ"ד:
גיל 18 זה לא גיל לצאת לחיים לבד
(סמינר ה' ו' זה עדיין לא לצאת לחיים, מכללה כן)
גם בתור מסגרת בינתיים (עד להקמת הבית למשל, או עד שהדעה מתיישבת,)

יכולה להעיד על עצמי ששנות ההתפתחות הרוחנית והאישית שלי כאחד - הן לאחר מסגרת הסמינר.

לכל מי שמתייחס לעניין כשטויות, סטיגמות ועוד כהנה וכהנה,
אני רוצה לספר מניסיון אישי שלי,
התחתנתי בו׳ סמינר ועזבתי, המשכתי לימודי תואר כנשואה - במקום שאינני יכולה להזכיר את שמו מסיבות מובנות, אבל מספיק לומר שנחשב מקום מפוקח וחרדי למהדרין,
התחלתי לימודים קצת לפני שהתחילו כל הפסקים וההוראות לגבי תארים, אז היו אצלנו המון בנות, מכל הסמינרים המוכרים ביותר בירושלים!
וכואב, כואב לי לומר, ש*כל* הבנות הללו נכנסו טובות, תמימות, עם הליכות נעימות של בית יעקב, ואצל כולן כולן ראיתי ירידה רוחנית ברמה זו או אחרת. וברור למה- אין כמעט פיקוח על צניעות, אין סינון לבנות חוץ מ ״בוגרות בית יעקב״

אקדים ואומר שאין לי שמץ במה שנוגע לתקנות רבנים לגבי לימודי תואר.

אבל עדיין חשוב לי להבהיר:

איפה בחיים יהיה לך פיקוח על צניעות??
בעבודה? באוטובוס?
ואיך זה קשור לתואר?

כאן נבחנת מידת הרצינות של הבת.
ככה זה נראה כשכופים כללים בסמינרים ולא נותנים לבחורות לבחור באמת בטוב ומהרצון הטוב. ברגע שזה בא רק בגלל שככה הרגילו אותן / אם לא היו מעיפים אותן / וכו' - זאת התוצאה.

זה לא משנה אם היא תצא מורה או לא. ובכל מקרה, אוקיי, אז שתלמד רק לימודי קודש.
/QUOTE]

לימודי קודש חשובים מאוד.

לי באופן אישי - עצם העניין שלימודי הקודש מגיעים בליווי מבחנים, עבודות ומטלות - הוריד אצלי את התועלת.

אם רוצים שזה יכנס לבחורות ללב ויבוא לידי שימוש בחיי המעשה - זה חייב לבוא ממקום נקי, ומרצון אישי ללמוד ולהחכים.

אבל אם רוצים שיהיה להן מחברות יפות להניח בבוידעם בבוא העת - ותעודות להראות לנכדים - ....

 

[eden7115]

זה לא משנה אם היא תצא מורה או לא. ובכל מקרה, אוקיי, אז שתלמד רק לימודי קודש.

את אומרת מה שאני אומרת במילים אחרות...

אני אומרת שחשוב ללמוד לימודי קודש, רק לא חייב שזה יהיה במסגרת של לימודי הוראה אלא יכול לבוא גם במסגרת של סמינר מקצועי רציני ואז זה לא מוריד לדעתי מערך הבת.

(ומה שאמרתי ש"זה בגלל שאת מורה" - זה שהרגשת ששרפת שנתיים על המסלול כי הוא לא מעניין אותך כיום, אבל בת שלא רוצה להיות מורה ולומדת את לימודי הקודש שהם חובה בנוסף למסלול לא תרגיש את אותו בזבוז שאת הרגשת...)

 

[מילה בסלע]

את אומרת מה שאני אומרת במילים אחרות...

אני אומרת שחשוב ללמוד לימודי קודש, רק לא חייב שזה יהיה במסגרת של לימודי הוראה אלא יכול לבוא גם במסגרת של סמינר מקצועי רציני ואז זה לא מוריד לדעתי מערך הבת.

(ומה שאמרתי ש"זה בגלל שאת מורה" - זה שהרגשת ששרפת שנתיים על המסלול כי הוא לא מעניין אותך כיום, אבל בת שלא רוצה להיות מורה ולומדת את לימודי הקודש שהם חובה בנוסף למסלול לא תרגיש את אותו בזבוז שאת הרגשת...)

בדיוק.

אם היה אפשרות שסמינרים יקימו התפלגות- של לימודי קודש בנפרד ואחר הצהריים לימודי מקצוע בתיאום עם מימסד אחר, בעל אותה השקפה והכוונה רוחנית- זה היה יכול לסייע.

למשל: סמינר ה'חדש' מקים שלוחה מטעם מכללת ליפשיץ וכדו'. (בערך מה שנוות ישראל עשו, אבל הרבנים יצאו נגד זה!)

אגב, אני בתחילה רציתי ללמוד קלינאות תקשורת, והבהירו לי שאי אפשר בסמינרים כי זה דורש סטאז' בבתי חולים והיחשפות לעבודה עם טכנאים ומנוגד לדרישות בי"ע.

חבר'ה, סמינר=חממה, מוגנת ושמורה.
כל מקצוע שאינו עונה להגדרה- לא תמצאו מגמה דוגמתו בין כתליו.

 

[יעל אייזיקוביץ]

לימודי קודש חשובים מאוד.

לי באופן אישי - עצם העניין שלימודי הקודש מגיעים בליווי מבחנים, עבודות ומטלות - הוריד אצלי את התועלת.

אם רוצים שזה יכנס לבחורות ללב ויבוא לידי שימוש בחיי המעשה - זה חייב לבוא ממקום נקי, ומרצון אישי ללמוד ולהחכים.

אבל אם רוצים שיהיה להן מחברות יפות להניח בבוידעם בבוא העת - ותעודות להראות לנכדים - ....

הם רוצים שתהיה נוכחות בשיעורים....

 

[s20000]

תודה רבה לכל המגיבים/ות, אשמח לשמוע דעות נוספות...

 

[טוליפ]

אני רוצה לשמוע דעות נוספות...

בבקשה:
אני מחלקת את הנושא ל-2
1. החלק הרוחני
2. החלק החברתי
החלק הרוחני:
בת שנמצאת בתוך מסגרת, היא שמורה יותר יש מה שמגן עליה, והיא נמצאת באיזושהי חממה, החברה כולה פחות או יותר באותו קו, השיעורים למרות שהם לא מושלמים מבחינת המסרים אבל עדיין נכנסים לתודעה.
בת שיוצאת מהמסגרת בגיל 18 ולא לחתונה - שזו מסגרת חדשה, והולכת ללמוד מחוץ לסמינר/יוצאת לעבוד, צריכה הרבה תמיכה חיצונית להישאר חזקה, מטבע הדברים נפגשים עם בנות אחרות עם חינוך שונה, יתכן גם גברים כעובדים/כמרצים, אם היא לא בשלה לחלוטין וחזקה מאוד מבפנים היא עלולה לרדת, זה יכול לקרות לאט בצורה לא מודעת, יתכן שכלפי חוץ לא יראו הבדל, אבל הסכנה קיימת.
לכן אם תגיעי להחלטה שזה מה שאת עושה, תדאגי מראש למסגרת כל שהיא חלופית.אם זה לשמוע שיעור קבוע, או ללמוד אפילו נביאים באופן קבוע עם משהי, זה יכול להחזיק אותך.
2. החלק החברתי
במילים אחרות - "מה יגידו?"
אם זה מה שאת, אז בחור שיקח אותך ירצה את זה כי זו את, בחור בעל סטיגמות בעצןם לא יתאים לך.
אבל, וכאן מגיעה הבעיה שבגללה יתכן וירדו הרבה שידוכים, לא בגלל הבחור, אלא בגלל האמא.
בסופו של דבר אף אחד לא יחליט במקומך, ההחלטה שלך היא!
הרבה הצלחה ותצליחי בכל אשר תפני!