אז בואו נסכם:
א. סיפורי מקרים אמיתיים דומים מאוד לסיפורי בלהות של כל סופרי המתח למיניהם.
אמרה לי אמא לבחורה שהותקפה, שאני דמיינתי בלילה את מה שביתה אמרה לי---, יש קושי לכולנו ובמיוחד להורי המותקפים, להאמין שאכן האדם הזה והזה הוא התוקף. וההכחשה זה החלק הראשון בכל אובדן ואבל... ופה זה סוג של אובדן(ביטחון, אמון,משפחה, צוות וכו')
לכן גם אם נשמע לכם סיפור שהוא ממש בדיוני,הוא יכול להיות אמיתי.
במקרה של הבחורה הספציפית הזאת, זה היה מנהל הטכני של הארגון שהיא התנדבה שם("והוא כזה יר"ש, בעל חסד עצום, שומר עיניים וכו'...")
ב. לגבי דיווח - גם אנשים מורמים מעם ויודעי ספר, וכן הרבנים היושבים מדין, צריכים הרבה ס"ד כדי להצליח בתפקידם רב המשקל, לשים אדם בכלא, בלי להינזק בכלל.
לכל אדם(גם מושחת וגם חולה) יש משפחה קרובה ורחוקה, שלפעמים מתקשה להאמין, ולפעמים מכחישה את האמת, ויש גם חברים קרובים שלא מאמינים, או שלא רוצים להאמין מאינטרסים כאלה ואחרים...(עם אותו אדם למשל, רב השכונה היה חבר טוב של אבא שלו, והוא קיבל כל יום עשרות טלפונים מלחיצים כדי שידאג שהוא לא יגיע לכלא, וכמובן גם איומים אם אכן זה כן יקרה)
ג. לגבי כתות וכד'- העמותה להצלה מכתות, כל עוד לא ידוע שם של מישהו מדוייק עם פרטים מדוייקים, או שם של ארגון/עמותה מדוייקת, אין יחס מיוחד לשאלה.
וממה ששאלתי בשעה האחרונה עוסי"ת בי-ם, היו מקרים בודדים של ילדים מיוחדים שעברו התעללות סדיסטית ע"י חבורת נוכלים רשעים(מתוכם גם חובשי כיפות גדולות וזקנים...),זה היה מקרים בודדים וזה היה מזמן. כל החבורה מרצה 8 שנות מאסר, ואחד מהם גם יותר.
הם הלכו בכוונה לילדים מהסגנון הזה, כי הבינו שלא יאמינו להם וכו'. המקרה הזה טופל בחומרה ע"י כל הגורמים הרלוונטים, וגם ע"י רבני קהילות מסויימות.
לשאלתי אם יש חשש לשלוח למוסד לימודים מסויים ילדים, היא אמרה, שמה שהיה כרגע לא קיים, וה"י אם יש סיפורים חדשים. בדר"כ הנושאים האלו מטופלים חזק יד ביד הגורמים והרבנים במידה ויש שת"פ מלא ביניהם. עד כאן דבריה.