תודה רבה על התגובה המפורטת.וואו.
ההפצצה מתחילה להיות רצינית... נו, טוב, נתחיל. כי מי שמפחד להתחיל - הוא לא צייר
א. צריך להתאמן על אותן נקודות שחסרים מתקופת הלימודים, וכל אחד יודע את הנקודות החלשות שלו.
ב. הגוון הכללי של ציור יכול להיות יותר רחב או פחות רחב - עד מונוכרומי. במקרה השני ניתן להדגיש פרט חשוב ע''י צבע שונה לחלוטין מהצבע הדומיננטי. במקרה זה צריך לתת לו 'תמיכה'. לדוגמה: אני מצייר יער בצבעים קרים (כחול-ירוק) ומחליט להדגיש ילדה קטנה שהולכת בין העצים. אז אני עושה לה שמלה בצבע כתום. במקרה זה עלי לעשות עלה כתום בפינה על אחד העצים.
ג. עוד הפעם: אני משתמש בתמונות רק לצורך לדעת (לא להעתיק!) דברים טכנים, כל השאר אני כבר יודע מאקדמיה.
ד. אחרי רכישת כלים אקדמיים (פרקים 1-3 בספר) כל אחד יכול להתקדם לבד. זה היתרון של לימודים אקדמיים.
ה. אי אפשר ללמוד נושא מסוים בלי להתבסס על נושא הקודם. הכל קשור אחד לשני, זה שרשרת.
ועיקר בשביל הלימודים זה לא כישרון ולא הידע הקודם ואפילו לא ניסיון. העיקר זה מוטיבציה. מי שיש לו מוטיבציה - ילמד את כל מכלול הלימודים, ומי שאין לו - אפילו נושא אחד לא ילמד.
ו-ז. אני מבין שצריך לעשות חלק ב'
ח. בדיוק עכשיו התחלתי פרויקט היסטורי, וזה לא 'א אידישע קאפ'. הנה אחד מהרקעים:
צפה בקובץ המצורף 502125
תגיד, הסיפור שפותח את הספר 'על ספרים וציורים' היה באמת?
ב. בנוגע לצבע, למה צריך לתת תמיכה, כדי שזה לא יהיה כאילו הילדה הכתומה יוצאת מהציור ולא קשורה אליו?
ו-ז. אולי באמת תוציא חלק ב'...
ח. נקוה שייצא בקרוב, תודה.
איפה משיגים את הפוסטרים שלך לסוכות? למעשה בפועל אני ראיתי רק שתיים, ועוד שתיים ראיתי בתהליכי עבודה שאתה מציג, ועוד אחד, כמדומני עם הכיתוב 'מימיהם של אבותינו לא פסקה מהם ישיבה', ראיתי תלוי בסוכה בתוך הספר 'תחשוב טוב' [נראה לי שזה שמו, על לדון לכף זכות]. הציור האחרון מאד סיקרן אותי, וחפשתי אותו בכל מיני מקומות בהם מוכרים פוסטרים לסוכות ולא מצאתי. מה אפשר לעשות בנידון?
שוב תודה רבה.