התייעצות "אלרגנים" בגן

[וכאשר אבדתי אבדתי]

על זה שגם אם מ8 עד 4 הילד לא יאכל כלום או יאכל 'סוכר' זה לא בעיה אם בשאר היום אפשר להביא אוכל מזין ועדיף לעבוד על שאר היום שיהיה אוכל מזין. (בבוקר לפני הגן, בערב, בימי חופשה וכו')
לא אידיאלי, אבל לא בעיה כמו שאנחנו נוטים לצייר את זה.

אני אכתוב שוב, כמה ה"אם" הזה יקרה בפועל?
כמה תיאבון יהיה לילד שאכל לחם שם שוקולד לאכול ירקות?

 

[BIZZARC- עשירה]

אני אכתוב שוב, כמה ה"אם" הזה יקרה בפועל?
כמה תיאבון יהיה לילד שאכל לחם שם שוקולד לאכול ירקות?

אם לא היה מובן, אני מדברת מנסיון כאמא לילד שלא אכל כלום מ8 עד 4 (ובשלב מסוים גם אחרי זה לא תמיד אכל)
ואם הילד לא בררן מקצוען אז זה הרבה יותר קל.

** אגב הרופאים היו בדעה שעדיף לאכול 'סוכר' מכלום.

 

[ח.ג.ג'.]

על זה שגם אם מ8 עד 4 הילד לא יאכל כלום או יאכל 'סוכר' זה לא בעיה אם בשאר היום אפשר להביא אוכל מזין ועדיף לעבוד על שאר היום שיהיה אוכל מזין. (בבוקר לפני הגן, בערב, בימי חופשה וכו')
לא אידיאלי, אבל לא בעיה כמו שאנחנו נוטים לצייר את זה.

מה הסיכוי להצליח לשמור על פחות מ-3 כפיות סוכר ליום כשאוכלים לחם עם שוקולד?
חוץ מזה יש עניין לא רק בתפריט מאוזן אלא בהרגלי אכילה נכונים. לאכול סוכר בתור אוכל זה הרגל גרוע שקשה מאד להיפטר ממנו אחר כך.

 

[DvoraVidman]

אפילו בסמינר של הבנות שלי, בכל הוראות למחנה וטיול רשום למטה
תזכורת אין להביא מאכלים המכילים בוטנים- ומדובר בבנות סמינר שאמורות לזכור

בפתק לטיולים גם אנחנו כותבים.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

אני מדברת מנסיון כאמא לילד שלא אכל כלום מ8 עד 4 (ובשלב מסוים גם אחרי זה לא תמיד אכל)

ומה יקרה עם הילדים שפשוט יאכלו לחם עם שוקולד?

 

[DvoraVidman]

** אגב הרופאים היו בדעה שעדיף לאכול 'סוכר' מכלום.

גם אצלנו.

דרך אגב זה לא שבתור אמא לילד אלרגי אני לא מכירה בררנות. אדרבה, אלרגיה מעודדת בררנות...
ואני בהחלט חושבת שאי אפשר לבטל את הקושי שבזה.

 

[תותחינוס]

** אגב הרופאים היו בדעה שעדיף לאכול 'סוכר' מכלום.

מסכימה עם זה,
איך אמרה לי פעם פרופסור:
מבחינתי שתאכל שוקולד כל היום, רק שתעלה במשקל.

לא אומר שכאמא אני לא אנסה לשנות את זה- זה בטח לא מלכתחילה.

 

[BIZZARC- עשירה]

מה הסיכוי להצליח לשמור על פחות מ-3 כפיות סוכר ליום כשאוכלים לחם עם שוקולד?
חוץ מזה יש עניין לא רק בתפריט מאוזן אלא בהרגלי אכילה נכונים. לאכול סוכר בתור אוכל זה הרגל גרוע שקשה מאד להיפטר ממנו אחר כך.

לא כתבתי בשום מקום שזה אידיאלי.
אבל אם חיים של ילד או אפילו 'רק' פריחה וסיכון לקושי נשימתי קל מול ילד שהתזונה שלו תהיה טובה אבל לא אידאלית זה נראה לי די ברור מה עדיף.

ומה יקרה עם הילדים שפשוט יאכלו לחם עם שוקולד?

כלום.
לא אידיאלי אבל לא נורא כמו שאנחנו מציירים את זה ואני הייתי מתנגדת ראשית לדברים כאלו.

(האמת שניסינו שזה יקרה אבל לא עבד לנו...)

 

[קצרה]

הזוי שיש עדיין כאלו שמסוגלים להשוות בין סכנת חיים לבין ילד שלא אוכל או שאוכל קטשופ לארוחת בוקר,
ולא אין לי שום כוונה לגמד את הקושי הזה, אבל להשוות???? לאן הגענו????
חוץ מזה במקרים רבים דוקא הגננות דורשות את ההגבלות המחמירות בגלל שהן מאד חוששות, לא תמיד זה ההורים...

זה נכון וזו בעיה רצינית שגורמת לכך שגם במקרים של אלרגיה אמיתית ומסוכנת ההורים מזלזלים

שוב לוקחים מקרה ספציפי שיתכן והורים לחוצים ניפחו מאד ומשווים לשאר המקרים.


ולכל ההורים שקשה להם להתמודד עם זה, תנסו לחשוב לרגע מה יקרה אם חלילה הילד שלכם יגרום לילד אחר רק להתאשפז לכמה ימים בעקבות תגובה אלרגית למאכל שהילד שלכם הביא [סיפור אמיתי שקרה בשבועיים האחרונים במוסד חרדי, והילד ניצל ממש בנס], זה שווה את זה????

ההשוואה שלי היתה ל"מתי זה באמת מצריך ומצדיק" ומתי "מספיק להרחיק".
לא כל אלרגיה היא סכנת חיים גם במרחק ובידיעה.
לא כל רגישות היא אלרגיה.

האדישות של הורים מסויימים בהכרזתם כי לילד אלרגיה מסכנת חיים גם בהמצאות בבנין ...
נובעת בדיוק מהנוסחים האלו של "הזוי שיש מי שחושב"..

ובכן אני הזויה . אין לי בעיה עם זה.
אני משווה קושי משמעותי ומעיק במיוחד (זה לא שום דבר !! לא מה בכך!! זה סבל בל יתואר!! זה ילד בן 4 שרעב 8 שעות!!) למצב של סכנת חיים.
מחליטה שמצב של סכנת חיים גובר על מצב של סבל קשה. וזה מה שיש לבחור בו.
אך לא מתעלמת מזה שמדובר בסבל קשה מאוד. שמטרת הצלת חיים מצדיקה אותו.

עכשיו כשאני מכירה שזה סבל קשה-
לא יקרו לי בעזרת השם מקרים שבהם בלי הוראת רופא וליתר ביטחון אסרתי על ילד גם את המותר או החמרתי יתר על המידה.

זה לא מה שקורה היום.
בעיני הזוי באותה מידה איסורים גורפים על בנינים של 8 קומות כולל גן בלי חצר משותפת. אין מצב שזה נשמר סביב האלרגנית לאורך כל חייה ...
בעיני הזוי באותה מידה סיפור אמיתי אמיתי על גננת צדיקה שהיו לה בגן 3 ילדים אלרגנים - לשומשום , ביצים , דגים וחלב. כולם ההורים דיווחו על אלרגיה "מסכנת חיים אפילו בהרחה". הגננת ירקה דם בהזנה משותפת למצוא משהו להאכיל את הילדות (שוקולד אסור בהזנה משותפת). היו כמה ילדות שלא אכלו כלום , ואז היו כל היום "הפוכות".
ויהי היום רצו למקלט משותף באזעקה ו-הופס ילדה מהגן הסמוך החזיקה חטיף חלבי והאלרגית לחלב החזיקה בו.
הגננת חטפה בהלה והתקשרה במהירות לאמא שתחזור מהעבודה - האמא הגיבה באדישות . חלב גורם לה לכאבי בטן קשים - לא נורא אם קרה...
את ההלם שחטפה הגננת המסורה - תדמיינו אתם.
החלב חזר שם לגן ביום למחרת.

אז כן.
כל אותם כאלו שחושבים ש"הזוי" להשוות.
ולא - משווים ומחליטים שסכנת חיים חשובה יותר
מקדמים מקרים של התעללות בילדים ללא סיבה מוצדקת.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

לא כתבתי בשום מקום שזה אידיאלי.
אבל אם חיים של ילד או אפילו 'רק' פריחה וקושי נשימתי קל מול ילד שהתזונה שלו תהיה טובה אבל לא אידאלית זה נראה לי די ברור מה עדיף.

אני לא כתבתי בשום מקום לא להתחשב ולהביא הכל.
אני כתבתי שיש גם מה להפסיד מזה שאסור להביא דברים לגן.
ושזה צריך להיות שיקול.

 

[BIZZARC- עשירה]

אני לא כתבתי בשום מקום לא להתחשב ולהביא הכל.
אני כתבתי שיש גם מה להפסיד מזה שאסור להביא דברים לגן.
ושזה צריך להיות שיקול.

השאלה האם זה שיקול מספיק כבד.
מהנסיון שלי כאמא לילד בררן, זה לא שיקול כבד מספיק.

 

[DvoraVidman]

זה לא מה שקורה היום.
בעיני הזוי באותה מידה איסורים גורפים על בנינים של 8 קומות כולל גן בלי חצר משותפת. אין מצב שזה נשמר סביב האלרגנית לאורך כל חייה ...
בעיני הזוי באותה מידה סיפור אמיתי אמיתי על גננת צדיקה שהיו לה בגן 3 ילדים אלרגנים - לשומשום , ביצים , דגים וחלב. כולם ההורים דיווחו על אלרגיה "מסכנת חיים אפילו בהרחה". הגננת ירקה דם בהזנה משותפת למצוא משהו להאכיל את הילדות (שוקולד אסור בהזנה משותפת). היו כמה ילדות שלא אכלו כלום , ואז היו כל היום "הפוכות".
ויהי היום רצו למקלט משותף באזעקה ו-הופס ילדה מהגן הסמוך החזיקה חטיף חלבי והאלרגית לחלב החזיקה בו.
הגננת חטפה בהלה והתקשרה במהירות לאמא שתחזור מהעבודה - האמא הגיבה באדישות . חלב גורם לה לכאבי בטן קשים - לא נורא אם קרה...
את ההלם שחטפה הגננת המסורה - תדמיינו אתם.
החלב חזר שם לגן ביום למחרת.

לגבי הגננת הצדיקה, אני תוהה אם היא מוכנה לקחת אחריות שהילדים לא יכניסו לפה מה שיביאו לגן.
כי כמו שכתבו פה גננות, אי אפשר להשגיח על שלושים ילדים וגם על הילד האלרגי.
למיטב הבנתי ההבדל בין מה נכנס לבית לבין מה נכנס לגן, נובע בין השאר מזה שבבית יש רמות שמירה אחרות.

דוגמאות שעובדות אצלנו באוטומט, לאלרגנים שהילד לא מגיב אליהם בריח:
משטח אכילה נפרד לילד האלרגי בארוחות חלביות, כשהוא אוכל פרווה הוא אוכל את שלו על 'פלייסמנט' של נייר אפיה או שקית מזדמנת. אני אף פעם לא בטוחה שהשולחן נקי.
שטיפת ידים ופה של כל מי שאוכל חלבי מיד אחרי הארוחה.
אין להגיש לילד האלרגי כפית או סכין או מזלג ביד שאכלה חלבי. למשל, הוא יכול לבוא לאחד הילדים: "מישהו, תפתח לי בבקשה את הבקבוק הזה. אה לא, אתה עם חלבי." ואז ילד אחר מתערב: "בוא אלי, אני עוד לא אכלתי חלבי בארוחה הזו."
אני יורדת לפרטים כדי להסביר למה אני מבינה שבגנים זה פחות יעבוד. ואני מניחה שרמת המודעות של הגננת לא תהיה כל כך גבוהה.
אגב, החברים שלו כן מביאים חלבי כי ביקשנו להימנע רק מאלרגנים בריח. ה' ישמור אותנו ואני מקווה שלא טעינו בזה.

 

[DvoraVidman]

בעיני הזוי באותה מידה סיפור אמיתי אמיתי על גננת צדיקה שהיו לה בגן 3 ילדים אלרגנים - לשומשום , ביצים , דגים וחלב. כולם ההורים דיווחו על אלרגיה "מסכנת חיים אפילו בהרחה". הגננת ירקה דם בהזנה משותפת למצוא משהו להאכיל את הילדות (שוקולד אסור בהזנה משותפת). היו כמה ילדות שלא אכלו כלום , ואז היו כל היום "הפוכות".

אגב היא לא ירקה דם היא עבדה קשה.
איך אני יודעת? כי ניסיתי בעצמי להזין משפחה בהזנה משותפת בלי הנ"ל (פלוס מע"מ וריביות...). אני לא מזלזלת בקושי אבל אם ביקשת לדייק ולא להגזים - אז לשני הצדדים בבקשה.

 

[DvoraVidman]

אני משווה קושי משמעותי ומעיק במיוחד (זה לא שום דבר !! לא מה בכך!! זה סבל בל יתואר!! זה ילד בן 4 שרעב 8 שעות!!) למצב של סכנת חיים.

אני חושבת שילד בן ארבע שלא רוצה את האוכל שמביאים לו זה לא סבל בל יתואר, הוא הרי יכול לקטוע את הסבל הזה בכל רגע עם האוכל שיש לו בתיק, אבל לא בא לו.
בתור אמא לבררנים, וגם כאלה שצמים לצערי מדי פעם, זו על כל פנים הגישה שלי לבררנות.

 

[קצרה]

אגב היא לא ירקה דם היא עבדה קשה.
איך אני יודעת? כי ניסיתי בעצמי להזין משפחה בהזנה משותפת בלי הנ"ל (פלוס מע"מ וריביות...). אני לא מזלזלת בקושי אבל אם ביקשת לדייק ולא להגזים - אז לשני הצדדים בבקשה.

היא ירקה דם בהחלט
מה לעשות . לגרום לכך ש 35 ילדות בנות שלוש
יאכלו עגבניה ולחם ללא ממרח ולא ישארו רעבות כי זה מגעיל אותן
ומי שנשארת רעבה זו את אשמה וגם סובלת מילדות "הפוכות" - זו בהחלט יריקת דם

כנראה שכמו שאת לא מצפה מגננת להצליח לשמור על 35 ילדות מאלרגן.
אז זה גם לא דומה להזין משפחה ללהצליח לגרום ל35 ילדות בנות 3 לאכול משהו מתוך תפריט מצומצם של לחם בקטשופ או לחם בלי כלום...

 

[DvoraVidman]

ודרך אגב, אחרי שנתיים של התנגדות לנסות - גיליתי שהממרח בטעם חמאה הטבעוני של משו-משו, לא רק אכיל. מסתבר שהוא טעים.
בארזים נפלה שלהבת, המתנגדת הראשית נכנעה
שנים לא הסכמתי לטעום, התארח במקרר ואני לא נגעתי.

 

[DvoraVidman]

היא ירקה דם בהחלט
מה לעשות . לגרום לכך ש 35 ילדות בנות שלוש
יאכלו עגבניה ולחם ללא ממרח ולא ישארו רעבות כי זה מגעיל אותן
ומי שנשארת רעבה זו את אשמה - זו בהחלט יריקת דם

כנראה שכמו שאת לא מצפה מגננת להצליח לשמור על 35 ילדות
אז זה גם לא דומה להצליח לגרום ל35 ילדות לאכול משהו מתוך תפריט מצומצם של לחם בקטשופ או לחם בלי כלום...

טוב, אם את בוחרת טיעונים מוקצנים אז מה את מתלוננת על אחרים.

 

[תורה שבע"פ]

בכן אני הזויה . אין לי בעיה עם זה.
אני משווה קושי משמעותי ומעיק במיוחד (זה לא שום דבר !! לא מה בכך!! זה סבל בל יתואר!! זה ילד בן 4 שרעב 8 שעות!!) למצב של סכנת חיים.

זה שיש אנשים הזויים זה לא מפתיע, אבל די מפתיע שיש כאלו שגאים בכך שהם משווים סכנת חיים לסבל ולא משנה כמה הוא סבל בל יתואר!

זה שיש עוד אנשים הזויים בעולם [בהתחשב בכך שהסיפור מדויק ונכון ולא מוגזם] לא מצדיק שום התנהלות הזויה כנגד.

אז כן.
כל אותם כאלו שחושבים ש"הזוי" להשוות.
ולא - משווים ומחליטים שסכנת חיים חשובה יותר
מקדמים מקרים של התעללות בילדים ללא סיבה מוצדקת.

אין צורך להוציא דברים מפרופורציה רק כדי להצדיק את הקושי לצאת מאזור הנוחות.
זה לא מקרים של התעללות בילדים, אלא פשוט הורים אומללים......

 

[ח.ג.ג'.]

לא כתבתי בשום מקום שזה אידיאלי.
אבל אם חיים של ילד או אפילו 'רק' פריחה וסיכון לקושי נשימתי קל מול ילד שהתזונה שלו תהיה טובה אבל לא אידאלית זה נראה לי די ברור מה עדיף.

אם זה חיים, אז אין ברירה.
למרות שגם אז אם נוצר מצב שממש אין מה להביא, אפשר לנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים ככל האפשר (למשל אם מדובר במספר ילדים שיוצרים את השילוב יתכן שרלוונטי לפזר אותם לכמה גנים), לפני שמגיעים למסקנה שזה מה יש.
אם זה פריחה - אז לא, בעיני זה ממש לא מצדיק את נזקי הסוכר לילדים אחרים. תזונה בריאה היא לא מותרות.
אפשר להתאמץ בשביל הפריחה, להימנע מדברים אהובים, לסבול אי נוחות, להכין מאכלים מיוחדים - עד הסוכר. אם זה מגיע למצב שבאמת רק סוכר, עד כאן. הבריאות של הילדים שלי היא קו אדום מבחינתי ואני לא מוכנה שיגעו בה אם זה לא פיקוח נפש.

 

[DvoraVidman]

לחם ללא ממרח

למה לחם בלי ממרח.