התייעצות "אלרגנים" בגן

[DvoraVidman]

אכן, כדאי לכתוב בכל הודעה להורים את הערת האלרגנים של הגן. זה לא עולה כסף.

זה מרגיש נורא נודניק, לא?
לי בכל אופן.

אני גם חושבת, אבל לא במקרה שהאלרגיה ממש חמורה.
בגיל הזה הייתי נזהרת גם בזה. אנחנו בעולם של שפע לא כל כך קשה למצוא תחליפים.
אבל הייתי דואגת בתור גננת לוודאות שהאלרגיה באמת כל כך חמורה. כי יש הורים שמגזימים/ שרוצים לקחת להיתר ביטחון על חשבון ההורים למרות שאין באמת כל כך סכנה.
(סיפור מהצד השני שצריך לוודאות את החומרה מול ההורים בהצהרה רפואית- אמא שהתעקשה שהאלרגיה היא "ממש" חמורה ומשום מה לא מאשרים לא סייעת צמודה לילדה אלא רק לחצי יום- ויום אחד בצהרון כשהסייעת לא היתה ,הילדה בטעות אכלה שוקולד חלבי- וכשהגננת עדכנה את האמא היא בקושי נבהלה "היא בסדר? טוב תזהרו שזה לא יקרה שוב..")

טוב, אני חושבת ככה גם במקרה של אלרגיה חמורה מאד, אבל כאמור מי אמר שאני צודקת.

 

[כירבולית1]

(תארו לכם שמתקשרת אליכם טלפנית של 'עזר מהונללו', להתרים ל'מח עצם', נניח. אתם לא רוצים לתרום, אבל היא:
"לא תעמוד על דם רעך! פיקוח נפש! ואהבת לרעך כמוך! ומה אם זה היה הילד שלך?" ויותר גרוע: "אתה חייב חוקית לתרום! זה רק עשר שקל! מה זה בשבילך לעומת חיים של ילד? הא?"

ההשואה הזאתמעידה שאין לכותב קרבה משפחתית לנושא...
א. אכן ההורים של הילד האלרגי צריכים להבין שהבעיה אצלם ורובם מבינים את זה טוב מאד, וגם מי שלא, נדמה לי שהאשכול הזה הבהיר טוב מאד את הנושא. אין צורך לנפח כל רגישות ולהפוך לסכנת חיים כל אלרגיה.
וכן, לא משנה מה תעשו האלרגי ירגיש שונה, ותמיד יהיו את הפעמים שהוא לא יקבל את הממתק, או שמישהו באוטובוס אוכל במבה ויצטרך לרדת. הוא יצטרך להתמודד עם זה במהלך החיים לא משנה איזה הוראות חריפות ומגזימות תשלחו לגן.
ב.להגיד "אם זה היה הילד שלך" זו לא מנפולציה, זה פשוט "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אז ח"ו אם היית מגיעה למקומו אולי היית יכולה להבין אותו.
ומאד צורם לי ההתיחסות כאן לילדים אלרגיים כ"יצור שמקומו בבית" כי הם מהווים מטרד לציבור. יש כל כך הרבה ילדים כאלה שזה פשוט אמרה לא הגיונית.
ולגבי זה אני כן אומרת, אם זה היה הילד שלכם הייתם ננוהגים בדיוק אותו דבר.

 

[DvoraVidman]

ההשואה הזאתמעידה שאין לכותב קרבה משפחתית לנושא...
א. אכן ההורים של הילד האלרגי צריכים להבין שהבעיה אצלם ורובם מבינים את זה טוב מאד, וגם מי שלא, נדמה לי שהאשכול הזה הבהיר טוב מאד את הנושא. אין צורך לנפח כל רגישות ולהפוך לסכנת חיים כל אלרגיה.
וכן, לא משנה מה תעשו האלרגי ירגיש שונה, ותמיד יהיו את הפעמים שהוא לא יקבל את הממתק, או שמישהו באוטובוס אוכל במבה ויצטרך לרדת. הוא יצטרך להתמודד עם זה במהלך החיים לא משנה איזה הוראות חריפות ומגזימות תשלחו לגן.
ב.להגיד "אם זה היה הילד שלך" זו לא מנפולציה, זה פשוט "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אז ח"ו אם היית מגיעה למקומו אולי היית יכולה להבין אותו.
ומאד צורם לי ההתיחסות כאן לילדים אלרגיים כ"יצור שמקומו בבית" כי הם מהווים מטרד לציבור. יש כל כך הרבה ילדים כאלה שזה פשוט אמרה לא הגיונית.
ולגבי זה אני כן אומרת, אם זה היה הילד שלכם הייתם ננוהגים בדיוק אותו דבר.

אפרופו אוטובוסים ובמבה, היום נסעתי לבדי, כמעט נרדמתי ופתאום מאחורי פתחו במבה.
)איך אני יודעת ? מריחה מקילומטר...)
הגוף שלי נדרך כמו באזעקה.
פיזית, כולו נכנס למתכונת חירום.
התעוררתי לחלוטין.
כמובן בשכל ידעתי שהילדים לא איתי ואין שום סכנה, וכמובן שמי שאוכל במבה יכול להמשיך לאכול בנחת, ועדיין האינסטינקטים עובדים...
אי אפשר לתאר למי שלא חווה.

 

[DvoraVidman]

לכל ההורים היקרים והמסורים שה' העמיד אותם בניסיון הלא פשוט הזה:
1. מעריכה אתכם מאוד. מאוד.

זה בדיוק אותו ה' שהעמיד גם אותך בניסיון. בהצלחה גם לך.

 

[בת שבע גרוסמן]

ההשואה הזאתמעידה שאין לכותב קרבה משפחתית לנושא...
א. אכן ההורים של הילד האלרגי צריכים להבין שהבעיה אצלם ורובם מבינים את זה טוב מאד, וגם מי שלא, נדמה לי שהאשכול הזה הבהיר טוב מאד את הנושא. אין צורך לנפח כל רגישות ולהפוך לסכנת חיים כל אלרגיה.
וכן, לא משנה מה תעשו האלרגי ירגיש שונה, ותמיד יהיו את הפעמים שהוא לא יקבל את הממתק, או שמישהו באוטובוס אוכל במבה ויצטרך לרדת. הוא יצטרך להתמודד עם זה במהלך החיים לא משנה איזה הוראות חריפות ומגזימות תשלחו לגן.
ב.להגיד "אם זה היה הילד שלך" זו לא מנפולציה, זה פשוט "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אז ח"ו אם היית מגיעה למקומו אולי היית יכולה להבין אותו.
ומאד צורם לי ההתיחסות כאן לילדים אלרגיים כ"יצור שמקומו בבית" כי הם מהווים מטרד לציבור. יש כל כך הרבה ילדים כאלה שזה פשוט אמרה לא הגיונית.
ולגבי זה אני כן אומרת, אם זה היה הילד שלכם הייתם ננוהגים בדיוק אותו דבר.

-דווקא יש לי קרבה משפחתית קרובה מאוד לנושא

-נכון, מבינה אותך מאוד כאמא. דווקא לכן אשמח שתבינו גם אותנו.

-ח"ו ח"ו לא התכוונתי שילד אלרגי הוא מטרד או שמקומו בבית. ההקצנה הייתה כדי להבהיר שבעיניי ההורים לאלרגי אמורים להגיע מגישה של "תודה על ההתחשבות", ולא "אתם חייבים! אתם מסכנים אותו!"

 

[DvoraVidman]

-דווקא יש לי קרבה משפחתית קרובה מאוד לנושא

-נכון, מבינה אותך מאוד כאמא. דווקא לכן אשמח שתבינו גם אותנו.

-ח"ו ח"ו לא התכוונתי שילד אלרגי הוא מטרד או שמקומו בבית. ההקצנה הייתה כדי להבהיר שבעיניי ההורים לאלרגי אמורים להגיע מגישה של "תודה על ההתחשבות", ולא "אתם חייבים! אתם מסכנים אותו!"

ההקצנה הובנה היטב ולא התקבלה.

 

[כובע הנזיר]

זה מרגיש נורא נודניק, לא?
לי בכל אופן

למה נודניק?
והבקשה בכלל מגיעה מהגננת, לא?
לדעתי תזכורת מנוסחת באופן נעים אך חד משמעי תקל על כולם
(אני למשל הייתי רוצה לשלוח ממתק שמתאים גם לציליאקית בכיתה של הבת לא כי דרשו אלה כי זה לא קשה לי וכן רואה בזה חשיבות. אבל לא תמיד אני זוכרת! ואז כשנזכרת ברגע האחרון מרגישה רע אז שולחת לציליאקית משהו שווה יותר כפיצוי. אם היתה תזכורת קטנה בנוסח מציע ולא מחייב הייתי שמחה עם זה)

 

[צור1]

ראשית הרשו לי מעט להקצין יותר מהורי האלרגיות
אם ילד יגע בחלב ואין חשש שהוא ימות מזה רק יהיה לו פריחה ורק הוא קצת ישתעל ולא ירגיש טוב ומעט יסבול
האם לא נכון לחנך את עצמנו ואת ילדנו שמה ששנוי עליך לא תעשה לחבריך?
האם אנחנו היינו נותנים בכזו חופשיות בבית שלנו שיסתובב דבר כזה

כן?
יתבעו אותי אם 'אשכח' ואשלח את הבת שלי עם גבינה בלחם?

[לא ברצינות, להבהיר את תחושת ההורים. תחושתי בכ"א]

אצלנו ברשת הגנים הכלל חד וחלק אם ילד הביא לגן מאכל המיכל אלרגן הוריו יידרשו לבוא ולהחליף לו את האוכל

יש לכם טיעון הגיוני?

עדיף חיים של ילד אחר על חשבון הנוחות שלי

יש לכם טיעון חוקי

חוזר מנכ"ל מאוד ברור בעניין
אני לא יודע כמה הורים לילדים מודעים לזכויות שלהם
חוזר מנכל אוסר על על אפלייה של ילד או על כל הדרה שלו מפעילות (אין מצב שמחנך יביא לכיתה אפילו של גדולים פיצה אם יש ילד אלרגי, אגב אצלנו מחנך נתן פיצות ולילד עם אלרגיה קנה פלאפל והעיקר שלא ירגיש שהפסיד משהו)
בגנים ובכיתות א' אסור בשום אופן להכניס אלרגן היות שילדים מחליפים כריכים
אצלי במוסד ילד בכיתה א' התעקש שהוא לא אלרגי במגע, התקשרתי לאמא שלו היא הזדעזעה מזה שהוא אמר כך. (האמת שאחרי השיחה איתה הבנתי כמה קשה להיות אבא / אמא לילדים רגישים)

(תחשבו, ואם הילד שלכם היה בריא ושלם, בלי שום אלרגיה, והיו דורשים ממכם רק... ורק.. ואם לא... כדי שהאלרגי המסכן לרגע לא יחוש שיש לא אלרגיה? גם הייתם כותבים ככה? יופי. כל אחד מצדד בצד שלו, אבל זה לא טיעון משכנע.)

הנה אני ב"ה אין לי ילדים עם אלרגיה ומרגיש חד וחלק בצד של הורי הילד עם האלרגיה

 

[קפלה]

ועדיין לא ידעתי איך להרגיש
כשאחרי 3 ש' של הגנים תוך מציאת פתרונות מן הגורן ומן היקב (אפית לחמניות מיוחדות ועוד כהנה וכנה רעיונות) לבת שלי שמה שאהבה לאכול היה בעיקר טוסטים והיה אסור להביא לגן חלבי.
התמסרנו באהבה ובמלוא ההתחשבות בילדה האלרגית, דיברנו על העניין שככה מתרגלים להתחשב וכו'....
אך כשפגשתי את המשפחה של אותה ילדה אלרגית בגינה, היא הייתה בשטח, ואחיותיה אכלו מעדנים חלביים בנחת.
לא התאפקתי ושאלתי אותן איך זה יתכן, אז הן ענו לי ש"בטח, מה הבעיה לאכול את זה? העיקר ששושי (בדוי. בדוי.) לא תאכל מזה...."

זהו. שם נגמרה לי הבטריה.
ושם הרגשתי חוסר התחשבות משווע מצד משפחת אותה ילדה.
שלושים וארבע ילדות שלוש שנים מסתבכות יום יום עם איזה אוכל להביא לגן (בבתים לא אלרגניים חלבי הוא חלק משמעותי מאוד בתפריט היומיומי)
וזה ללא הכרח אמיתי.

 

[צור1]

מצורף חוזר מנכל בעניין אלרגיות
ושוב צריך להפעיל שכל ורגישות גם ככה הורי הילדים חווים לא מעט התמודדויות

חוזרי מנכ''ל

אגב שמעתי שבוע שעבר על גן בנתיבות שהגננת מכינה ארוחת בוקר לכולם (זה אמנם לא כ"כ חוקי, אבל בתנאים שנוצרו עם האלרגיות זה היה הפיתרון)

 

[ח.ג.ג'.]

זה מרגיש נורא נודניק, לא?

זה צריך להגיע יחד עם הבקשה להביא ממתק - "השבוע X אמא של שבת, נא להביא ממתק, כפול 35 ילדות, ללא חשש בוטנים / מתוך רשימה מסוימת".
ככה זה לא נודניק.
יש בעיה אחרת של הורים ששולחים ממתקים שהם לא התבקשו לשלוח. בעיני הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא להרוג שתי ציפורים במכה ולאסור את זה... אבל ככל שלא אוסרים, זה באמת דורש תזכורות יותר תכופות ויותר כלליות ואז זה אכן עשוי להיות נודניק.

 

[DvoraVidman]

ועדיין לא ידעתי איך להרגיש
כשאחרי 3 ש' של הגנים תוך מציאת פתרונות מן הגורן ומן היקב (אפית לחמניות מיוחדות ועוד כהנה וכנה רעיונות) לבת שלי שמה שאהבה לאכול היה בעיקר טוסטים והיה אסור להביא לגן חלבי.
התמסרנו באהבה ובמלוא ההתחשבות בילדה האלרגית, דיברנו על העניין שככה מתרגלים להתחשב וכו'....
אך כשפגשתי את המשפחה של אותה ילדה אלרגית בגינה, היא הייתה בשטח, ואחיותיה אכלו מעדנים חלביים בנחת.
לא התאפקתי ושאלתי אותן איך זה יתכן, אז הן ענו לי ש"בטח, מה הבעיה לאכול את זה? העיקר ששושי (בדוי. בדוי.) לא תאכל מזה...."

זהו. שם נגמרה לי הבטריה.
ושם הרגשתי חוסר התחשבות משווע מצד משפחת אותה ילדה.
שלושים וארבע ילדות שלוש שנים מסתבכות יום יום עם איזה אוכל להביא לגן (בבתים לא אלרגניים חלבי הוא חלק משמעותי מאוד בתפריט היומיומי)
וזה ללא הכרח אמיתי.

באמת באמת מבאס.
שיקפת את זה לאמא? את כמות הטרחה שלך לעומת השאננות שלה? זה מתסכל ברמות.


(מצד שני כמו שאמרו פה גננות אם הן לא יכולות להשגיח שז לא יגיע לפה של איקסית, זה במידה רבה צורך הגננת).

 

[אשכרה]

2. תגובה בנוסח 'תחשבו אם זה היה קורה לילד שלכם', היא מניפולציה זולה.
יש לכם טיעון הגיוני/ חוקי/ הלכתי? מקובל. זו לא תשובה
(תחשבו, ואם הילד שלכם היה בריא ושלם, בלי שום אלרגיה, והיו דורשים ממכם רק... ורק.. ואם לא... כדי שהאלרגי המסכן לרגע לא יחוש שיש לא אלרגיה? גם הייתם כותבים ככה? יופי. כל אחד מצדד בצד שלו, אבל זה לא טיעון משכנע.)

נגיד ואת צודקת.
אני כותבת בתור אחת שהיה לי ילד בגן שהיה שם ילד אלרגי לדגים ועוד ילד לחלבי
מעולם לא חשבתי להתלונן מעולם לא עלה בדעתי לחשוב שזה קשה וכו' ...
אז מסתבר שכן יש אנשים שיש להם מידות טובות ורגישות לזולת גם אם זה לא כיף ונעים !!!!! וכן הבן שלי לא אהב כלום חוץ מטוסט וטונה .... ופשוט למדנו לאהוב דברים חדשים כי ל... אסור ואנחנו רוצים שהוא ירגיש טוב.

כיום יש לי ילדה אלרגית ואני מעריכה מאד את כולם!

 

[תותחינוס]

משהו נוסף,
ששוכחים פה.

לבן שלי במעון, יש ילד אלרגי- ויש לו סייעת.
היא משוגעת על הבן שלי והוא עליה
אני ממש רואה את הרווח שלו מהסייעת.

 

[פנטה]

משהו נוסף,
ששוכחים פה.

לבן שלי במעון, יש ילד אלרגי- ויש לו סייעת.
היא משוגעת על הבן שלי והוא עליה
אני ממש רואה את הרווח שלו מהסייעת.

נכון
גם הבת שלי מאד אוהבת את הסייעת הפרטית של החברה
תכלס עוד זוג ידים בגן ועוד לב לשמוע תילדים זה רווח לכולנו

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

גם אם הוא יאכל בגן 'סוכר' זה לא יוצר בעיה תזונתית כששאר היום זה מאוזן. (זה לא אידאלי כמובן, אבל זה גם לא בקצה השני ובעייתי כמו שמציירים כאן)

כמובן שכן. אולי בגלל שהתרגלנו ליותר מדי סוכר בכל דבר לא קולטים כמה זה לא טוב שהממרח על הלחם יהיה שוקולד, אבל זה בעייתי.
חוץ מזה שיש סיכוי גבוה מאוד שהתפריט בשאר היום לא יהיה מאוזן, ובתכלס הילד לא יקבל דברים שהוא צריך.

 

[שולי איטח]

לדעתי חשוב מאוד לתזכר בכל פתק!!!
זה לא נונדיק זה ממש נצרך
כולנו בני אדם ולא תמיד אוחזים ראש
במיוחד שבכל שכבה יש משהו אחר

אצלי יש בחיידר, בבית ספר ובסמינר
קשה לזכור תמיד ללא תזכורת

אפילו בסמינר של הבנות שלי, בכל הוראות למחנה וטיול רשום למטה
תזכורת אין להביא מאכלים המכילים בוטנים- ומדובר בבנות סמינר שאמורות לזכור

 

[BIZZARC- עשירה]

כמובן שכן. אולי בגלל שהתרגלנו ליותר מדי סוכר בכל דבר לא קולטים כמה זה לא טוב שהממרח על הלחם יהיה שוקולד, אבל זה בעייתי.
חוץ מזה שיש סיכוי גבוה מאוד שהתפריט בשאר היום לא יהיה מאוזן, ובתכלס הילד לא יקבל דברים שהוא צריך.

כנראה שהרופאים והתזונאיות שהייתי אצלם חושבים אחרת ממך.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

כנראה שהרופאים והתזונאיות שהייתי אצלם חושבים אחרת ממך.

חושבים אחרת ממני על מה?
על זה שסוכר בכמות גבוהה זה בעיה בריאותית, או על זה שבפועל הרבה פעמים הילד לא יאכל אוכל מזין?

 

[BIZZARC- עשירה]

חושבים אחרת ממני על מה?
על זה שסוכר בכמות גבוהה זה בעיה בריאותית, או על זה שבפועל הרבה פעמים הילד לא יאכל אוכל מזין?

על זה שגם אם מ8 עד 4 הילד לא יאכל כלום או יאכל 'סוכר' זה לא בעיה אם בשאר היום אפשר להביא אוכל מזין ועדיף לעבוד על שאר היום שיהיה אוכל מזין. (בבוקר לפני הגן, בערב, בימי חופשה וכו')
לא אידיאלי, אבל לא בעיה כמו שאנחנו נוטים לצייר את זה.