אלמנה

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
זוג רגיל, אוהב, פשוט.

זה חלק מזה. הם בדיוק זוג כזה. אולי לא רגיל,(יש דבר כזה?) אבל בטח אוהב. היא אוהבת אותו מאד. זה לא סותר. וזה עולה כל כך יפה מהכתיבה, בלי להתנגש. מיוחד מיוחד!
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
אוייש, זה קצת לא יפה, אני לא כזה שטן, ואם את קוראת קבועה שלי אני אפילו קצת חוטא ברומנטיות יתר...
מהקטע ההורס הזה אין יותר לאן לרדת;) כמה אפשר לאמלל בן אדם אחד.
אגב, חסיה ברטלר כתבה קטע אלמנותי, מיוחד. ההשראה משם?
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
זה חלק מזה. הם בדיוק זוג כזה. אולי לא רגיל,(יש דבר כזה?) אבל בטח אוהב. היא אוהבת אותו מאד. זה לא סותר. וזה עולה כל כך יפה מהכתיבה, בלי להתנגש. מיוחד מיוחד!
כן, אבל היא רוצה אותה בוכה, רק בגלל שהוא אוהב, מחכה רק לעוד רגע אחד, שהיא תראה אותו, מחייך, תתנחם בסובבים אותה, בילדיהם, וברגעים היפים. ותרגיש רק את הבור הגדול, החסר כל כך.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
וואו. באמת קטע אמיץ!
א"א להתכחש לשום רגש שעולה בנו. אחרת, הוא יתפרץ במקום אחר ובצורה גרועה ביותר. רק צריך לזכור שאנחנו נורמליים כדי שיעבור בשלום ללא סימנים.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
הי. אני הכרתי אשה אחת כזו באמיתי.
כשהוא נפטר זה היה הגאולה שלה. 9 שנים חכתה לגט. שלא נדע.

הקטע כתוב טוב לרגשות שלה. רק שכאן זה קצת משהו אחר.
היה נשמע שהיא סובלת וחיה ללא תכלית. רק ייסורים בעקבות מחלתו.

בספר לחיות וחצי של @ruti kepler היא נוגעת קצת ממקום דומה. שאשתו של הצמח( סליחה ששכחתי את שמו..) קוותה בסתר לבה שימצאו אותו מת. תש כוחה.
אז זה רגשות שמותר להכיר בהם בקיומן. ואולי דווקא התיחסות אליהן נותנת כח להתמודד.

ומול רגשות כעס. קנאה . שנאה וכל המרעין הבישין זה כבר בעיה רצינית.
 

רחל סרולוביץ

כתיבה שיווקית וקופירייטינג
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אני לא חושבת שיש מקום לומר אם רגש כזה או אחר הוא נורמלי או לא.
כי 'נורמלי' למעשה הוא נורמה-לי.
העוצמה שמסוגלות המילים הכתובות לחולל, בהביאן כל עמדה וזווית-
והצגתן לעולם בדרכן שלהן, היא גם האפשרות לתת להן לגיטימציה.
קריאת קטע קשה כזה קצת מגבילה את תיאור "חווית הקריאה"
אבל שימו לב מה הקטע עשה לכם:
הוא הצליח לגרום לכם לשמוע משהו אחר*, לחוש אותו, ולהביע רגש כלפיו (במקרה הזה- זעזוע).
זהו תהליך שלא כל קטע מסוגל לייצר.

*אחר- משום שכאשר קוראים משהו רגיל, "נורמלי", זהו תהליך הגיוני.
קטע שמשמיע משהו שונה בצורה טובה, גורם לקורא למדוד נעליים שהוא לא היה מסב אליהן מבט בכלל...
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
היה נשמע שהיא סובלת וחיה ללא תכלית. רק ייסורים בעקבות מחלתו.
מעניין איפה או למה זה נשמע לך כך?
הוא הצליח לגרום לכם לשמוע משהו אחר*, לחוש אותו, ולהביע רגש כלפיו (במקרה הזה- זעזוע).
זהו תהליך שלא כל קטע מסוגל לייצר.
תודה
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
מעניין איפה או למה זה נשמע לך כך?
לא מדברת על תכלית אלוקית..
כל בנאדם מתמודד וכל זוגיות זה לא רק ימים יפים ללא מכשולים.
אבל אם היא ידעה( וגם הוא) שלמעשה אין תקווה בעין בשר למחלתו אז זה ללא תכלית.
אני חושבת שקושי שיהיה הכי גדול, אם יש תקוה באופק יש כח להתמודד.
אם לא תקוה בעיני בשר לפחות תקוה רוחנית- אלוקית שלא הרבה מגיעים לדרגות האילו.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אבל אם היא ידעה( וגם הוא) שלמעשה אין תקווה בעין בשר למחלתו אז זה ללא תכלית.
אין תקוה, דיברתי על החוסר בילדים, שזה באמת סבל בל יתואר. אבל לקרוא לזה ללא תכלית. נראה לי מוגזם. כך גם לסופניות בשל החולי, קשה לקרוא קשר ללא תכלית. ובפרט כשיש אהבה גדולה וקשר שהם קשרו אחד בשני שהופך אותם ממש לאחד.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
אין תקוה, דיברתי על החוסר בילדים, שזה באמת סבל בל יתואר. אבל לקרוא לזה ללא תכלית. נראה לי מוגזם. כך גם לסופניות בשל החולי, קשה לקרוא קשר ללא תכלית. ובפרט כשיש אהבה גדולה וקשר שהם קשרו אחד בשני שהופך אותם ממש לאחד.
אדם ללא ילדים נחשב כמת.
אין קשר לתכלית הקשר.
קשר טוב וחזק הוא בסיס לעשייה וליצירה. בכל תחום. ואחד הדברים המרכזים זה ילדים.
כל אדם בעולם רוצה להשאיר חותם - משהו משלו. וילדים זה חותם מבשרו.
אז עם כל הכאב ועם כל האהבה יש איזו שמחה שהמצב נפסק.
ואולי תבוא עכשיו הזדמנות חדשה.
 

דיו וקסת

משתמש מקצוען
את כל האשכול חופפת רוח שאומרת: כל רגש הוא לגיטימי. אם אתה מרגיש כך, זה בסדר. תן לעצמך להרגיש כך, כי אחרת זה יתפרץ במקום אחר.

נראה לענ"ד שזו גישה של הפסיכולוגיה המערבית, המנוגדת לגישת התורה.
התורה מכוונת אותנו לשלול רגשות של קנאה, נקמה, תאווה, כעס וכו'
בניגוד לגישת הפסיכולוגיה שאומרת שכל רגש הוא בסדר ולגיטימי, התורה אומרת -לא. לא כל רגש הוא לגיטימי.
(אני מדבר באופן כללי, ולא דווקא על הסיפור בראש האשכול)
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
ברור לי שהתורה לא מתכוונת להילחם ברגש בעודו מורגש אלא מאמינה שהיא נותנת עיצות מעשיות איך לא להגיע למצבים שיצטרכו להרגיש רגשות שליליים.. כי לדוגמא אדם שמקנא לא יעזור לו תוך כדי הקנאה לומר לעצמו שאסור לקנא וכו' או לחילופין לשקר לעצמו שהוא לא מקנא.. זה לא יעבוד..
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
את כל האשכול חופפת רוח שאומרת: כל רגש הוא לגיטימי. אם אתה מרגיש כך, זה בסדר. תן לעצמך להרגיש כך, כי אחרת זה יתפרץ במקום אחר.

נראה לענ"ד שזו גישה של הפסיכולוגיה המערבית, המנוגדת לגישת התורה.
התורה מכוונת אותנו לשלול רגשות של קנאה, נקמה, תאווה, כעס וכו'
בניגוד לגישת הפסיכולוגיה שאומרת שכל רגש הוא בסדר ולגיטימי, התורה אומרת -לא. לא כל רגש הוא לגיטימי.
(אני מדבר באופן כללי, ולא דווקא על הסיפור בראש האשכול)
האמירה לתת אישור לרגשות בין חיוביים ובין שלילים היא באה לתת לגיטמציה לאנושיות. לדברים שקורים איתנו.
מה הלאה זו עוד שאלה ועוד נקודה שחייבת עיון. כי מעשה מונע מרגש.
התורה מצווה לעבוד גם על הלב, ולהכתיב לו מה להרגיש כי יש גם שכל. כי שכל הוא בעצם ההגה לרגש.
וזו לדעתי מה שניסו לאמר כאן.
זה שאתה מרגיש זה אומר שאתה בנאדם.
תבחר מה לעשות הלאה.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
ברור לי שהתורה לא מתכוונת להילחם ברגש בעודו מורגש אלא מאמינה שהיא נותנת עיצות מעשיות איך לא להגיע למצבים שיצטרכו להרגיש רגשות שליליים.. כי לדוגמא אדם שמקנא לא יעזור לו תוך כדי הקנאה לומר לעצמו שאסור לקנא וכו' או לחילופין לשקר לעצמו שהוא לא מקנא.. זה לא יעבוד..
כיוונו לאותו ענין.
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
נראה לענ"ד שזו גישה של הפסיכולוגיה המערבית, המנוגדת לגישת התורה.
התורה מכוונת אותנו לשלול רגשות של קנאה, נקמה, תאווה, כעס וכו'
בניגוד לגישת הפסיכולוגיה שאומרת שכל רגש הוא בסדר ולגיטימי, התורה אומרת -לא. לא כל רגש הוא לגיטימי.
אחזור על מה שאמרו
צריכים לדעת את הרגש להכיל אותו, אולי אפילו לקבל אותו,. ולהתמודד איתו. לדעת לאן להוביל אותו ומה לעשות איתו. נניח קינאת, למד את עצמך להתמודד עם הקנאה, ולא לבטל אותה. לתעל אותה נכון, אולי להתנגד לה, לא להגיד היא לא קיימת. זו התעלמות שלא מובילה לשום תוצאה, להיך. היא מדחיקה עד שזה מתפרץ.
התורה נותנת לנו כל כך הרבה דרכים לתרגל את ההתמודדות עם הרגש. אבל לא להתכחש לו.
ולא דווקא על הסיפור בראש האשכול)
אממ, אולי תגיב גם לזה...
 

מעצב פנימיות

משתמש מקצוען
את כל האשכול חופפת רוח שאומרת: כל רגש הוא לגיטימי. אם אתה מרגיש כך, זה בסדר. תן לעצמך להרגיש כך, כי אחרת זה יתפרץ במקום אחר.

נראה לענ"ד שזו גישה של הפסיכולוגיה המערבית, המנוגדת לגישת התורה.
התורה מכוונת אותנו לשלול רגשות של קנאה, נקמה, תאווה, כעס וכו'
בניגוד לגישת הפסיכולוגיה שאומרת שכל רגש הוא בסדר ולגיטימי, התורה אומרת -לא. לא כל רגש הוא לגיטימי.
(אני מדבר באופן כללי, ולא דווקא על הסיפור בראש האשכול)

לדעתי ב' אור ישראל' להגר"י סלנטר במכתב ל' משתמע קצת אחרת.
 

מרציפן

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
את כל האשכול חופפת רוח שאומרת: כל רגש הוא לגיטימי. אם אתה מרגיש כך, זה בסדר. תן לעצמך להרגיש כך, כי אחרת זה יתפרץ במקום אחר.

נראה לענ"ד שזו גישה של הפסיכולוגיה המערבית, המנוגדת לגישת התורה.
התורה מכוונת אותנו לשלול רגשות של קנאה, נקמה, תאווה, כעס וכו'
בניגוד לגישת הפסיכולוגיה שאומרת שכל רגש הוא בסדר ולגיטימי, התורה אומרת -לא. לא כל רגש הוא לגיטימי.

ההבדל הוא, שעל פי התורה תן לעצמך להרגיש כך כדי לעבוד על כך ולתקן זאת, כי אם תתעלם מהרגש לעולם לא תוכל לתקנו. ואילו על פי הפסיכולוגיה [הארורה] השיטה היא לתת לעצמך להרגיש כך ולהשלים עם זה כי זה מה שאתה. הם כופרים במציאותה של הבחירה ויכולת האדם לפעול מעבר לכוחות הפועלים בו - ולתקנם.

דברי הרש"ר הירש הבאים (ויקרא יט,ב) יוסיפו נופך לנושא.

קדושה נקנית על - ידי שליטה בכל הכוחות והכשרונות - ובכל הגירויים והנטיות הקשורים לאלה - להיות מוכן ומזומן לעשות את רצון ה'. שליטת האדם בעצמו היא האמנות העליונה המסורה בידי אדם; משמעותה איננה להזניח ולנוון, להמית ולהשמיד אף אחד מכוחותיו וכשרונותיו. כל הכוחות והכשרונות שניתנו לאדם - מן הרוחנית ועד החושנית שבהם - כשלעצמם אין בהם לא רע ולא טוב. כולם ניתנו למטרות נעלות - לעשות בהם את רצון ה' עלי אדמות. התורה מציבה להם מטרה חיובית - וגבול שלילי. בשירות אותה מטרה ולפנים מאותו גבול הרי הכל קדוש וטוב; אך משפנה אדם מאותה מטרה ויצא מאותו גבול - כבר נכנס לתחום הרע. אולם אותה אמנות מוסרית עילאית נקנית - ככל אמנות - רק בכוח ההרגל.

יש לאמן את כוח הרצון המוסרי לשלוט בנטיות הלב. אך אל לו לאדם להיכנס לגבול האסור לצורך האימונים האלה; שכן אם ייכשל שם, כבר נמצא עובר עבירה; אלא ינסה ויאמץ את כוח רצונו בתחום המותר בלבד; יתגבר על נטיות מותרות, הקרובות לאסורות; כך יקנה את כוח השליטה בעצמו; ישעבד לעצמו את כל כוחותיו וכשרונותיו - לעשות בהם את רצון ה'. איש איש על - פי תכונותיו המיוחדות - בנפשו פנימה יחנך את נפשו; יתאמן בצנעה - ורק הוא יידע על כך. הנה זו הכשרת האימון, הקרויה בפי חז"ל "פרישות"; וכך אמרו ביבמות כ ע"א: "קדש עצמך במותר לך". פרישות עדיין איננה קדושה - אך סופה להביא לידי קדושה; וכבר למדנו כן מדברי ר' פינחס בן יאיר על סולם המעלות של השלמות המוסרית (עי' עבודה זרה כ ע"ב):
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה