דרוש מידע אלימות והזנחה

מצב
הנושא נעול.

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
כשהיו קטנים מיד אמרתי לבעלי כבר בגיל שנתיים אני אומרת לך לילד יש משהו לא רגיל נראה לי שכדא לקחת אותו לאבחון אמרתי את זה מנסיון אבל אף אחד לא שמע כולם אמרו לי שאני מדמינת
בגיל 3 קבלתי טלפון ראשון מהמשטרה לבוא לחקירה יחד עם בעלי במשך שנתיים נהלי נגדי תיק שבסיעתא דשמיא נסגר
מהבנה שאף אחד לא מתעלל בילד ולא באחיו וכך עברו להם עונות וחורפים של התמודדות של יריקת דם של חששות מפגיעות ופציעות של קושי נוראי עד שאני הרגשתי על סף קריסה ואמרתי לבעלי ולסביבה שמבחינתי הגעתי לקצה וזה או אני האמא או הילד אני כבר לא יכולה לקחת אחריות על המעשים שלו
היום אנחתו באבחונים אחד מהם עם חשש לרצף בתפקוד מאד גבוהה והשני עם ADHD שלזה מצטרף חיקו נוראי של התנהגויות וחיקויים של התאום שלו
כבר זכינו לקבל טלפונים נוספים לבוא לחקירות משטרתיות על לא עוול בכפי
אמא שמוציאה את כל נשמתה בגידול ילדיה שחייה בחשש מה יעשה הילד שלי בשניה הבאה ומי יהיה הנפגע הבא
כשהוא קם בבוקר אני נאנחת נושמת עמוק נושאת עניים לשמים ומבקשת כח לעוד יום
וכן יש את מי שדואג לקחת את כל הכח שאני משתדלת לאסוף בשבילו ובשביל שאר בני הבית יש את האנשים הנפלאים שדואגים להרים טלפון למשטרה ולרווחה שיבדקו את מצב הבית שאין אלימות כי יש צעקות אבל הם לא יודעים שבאותו רגע הילד צועק יותר נכון איבד את עצמו לדעת כי אחותו בת השנה נגעה לו במגנטים שהוא בנה ולצערנו התפרק והוא רק מנסה לכסח אותה במכות למרות שהיא ממש לא מבינה מה עשתה וכאן את נדרשת לבצע את כל מה שאת יכולה כדי שהילדה לא תפגע וגם את לא ושאר בני הבית
או שהם רואים ילד פותח חלון וצועק הצילו תוציאו אותי מכאן הצילו ופתאות משהו חוטף את הילד מהחלון וסוגר אותו ישר וכמה ימים אחר כך שוב טלפון מהמשטרה וכל זה כי הוא שיחק שיש שריפה והוא תקוע בבית וצריך שיצילו אותו אבל הוא נסחף יתר על המדה והאמא שכבר שבעה נפשה מחקירות משטרתיות מוציאה אותו מהחלון בכח וסוגרת אבל זה כבר מאוחר מידי
אז בבקשה מכם כל האיכפתים למיניהם תבינו יש גם כאלה שמתמודדים יותר ממה שניתן לדמין אל תקחו לנו את הכח שאנחנו אוספים הוא נדרש לנו כדי לעבור עוד יום כדי לנשום
ואם כבר פתחתי את העינין אז תתפללו שהתיק במשטרה שפתוח על לא עוול בכפי יסגר כי אני באמת אוהבת את הילדים שלי ומוצאיה ים של כוחות בגידולם
ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם בשביל הרוגע של הבית
קראתי. דמעתי.
כל כך כואב, וכל כך נכון.
מה שרואים מבחוץ זה רק סדק קטן, ואין איש שיכול לראות את התמונה המלאה.
כל כך חשוב מה שכתבת, שנדע טוב איך זה לפעמים נראה מהצד השני.
כולנו מוצאים את עצמינו לעיתים מתוסכלים וצורחים, ואם מישהו באותו הרגע יצלם ויסריט את מעשינו, נמצא את עצמינו בכלא של בושה, אם לא כלא אמיתי...
יש לי עוד הרבה מה להוסיף, אבל צריך לקרוא שוב את דברייך החשובים!
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
כשהיו קטנים מיד אמרתי לבעלי כבר בגיל שנתיים אני אומרת לך לילד יש משהו לא רגיל נראה לי שכדא לקחת אותו לאבחון אמרתי את זה מנסיון אבל אף אחד לא שמע כולם אמרו לי שאני מדמינת
בגיל 3 קבלתי טלפון ראשון מהמשטרה לבוא לחקירה יחד עם בעלי במשך שנתיים נהלי נגדי תיק שבסיעתא דשמיא נסגר
מהבנה שאף אחד לא מתעלל בילד ולא באחיו וכך עברו להם עונות וחורפים של התמודדות של יריקת דם של חששות מפגיעות ופציעות של קושי נוראי עד שאני הרגשתי על סף קריסה ואמרתי לבעלי ולסביבה שמבחינתי הגעתי לקצה וזה או אני האמא או הילד אני כבר לא יכולה לקחת אחריות על המעשים שלו
היום אנחתו באבחונים אחד מהם עם חשש לרצף בתפקוד מאד גבוהה והשני עם ADHD שלזה מצטרף חיקו נוראי של התנהגויות וחיקויים של התאום שלו
כבר זכינו לקבל טלפונים נוספים לבוא לחקירות משטרתיות על לא עוול בכפי
אמא שמוציאה את כל נשמתה בגידול ילדיה שחייה בחשש מה יעשה הילד שלי בשניה הבאה ומי יהיה הנפגע הבא
כשהוא קם בבוקר אני נאנחת נושמת עמוק נושאת עניים לשמים ומבקשת כח לעוד יום
וכן יש את מי שדואג לקחת את כל הכח שאני משתדלת לאסוף בשבילו ובשביל שאר בני הבית יש את האנשים הנפלאים שדואגים להרים טלפון למשטרה ולרווחה שיבדקו את מצב הבית שאין אלימות כי יש צעקות אבל הם לא יודעים שבאותו רגע הילד צועק יותר נכון איבד את עצמו לדעת כי אחותו בת השנה נגעה לו במגנטים שהוא בנה ולצערנו התפרק והוא רק מנסה לכסח אותה במכות למרות שהיא ממש לא מבינה מה עשתה וכאן את נדרשת לבצע את כל מה שאת יכולה כדי שהילדה לא תפגע וגם את לא ושאר בני הבית
או שהם רואים ילד פותח חלון וצועק הצילו תוציאו אותי מכאן הצילו ופתאות משהו חוטף את הילד מהחלון וסוגר אותו ישר וכמה ימים אחר כך שוב טלפון מהמשטרה וכל זה כי הוא שיחק שיש שריפה והוא תקוע בבית וצריך שיצילו אותו אבל הוא נסחף יתר על המדה והאמא שכבר שבעה נפשה מחקירות משטרתיות מוציאה אותו מהחלון בכח וסוגרת אבל זה כבר מאוחר מידי
אז בבקשה מכם כל האיכפתים למיניהם תבינו יש גם כאלה שמתמודדים יותר ממה שניתן לדמין אל תקחו לנו את הכח שאנחנו אוספים הוא נדרש לנו כדי לעבור עוד יום כדי לנשום
ואם כבר פתחתי את העינין אז תתפללו שהתיק במשטרה שפתוח על לא עוול בכפי יסגר כי אני באמת אוהבת את הילדים שלי ומוצאיה ים של כוחות בגידולם
ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם בשביל הרוגע של הבית
אני חושבת שאני לעולם לא אאחוז עד העומק את הכאב שאת נושאת ואת ההתמודדויות שאת מתמודדת. ואני רוצה להצדיע לך שלמרות הכל את לוקחת אחריות ולא בורחת מהמערכה ומנסה לגייס כוחות ולעשות כמה שיותר טוב לילדיך. אני מקווה גם שאת מקבלת מספיק עזרה. ליבי איתך.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
ממש ממש כואב לקרוא את תמצית הלב של האמא הנפלאה הזו.
ולכן השאלה זועקת כפלים:
איך אפשר לדעת מתי זו אלימות באמת ?
ומתי זו התמודדות נפלאה ואמיתית ?
כי מאד מאד תלוי מה קורה בפועל.
יש התנהגויות שאסור לתת להם מקום ויש התנהגויות שאפשר להבין אותם. מכאן מתחיל ונגמר הכל.
 

bracha5

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
אוטומציה עסקית
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
כשהיו קטנים מיד אמרתי לבעלי כבר בגיל שנתיים אני אומרת לך לילד יש משהו לא רגיל נראה לי שכדא לקחת אותו לאבחון אמרתי את זה מנסיון אבל אף אחד לא שמע כולם אמרו לי שאני מדמינת
בגיל 3 קבלתי טלפון ראשון מהמשטרה לבוא לחקירה יחד עם בעלי במשך שנתיים נהלי נגדי תיק שבסיעתא דשמיא נסגר
מהבנה שאף אחד לא מתעלל בילד ולא באחיו וכך עברו להם עונות וחורפים של התמודדות של יריקת דם של חששות מפגיעות ופציעות של קושי נוראי עד שאני הרגשתי על סף קריסה ואמרתי לבעלי ולסביבה שמבחינתי הגעתי לקצה וזה או אני האמא או הילד אני כבר לא יכולה לקחת אחריות על המעשים שלו
היום אנחתו באבחונים אחד מהם עם חשש לרצף בתפקוד מאד גבוהה והשני עם ADHD שלזה מצטרף חיקו נוראי של התנהגויות וחיקויים של התאום שלו
כבר זכינו לקבל טלפונים נוספים לבוא לחקירות משטרתיות על לא עוול בכפי
אמא שמוציאה את כל נשמתה בגידול ילדיה שחייה בחשש מה יעשה הילד שלי בשניה הבאה ומי יהיה הנפגע הבא
כשהוא קם בבוקר אני נאנחת נושמת עמוק נושאת עניים לשמים ומבקשת כח לעוד יום
וכן יש את מי שדואג לקחת את כל הכח שאני משתדלת לאסוף בשבילו ובשביל שאר בני הבית יש את האנשים הנפלאים שדואגים להרים טלפון למשטרה ולרווחה שיבדקו את מצב הבית שאין אלימות כי יש צעקות אבל הם לא יודעים שבאותו רגע הילד צועק יותר נכון איבד את עצמו לדעת כי אחותו בת השנה נגעה לו במגנטים שהוא בנה ולצערנו התפרק והוא רק מנסה לכסח אותה במכות למרות שהיא ממש לא מבינה מה עשתה וכאן את נדרשת לבצע את כל מה שאת יכולה כדי שהילדה לא תפגע וגם את לא ושאר בני הבית
או שהם רואים ילד פותח חלון וצועק הצילו תוציאו אותי מכאן הצילו ופתאות משהו חוטף את הילד מהחלון וסוגר אותו ישר וכמה ימים אחר כך שוב טלפון מהמשטרה וכל זה כי הוא שיחק שיש שריפה והוא תקוע בבית וצריך שיצילו אותו אבל הוא נסחף יתר על המדה והאמא שכבר שבעה נפשה מחקירות משטרתיות מוציאה אותו מהחלון בכח וסוגרת אבל זה כבר מאוחר מידי
אז בבקשה מכם כל האיכפתים למיניהם תבינו יש גם כאלה שמתמודדים יותר ממה שניתן לדמין אל תקחו לנו את הכח שאנחנו אוספים הוא נדרש לנו כדי לעבור עוד יום כדי לנשום
ואם כבר פתחתי את העינין אז תתפללו שהתיק במשטרה שפתוח על לא עוול בכפי יסגר כי אני באמת אוהבת את הילדים שלי ומוצאיה ים של כוחות בגידולם
ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם בשביל הרוגע של הבית
מכירה משפחה שגרה באזור חילוני, והיה הלשנה שהתינוק (המפונקת) בוכה המון. התקשרו מהרווחה, והאבא אמר שהם צריכים משפחתון בהנחה כי הילדה מאוד בכיינית.
בקיצור, פעם הבאה תחשבו איך לעשות מזה כסף... יש אנשים שמומחים בתחום
 

אור אורות

מהמשתמשים המובילים!
תשאלו את כל הילדים שהוצאו מהבית האם זה היה מוצדק או לא...
אני אישית מכיר סיפור בשנים האחרונות של ילד שהוצא על ידי הרווחה מהבית ללא סיבה אמיתית, הוא סבל, ההורים סבלו, ואחרי מערכה משפטית ארוכה של שנים, הוא חזר להוריו, עם כנראה צלקות לכל החיים.
ו... כן, יש גורמים חרדיים שמטפלים בכל מיני סיפורים במקצועיות.
 

ב.כ

משתמש מקצוען
ממש ממש כואב לקרוא את תמצית הלב של האמא הנפלאה הזו.
ולכן השאלה זועקת כפלים:
איך אפשר לדעת מתי זו אלימות באמת ?
ומתי זו התמודדות נפלאה ואמיתית ?
אני חושבת שכרואים ילדים מטופחים ילדים עם חיוך שקבוע על הפנים שרואים ילד שמגיע עם אוכל מושקע לגן
יש לזה המון מה לומר
 

דוד הצדיק

משתמש רשום
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
כשהיו קטנים מיד אמרתי לבעלי כבר בגיל שנתיים אני אומרת לך לילד יש משהו לא רגיל נראה לי שכדא לקחת אותו לאבחון אמרתי את זה מנסיון אבל אף אחד לא שמע כולם אמרו לי שאני מדמינת
בגיל 3 קבלתי טלפון ראשון מהמשטרה לבוא לחקירה יחד עם בעלי במשך שנתיים נהלי נגדי תיק שבסיעתא דשמיא נסגר
מהבנה שאף אחד לא מתעלל בילד ולא באחיו וכך עברו להם עונות וחורפים של התמודדות של יריקת דם של חששות מפגיעות ופציעות של קושי נוראי עד שאני הרגשתי על סף קריסה ואמרתי לבעלי ולסביבה שמבחינתי הגעתי לקצה וזה או אני האמא או הילד אני כבר לא יכולה לקחת אחריות על המעשים שלו
היום אנחתו באבחונים אחד מהם עם חשש לרצף בתפקוד מאד גבוהה והשני עם ADHD שלזה מצטרף חיקו נוראי של התנהגויות וחיקויים של התאום שלו
כבר זכינו לקבל טלפונים נוספים לבוא לחקירות משטרתיות על לא עוול בכפי
אמא שמוציאה את כל נשמתה בגידול ילדיה שחייה בחשש מה יעשה הילד שלי בשניה הבאה ומי יהיה הנפגע הבא
כשהוא קם בבוקר אני נאנחת נושמת עמוק נושאת עניים לשמים ומבקשת כח לעוד יום
וכן יש את מי שדואג לקחת את כל הכח שאני משתדלת לאסוף בשבילו ובשביל שאר בני הבית יש את האנשים הנפלאים שדואגים להרים טלפון למשטרה ולרווחה שיבדקו את מצב הבית שאין אלימות כי יש צעקות אבל הם לא יודעים שבאותו רגע הילד צועק יותר נכון איבד את עצמו לדעת כי אחותו בת השנה נגעה לו במגנטים שהוא בנה ולצערנו התפרק והוא רק מנסה לכסח אותה במכות למרות שהיא ממש לא מבינה מה עשתה וכאן את נדרשת לבצע את כל מה שאת יכולה כדי שהילדה לא תפגע וגם את לא ושאר בני הבית
או שהם רואים ילד פותח חלון וצועק הצילו תוציאו אותי מכאן הצילו ופתאות משהו חוטף את הילד מהחלון וסוגר אותו ישר וכמה ימים אחר כך שוב טלפון מהמשטרה וכל זה כי הוא שיחק שיש שריפה והוא תקוע בבית וצריך שיצילו אותו אבל הוא נסחף יתר על המדה והאמא שכבר שבעה נפשה מחקירות משטרתיות מוציאה אותו מהחלון בכח וסוגרת אבל זה כבר מאוחר מידי
אז בבקשה מכם כל האיכפתים למיניהם תבינו יש גם כאלה שמתמודדים יותר ממה שניתן לדמין אל תקחו לנו את הכח שאנחנו אוספים הוא נדרש לנו כדי לעבור עוד יום כדי לנשום
ואם כבר פתחתי את העינין אז תתפללו שהתיק במשטרה שפתוח על לא עוול בכפי יסגר כי אני באמת אוהבת את הילדים שלי ומוצאיה ים של כוחות בגידולם
ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם בשביל הרוגע של הבית
וואו מרגש מאוד...
שה' יתן לכם כוחות!!אמן.
 

דוד הצדיק

משתמש רשום
מכירה משפחה שגרה באזור חילוני, והיה הלשנה שהתינוק (המפונקת) בוכה המון. התקשרו מהרווחה, והאבא אמר שהם צריכים משפחתון בהנחה כי הילדה מאוד בכיינית.
בקיצור, פעם הבאה תחשבו איך לעשות מזה כסף... יש אנשים שמומחים בתחום
א"א להישאר אדיש לחכמה של יהודי...
 

מתעניינת:)

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
כשהיו קטנים מיד אמרתי לבעלי כבר בגיל שנתיים אני אומרת לך לילד יש משהו לא רגיל נראה לי שכדא לקחת אותו לאבחון אמרתי את זה מנסיון אבל אף אחד לא שמע כולם אמרו לי שאני מדמינת
בגיל 3 קבלתי טלפון ראשון מהמשטרה לבוא לחקירה יחד עם בעלי במשך שנתיים נהלי נגדי תיק שבסיעתא דשמיא נסגר
מהבנה שאף אחד לא מתעלל בילד ולא באחיו וכך עברו להם עונות וחורפים של התמודדות של יריקת דם של חששות מפגיעות ופציעות של קושי נוראי עד שאני הרגשתי על סף קריסה ואמרתי לבעלי ולסביבה שמבחינתי הגעתי לקצה וזה או אני האמא או הילד אני כבר לא יכולה לקחת אחריות על המעשים שלו
היום אנחתו באבחונים אחד מהם עם חשש לרצף בתפקוד מאד גבוהה והשני עם ADHD שלזה מצטרף חיקו נוראי של התנהגויות וחיקויים של התאום שלו
כבר זכינו לקבל טלפונים נוספים לבוא לחקירות משטרתיות על לא עוול בכפי
אמא שמוציאה את כל נשמתה בגידול ילדיה שחייה בחשש מה יעשה הילד שלי בשניה הבאה ומי יהיה הנפגע הבא
כשהוא קם בבוקר אני נאנחת נושמת עמוק נושאת עניים לשמים ומבקשת כח לעוד יום
וכן יש את מי שדואג לקחת את כל הכח שאני משתדלת לאסוף בשבילו ובשביל שאר בני הבית יש את האנשים הנפלאים שדואגים להרים טלפון למשטרה ולרווחה שיבדקו את מצב הבית שאין אלימות כי יש צעקות אבל הם לא יודעים שבאותו רגע הילד צועק יותר נכון איבד את עצמו לדעת כי אחותו בת השנה נגעה לו במגנטים שהוא בנה ולצערנו התפרק והוא רק מנסה לכסח אותה במכות למרות שהיא ממש לא מבינה מה עשתה וכאן את נדרשת לבצע את כל מה שאת יכולה כדי שהילדה לא תפגע וגם את לא ושאר בני הבית
או שהם רואים ילד פותח חלון וצועק הצילו תוציאו אותי מכאן הצילו ופתאות משהו חוטף את הילד מהחלון וסוגר אותו ישר וכמה ימים אחר כך שוב טלפון מהמשטרה וכל זה כי הוא שיחק שיש שריפה והוא תקוע בבית וצריך שיצילו אותו אבל הוא נסחף יתר על המדה והאמא שכבר שבעה נפשה מחקירות משטרתיות מוציאה אותו מהחלון בכח וסוגרת אבל זה כבר מאוחר מידי
אז בבקשה מכם כל האיכפתים למיניהם תבינו יש גם כאלה שמתמודדים יותר ממה שניתן לדמין אל תקחו לנו את הכח שאנחנו אוספים הוא נדרש לנו כדי לעבור עוד יום כדי לנשום
ואם כבר פתחתי את העינין אז תתפללו שהתיק במשטרה שפתוח על לא עוול בכפי יסגר כי אני באמת אוהבת את הילדים שלי ומוצאיה ים של כוחות בגידולם
ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם בשביל הרוגע של הבית
ואוו, גיבורה, המון כח!!
אני חושבת שכרואים ילדים מטופחים ילדים עם חיוך שקבוע על הפנים שרואים ילד שמגיע עם אוכל מושקע לגן
יש לזה המון מה לומר
אולי מישהו יאלף בינה איך מזהים?
אני למשל, מכירה משפחה סופר מטופחת, לבושים עד הטיקט, תמיד ארוזים היטב והסבל שהילדים חווים בבית הוא בלתי יתואר, מנגד מכירה משפחה שהילדים נראים על גבול המוזנחים, וההכרות שלי עם האמא היא עמוקה ואני יודעת
שאין הרבה ילדים שגדלים היום בכזו שלווה וביטחון (ונכון החלק האירגוני שלה באמת טעון שיפור)
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
אולי מישהו יאלף בינה איך מזהים?
אני לא יודעת אם בהתחלה ניתן לדעת.
מה שחשוב, זה לפקוח עין ולראות.
"לא תעמוד על דם רעך".
ברור שחשוב לבוא ממקום של בירור ולא של הטחת אשמה.
וזה שאנשים לא ינהגו באדישות-זה דבר מאד מאד חשוב!!!
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
כשהיו קטנים מיד אמרתי לבעלי כבר בגיל שנתיים אני אומרת לך לילד יש משהו לא רגיל נראה לי שכדא לקחת אותו לאבחון אמרתי את זה מנסיון אבל אף אחד לא שמע כולם אמרו לי שאני מדמינת
בגיל 3 קבלתי טלפון ראשון מהמשטרה לבוא לחקירה יחד עם בעלי במשך שנתיים נהלי נגדי תיק שבסיעתא דשמיא נסגר
מהבנה שאף אחד לא מתעלל בילד ולא באחיו וכך עברו להם עונות וחורפים של התמודדות של יריקת דם של חששות מפגיעות ופציעות של קושי נוראי עד שאני הרגשתי על סף קריסה ואמרתי לבעלי ולסביבה שמבחינתי הגעתי לקצה וזה או אני האמא או הילד אני כבר לא יכולה לקחת אחריות על המעשים שלו
היום אנחתו באבחונים אחד מהם עם חשש לרצף בתפקוד מאד גבוהה והשני עם ADHD שלזה מצטרף חיקו נוראי של התנהגויות וחיקויים של התאום שלו
כבר זכינו לקבל טלפונים נוספים לבוא לחקירות משטרתיות על לא עוול בכפי
אמא שמוציאה את כל נשמתה בגידול ילדיה שחייה בחשש מה יעשה הילד שלי בשניה הבאה ומי יהיה הנפגע הבא
כשהוא קם בבוקר אני נאנחת נושמת עמוק נושאת עניים לשמים ומבקשת כח לעוד יום
וכן יש את מי שדואג לקחת את כל הכח שאני משתדלת לאסוף בשבילו ובשביל שאר בני הבית יש את האנשים הנפלאים שדואגים להרים טלפון למשטרה ולרווחה שיבדקו את מצב הבית שאין אלימות כי יש צעקות אבל הם לא יודעים שבאותו רגע הילד צועק יותר נכון איבד את עצמו לדעת כי אחותו בת השנה נגעה לו במגנטים שהוא בנה ולצערנו התפרק והוא רק מנסה לכסח אותה במכות למרות שהיא ממש לא מבינה מה עשתה וכאן את נדרשת לבצע את כל מה שאת יכולה כדי שהילדה לא תפגע וגם את לא ושאר בני הבית
או שהם רואים ילד פותח חלון וצועק הצילו תוציאו אותי מכאן הצילו ופתאות משהו חוטף את הילד מהחלון וסוגר אותו ישר וכמה ימים אחר כך שוב טלפון מהמשטרה וכל זה כי הוא שיחק שיש שריפה והוא תקוע בבית וצריך שיצילו אותו אבל הוא נסחף יתר על המדה והאמא שכבר שבעה נפשה מחקירות משטרתיות מוציאה אותו מהחלון בכח וסוגרת אבל זה כבר מאוחר מידי
אז בבקשה מכם כל האיכפתים למיניהם תבינו יש גם כאלה שמתמודדים יותר ממה שניתן לדמין אל תקחו לנו את הכח שאנחנו אוספים הוא נדרש לנו כדי לעבור עוד יום כדי לנשום
ואם כבר פתחתי את העינין אז תתפללו שהתיק במשטרה שפתוח על לא עוול בכפי יסגר כי אני באמת אוהבת את הילדים שלי ומוצאיה ים של כוחות בגידולם
ואני לא מוכנה לוותר על אף אחד מהם בשביל הרוגע של הבית
את מתמודדת עם מציאות נוראה!!
נוראה שבנוראות!!
לא חושבת שיש למישהו כלים לעזור לך חוץ מלאב הרחמן...
אבל- תסכימי איתי שאלמלא זאת היתה המציאות אצלך לא היית רוצה שילד יתמודד עם הורים אלימים או הזנחה נוראה ואף אחד לא יושיט לו עזרה כי אולי מדובר במשפחה עם אמא מסורה כמוך שכן אכפת לה מהילדים??
ובהחלט כואבת כמוך עם השיטות של המשטרה שקודם כל עוצרים לחקירה וגומרים את החיים של אנשים ורק אח"כ בודקים מה היה.
אבל יש גופי רווחה (לא בכל הערים הרווחה עושה את תפקידה כמו שצריך) במקצועיות. נכנסים למקרה ובודקים לעומק.
זה לא נושא לטיפול ברגע אלא תהליך של הדרכה, ליווי, שיקום ועוד.
 
נערך לאחרונה ב:

מירי עוס

משתמש מקצוען
קראתי את כל התגובות הנפלאות שיש כאן
קראתי והרגשתי את הלב שלי דופק
גם אני רוצה לכתוב לומר את אשר על ליבי וכן הלב שלי בוכה כמעט כל יום
והוא לב של אמא אוהבת מסורה דואגת והרבה מעבר לאמהות אחרות
10 שנים כמעט עסקתי בחינוך עד שעזבתי לטובת ילדי
בהתחלה התמודדנו נוראות עם תאומים מתוקים ממש אבל מאד לא קלים לא מעט פעמים נאלצתי ועד היום אני נאלצת ולפעמים מגיעה למצב שאין לי ברירה אני צורחת כדי לעצור את הילד מלפגוע באחד מאחיו
וואו, נשמע שאת מתמודדת המון.
והתערבות השכנים שהוסיפה על כל ההתמודדות.
הרבה כח, ומשים ישלמו שכרך.
מעריצה.

לצד זה, אנצל את הבמה הזו לחדד את ההבדל בין פנייה לרווחה לבין פנייה למשטרה.
המשטרה לרוב מגיעה לחקור, לעתים נפתחים תיקים ועוד. עם פחות רגישות והתכווננות.
לעומת זאת, הרווחה נוהגת יותר ברגישות (כמובן שתלוי בלשכות שונות..).
נפגשת עם ההורים, מתרשמת מאישיותם, ממצב הילדים הכללי ועוד,
לאחר מכן מפעילה שיקול דעת מה לעשות בפניה.
 

ב.כ

משתמש מקצוען
את מתמודדת עם מציאות נוראה!!
נוראה שבנוראות!!
לא חושבת שיש למישהו כלים לעזור לך חוץ מלאב הרחמן...
אבל- תסכימי איתי שאלמלא זאת היתה המציאות אצלך לא היית רוצה שילד יתמודד עם הורים אלימים או הזנחה נוראה ואף אחד לא יושיט לו עזרה כי אולי מדובר במשפחה עם אמא מסורה כמוך שכן אכפת לה מהילדים??
ובהחלט כואבת כמוך עם השיטות של המשטרה שקודם כל עוצרים לחקירה וגומרים את החיים של אנשים ורק אח"כ בודקים מה היה.
אבל יש גופי רווחה (לא בכל הערים הרווחה עושה את תפקידה כמו שצריך) במקצועיות. נכנסים למקרה ובודקים לעומק.
זה לא נושא לטיפול ברגע אלא תהליך של הדרכה, ליווי, שיקום ועוד.
אני לא מסכימה איתך כי בכל מקרה שיש חשש לאלימות הרווחה מחויבת לדווח למשטרה ולא להתערב בכלום לפני שיש אור ירוק מהמשטרה
דבר נוסף גם שהרווחה בתמונה לא משנה מה הרקע היחס שלהם נוראי כי יש את מי שטוען שאת מתעללת בילדים שלך
מי שאין לו נסיון בדבר שלא יבוא ליצג את הרווחה כי יש להם כל מיני דברים נוראים בלשון עדינה
 

מירי עוס

משתמש מקצוען
אני לא מסכימה איתך כי בכל מקרא שיש חשש לאלימות הרווחה מחויבת לדווח למשטרה ולא להתערב בכלום לפני שיש אור ירוק מהמשטרה
דבר נוסף גם שהרווחה בתמונה לא משנה מה הרקע היחס שלהם נוראי כי יש את מי שטוען שאת מתעללת בילדים שלך
מי שאין לו נסיון בדבר שלא יבוא ליצג את הרווחה כי יש להם כל מיני דברים נוראים בלשון עדינה
אני מבינה שאת מדברת מתוך נסיון כואב, ועל כך אין מילים..:(

אבל זה לא מדויק.
ראשית, צעקות וצרחות עם כל הכאב שבדבר לילד (במקרה שזה לא מותאם, כן? לא מדברת עלייך) קשה הרבה פעמים להוכיח את זה, וודאי שלא להתייחס לזה כאלימות.
ולא על כל חשש לאלימות חייבים לדווח למשטרה.
מותר לרווחה לערוך בדיקות משלה.
במקרים חריגים, מתקיים דיווח ישיר למשטרה (אלימות ע"י חפץ, פגיעה מינית קשה, חוסר שיתוף פעולה מוחלט ועוד).
יש אפשרות להמלצה לוועדת פטור. כלומר, רואים שיש פוטנציאל לשיתוף פעולה ושינוי. האדם מתחייב לעמוד בתכונית טיפול, בתמורה לכך, פונים לוועדת פטור במשטרה- שנותנת לרווחה בכפוף להיצמדות לתוכנית טיפול, פטור מדיווח למשטרה.
ורק להדגיש, אני לא מתיימרת לייצג את שירותי הרווחה בישראל. ואני כבר לא עובדת כעו"ס משפחה...לאחר שנים של עבודה בתחום.
אבל, חשוב לי לחדד את הדברים, כדי שהצבור יידע, ובמידת הצורך יפעל נכון. כל אחד כפי הוראת רבותיו.
 

ציפור כחולה

משתמש מקצוען
החיים לפעמים מסובכים מידי....
נכון שלא כל מה שאנחנו רואים אנחנו מבינים....
אבל...
קשה לחשוב שיש ילדים שסובלים...
ילד מטופח בלבוש אינו תמיד מקבל רגשית וכו'
לדעתי צריכים ללמד בבית הספר ילדים לבקש עזרה!
 

e000

משתמש רשום
יש בעירייה סוג של עוזרות ארגוניות שבאות ומכניסות את הבית לסוג של שיקום כל מפגש מקדם את המשפחה בעוד צעד... כמובן שצריך שהמשפחה תרצה בעזרה.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה