כיף לשמוע!דוגרי? התגעגעתי.
איזה כיף שהמשכת!
אהבתי את התפנית של סיפור שהפך מקומי ומשעשע לרציני וקצת כואב.
ברוכה השבה
תודה! יפה ששמתם לב...פרק חמוד ומשובח!
אני חושב שהדבר שהכי שידרג אותו הוא התייחס למורכבות של כל בני הבית.
כעס/אהבה, עקיצות/עזרה... כל תכונה או מעשה שלילי כולל גם פן חיובי וזה יוצר אוירה משפחתית אמיתית.
ממש מרגישים שנמצאים שם.
מפרגנת כמו תמידמושלם כמו תמיד
אוהבת אותו ואת ההתמודדויות שלו
כל כך מתאים למורדי להעריץ את אלי על כך...מורדי השתנק. "איך עשית את זה?" הוא התפלא בפרצוף מעריץ אחרי שהתגבר על התקלה בגרונו.
הם אחים כל כך מתוקים.הפעם קצר, המשך ישיר של הקטע הקודם. בעז"ה פעם הבאה אשתדל להעלות משהו יותר ארוך.
מורדי פער את פיו בצעקה, "אלי!" הוא לא חיכה לתגובה, ממריץ אותו: "בוא מהר!!!"
"מה?" הוא יוצא מהחדר שלו, משפשף את עיניו, לא מטפורית, באמת. קם משנת צהוריים מאוחרת, "וואו!" הוא פער את עיניו בהלם רגע לאחר מכן.
מחייך למראה אחיו שרים לו בקולות ניחרים "היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולאאאאאדת לאאאלי!"
אמא שלו עם עוגה ביד ושמונה עשרה זיקוקים דולקים, אבא ושלו ומורדי עומדים כמו שני שושבינים כשבתווך עומדים אופניים חשמליים.
***
אחרי שוך הסערה אלי יצא לסיבוב של: "רבע שעה, אמא, אני אזהר. כן, אני יהיה רק עם קסדה. אני אסע רק על שבילים מסומנים. על עשר קמ"ש. בטח. אני נזהר".
אחרי שעה הוא חוזר. מתנשף. פניו אדומות. "נו איך היה?" מורדי הביט בו בפנים שואלות, בונה על סיבוב אחרי שאלי ישחרר לו את האופניים. בינתיים הוא דואג לחסל את שאריות העוגה.
"איפה אבא ואמא?" אלי לוחש.
"לא יודע". מורדי משך בכתפיו. "איפשהו בבית. לקרוא להם?"
"ממש לא!" אלי צועק בלחישה זועמת. "נשבר לי חלק מהאופניים, לא יודע מה, עשיתי תאונה".
מורדי השתנק. "איך עשית את זה?" הוא התפלא בפרצוף מעריץ אחרי שהתגבר על התקלה בגרונו. "בחור מוכשר!" הוא טפח על גבו של אחיו, נוטל ממנו באלגנטיות את הקסדה והאופניים. "ביי".
אוווממש מקווה שהחלק שנשבר הוא לא- הבלמים?!?!
הם אחים כל כך מתוקים.
ממש מקווה שהחלק שנשבר הוא לא- הבלמים?!?!
מקווה להעלות עד סוף השבוע פרק....אווו
העלת נקודה מעניינת.
מעניין באיזה מצב צבירה מורדי יחזור מהטיול הנחמד שהוא עשה לו..
עשית לי חשק לעוד פרק!
@לוטם, לתשומת ליבך
מסכן מורדי.
"אלי, איפה מורדי?" אמא שלו מקפיצה אותו מתנוחת התמרחות על הספה החדשה. שולחת אליו מבט מזהיר.
הוא התרומם באחת למצב עמידה. "יצא לסיבוב עם האופניים".
"שלך?"
"לא, שלו". הוא מסתכל על השעון, באמת הרבה זמן. "ברור שלי".
אמא שלו נאנחת. "מתי הוא יצא? אני צריכה לדבר איתו על הישיבה".
"אהמ". אלי מגרד בראשו באמצעות הכיפה, "לפני שעה וחצי בערך". הוא אומר, מהרהר ברעיון שאולי בגלל השיחה הזו אח שלו מתעכב יותר מידי. פחדן.
"הוא אמר לך לאיפה הוא רוכב?" היא מבררת, לחוצה. עוד שבועיים מתחילות הבחינות לישיבות הגדולות, ולבחור אין עדיין ישיבה קטנה ממנה הוא אמור להישלח לישיבה גדולה. הבעיה שהעניין הזה כלל לא מעניין את מורדי.
"לא. רק אמר שהוא יוצא לסיבוב קצר". אלי הביט בשעון ובאימו חליפות. "את יודעת מה, אני אצא לחפש אותו".
"מעולה! תגיד לו שאני צריכה אותו".
אלי כבר מהעבר השני של הדלת, "ברור".
אלי פנה אל השביל המוביל לביתם, עובר אותו, מגיע לסמטה קטנה, מוצא שם את אחיו הסורר, יושב על קצה המדרכה. "מה קרה לך?" אלי מניח את ידיו על מותניו, מביט במורדי מלמעלה.
"כלום". מורדי נבהל מהופעתו של אחיו, מנסה להתרומם.
"נו באמת". אלי מושך אותו מהרצפה ללא הצלחה. "התהפכת?"
"בגללך, יא טמבל! שברת שם משהו בבלמים האחוריים, לחצתי על הברקס ודפקתי התהפכות על הפנים!"
"מה?"
"הגלגל הקידמי עוצר, והאחורי ממשיך, והתוצאה ידועה מראש". מורדי מביט על עצמו, חבול.
"במקרה שלך זה לא היה ידוע מראש". אלי מושך בכתפיו, מנסה להתנער מהאשמה, חיוך מציץ מזווית פיו.
"מצחיק. מה אני עושה עכשיו?"
"בא לבית. מה הבעיה?"
"אמא לא תיתן לי יותר לנסוע על זה".
"גם בלי הנפילה הזאת המצב שלך לא מזהיר". אלי מגחך, מעביר את המידע על השיחה המתוכננת לו בקרוב.
מורדי נאנח. מתרומם.
"או-אה ממש פצוע, הברנש". אלי נותן סקירה מהירה למצבו הגופני של אחיו.
מורדי משך בכתפיו, "מה נראה לך ניסיתי לעשות עד עכשיו אם לא לטפל בדימום מהרגל שלי?!"
אלי ממשיך להביט בו, לירות דיאגנוזה, "זה לא משהו רציני, מכה יבשה-"
"רטובה מאוד". מורדי מוחה. הרבה דם הוא תרם לאדמה פה.
"נו, רטובה. בסדר". הוא מבטל באדישות, בוחן את מורדי והאופניים שוב, "נראה לי שאני לא ירשה לך יותר לנסוע עליהם אם אלו התוצאות".
מורדי פער את עיניו בבוז. "מי ישמע, מי שבר פה את כל האופניים מלכתחילה".
אלי משך בכתפיו. מהרהר בצפוי למורדי בבית. גם חבישה של הפצע וגם שיחת מוסר ומוטיבציה. לא מלהיב. "בוא לבית, נחבוש אותך".
מורדי נאנח עמוקות. "תרתי משמע".
מסכן מורדי.
זה נשמע שהוא קצת מפחד מאמא שלו...
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: