אני אמא לתינוק - וגם עם עגלה לא מקופלת כל פעם נקרעת באוטובוסים - במקום להתחשב ולעזור - ולקום בשבילי כדי שאני יוכל לקפל את העגלה (בתחנה זה בלתי אפשרי לקפל אותה - כי אני צריכה לעלות עם תינוק - ותיק - ועגלה - תחשבו על זה!!!)
- אני נתקלת באדישות מוחלטת ! !!! ! !!! (לא תמיד - מדי פעם יש אנשים מדהימים שמוכנים לעזור וללכת לשלם בשבילי או לפנות מקום כדי שאני יוכל לשבת עם הילד עלי - כי העגלה מקופלת וכו' - אבל זה לא קורה הרבה)
ואתם עוד מתלוננים שאנחנו האמהות הטובות והרחומות שבלית ברירה יוצאות בחום הלוהט - או בקור המקפיא - עם הילדים הטהורים שלנו חוסמות לכם את האוטובוסים????
ועוד נקודה למחשבה אם כבר מדברים על הנושא :
זה יהיה יפה מאוד אם יעלו את המודעות בקרב הנוער החרדי שצריך!! - כן צריך לקום לנשים במצבים מיוחדים - או נשים שאוחזות ילדים בידיים - וכמובן לאנשים מבוגרים - וילדים קטנים - שאין להם את האפשרות לעמוד באוטובוס בלי לעוף - מצד לצד - בכל סיבוב של האוטובוס
אנחנו מבינים טוב מאוד את בחורי החמד - ובנות הסמינר הם עברו יום ארוך ומתיש - והם מוצאים את הפורקן שלהם על האוטובוס - תמיד עושה לי רע בלב כשהם צריכים לקום לי - אבל אייייייייין שום ברירה אחרת - זה יכול להסתיים מאוד עצוב אם לא (כמו שהובאו פה דוגמאות לרוב - לעיל)
הלוואי שהאשכול הזה יעורר את הרגישות של כולנו - האמהות ל"כרכרות המקרקרות" וכל שאר הנוסעים שיכולים בהחלט לשפר את המצב עם קצת תשומת לב
אבל הכי חשוב:
גם אם עליתם לאוטובוס מפוצץ - או חסום - מפאת מספר עגלות סוררות... תחייכו - כי שום דבר לא ישנה את המצב -רק החיוך שלכם וההבנה שהכל משמים -
כן - כנראה שזה חלק מהנסיונות הקשים של הדור שלנו.............