איך כותבים הייתה או היתה?

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י gabizon1;889918:
ב"ה, אנו אכן צריכים לשמוח שהלאומיות היהודית חוזרת אט-אט לאיתנה. אם לפני זמן לא רב היינו עם מפוזר ומפורד, ששפתו נשכחה ממנו, וכל מוסדות הלאום שלו בטלו (הסהנדרין, הנבואה, הכהונה, בית המקדש, בתי הדין), הרי שהיום אנו עדים לתחייתה המחודשת של האומה על אדמתה, ובראשה שפת הקודש המדוברת כלשון בני אדם, וכשפחתו של רבי בתקופתה. כשראשיתה מצער ואחריתה ישגא מאד. בב"א.

אני מרשה לעצמי לחזור ולצטט את דברי הראי"ה קוק זצ"ל שכבר הבאתי קודם, כנראה לא קראת אותם בתשומת הלב הראויה:

והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הנסיון - היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון.

עכ"ל
 

GRN

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י gabizon1;889918:
ב"ה, אנו אכן צריכים לשמוח שהלאומיות היהודית חוזרת אט-אט לאיתנה. אם לפני זמן לא רב היינו עם מפוזר ומפורד, ששפתו נשכחה ממנו, וכל מוסדות הלאום שלו בטלו (הסהנדרין, הנבואה, הכהונה, בית המקדש, בתי הדין), הרי שהיום אנו עדים לתחייתה המחודשת של האומה על אדמתה, ובראשה שפת הקודש המדוברת כלשון בני אדם, וכשפחתו של רבי בתקופתה. כשראשיתה מצער ואחריתה ישגא מאד. בב"א.

אין ישראל אומה אלא בתורותיה
 

gabizon1

משתמש צעיר
נכתב ע"י אברהם;890382:
אני מרשה לעצמי לחזור ולצטט את דברי הראי"ה קוק זצ"ל שכבר הבאתי קודם, כנראה לא קראת אותם בתשומת הלב הראויה:

והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הנסיון - היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון.

עכ"ל

אין יותר קל מאשר להוציא את הדברים מהקשרם.

כל מי שקרא את תוכן האיגרת בשלמותה (אגרת קמד) יווכח לראות שהרב מדבר אכן על אותם אנשים רעים, שהם אבר מדולדל שבאומה, החושבים שרק הלאומיות היא זו שנצרכת לעם ישראל, ללא שום קדושה של תורה ומצוות.

אך להסיק מזה שתחיית השפה אין פירושה צעד בדרך הגאולה? זה ממש לא כוונת הרב. ההפך, יש אינספור פסקאות בהן הרב מתאר כיצד עם ישראל, שהיה כגופה מתה בשנות הגלות (כהגדרת ריה"ל בספר הכוזרי), חוזר וניעור, ודווקא ע"י היצירה והתרבות היהודית, הכתיבה, השירה, ובכלל תחיית השפה - הן מסממניו.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אני לא הסקתי את המסקנה שאתה חושב שהסקתי.
אני כלל לא בדעה של מחבר, אבל גם כלל לא בדעה שלך.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י מחבר;888962:
ישראל היקר!



בימים אלה נערך ספר חדש שעתיד לצאת לאור בזמן קרוב, בו הוא מביא רשימה ארוכה לפי א-ב של מילים שבן יהודה סילף בצורה נוראה, חלק מהרשימה הגיעה לידי לא מכבר, לקחתי ממנו רשות לפרסמו, אמנם כדי שלא להכביד עליך אביא לך רק כטיפה מן הים הגדול, כמובן ללא טבלה מרשימה כפי שהלה עשה, ובכן:
אדיב פירושו בלה"ק: מכאיב, מדאיב (רד"ק בספר השרשים - אדב) - בעברית של בן יהודה (להלן "עברית"): אדם נימוסי בעל נועם הליכות (שאול מערבית).
אזור פירושו בלה"ק: חגורה (מלכים ב' א, ח) - בעברית: חבל ארץ, חלק מגוף.
אימוץ בלה"ק: חיזוק ותמיכה קבועים ויציבים (רד"ק שם, ריב"ג כרמל - אמצ) - בעברית: צירוף ילד זר כבן חורג.
בילוי בלה"ק: כילוי השחתה, בלאי (רד"ק שם - בלה) - בעברית: שעשועים ותענוגות.
היה היה בלה"ק: מצוי כעת, כיון שהיה כבר בעבר הידוע (יחזקאל א, ג) - בעברית: פתיחה לסיפור דמיוני, שכאלו היה בעבר הרחוק, בזמן בלתי ידוע.
הרביץ בלה"ק: השכיב (רד"ק שם - רבץ) - בעברית: היכה.
חזון בלה"ק: מראה נבואי (רש"י משלי כט, יח) - בעברית: אידיאל, פרוגרומה, שיטה רוחנית, ראיה עתידית.
כהה בלה"ק: חלש, רפוי, מובל, צבע שאינו עז, לבן מבריק, עכור - לא צלול (רד"ק שם - כהה) - בעברית: הפך הבהיר, צבע עז.
ליפתן בלה"ק: מנה עיקרית (ערוך, שו"ע או"ח קסז) - בעברית: קינוח.
מוקד בלה"ק: מדורת אש (רד"ק שם - יקד) - בעברית: מרכז, מקור, עיקר.
מכון בלה"ק: מקום המוכן לקבלת דבר, מושב, דירה. (ערוך השלם - מכון, ועוד) - בעברית: בית יוצר.
נתין בלה"ק: צאצא הגבעונים (מלבי"ם, עזרא ח, כ) - בעברית: אזרח המדינה.
ספה בלה"ק: כלי קיבול, מזרק (רד"ק שם - ספה) - בעברית: מטה מכובדת.
קונדס בלה"ק: מוט עץ, עמוד עץ מחודד בראשו (ערוך - קנטס) - בעברית: תעלול, שובבות.
קרטון בלה"ק: מפקד צבאי על 25 חיילים (ערוך, הפלאה, רמ"ע מפאנו בספר צבאות ה' ח"ב) - בעברית: נייר עבה וחזק.
שוליים בלה"ק: תחתית (שמות כח, לג. ישעי' ו, א) - בעברית: צדדים (שולי הגליון, שולי הכביש).
תרבית בלה"ק: ריבית (ויקרא כה, לו. יחזקאל יח, ח) - בעברית: מצע לגידול חיידקים בתנאי מעבדה.
נראה לי שהבאתי מספיק, אם בכל זאת תרצה לראות את הרשימה כולה, וכן לקבל עוד חומר בנושא, עשה נא כפי שעשה צוריאל וכתוב לי באישי את הכתובת למשלוח בדואר, ואי"ה בזמן קרוב הם יגיעו אליך.

.
מצטער לומר, אבל.. לא ממש התרגשתי, בספרות הקדמונים מופיעות דוגמאות רבות למילים שהמשמעות שלהם שונה מהמשמעות המקורית בתנ"ך (כמו שכבר אמרו)
בפיוטים רבים תמצא שימושים מושאלים ו'המצאות' שמבוססות על הדמיון המצלולי והאסוציטיבי.
ובנוסף הערכים ה'מסולפים' שהבאת פה, אינם שוים להגדרה המילונית שלהם.
לדוגמה: מכון, לא מוגדר כבית יוצר בשום מילון בו פגשתי, אימוץ, מוגדר אולי כפירוש משני או משלושי, וכן הלאה. ערכים כמו 'אזור' הם נגזרת ישירה מהשם הנרדף 'חבל ארץ'
המילים 'קונדס' ו'ק(י)רטון' אינן בלשון הקודש אלא מיובאות מיוונית
מתוך מילון השפה העברית 'קונדס' ארכאי: יתד, עמוד. מיוונית: kontos (מוט עץ).
המילה 'קרטון' בויקימילון: במקור מאיטלקית cartone מלטינית של ימי הביניים carta - ניָר.
קרטון אינו מופיע בתנך אלא מופיע במדרש / בגמרא יחד עם עוד מלים שאין לי מושג מה מקורן אך בטוח לא מלשון הקודש, ומה הוא יאמר על הסלע 'קירטון'? (זה סילוף של החומר קרטון...)
ההגדרות המילוניות כיום (ברוב המילונים) כוללות גם את הערך המקורי וגם את השימוש המושאל, וכך גם שפת הדיבור.
תגיד לחבר היקר, שבמצב כזה לא ניתן ממש להוציא ספר (ואגב - יש כבר ספרון כזה בשוק ע"י אדם ששמו כמדומני כהנא) החומרים שהזכרת אגב, מובאים בעלון של נטורי קרתא כזה או אחר, בפינה שבועית, תחת הכותרת "לשון כלביך - לא ישמע על פיך"
וכן הלאה.... בקיצור: לאט לך ידידי היקר
 

מחבר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מצטער מאד קקטוס, בפעם הבא לפני שאתה ממהר להשיב תעשה שיעורי בית..
כי הדברים שאתה כותב כבר נידונו כאן באשכול לא פעם ולא פעמיים, ושם כתבתי כבר על כך (עי' בעיקר הודעות מס' 49, 50, 51, אבל הדברים חזרו ונשנו כמה פעמים), ועמך הסליחה על שאין אני מעלה שוב את הדברים, תאמין לי שאין לי כבר כוח לחזור על אותם דברים עשרות פעמים.
אם תעבור על כל האשכול תוכל להבחין איך פעם אחרי פעם אנשים הגיבו לאחר שלא קראו טוב..
לכשתסיים לקרוא את כל האשכול עד הנה ובעיון, נמשיך ונדבר בעזרת ה'.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
קראתי בעיון את ההודעות הנ"ל, אך לא מצאתי אף בדל תשובה על כך שהנתונים שהובאו על ידיך (מהספר של הנ"ל) רחוקים מהמשמעות שלהם ומוטעים.
זה שאתה צועק סילוף ואני אומר 'שימוש' ניחא. אך לא ניתן לקרוא למילה שב16 שפות נקראת כך כמו 'קרטון' כ'סילוף' למושג קבלי בארמית. ולא ניתן להתייחס להשאלות לשוניות שנפוצות לאורך כל ההיסטוריה בשירת ימי הבינים וכדומה, כסילוף.
ואני לא כותב את זה עליך אלא על יוצרי הספר, שכבר בדוגמה שהבאת ניתן לראות שגיאות לשוניות רבות, שחבל שיצאו לאור כך
בקיצור - אין קשר בין הויכוח האידיאולוגי, לעבודת המחקר הנ"ל
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
יש עוד נקודה שבהרבה מקרים העברית כן קיבלה את המשמעות האמיתי של המילים בתנ"ך.
לדוגמא המילים "עץ ו"אילן" שני מילים נרדפות, משום שהעץ כולל גם עצי סרק אולם שאומרים אילן מתכוונים לאילני פרי, וגם בעברית העכשוית האילן מסמל יותר את היופי של העץ היופי השירי של העץ.
זה פשוט בגלל שיוצרי השפה קראו הרבה בתנ"ך, ומילה שנפוצה בתנ"ך גם בעברית העכשוית היא נפוצה, ומילה שפחות נפוצה גם בעברית העכשוית פחות נפוצה וממילא מקבלת משמעות יותר שירית לפי רמת הנדירות שלה. כך שהרבה פעמים זה מאוד חופף גם במשמעות האמיתית.
לדוגמא המילה "נאום" במשמעות האמיתית קיבלה גוון מאוד דומה היום לעברית העכשוית. (לפעמים אנחנו לא מרגישים כמה זה מתיע מרוב שאנו רגילים בזה)
יש הרבה דוגמאות, לדוגמא בפרשה "והאיש משתאה לה מחריש לדעת" המילה משתאה כל כך מובנת לנו מחמת שאנו מדברים בעברית, אולם מי ששפת האם שלו היא אידיש או אנגלית, חסר לו הרבה בעוקץ של המילה משתאה. (אני מקוה שמבינים אותי, הרבה סיכוי שלא....)
דרך אגב במילה משתאה יש שמסבירים מלשון "שותה מעניין.
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
המילה אילן אינה עברית אלא ארמית ומופיעה בספר דניאל כמה פעמים.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י חיטובים;891952:
המילה אילן אינה עברית אלא ארמית ומופיעה בספר דניאל כמה פעמים.

לא מדוייק.
המילה "אילן" איננה מילה ארמית.
המילה הארמית היא "אילנא", והיא המקור למילה העברית (בלשון חז"ל) אילן.
ו
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י אברהם;891964:
לא מדוייק.
המילה "אילן" איננה מילה ארמית.
המילה הארמית היא "אילנא", והיא המקור למילה העברית (בלשון חז"ל) אילן.
ו
לא מדוייק
המילה אילן מופיעה בדניאל בארמית בלבד
"חָזֵה הֲוֵית, וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא"
ועל סמך מה אתה אומר שהיא מילה עברית, אשמח לדעת ולהחכים
 

למען דעת

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
במשנה (ברכות ו א): "על פירות האילן אומר בורא פרי העץ"
 

Yisrael

משתמש פעיל
נכתב ע"י מאיר14;892093:
נעים לראות ויכוח ענייני
ותן לחכם ויחכם עוד

הגם שאמרו רבותינו שכשם שפרצופיהם שונים כך הן דעותיהן
אך מגוון הדיעות וההבנות באמור לעיל, מעורר את קוי המחשבה ומפתח אותן.

לעניינינו
אינו נכון לכתוב 'הייתה' בשתי יודי"ן,
כי כך הוא לשון נוכח - כשנכתוב 'אתה הייתה אתמול במקום פלוני'.

על כן נכון לומר 'היתה' ביו"ד אחת

ויה"ר שיתקיים בנו הכתוב
'אבן מאסו הבונים - "היתה" לראש פינה'

בלשון נוכח כותבים היית ולא הייתה, כמו קיבלת, רצית חווית ועוד.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י קקטוס;892002:
לא מדוייק
המילה אילן מופיעה בדניאל בארמית בלבד
"חָזֵה הֲוֵית, וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא"
ועל סמך מה אתה אומר שהיא מילה עברית, אשמח לדעת ולהחכים

צודק, הצורה 'אילן' קיימת גם בארמית אך הצורה 'אילנא' נפוצה בהרבה
בכל מקרה אני טוען שהמילה נכנסה לעברית בתקופת חז"ל - גם למטבע הברכות ("אילנות טובות ובריות טובות"), ואפשר לראות זאת לפי ההטייה "אילנות" שהיא ודאי לא צורת הטייה ארמית
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
נכתב ע"י אברהם;892159:
צודק, הצורה 'אילן' קיימת גם בארמית אך הצורה 'אילנא' נפוצה בהרבה
בכל מקרה אני טוען שהמילה נכנסה לעברית בתקופת חז"ל - גם למטבע הברכות ("אילנות טובות ובריות טובות"), ואפשר לראות זאת לפי ההטייה "אילנות" שהיא ודאי לא צורת הטייה ארמית

מסכים כמובן
 

מחבר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכתב ע"י קקטוס;891472:
בקיצור - אין קשר בין הויכוח האידיאולוגי, לעבודת המחקר הנ"ל

סליחה שלא הבנתי אותך נכון, בעזרת ה' אביא את את הדברים, ואת דברי שאר חברי הפורום שיחי' לידיעת מחבר הספר.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמז

א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד:יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:יט מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  21  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה