איך אומרים את זה ביידיש?

[צ'אלמרית]

בגלל זה שאלתי
כי להערליך אין תרגום בעברית זה ידוע

 

[שיקול דעת]

בגלל זה שאלתי
כי להערליך אין תרגום בעברית זה ידוע

בלי ה'ה'. ערליך ולא הערליך.

 

[חיליש השני]

אני אגיד את דעתי
טיפול- באהאנדעלונג

בלי הע' השניה

 

[הרי זהב]

אך רוב דוברי־האידית אינם בקיאים בהם...

דוברי האידיש האמיתיים, גם שולחים למוסדות כאלה. זה עקרוני לגמרי.

 

[הרי זהב]

הערליך= יפה
הסיפור על הרבי מסטמר מסופר על "ערליך" שלזה אין מילה בעברית

'הערלאכער איד' זה בפירוש לא 'יהודי יפה'.

 

[הרי זהב]

ברור
בארץ לא יודעים לכתוב ולא יודעים כמעט לדבר ביידיש
וחבל.. יידיש הוא שפה עשירה נוסטלגית ויהודית. יש בה כ"כ הרבה חן!

ישנם ציבורים גדולים ויפים שדוברים אותה כהוגן. וחבל שעם השנים יש זליגה שלילית.

 

[הרי זהב]

מוזמן לבחון אותי מר מתנשא..

מה העניין לבחון? ונניח אתם בקיאים היטב בקרוא וכתוב באידיש, האם זה משנה את המציאות שאמרתי?
ולא בהתנשאות, אלא בכאב. כאחת ששייכת לציבור המייקר ומשמר מאוד את שפת האידיש. לגבי מוסדות לימוד/שידוכים וכד'

 

[הרי זהב]

אכן, זה לצערי המצב העגום כאן בארץ. בחוץ לארץ זה לא כך, כי אין להם עוד שפה ללמוד

את מכירה את בתי הספר הצ'אלמרים האורגינליים, בביש שמש/ירושלים ועוד?
תבואי, ותתרשמי. המצב שם לא עגום כלל...
ישנם בתי ספר נוספים שמתקראים באידיש,
ותכל'ס ספרי הלימוד והמחברות בעברית, והשפה של המורות לתלמידות זה 'הג'וק עושה קריכן על הוואנט'...
שם המצב עגום גם עגום...

 

[שיקול דעת]

את מכירה את בתי הספר הצ'אלמרים האורגינליים, בביש שמש/ירושלים ועוד?
תבואי, ותתרשמי. המצב שם לא עגום כלל...
ישנם בתי ספר נוספים שמתקראים באידיש,
ותכל'ס ספרי הלימוד והמחברות בעברית, והשפה של המורות לתלמידות זה 'הג'וק עושה קריכן על הוואנט'...
שם המצב עגום גם עגום...

אכן אני לא מדבר על האגף הצ'למרי של האידיש, שם אכן המצב יותר טוב (לא מתמצא כ"כ), אני מדבר על האידיש בשאר חלקי ארץ הקודש, שעל האגף הזה נמנים עשרות אלפי אנשים נשים וטף, והמצב זה כמו שתיארת את זה, פחות יותר.

 

[אסתיג]

לא נדירים ולא מעטים
ב"ה עולם דוברי האידיש המקורית והנכונה פורח ומשגשג לתפארת, עדיין, ועד ביאת גואל בב"א
וכל המגגלים הרי שהם מגגלים עצמם לדעת וגורמים ללעג ולגלוג גם בלא שיבחינו בכך
במיוחד כשמציעים את תשובתם כאופציה ברורה ובטוחה
באהאנדלונג כתרגום לטיפול מקובל מאד
זיך אפגעבן זה להתמסר ולפעמים אכן מתאים גם כלטפל

 

[א-ירושלמית]

למהמה?

קופצת על האשכול
איך אומרים הערליך בעברית?

הערליך פירושו - נפלא.
והמילה שאין לה תרגום זה עהרליך.

 

[פסיק]

סליחה על הסטייה מהנושא התרגום לנושא האיות הנכון.

עצה טובה לאלו שמסתפקים או מתקשים לפעמים באיות נכון למילים מסוימות באידיש, והם מחפשים מענה ומידע לאיות נכון ומקובל כהיום:

יש פורום המשמש לרוב את דוברי האידיש האמריקאים. כמו בכל פורום יש שם 'ניקים' מכל השכבות, אבל המכנה המשותף לכולם שהם מדברים וכותבים באידיש.

אכן, יש שם שגיאות לרוב, (יעיד על כך אשכול המוקדש לדיג שגיאות בתוך האשכולות עצמם).

אבל עדיין, כשיש לכם ספק על איות של מילה מסוימת, אתם יכולים לגגל את המילה וצמוד לה (ברווח) את מילה ivelt שזה שם הפורום. גוגל יביא לכם תוצאות מתוך הדו שיח של משתמשי הפורום, שתשפכנה אור על הספק שלכם. אם גוגל לא מוצא, אל תתייאשו, תבחרו בהצעות של גוגל ''האם התכוונתם וכו''', או אייתו את המילה אחרת, זה יכול לעזור.

צריך לקחת בחשבון שיש שם הרבה שגיאות איות, כי לא כל מי שפתח חשבון בפורום עבר מבחן דקדוק באידיש, אבל עדיין זה נותן סקירה חלקית, אפשר לדון על פי רוב אחוזים של התוצאות וכו'.

 

[שיקול דעת]

לא נדירים ולא מעטים
ב"ה עולם דוברי האידיש המקורית והנכונה פורח ומשגשג לתפארת, עדיין, ועד ביאת גואל בב"א

אולי הסבר? איפה בדיוק זה פורח ומשגשג?
לא בבית ספרנו... של הבנים שלי ושל החברה וקהילה שלי. ואני מדבר על חברה וקהילה אולטרא חרדית....

 

[ואן גוך]

אינני דוברת יידיש כלל, אבל ממה ששמעתי והתרשמתי, נראה לי שהסיבה שאין לביטוי 'עהרליכער ייד' תרגום לעברית, זה לא בגלל שלמילה 'עהרליך' אין תרגום מושלם שמבטא את כל העומק של הביטוי אלא מסיבה אחרת.
אני אתן דוגמא: באנגלית במקום 'ברוך הבא' אומרים 'וול קם' = טוב שבאת. אם אני אומר 'טוב שבאת' לאורח, הוא יפער עלי עיניים תמהות ולא יבין מה אני מנסה לרמוז לו
למרות שמבחינה מילולית התרגום הוא מושלם בכ"ז שפה זה לא רק מילים, זה גם תרבות ניסוח ודיבור.
לכן באמת הביטוי 'יהודי יפה' ביידיש, שהוא כשלעצמו ביטוי משובב נפש בעיניי. לא מצא מקום בשפה העברית לא בשל חוסר בדיוק התרגום, אלא בשל תרבות שפה שונה.
רק לדוגמא השיר א'יידישע מאמע בתרגומו לעברית (מי שמכיר...) צונזרו ממנו משפטים שלמים שפחות מקובלים בהווית השפה העברית.
ושוב, אינני דוברת יידיש כלל. זאת רק התרשמות חיצונית. וייתכן שאני טועה.

 

[א-ירושלמית]

אינני דוברת יידיש כלל, אבל ממה ששמעתי והתרשמתי, נראה לי שהסיבה שאין לביטוי 'עהרליכער ייד' תרגום לעברית, זה לא בגלל שלמילה 'עהרליך' אין תרגום מושלם שמבטא את כל העומק של הביטוי אלא מסיבה אחרת.
אני אתן דוגמא: באנגלית במקום 'ברוך הבא' אומרים 'וול קם' = טוב שבאת. אם אני אומר 'טוב שבאת' לאורח, הוא יפער עלי עיניים תמהות ולא יבין מה אני מנסה לרמוז לו
למרות שמבחינה מילולית התרגום הוא מושלם בכ"ז שפה זה לא רק מילים, זה גם תרבות ניסוח ודיבור.
לכן באמת הביטוי 'יהודי יפה' ביידיש, שהוא כשלעצמו ביטוי משובב נפש בעיניי. לא מצא מקום בשפה העברית לא בשל חוסר בדיוק התרגום, אלא בשל תרבות שפה שונה.
רק לדוגמא השיר א'יידישע מאמע בתרגומו לעברית (מי שמכיר...) צונזרו ממנו משפטים שלמים שפחות מקובלים בהווית השפה העברית.
ושוב, אינני דוברת יידיש כלל. זאת רק התרשמות חיצונית. וייתכן שאני טועה.

פרשנות מעניינת, שווה לתת עליה את הדעת.
ודעתי - דעת דוברת אידיש (+כתיבה, +קריאה)

 

[אסתיג]

יש קהילות שלמות פורחות ומשגשגות, ממשיכות את מסורת אבותיהן מדורי דורות, בשימוש באידיש בכל הצורות - לימוד, דיבור, קריאה וכתיבה
ואין אפילו צורך לפרטן כדי להבין. היכנסו נא לשערי בית שמש ירושלים ביתר ואין ספק שאידיש תהיה השפה הדומיננטית שתשמעו מיד עם הפסיעה הראשונה.
בשערי בני ברק מודיעין אלעד ואשדוד למשל לא נקטתי, וזאת לא בגלל שאין שם קהלים גדולים דוברי אידיש, אלא בגלל שכשתדרכו בשערי העיר זאת לא השפה הדומיננטית השלטת שתשמעו. נכון. אבל משתעמיקו פנימה ודאי וודאי שתשתמעו, והרבה. יחסית כמובן. כי אין כאן מקום כלל להשוות באחוזים בין הדומיננטיות של השפה השלטת - עברית, (ולאחריה עברידיש הקלוקלת והמחוסרת ברירה לפעמים) ורק אז בתחתית כמובן האידיש. אבל באופן יחסי יש המון המון דוברי אידיש רהוטה ושוטפת כולל קרוא וכתוב בבית ובמוסדות החינוך.
וזאת אני אומרת ומעידה כאחת המשתייכת מאז ומתמיד לקהלים כאלו ב"ה.

 

[אסתיג]

יהודי יפה נשמע כל כך מוזר, כי בעצם תרגמת כאן מילולית מושג אחר - הערליך, ולא ערליך, שלמילה זאת אין תרגום מילולי.

 

[שיקול דעת]

יש קהילות שלמות פורחות ומשגשגות, ממשיכות את מסורת אבותיהן מדורי דורות, בשימוש באידיש בכל הצורות - לימוד, דיבור, קריאה וכתיבה
ואין אפילו צורך לפרטן כדי להבין. היכנסו נא לשערי בית שמש ירושלים ביתר ואין ספק שאידיש תהיה השפה הדומיננטית שתשמעו מיד עם הפסיעה הראשונה.
בשערי בני ברק מודיעין אלעד ואשדוד למשל לא נקטתי, וזאת לא בגלל שאין שם קהלים גדולים דוברי אידיש, אלא בגלל שכשתדרכו בשערי העיר זאת לא השפה הדומיננטית השלטת שתשמעו. נכון. אבל משתעמיקו פנימה ודאי וודאי שתשתמעו, והרבה. יחסית כמובן. כי אין כאן מקום כלל להשוות באחוזים בין הדומיננטיות של השפה השלטת - עברית, (ולאחריה עברידיש הקלוקלת והמחוסרת ברירה לפעמים) ורק אז בתחתית כמובן האידיש. אבל באופן יחסי יש המון המון דוברי אידיש רהוטה ושוטפת כולל קרוא וכתוב בבית ובמוסדות החינוך.
וזאת אני אומרת ומעידה כאחת המשתייכת מאז ומתמיד לקהלים כאלו ב"ה.

בית שמש, ירושלים, ביתר = היינו הך...
מה שקורה בציבור ה'ירושלמי', אני לא יודע. מה שאני יודע, שאני לא מכיר בציבור הכלל חסידי, קהילות שלומדים אידיש כמו שצריך. אני לא מדבר אם הם 'משתמשים' בשפה כדי לדבר, אני מדבר על לדבר בשפה וכ"ש על לקרוא ולכתוב באופן תקין.

 

[סערצע]

לכן באמת הביטוי 'יהודי יפה' ביידיש, שהוא כשלעצמו ביטוי משובב נפש בעיניי. לא מצא מקום בשפה העברית לא בשל חוסר בדיוק התרגום, אלא בשל תרבות שפה שונה.

הדברים נכונים, בתיקון 'קל': לא קיים תרגום מילולי שיעביר את 'רוח הדברים'.
או במילים פשוטות יותר: תרגום מילולי אינו ביטוי לדייקנות. ההפך הוא הנכון - אין דבר שישוֶה לתרגום המילולי בעיוות הנאמר במקור הדברים.

אנקוט בדוגמא פשוטה: באידית מקובל הביטוי 'א גוטער איד', שתרגומו המילולי הוא 'יהודי טוב'.
אם אעסיק מתרגם שישתמש בביטוי הזה כתרגום - אפטרנו (בל"נ...) על־אתר; התרגום הנכון והמדויק הוא 'אדמו"ר', למרות שהביטוי הזה אינו מצוי כלשונו במקור...

וזו גם תגובה להודעה זו:

יהודי יפה נשמע כל כך מוזר, כי בעצם תרגמת כאן מילולית מושג אחר - הערליך, ולא ערליך, שלמילה זאת אין תרגום מילולי.

ובכן, כאמור, תרגומה של המילה 'ערליכער' - בניגוד לפתגם הנפוץ - הוא:

ירא־שמים, ישר־דרך.

 

[קנאי]

את מכירה את בתי הספר הצ'אלמרים האורגינליים, בביש שמש/ירושלים ועוד?
תבואי, ותתרשמי. המצב שם לא עגום כלל...
ישנם בתי ספר נוספים שמתקראים באידיש,
ותכל'ס ספרי הלימוד והמחברות בעברית, והשפה של המורות לתלמידות זה 'הג'וק עושה קריכן על הוואנט'...
שם המצב עגום גם עגום...

די מצב דארטן איז טאקע נישט די זעלבע ווי אין אנדערע קהלות אין א"י אבער אין שרייבן אידיש זענען זיי כמעט פונקט אזוי שלעכט. ווי אויך אין ליינען זענען זיי בעסער אויף עברית ווי אויף אידיש. גייט און זייט בודק די לייען מאטריאל אין זייערע היימען.
ובפרט החילוף בין מבטא הא' למבטא הה' כמו ערליך והערליך הויזען ואויזין.