איזה ספר קריאה מומלץ לקניה?

[אלישקף]

ההבדל היסודי בין רותי לחוי,
הוא באורך.

מה שחוי אומרת בפרק שלם, רותי אומרת במשפט.
מה שחוי אומרת ברחל בתך הקטנה בשלוש וואריאציות לפחות, רותי לא אומרת אפילו פעם אחת אלא נותנת להבין.

מה שחוי אומרת - רותי אפילו לא חושבת.
מה שרותי אומרת - חוי אפילו לא חושבת...

בסופו של דבר כנראה שזה עניין של טעם, אבל למי שיש טעם דומה לשלי - לבטח מבינה למה אני מתכוונת.

אין ספק שרותי קפלר זורמת בצורה מדהימה,
אבל כשהיא מגיעה לקטע של מסר-היא מפלחת את הלב,
ומעמיקה עד מתחת לפני השטח.
בשונה מהרבה סופרות שמצעצעות את הרגעים האלו בבלה בלה בלה.
וזה מה שהתכוונתי לגבי הדמיון לחוי רוזנברג.
שוב-זה לא סותר את הזרימה,
ובעיני, דווקא זה מה שמושלם בספרים שלה.(של רותי)

חשבתי בליבי שרותי לעולם לא 'מגיעה לקטע של המסר' אולי היא אפילו נזהרת מקטע כזה.
אבל הרבה זמן (יחסית) חלף מאז קראתי את הנורמלי ואנוכי מבקש, שלא לדבר על שיבולים שנותרו בשדה. התחושות שעולות לי פה הם מהרשמים שנותרו.

 

[אורי ולונה]

שלא תשכחי לספר מה קנית בסוף...

 

[אורי ולונה]

כפילות

 

[שרלוט]

ספר נוסף שקראתי: המצולע [נראה לי של ר' רפפורט]
ספר יפה! אהבתי!!
מישהי קראה את קובית קרח?

 

[טוליפ]

אפשר לקפוץ על האשכול?

רק ממש לאחרונה התוודעתי לספריה של יעל רועי, אחרי שקניתי את מחנה הקיץ של אדון הוא בעקבות המלצות חמות כאן בפורום- והוא גם עלה 30 שקלים בלבד באיזה מבצע.

את יכולה לומר לי איפה קנית את 'מחנה הקיץ של אדון הוא' חרשתי (כמעט) את כל ירושלים ולא מצאתי.

 

[שירי הופמן]

ספר נוסף שקראתי: המצולע [נראה לי של ר' רפפורט]
ספר יפה! אהבתי!!
מישהי קראה את קובית קרח?

קובית קרח יפה במיוחד,
כתוב בצורה מתוקה ועסיסית.
​​​​​​​המצולע הוא של יונה ספיר.

 

[userit]

את יכולה לומר לי איפה קנית את 'מחנה הקיץ של אדון הוא' חרשתי (כמעט) את כל ירושלים ולא מצאתי.

אם אני לא מתבלבלת, יש חנות של צוף הוצאת ספרים בגבעת שאול, וקניתי מהם.

 

[אלישקף]

קובית קרח יפה במיוחד,
כתוב בצורה מתוקה ועסיסית.
המצולע הוא של יונה ספיר.

קוביית קרח כתוב לנערות, אבל בתור אישה (צעירה) נהניתי ממנו מאאאאאד, כתוב טוב ומעביר היטב את התחושות. (בסוף הספר רציתי לרוץ לתרום כליה)

 

[Rachel Greenstein]

קוביית קרח כתוב לנערות, אבל בתור אישה (צעירה) נהניתי ממנו מאאאאאד, כתוב טוב ומעביר היטב את התחושות. (בסוף הספר רציתי לרוץ לתרום כליה)

בהחלט
קראתי כמה פרקים בזרקור, וכל כך נהניתי שקניתי את הספר.

 

[ח א]

קראתי לאחרונה את "סיפור משפחתי" של לאה פריד, ונהניתי

 

[אלישקף]

לא יודעת איך שכחתי, אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי אי פעם:
"מים שקטים" של רחל דובין. אלופה.

 

[שירי הופמן]

וגם הספרים של יהודית פריינד-
משהו לקחת הביתה,
כורי הפחמים, להתראות ילדים.
אין עליהם.

 

[מרשימה]

ורוח אחד לכל - ספר מקסים לאנשים שאוהבים לחשוב ולצאת עם תובנות לחיים (נעמי צוובנר)
המלצתי עליו כבר כמה פעמים בפורום, לא בגלל שיש לי איזה קשר אישי עם הסופרת או ההוצ"ל או המדפיס
אלא כי זה באמת אחד הספרים הטובים, והוא פחות מוכר.

ולא, אין שם מסר גלוי ומגמתי.
המסר הוא פשוט חלק מהסיפור, וכמו שהסופרת כותבת בסיום:
כשהדמויות שלך הן חיוביות ושואפות לטוב, המסר כבר נהיה מעצמו.

 

[פרוגיוזרית]

ורוח אחד לכל - ספר מקסים לאנשים שאוהבים לחשוב ולצאת עם תובנות לחיים (נעמי צוובנר)
המלצתי עליו כבר כמה פעמים בפורום, לא בגלל שיש לי איזה קשר אישי עם הסופרת או ההוצ"ל או המדפיס
אלא כי זה באמת אחד הספרים הטובים, והוא פחות מוכר.

ולא, אין שם מסר גלוי ומגמתי.
המסר הוא פשוט חלק מהסיפור, וכמו שהסופרת כותבת בסיום:
כשהדמויות שלך הן חיוביות ושואפות לטוב, המסר כבר נהיה מעצמו.

אולי יש לך קשר עם המעמד או הגרפיקאית? תוסיפי "וכולי"

באמת אחד הספרים הטובים.

 

[מגנום]

שלא תשכחי לספר מה קנית בסוף...

תודה לכולכן על ההמלצות!
קניתי את תחנות של דבורי רנד
והחלום על המגבעת של יעל רועי.
לא אומר שהשאר פחות טובים...

 

[בן אליצור]

בעקבות ההמלצות בפורום קניתי את הספר "אנוכי מבקש" של ר.קפלר וממש התאכזבתי.
אני לא יודעת לאיזה קהילה חסידית משתייכת הסופרת, אם בכלל... אך התיאורים רחוקים ותלושים מהמציאות.
כאחת שמשתייכת לחסידות גדולה ומכירה את שאר החסידויות - הסיפור כולו מנותק לגמרי מן המציאות.
(אם יש מושג של "הגבלה" תיאורטית על אברך להיות מהנדס/אדריכל או מה שלא יהיה, אז נראה לי יותר בציבור ה"בני תיירה" הליטאים, ולא בקהילות החסידיות, שם אפשר למצוא מגוון בעלי מקצוע המשתייכים לחסידות וזה לא פוגע במעמדם או בשמם בכלל, לא כמו בציבור הליטאי שחיים ב"שחור לבן", או שאתה "בן תורה" כל היום או שאתה "בעל מלאכה")
אולי אולי אולי יכול תיאור החצר החסידית המסוגרת והשמרנית להתאים לנטורי קרתא, אך כלל וכלל לא לשאר החסידויות בארץ.
במהלך הקריאה הרגשתי כמו אינדיאני שקורא ספר שנכתב על השבט שלו, ע"י אחד שלא מכיר את השבט ולא את סגנון חייו בכלל.
גם כל הקטעים על הקבצנים מעוררים בחילה ולא ממש מעניינים. לא יודעת ממה התלהבו הממליצים מהספר.

מה את אומרת?
אני קראתי ונהנתי מכל שניה
זה אולי קצת תלוש גם אח שלי אמר לי ככה על הקטע של החסידות
אבל הספר עצמו? מטריף בעוצמות שלו.