אידיש- עברית

[אסתי3311]

לדעת כמה ניקים חסר לכמה גדולים ואדמורים ידע כמו מאמר הויקיפדיה דלעיל, ולכן הם מפרידים בין עברית ללשון הקודש, הרי ברור שאם עברית היה לשון הקודש, אז אף אחד לא היה יוצא נגד זה.
יש עוד שפות שהם דומות אבל עדיין זה נקרא 2 שפות, וזה ההבדל בין עברית ללשון הקודש...

אני גם חושבת שיש שתי שפות אבל מענין אותי למצוא אסמכתא ברורה לזה.
אם יש לך, אשמח.
סתם כך הענין הוא שבעלי משכנע אותי בנחיצות האידיש וחשוב לי לבדוק את הנושא לפני שאני הולכת הלאה

 

[mishu]

אגב, יש הרבה יהודים חסידים וגדולים, ניצולי שואה, שכשהקימו את ביתם דברו רק עברית, ועברתו את שמות הילדים (מהערש לצבי לדוג') כי טענו שהאידיש מקורה מגרמנית.

 

[מוריסקא]

1. דרוש מקור, אם אתה יכול לצטט אז עדיף.

אני מעתיק לך קטע ממרן החתם סופר זצק"ל נח ד"ה שפה אחת,
כדאי לך גם לעיין שם.

וז"ל, אין לתמוה שלה"ק אינינו ממולא ורחב כשארי הלשונות כמ"ש בח"ה בהקדמתו וקשה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא,
לק"מ כי כל בעל לשון אשר המציא לשונו לפי עת וזמן ההוא בשעת הפלגה, ושוב בכל דור ודור מתחדשים מלאכות וסחורות ופעולות ואפי' פירות ובהמות ע"י הרכבה, ובעלי אותו הלשון ממציאים להם שמות וגזרות ובנינים לפי בעת והזמן והכל יקרא על שם הלשון ההוא, ע"ד משל אשכנז נוא ראש לאומה וללשון אשכנז, וכל מה שימציאו בני אומתו עד סוף הדור יקרא לשון אשכנז כי מה לי אשכנז הראשון שהמציא הלשון בתחלה או אשכנז האחרון הזה שמוסיף אלו המלות, הכל בשם אשכנז יקרא
{ע"כ הוא ממש כדברך, שפו אמיתי}

אך לשון הקודש יקרא על שם הממציא הראשון קדוש עליון ית"ש כמ"ש הרבמ"ן פ' כי תשא,
וכל מה שהיה בראשית הבראיה והקב"ה דיבר בו או אפי' מה שנתוספו פעולות ומלכות אח"כ והקב"ה דיבר מהם עם נביאיו הוא קרא שמם,
והוא לשוון הקודש!,

אבל מה שלא דבר הקב"ה וקרא שמו ונתוספו פעולות ומלאכות
ואם אפי' בעלי לה"ק דהיינו ישראל יקראו להם שמות "במשנה וגמרא"!
אינינו לשון הקדוש מהקב"ה, "אלא לשון שבדו חכמים"!
והבן זה עכ"ל

לקחתי דווקא קטע זו, כי לשון החתם סופר ברור ופשוט,
ואינו משאיר מקום להתפלפל.
אבל יש עוד הרבה, מקורות כהאבן עזרא, כוזרי, רמב"ם, ועוד

 

[אסתי-בראון]

רבותי, "תחיית השפה העברית" - הכוונה שעד אז לא דיברו באף מקום בעולם לשוה"ק/עברית כשפת דיבור יומיומית. זו היתה שפה שהשתמשו בה רק ללימוד, ולכתיבת הספרות התורנית.
ליתר הצרכים - דיבור וכתיבת חולין, השתמשו בשפת המקום או בניבים יהודיים שונים שהתפתחו בכל אזור. כך האידיש באירופה, ואני יודעת שגם בארצות המזרח במקומות שלא דיברו לאדינו, פיתחו היהודים לעצמם ניבים שונים, 'עגות', של השפה הערבית, שהתייחדו רק להם.
וזאת כדי לשמור על לשון הקודש בקדושתה.
בן יהודה 'חידש' שהעברית תשמש שפת דיבור יומיומית, וכן, סיפרות עברית. זה היה במקביל להתפתחות הציונות, לקראת קיום 'חזון' המדינה הציונית, היה צורך לפתח שפה שתאחד בין כל חלקי העם שיעלו לארץ ישראל.

 

[אסתי-בראון]

אגב, יש הרבה יהודים חסידים וגדולים, ניצולי שואה, שכשהקימו את ביתם דברו רק עברית, ועברתו את שמות הילדים (מהערש לצבי לדוג') כי טענו שהאידיש מקורה מגרמנית.

פעם ראשונה שאני שומעת דבר כזה.
סבי ז"ל היה גוער בנו כי דיברנו עברית...

 

[אסתי3311]

רבותי, "תחיית השפה העברית" - הכוונה שעד אז לא דיברו באף מקום בעולם לשוה"ק/עברית כשפת דיבור יומיומית. זו היתה שפה שהשתמשו בה רק ללימוד, ולכתיבת הספרות התורנית.
ליתר הצרכים - דיבור וכתיבת חולין, השתמשו בשפת המקום או בניבים יהודיים שונים שהתפתחו בכל אזור. כך האידיש באירופה, ואני יודעת שגם בארצות המזרח במקומות שלא דיברו לאדינו, פיתחו היהודים לעצמם ניבים שונים, 'עגות', של השפה הערבית, שהתייחדו רק להם.
וזאת כדי לשמור על לשון הקודש בקדושתה.
בן יהודה 'חידש' שהעברית תשמש שפת דיבור יומיומית, וכן, סיפרות עברית. זה היה במקביל להתפתחות הציונות, לקראת קיום 'חזון' המדינה הציונית, היה צורך לפתח שפה שתאחד בין כל חלקי העם שיעלו לארץ ישראל.

את מתכונת לאמר שהקצף יצא על חילול השפה ולא על חידוש השפה?

 

[adir28]

אני גם חושבת שיש שתי שפות אבל מענין אותי למצוא אסמכתא ברורה לזה.
אם יש לך, אשמח.
סתם כך הענין הוא שבעלי משכנע אותי בנחיצות האידיש וחשוב לי לבדוק את הנושא לפני שאני הולכת הלאה

אם בעלך משכנע אותך ואת מתקשה "ללכת הלאה" (כלומר? לעבור לדבר באידיש?) זה כבר ענין אחר לגמרי ואת לא צריכה כל כך הרבה הוכחות ופילוסופיות בשביל לעשות זאת.

 

[אסתי3311]

אם בעלך משכנע אותך ואת מתקשה "ללכת הלאה" (כלומר? לעבור לדבר באידיש?) זה כבר ענין אחר לגמרי ואת לא צריכה כל כך הרבה הוכחות ופילוסופיות בשביל לעשות זאת.

אם אני עושה צעד חשוב לי לדעת מה המשמעות וההבטים שלו

 

[מוריסקא]

אגב, יש הרבה יהודים חסידים וגדולים, ניצולי שואה, שכשהקימו את ביתם דברו רק עברית, ועברתו את שמות הילדים (מהערש לצבי לדוג') כי טענו שהאידיש מקורה מגרמנית.

לא יודע ספתות
יודיש מקורם מקדמונינו ששבשו לשון הלע"ז,
מפני הי"ח גזירות שבירושלמי.
את גם רוצה מקורות?

 

[פרפר]

פעם ראשונה שאני שומעת דבר כזה.
סבי ז"ל היה גוער בנו כי דיברנו עברית...

וסבי ז"ל היה כועס עלינו כשדיברנו איתו באידיש. הוא זנח את השפה הזו אחרי השואה למרות שזו היתה שפת האם שלו. הוא טען שהוא לא יכול לשמוע את השפה הזו, יותר מדי זה מזכיר לו את הגרמנית.

 

[bbr]

אם אני עושה צעד חשוב לי לדעת מה המשמעות וההבטים שלו

בעיני המשמעות, במקרה שלך, לעשות את רצונו של בעלך!!
סליחה שאני מתערבת, אבל את כתבת את זה אז הרשיתי לעצמי...
אם תמצאי הוכחות לקדושת השפה ולנחיצותה זה יתן לך כח להתחזק בזה, ואני לא חושבת שצריך להביא הוכחות כמה חשוב לעשות את רצון הבעל, זה אמור להיות ברור מאליו.
אבל לצערי בדורינו זה נסיון לא פשוט לשמוע בקול הבעל, וחבל...

 

[אסתי-בראון]

פעם ראשונה שאני שומעת דבר כזה.
סבי ז"ל היה גוער בנו כי דיברנו עברית...:o

וסבי ז"ל היה כועס עלינו כשדיברנו איתו באידיש. הוא זנח את השפה הזו אחרי השואה למרות שזו היתה שפת האם שלו. הוא טען שהוא לא יכול לשמוע את השפה הזו, יותר מדי זה מזכיר לו את הגרמנית.

סבא שלי שתה את כוס התרעלה עד תומה ע"י הגרמנים ימ"ש.
ובכל זאת.

כשם שאין פרצופיהם שווים...
וזה צריך לעמוד בבסיס של כל דיון.

 

[נוי]

אני גם חושבת שיש שתי שפות אבל מענין אותי למצוא אסמכתא ברורה לזה.
אם יש לך, אשמח.
סתם כך הענין הוא שבעלי משכנע אותי בנחיצות האידיש וחשוב לי לבדוק את הנושא לפני שאני הולכת הלאה

עברית היא ערבוב של לשון מקרא ולשון חכמים ובתוספת תבלינים מצערים של אותם משכילים עבריים ראשונים.
בן יהודה למשל, לקח מילים ובזדוניות רבה שבש את המשמעות שלהם.
אגדה? זו מילה שמשתמשים בה בעברית מדוברת במשמעות של:"סיפורי מעשיות שלא היו ולא נבראו". לא צריך לומר פה לקהל מהן אגדות חז"ל ומה משמעות הנכונה של המילה "אגדה".
יש עוד דוגמאות כמו זו.
עגבניה, מילה תמימה?
למה היה דחוף לו להביא את המשמעות הגועלית מיוונית?
ועוד כאלה.

 

[נוי]

מה לא אותו מקור?
האם דוברי עברית עכשוית לא מבינים את התנ"ך?

זה בדיוק אותה שפה וחבל להתווכח


גם האנגלית של היום שונה מהאנגלית של לפני 400 שנה.

דוברי עברית עכשוית לא יוכלו להבין נכון את התנ"ך בלי מפרשים.
הרבה מאוד מילים שנראות לנו "כפשוטו", משמעותן הפשוטה שונה לגמרי ממה שאנחנו רגילים.

 

[יונה יונה]

אגדה? זו מילה שמשתמשים בה בעברית מדוברת במשמעות של:"סיפורי מעשיות שלא היו ולא נבראו". לא צריך לומר פה לקהל מהן אגדות חז"ל ומה משמעות הנכונה של המילה "אגדה".
יש עוד דוגמאות כמו זו.

למיטב ידיעתי הדלה גם חלק מאגדות חז"ל נחשבות לסיפורים שלא באמת קרו אלא הן רק משלים.

 

[מאיר גולד]

מספר האיש על החומה על העברית וב"י

משל החזו"א על העברית כיום

 

[מאיר גולד]

דברי רבי חיים זוננפלד על ב''י

דברי רבי חיים זוננפלד על ב''י מס' האיש על החומה ח''ב עמ' 57

 

[וויני פו]

...

 

[mig]

//

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אני מעתיק לך קטע ממרן החתם סופר זצק"ל נח ד"ה שפה אחת,
כדאי לך גם לעיין שם.

אך לשון הקודש יקרא על שם הממציא הראשון קדוש עליון ית"ש כמ"ש הרבמ"ן פ' כי תשא,
וכל מה שהיה בראשית הבראיה והקב"ה דיבר בו או אפי' מה שנתוספו פעולות ומלכות אח"כ והקב"ה דיבר מהם עם נביאיו הוא קרא שמם,
והוא לשוון הקודש!,

אבל מה שלא דבר הקב"ה וקרא שמו ונתוספו פעולות ומלאכות
ואם אפי' בעלי לה"ק דהיינו ישראל יקראו להם שמות "במשנה וגמרא"!
אינינו לשון הקדוש מהקב"ה, "אלא לשון שבדו חכמים"!
והבן זה עכ"ל

לקחתי דווקא קטע זו, כי לשון החתם סופר ברור ופשוט,
ואינו משאיר מקום להתפלפל.
אבל יש עוד הרבה, מקורות כהאבן עזרא, כוזרי, רמב"ם, ועוד

מקבל, "עברית" היא לשון שבדו חכמים, ולשון הקודש היא הלשון בה ה' ברא את העולם ודיבר עם נביאיו.

רבותי, "תחיית השפה העברית" - הכוונה שעד אז לא דיברו באף מקום בעולם לשוה"ק/עברית כשפת דיבור יומיומית. זו היתה שפה שהשתמשו בה רק ללימוד, ולכתיבת הספרות התורנית.
ליתר הצרכים - דיבור וכתיבת חולין, השתמשו בשפת המקום או בניבים יהודיים שונים שהתפתחו בכל אזור. כך האידיש באירופה, ואני יודעת שגם בארצות המזרח במקומות שלא דיברו לאדינו, פיתחו היהודים לעצמם ניבים שונים, 'עגות', של השפה הערבית, שהתייחדו רק להם.
וזאת כדי לשמור על לשון הקודש בקדושתה.
בן יהודה 'חידש' שהעברית תשמש שפת דיבור יומיומית, וכן, סיפרות עברית. זה היה במקביל להתפתחות הציונות, לקראת קיום 'חזון' המדינה הציונית, היה צורך לפתח שפה שתאחד בין כל חלקי העם שיעלו לארץ ישראל.

יש כאן שאלה היסטורית, האם השימוש בלע"ז היה כדי לשמור את הלשון בטהרתה, או שמא מסיבות פרקטיות יותר, אולי בגלל גזירות של הגויים, או שהעברית כשפת דיבור נשתכחה (ראינו שהתלמודים הירושלמי וגם הבבלי נכתבו בארמית, ושפת הדיבור היתה ארמית, ובגלויות למיניהן החליפו את הארמית בלע"ז, לדינו, לשון אשכנז, יידיש, ערבית יהודית, וכו')