אתם אולי חושבים שזה מצחיק,
אבל אנחנו הנשים חוזרות הביתה ממש בבכי - פשוטו כמשמעו
קרה לי כבר (במצב מיוחד) שהתיישב לידי בחור חצוף באוטובוס
מתוך כוונה שאקום
לא הייתי מסוגלת, זה היה ממש מסוכן
אז נשארתי לשבת נסיעה שלמה ליד בחור ולהשרף מהבושה (כולם נועצים מבטים...)
ירדתי מהאוטובוס וחזרתי הביתה בוכה...
ועוד פעם, שבחורי ישיבה קטנה צעירים
עלו והתיישבו לידי וליד אחותי (ברביעיה)
ואומרים לנו: קומו!
מרוב מבוכה קמנו
והבחורים החשובים נשארו לשבת כל הנסיעה...
קיבלו מקום על מגש של זהב!
לא מבינה איך אנשים באוטובוס נתנו לזה לקרות...
פה, בירושלים עיר הקודש.
באמת, זה כל כך פמניסטי לחנך שנשים צריכות הרבה פעמים לשבת,
לא מפינוק,
אלא מחוסר ברירה אחרת???