דרוש מידע אחרי האסון - זה הזמן למנוע אסונות נוספים ר"ל!

[שארפער]

בכלל לא נראה לי כיוון החינוך הזה של לקום מפני "קדושת האישה".
יש לחנך את הילדים ובעיקר את הבחורים, א' לכבד את המבוגרים מהם, ובכללם נשים, (בלי הדגש על "אישה")
ב' (בגלל שא' לא ישים כ"כ.) לוותר לכל מי שנראה זקוק לכך! (ובדרך כלל, נשים תהיינה זקוקות לכך יותר מגברים.)
אבל זה לא כלל!

זכורני שפעם אחרי אישפוז בבית חולים, בעודי מותש וחלש נסעתי באוטובוס עם אישתי, וישבתי במקומות הראשונים, לידי ישב זקן, ולכן אישתי עמדה.
ניגשה אלינו אחת מבעלות ה'משנה' של "קידוש האישה", ונזפה קשות בי, על כך שאני יושב ולא קם לאישתי (!) ובאישתי, על כך שהיא מאפשרת את זה.
שנינו צעירים, ובלי קשר, לא היה נראה על שנינו איזה צורך ישיבה מיוחד.
וכשהסברנו לה, היא לא קיבלה את ההסבר, וטענה שכחרדים עלינו לחשוש מחילול ה'!.... לא פחות....
(היא הייתה חרדית, אבל "נאורה".....)

וע"כ, בשל "קדושת האישה", עלי, שעבר אישפוז ובקושי עומד על הרגליים, לפנות את המקום לאישתי, ששנינו יודעים שהיא לא צריכה אותו, ובכך שאישתי תשב על יד גבר, (הזקן שישב לידי.) העיקר שלא יהיה "חילול ה'" שיראו שחרדי יושב ואישתו עומדת.
הזוי הדור שלנו!

 

[צרצרית]

ב' (בגלל שא' לא ישים כ"כ.) לוותר לכל מי שנראה זקוק לכך! (ובדרך כלל, נשים תהיינה זקוקות לכך יותר מגברים.)

ואם אני לא נראית זקוקה לכך
אבל אני זקוקה נואשות?

כמה אחוז מהחיים שלך אתה אחרי ניתוח וצריך לשבת?
וכמה אחוז מהחיים שלנו הנשים, אנחנו חייבות לשבת ולאו דווקא רואים?

 

[nori]

בכלל לא נראה לי כיוון החינוך הזה של לקום מפני "קדושת האישה".

אז אפשר לקום מפני "חולשת האשה" זה באמת נשמע יותר טוב.
זה גם משלים ועקבי עם יתר החינוך והמציאות בה אנחנו חיים.
אם ילד, נער, גבר יודע שאחותו, אמא שלו, אשתו לא צמה בחלק מהצומות כי היא אשה, אז למה זה לא משתלב עם החינוך שלו שהיא גם צריכה לשבת כי היא אשה? איך זה קשור לפמיניזם? (שבכלל דוגל בשויון בין המינים)

 

[Deleted member 64624]

בכלל לא נראה לי כיוון החינוך הזה של לקום מפני "קדושת האישה".
יש לחנך את הילדים ובעיקר את הבחורים, א' לכבד את המבוגרים מהם, ובכללם נשים, (בלי הדגש על "אישה")
ב' (בגלל שא' לא ישים כ"כ.) לוותר לכל מי שנראה זקוק לכך! (ובדרך כלל, נשים תהיינה זקוקות לכך יותר מגברים.)
אבל זה לא כלל!

זכורני שפעם אחרי אישפוז בבית חולים, בעודי מותש וחלש נסעתי באוטובוס עם אישתי, וישבתי במקומות הראשונים, לידי ישב זקן, ולכן אישתי עמדה.
ניגשה אלינו אחת מבעלות ה'משנה' של "קידוש האישה", ונזפה קשות בי, על כך שאני יושב ולא קם לאישתי (!) ובאישתי, על כך שהיא מאפשרת את זה.
שנינו צעירים, ובלי קשר, לא היה נראה על שנינו איזה צורך ישיבה מיוחד.
וכשהסברנו לה, היא לא קיבלה את ההסבר, וטענה שכחרדים עלינו לחשוש מחילול ה'!.... לא פחות....
(היא הייתה חרדית, אבל "נאורה".....)

וע"כ, בשל "קדושת האישה", עלי, שעבר אישפוז ובקושי עומד על הרגליים, לפנות את המקום לאישתי, ששנינו יודעים שהיא לא צריכה אותו, ובכך שאישתי תשב על יד גבר, (הזקן שישב לידי.) העיקר שלא יהיה "חילול ה'" שיראו שחרדי יושב ואישתו עומדת.
הזוי הדור שלנו!

כל מילה!!!!
בואו ננהג בצורה הוגנת,
ולא נפלה לעולם מגדר אחד לעומת השני,
(במקום שאין סיבה מיוחדת כמובן)
בסוף נגיע גם למצב של אשכולות נזעמים על גברים שחיכו שעות בתחנה.

 

[שארפער]

ואם אני לא נראית זקוקה לכך
אבל אני זקוקה נואשות?

כמה אחוז מהחיים שלך אתה אחרי ניתוח וצריך לשבת?
וכמה אחוז מהחיים שלנו הנשים, אנחנו חייבות לשבת ולאו דווקא רואים?

דווקא נחמד לשמוע שהתנסית בזה פעם אחת בודדת בחיים, כדי להבין מה אנחנו עוברות במשך חודשים רבים.

הסברתי את הבעייתיות בקדושת האישה.
זה שהתחליף לא מכסה את הצורך, אני יודע.

רק הדגשתי והמחזתי, מה קורה כשמחנכים לערך "קדושת האישה", כערך. (כי לא תמיד רואים.)
ולא כצורך.

זהו כלל. אסור להקצין.
השאלה היא מה עדיף. שיהיו מקרים שלא יהיה מענה, (וחבל. מאוד!) או שיקום לנו ערך חדש, ודברים הזויים יתחילו להתרחש בשמו.
האופציה הראשונה, לדעתי טובה ויעילה יותר, שיש לעזור לזקוקים לכך. אבל לא שיש להעדיף מגדר, כי אחוז הזקוקים בו גבוה יותר. אין לכך שום הצדקה, וזהו סילוף ויצירת ערך חדש ותורה חדשה. (ושייך למגזרים אחרים.)

 

[צרצרית]

כל מילה!!!!
בואו ננהג בצורה הוגנת,
ולא נפלה לעולם מגדר אחד לעומת השני,
(במקום שאין סיבה מיוחדת כמובן)
בסוף נגיע גם למצב של אשכולות נזעמים על גברים שחיכו שעות בתחנה.

אתה צודק
והסיפור ששארפער הביא הוא באמת חריג ומקומם
אבל עד שנגיע לאפליה הפוכה
הדרך עוד ארוכה...
אני לא חוששת שיש מקום לדאגה
תהיו רגועים.

 

[שארפער]

אז אפשר לקום מפני "חולשת האשה" זה באמת נשמע יותר טוב.
זה גם משלים ועקבי עם יתר החינוך והמציאות בה אנחנו חיים.
אם ילד, נער, גבר יודע שאחותו, אמא שלו, אשתו לא צמה בחלק מהצומות כי היא אשה, אז למה זה לא משתלב עם החינוך שלו שהיא גם צריכה לשבת כי היא אשה? איך זה קשור לפמיניזם? (שבכלל דוגל בשויון בין המינים)

נשמע גרוע.
מהסיבות שהסברתי.

 

[שארפער]

אתה צודק
והסיפור ששארפער הביא הוא באמת חריג ומקומם
אבל עד שנגיע לאפליה הפוכה
הדרך עוד ארוכה...
אני לא חוששת שיש מקום לדאגה
תהיו רגועים.

כל עיוות, הוא גרוע.
צריך לחנך לחסד והתחשבות.
לא לעיוותים.

 

[Deleted member 64624]

אתה צודק
והסיפור ששארפער הביא הוא באמת חריג ומקומם
אבל עד שנגיע לאפליה הפוכה
הדרך עוד ארוכה...
אני לא חוששת שיש מקום לדאגה
תהיו רגועים.

אני דווקא מאד דואג,
בציבור הכללי המצב כבר הגיע לזה.

 

[תמר סימן טוב]

מצטרפת
פעם הייתי בתחילת ה. היפרמואזיס הרגשתי זוועה אחרי יום שלם שהתרוצצתי בלי לשבת שניה
עליתי על האוטובוס ולמרבה הנס היתה רביעיה פנויה
אמממה, שאחרי כמה תחנות עלו חבורת ילדים בישיבה קטנה(!) החליטו לעשות עלי לינץ' דתי
ורצו שאפנה להם את המקום
דבר ראשון התיישבו לידי, התחילו לדבר בצעקות ולצחוק עלי שאקום
מרב ביזיון לא היה לי ברירה אלא לקום
איך הגעתי לבית באותו היום, עדיף שלא אתאר...

 

[שארפער]

אגב, מה שעובר לי בראש כשאני קורא כאן את האשכול....
שימו לב, שכנראה זהו עניין של הסתכלות.
לאישה קשה להבין איך זה נראה מהצד הגברי.
ולגברים אין אפשרות אפילו לחלום איך זה נראה מהצד הנשי.
הן לא משקרות, הן סובלות.
ולכן הדעות מתפצלות כאן ככה....
הבעייתיות כאן היא, שדנים כאן גברים, על פי המבט הנשי, ומזדעזעים......

רבותי, אפשר להירגע, הבחור שראית, פשוט רואה את התמונה אחרת, כי הוא גבר, ולכן הוא לא מבין אותך, ולא כי הוא לא בעל מידות.
ואל תשפטי אותו, כי כשם שהוא לא הבין אותך, כך גם את לא תביני אותו, ולעולם לא נדע איך אכן ראוי לנהוג בכל סיטואציה לגופה.
מה שברור ואבסלוטי, שיש להתחשב בנזקק.
ולכך יש לחנך.
ולא לאפליות מגדריות, גם אם נדמה לנו שהן "מתקנות"....

 

[שארפער]

מצטרפת
פעם הייתי בתחילת ה. היפרמואזיס הרגשתי זוועה אחרי יום שלם שהתרוצצתי בלי לשבת שניה
עליתי על האוטובוס ולמרבה הנס היתה רביעיה פנויה
אמממה, שאחרי כמה תחנות עלו חבורת ילדים בישיבה קטנה(!) החליטו לעשות עלי לינץ' דתי
ורצו שאפנה להם את המקום
דבר ראשון התיישבו לידי, התחילו לדבר בצעקות ולצחוק עלי שאקום
מרב ביזיון לא היה לי ברירה אלא לקום
איך הגעתי לבית באותו היום, עדיף שלא אתאר...

הודעתי הקודמת, לא כוונה לזוועה הזאת.
לא ראיתי את זה כשכתבתי.
באמת ברבריות לשמה.
מה שכתבתי, זה רק על הכלל. וזה בהחלט יוצא מהכלל.

 

[חיהARC]

אגב מישהו הזכיר מקודם בחורות בהקשר לאוטובוסים
לא גרה בירושלים, לא יודעת מה קורה שם
אבל בעיר שלי בעבר העלו את הנושא בסמינר בו למדתי,
גם כיום אני רואה בחורות נעמדות לכל אישה בכל גיל, למבוגרים בוודאי, לפעמים הנשים אפילו נעלבות ואומרות, לא, אני באמת לא צריכה וכו'
אני חושבת שזה עניין של מודעות, ושימת לב,

אני אספר אנקדוטה אישית,הייתי במצב ועמדתי וחיכיתי הרבה זמן לאוטובוס ,הרגשתי ממש קושי כל רגע לעמוד
חבורת בנות סמינר ישבה בתחנה וליהגה, הרבה זמן עבר ואף אחת לא קמה ,לא מצליחה להבין את זה....במיוחד שעמדתי צמוד אליהן והעפתי מבטים ואף אחת לא נרמזה ,זאת החוויה שלי,מנסה לדון לכף זכות
בד"כ זה לא כך .

 

[Ayalas]

אגב, מה שעובר לי בראש כשאני קורא כאן את האשכול....
שימו לב, שכנראה זהו עניין של הסתכלות.
לאישה קשה להבין איך זה נראה מהצד הגברי.
ולגברים אין אפשרות אפילו לחלום איך זה נראה מהצד הנשי.
הן לא משקרות, הן סובלות.
ולכן הדעות מתפצלות כאן ככה....
הבעייתיות כאן היא, שדנים כאן גברים, על פי המבט הנשי, ומזדעזעים......

רבותי, אפשר להירגע, הבחור שראית, פשוט רואה את התמונה אחרת, כי הוא גבר, ולכן הוא לא מבין אותך, ולא כי הוא לא בעל מידות.
ואל תשפטי אותו, כי כשם שהוא לא הבין אותך, כך גם את לא תביני אותו, ולעולם לא נדע איך אכן ראוי לנהוג בכל סיטואציה לגופה.
מה שברור ואבסלוטי, שיש להתחשב בנזקק.
ולכך יש לחנך.
ולא לאפליות מגדריות, גם אם נדמה לנו שהן "מתקנות"....

מסכימה עם הפיסקה הראשונה,
לא ממש עם השניה:
נזקק הוא רק מי נראה כזה??
אדם צריך שאשה תגיד לו מפורשות?
על בחור אולי אני יכולה עוד להבין
אבל אדם נשוי,
ברצינות
חסרה מודעות ושימת לב וצריך להעלות אותם

 

[שארפער]

דווקא נחמד לשמוע שהתנסית בזה פעם אחת בודדת בחיים, כדי להבין מה אנחנו עוברות במשך חודשים רבים.

לא הייתי מתנסח ככה.
לשמע סבל של אי מי, זה לא 'נחמד' אף פעם.

 

[שארפער]

נזקק הוא רק מי נראה כזה??
אדם צריך שאשה תגיד לו מפורשות?

הסברתי את הבעייתיות בקדושת האישה.
זה שהתחליף לא מכסה את הצורך, אני יודע.

רק הדגשתי והמחזתי, מה קורה כשמחנכים לערך "קדושת האישה", כערך. (כי לא תמיד רואים.)
ולא כצורך.

זהו כלל. אסור להקצין.
השאלה היא מה עדיף. שיהיו מקרים שלא יהיה מענה, (וחבל. מאוד!) או שיקום לנו ערך חדש, ודברים הזויים יתחילו להתרחש בשמו.
האופציה הראשונה, לדעתי טובה ויעילה יותר, שיש לעזור לזקוקים לכך. אבל לא שיש להעדיף מגדר, כי אחוז הזקוקים בו גבוה יותר. אין לכך שום הצדקה, וזהו סילוף ויצירת ערך חדש ותורה חדשה. (ושייך למגזרים אחרים.)

 

[רפ]

מסכימה עם הפיסקה הראשונה,
לא ממש עם השניה:
נזקק הוא רק מי נראה כזה??
אדם צריך שאשה תגיד לו מפורשות?
על בחור אולי אני יכולה עוד להבין
אבל אדם נשוי,
ברצינות
חסרה מודעות ושימת לב וצריך להעלות אותם

אדם לא צריך שאישה תגיד לו מפורשות:
אתה יכול בבקשה לפנות לי את המקום כי...?
אלא:
אפשר בבקשה לשבת?
ומהניסיון שלי - ברוב אם לא בכל המקרים אני נענית בהבנה.
לא רואה טעם לצפות מאנשים להבין מעצמם, במיוחד שבאמת לא תמיד כולן צריכות שיקומו בשבילן.

 

[משבצת 2]

אני אספר אנקדוטה אישית,הייתי במצב ועמדתי וחיכיתי הרבה זמן לאוטובוס ,הרגשתי ממש קושי כל רגע לעמוד
חבורת בנות סמינר ישבה בתחנה וליהגה, הרבה זמן עבר ואף אחת לא קמה ,לא מצליחה להבין את זה....במיוחד שעמדתי צמוד אליהן והעפתי מבטים ואף אחת לא נרמזה ,זאת החוויה שלי,מנסה לדון לכף זכות
בד"כ זה לא כך .

אפשר גם לבקש מנימוס
בדרך כלל אחרי בקשה כזאת בחורות (וגם בחורים) קמות בשמחה.
לא בושה להיראות חלש, ולא בושה להודות בזה.
ואי אפשר לצפות שבכל רגע הזולת ירגיש את הקושי שלי מעצמו בלי שאומר לו
למה לרמוז? למה לא להגיד בפירוש: "אכפת לכן לפנות לי מקום? אני לא כל כך מרגישה טוב וקשה לי לעמוד. ממש תודה רבה ותזכו למצוות."
זהו.
זה כזה בזיון גדול?

 

[שארפער]

יש כאן גם שאלה אתית.
לפעמים כדי לתת לאישה (שאולי צריכה.) לשבת יש להקים ארבעה גברים. (ברביעייה. באיזור חרדי.)
אם היא לא ממש חייבת את זה. זה מוצדק?

מישהו באמת מצפה שיקימו ארבעה גברים רק כי אולי! האישה הזו צריכה לשבת?

 

[reish]

זה כל כך נכון. ואם החלטתם שזה חובה וחשוב לכם זה בסדר גמור. אבל לפחות לבא עם ציפיות מתאימות.
מי שבא בחול המועד לכותל, מי שיצא רגע אחרי תפילת שחרית ממירון בלג בעומר. תבינו שזה סביר לחכות חצי שעה ואף יותר לאוטובוס.
כן, זה סביר לגמרי שכשיש אלפי אנשים אי אפשר לשנע אותם ברגע. לא ניתן להכין מאות אוטובוסים ולפתוח אותם בבת אחת (וגם לא יהיה ניתן ממילא לשחרר את כולם לכביש באותה השניה)
זה סביר מאד להמתין, לתת למי שחכה קדם לעלות ולחכות בסבלות גם אם יש שמש (הלו, תחזית מזג האויר בד"כ ידועה מראש....)
לא סביר לבא למקום המוני, לדחוף ולקטר שיש פה כאוס תחבורתי. ולהתנהג כמו חיות בטענה ש"הם" גורמים לנו להתנהג כך.
אנחנו לפעמים לא ראלים בציפיות שלנו מהגורמים האחראיים. לא מכירים בשום מגבלות טכניות. אנחנו נבוא וההם שם ידאגו לכל השאר. זה לא עובד.

כל כך נכון.
זוכרת את העצרת נגד הגיוס לפני כמה שנים. היה יפה ומרגש, עד שהגענו לשלב של חזרה הביתה.
כל אווירת התפילה וההתעלות התנדפה באחת. מאות אנשים מתנפלים על כל אוטובוס, דחיפות, צרחות, ואפילו קריאות נאצי נגד נהג שניסה לעשות סדר...
הלו, אתם מצפים שאלפי אלפי אנשים יעלו בבת אחת לאוטובוס, ואתם כמובן תהיו הראשונים?