כשאני קוראת את הבדיחה העצובה שכתבת כאן,
אני מבינה מאיפה מגיעה התחושה של המשטמה כלפי המורים,
ש"חוגגים" על גבי ההורים האומללים בתקופת הקורונה.
700 ש"ח ליום עבודה?????
אחרי 20 שנים במקצוע, אולי....
וגם זה רק בתיכונים/ סמינרים, רק אם מכינה לבגרויות/ לחוצים/
אה, ואם שרדת כמובן כל כך הרבה שנים בעבודה אולי הכי שוחקת שיש.
די, תפסיקו אם זה!
ככה גם מתייחסים לצוות החינוכי של הילדים שלכם?
כמעט התאים לי פה הקריקטורות של ה'דר שטירמר',
של היהודים השמנים עם סימון הדולרים בעיניים...
תאבי הבצע....
לרוב המורות יש שנות זעם ארוכות מאד של נדידה מפרכת במילויי מקום,
עם עגבניות וביצים שנשלחות עליהם בקבוצת הבריונים הרוסיים בכיתה ו' אותן הן אמורות להשתיק,
(גם בנות בית יעקב הענוגות לא טובות יותר הרבה פעמים).
רק אחרי כמה שנים תגיע קביעות,
וגם אז... המשכורת המצ'וקמקת לא שווה את הנייר שהיא נכתבת עליה.
שפר מזלך והגעת לתיכון טוב? חכי 20 שנה, למדי בלי הפסקה, ואז תגיעי אולי למשכורת שחברה שלך בתכנות קיבלה אחרי 5 שנות עבודה מסודרת.
הגיע הזמן לראות את הצד השני של המתרס:
על כל שעת הוראה מורה משקיעה לפחות 3 שעות נוספות!
בדיקת מבחנים שנמשכת שעות, אסיפות, מילוי דו"חות, תעודות, וועדות, שיחות עם הורים (הרי ברור שהמורים צריכים תמיד להיות זמינים - 24/6, נכון?)
וכל זה כמובן עם השקעת לב, נשמה, ואכפתיות גדולה...
וגם.. ספיגת לחצים, מתחים מצד ההורים/ ההנהלה -
וגם עם התלמידים לא תמיד הכל דבש...
אז די, די, לא לחינם לא הרבה שורדים בעבודה הזאת,
ולא לחינם אף אחת לא רוצה ללכת לעבוד בהוראה היום.
די עם עלילות השווא האלו.
ועוד משהו:
אני אישית כמורה (בין היתר - למה בין היתר? כי מהר מאד הבנתי שמהוראה זה לא ראלי להתפרנס)
לימדתי באופן מלא בתקופת הקורונה, כולל שליחת מטלות לתלמידות, ובדיקתן אחרי שהגיעו סרוקות.
זה כלל: שיעורי ועידה, שיעורים מוקלטים, ולחץ מטורף מצד המערכת ללמד בתת תנאים.
ממש לא חגגתי (ואני ממש לא היחידה!).
אה, ועכשיו אנחנו אמורות ללמד גם את יולי.
ותקשיבו לבדיחה העצובה:
מכיוון שלא ממש ילמדו (אף תלמיד לא יהיה מסוגל ללמוד עד יולי, גם ככה הם מתחרפנים לגמרי עם המסכות, ועוד אחרי התקופה מורטת העצבים בבית) אנחנו אמורות להכין חומרים מעניינים, סדנאות וכו'.
אה..... בהתנדבות.
בטח שבהתנדבות. מדובר על חינוך בנות ישראל הקדושות....
ברור שתרצי להתנדב!
זה עוד בעיה של ההוראה, שמכיון שמדובר בחינוך, ברור לכולם שאת נדרשת להשקיע בצורה לא הגיונית למשכורת העלובה שלך. הרי מדובר על הדור הבא של עם ישראל, ולא על מוצר עסקי, ברור שתדרשי לעשות כל דבר, בכל שעה, בלי גבול...
בכל זאת, קצת אידאלים...