תעסוקה לילדים אברכים שנשותיהם עובדות בבין הזמנים

[רחלה 123]

לא מכירה אמא ששומרת 8 שעות ברצף על כל הילדים כולל 2 ארוחות

נעים להכיר
שומרת בבין הזמנים על הילדים החל מ10 בבוקר ועד לעשר בלילה , ויותר ...
ומביאה שלוש ארוחות ביום ...

וזה האופי שלה,

זה לא ממש נכון
יש נשים שזה לא בא להם בקלות , גם הם נבהלות מהר מצרחות של תינוקים, גם להם צומחות קרניים מחפירות של ילדים
נשים לא מלאכיות, וזו אכן עבודת חיים למי שלא קל לה להצליח לשהות יותר עם הילדים ולנסות שיהיה בנחת.

עצתי הקטנה להקדים את הבלגן, במקום לחכות לבכיות ולבקשות מה עושים, אני רעב/ צמא/ קר לי / משעמם לי
להכין מראש ( כמובן האשה יכולה לעזור בתכנון ובעשייה) אוכל, תעסוקה, בגדי החלפה אם צריך.
חוסך הרבה, במקום בתוך המצב עצמו לייצר אוכל תעסוקה וכ' שולפים מה שצריך מהמוכן.

 

[המימד הנוסף]

להעריך בלי סוף.
אבל בסופו של דבר להיות עם הילדים זה התפקיד של האישה, וזה האופי שלה, ולכן זה גם הרבה יותר קל לה
והגברים משעתיים בייביסיטר מדי פעם משתגעים סופית

נח לטעון את זה.
אבל זה לא גורף בכלל.

אולי הטבעים נשתנו אולי החינוך או ההרגל, אבל מה שבטוח שזו טענה שלא מחזיקה מים.

 

[ד. מ.]

נח לטעון את זה.
אבל זה לא גורף בכלל.

אולי הטבעים נשתנו אולי החינוך או ההרגל, אבל מה שבטוח שזו טענה שלא מחזיקה מים.

אף אחד לא אמר שלאישה זה קל אלא שלגבר זה יותר קשה, נראה לכם שיהיה בחור שיסכים לעשות בייביסיטר?????

 

[DvoraVidman]

לא צריך גננות
אפשר גם בחורות
5000
ל4 שעות ביום
מי לא תסכים?

אף אחת.

 

[gs]

האתגר של הדור החדש, מאד לא פשוט!
חודשיים קיץ הם החודשים הכי יקרים מכל השנה (קיטנות ב'סדרות', פינוקים, ריגושים, טיולים ואטרקציות שככל שהגיל עולה סף הרגישות והצורך נוסק..., הערכות לשנה"ל, לישיבות ולסמינרים - יבוא יום ותזכו גם לנחת הזה..., ואחר כך בס"ד חגים...) ואין למשפחות עזרה או תמיכה חוץ ממנת ידו יתברך המלאה והרחבה שכמובן אין דומה לה...

הנשים היקרות שמוסרות נפשן לתורה כל השנה וממשיכות כרגיל באהבה ובהרבה השקעה לעבוד גם בבין הזמנים, לחייך, להתארגן, להשכים קום ולחשוב כל הזמן מה יהיה מחר...
אכן, זו משימה לא פשוטה ומאתגרת, כשהילדים קצת גדלים זה יחסית יותר קל, אבל גם עדיין מורכב.
והאבא היקר אכן עסוק בשמרטפיה לא פשוטה, ותורתו מה תהא עליה? אני מאמינה שמי שרוצה - זוכה ונראה לי שכל דקה של לימוד בימים כאלה - נוטלת שכר כולם, שווה מליונים, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו (כך אני מעודדת את הבנים הצדיקים בישיבות בכל סוף זמן בטלפון של הערב, כשהגוף והמוח עייפים (גם אצל שטייגעניסטים) ומתגעגעים לבית... שידעו שהם שווים.

להזכירכם - אם הבעל עובד, אז הוא לא בבית גם בבין הזמנים וכנראה מוצאים סידור כלשהו...

אז כל הנשים היקרות שבזכותן תהיה הגאולה, אכן ראויות לכל הערכה, על כל השנה וגם על התקופה הזו ובוודאי מתפללות בליבן שגם הבעל יוכל להמשיך תמידין כסדרן עד מכה שאפשר ויזכה למנוחת הדעת...

 

[משה שאחא]

מישהו אמר לי שפעם היו אומרים "נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן" היום אומרים בעלים במאי זכיין דשלכו לנשייהו לעבודה ונטרין לבנייהו עד דאתו מהעבודה

 

[ככר השוק]

להעריך בלי סוף.
אבל בסופו של דבר להיות עם הילדים זה התפקיד של האישה, וזה האופי שלה, ולכן זה גם הרבה יותר קל לה
והגברים משעתיים בייביסיטר מדי פעם משתגעים סופית

נשים מפרנסות למרות שזה לא התפקיד שלהן ולא האופי שלהן, אם כבר ללכת עם הכללים האלה.
והן לא מרימות ידיים ולא משתגעות סופית, אלא לומדות איך מתארגנים ואיך מתנהלים עם בית ועבודה.
גם גבר יכול ללמוד איך מסתדרים עם ילדיו, עצמו ובשרו שהביא לעולם, בחופש למרות שזה "לא האופי שלו". אלא אם "האופי של הגברים" זה מילה מכובסת לעצלנות.

 

[קנאק]

נשים מפרנסות למרות שזה לא התפקיד שלהן ולא האופי שלהן, אם כבר ללכת עם הכללים האלה.
והן לא מרימות ידיים ולא משתגעות סופית, אלא לומדות איך מתארגנים ואיך מתנהלים עם בית ועבודה.
גם גבר יכול ללמוד איך מסתדרים עם ילדיו, עצמו ובשרו שהביא לעולם, בחופש למרות שזה "לא האופי שלו". אלא אם "האופי של הגברים" זה מילה מכובסת לעצלנות.

קצת התהפך לחלק פה המושג של 'גבר' ו'אשה'
במצוקת הדורות, - אני לא מאשים אותכן.
אבל אם תדעו שזו בעיה - זה כבר חלק מהפיתרון

אשה נועדה בטבעה לאהוב את ביתה ולגדל ילדיה
גבר נועד בטבעו לעבוד/לעסוק והיות מחוץ לביתו ולגדל את ילדיו מעט ממה שנותר
ככה נבראנו!
וככה זה הכי בריא.

בדורות האחרונים השתנו אצל חלק מהציבור היוצרות
זה לא גורם להיפוך הטבע!

וזה באמת פחות בריא לכולם:
לבעל שמגדל ילדים
לאשה שיוצאת לעבוד
ולילדים שמקבלים אבא רוב שעות ביום ואמא מפורקת מעבודת היום
ולכן במקרה הזה כולם ראויים להערכה
שמנסים להתגבר על הטבע הבסיסי ההפוך ולחיות איתו
הערכה לבעל לאשה ולילדים

 

[חזק מאד]

אף אחד לא אמר שלאישה זה קל אלא שלגבר זה יותר קשה, נראה לכם שיהיה בחור שיסכים לעשות בייביסיטר?????

יש ויש! אפשר אולי לומר: על פי רוב, לגבר זה יותר קשה.
אבל איך זה עוזר לאישה ספציפית, שלה קשה מאדדדדדד?
ואיך זה עוזר לומר לה שהיא לא אמורה להיות ככה? שהיא אמורה לאהוב את זה?
הערכה לעניות דעתי צריכה להיות לפי הקושי הספציפי ולא לפי "רוב הנשים" "רוב הגברים" "תפקיד" וכיוצא באלו

 

[.B.B]

עוד דבר שמעביר את הזמן יחסית יפה- סרטים
אני מראה להם את הסרטונים של עצמם במחשב מאז שהם קטנים

זה באמת הכי קל
אבל אוי ואבוי אם הילד חוזר ביום הראשון ללימודים ומתחיל לספר "ראיתי במחשב" - למחרת אין לו חיידר...
(לא באמת, זו הגזמה אבל בכל אופן עדיף לי שהם לא יגשו בכלל למחשב, בשביל שום דבר.
יש לאח שלי מקרן ואנחנו לווים מהם אם אנחנו רוצים לראות תמונות, הצגות וכד'
זה באמת תעסוקה מצוינת הבעיה שהקטנים די מהר משתעממים וגם זה צריך אחריות גדולה והשגחה כל הזמן שהם לא נוגעים ולא שוברים)

נשים מפרנסות למרות שזה לא התפקיד שלהן ולא האופי שלהן, אם כבר ללכת עם הכללים האלה.
והן לא מרימות ידיים ולא משתגעות סופית, אלא לומדות איך מתארגנים ואיך מתנהלים עם בית ועבודה.
גם גבר יכול ללמוד איך מסתדרים עם ילדיו, עצמו ובשרו שהביא לעולם, בחופש למרות שזה "לא האופי שלו". אלא אם "האופי של הגברים" זה מילה מכובסת לעצלנות.

לא נכון. חד משמעית.
עם כל הרצון הטוב וכל ההתגייסות, כשהקטן בן השנתיים צורח שעה ושום דבר לא מרגיע אותו
אז בסוף מפריעים לאמא והוא אצלה שתי דקות בחדר עבודה וחוזר רגוע עם חיוך.
איך? קסם.
כנראה המים שאמא מביאה יותר טעימים מהמים מהיד של אבא, אין הסבר אחר.

 

[קאצנעלנבויגן]

תודה רבה לכל המגיבים, אתמול הייתי עם הילדים שלי יום שלם וכבר ביום הראשון השתגעתי לגמרי, ובלילה הרגשתי שאני צריך כבר חופש של שבעיים בלי ילדים, אז לפחות אני רואה שאני לא היחיד, ותודה על כל העצות והרעיונות שהצעתם, והכי אהבתי הרעיון לשבת על הרצפה ולבנות עם מגנטים טיש של אדמו"ר עם פרענטשע'ס זה העסיק בינתיים את הילדים שלי כמעט שעתיים,

 

[אינגליש מייל]

אם בכל מקרה צריך להיות איתם/"לשמור עליהם"
לפחות נעשה זאת בשמחה וננסה להפיק מכך את כל התועלות מסביב
תקופת הילדות שלהם עוברת במהירות כחלום יעוף
ויהיה להם וגם לנו זיכרונות טובים מהתקופה הזאת

 

[אין עוד מלבדו"]

נעים להכיר
שומרת בבין הזמנים על הילדים החל מ10 בבוקר ועד לעשר בלילה , ויותר ...
ומביאה שלוש ארוחות ביום ...

הוא דיבר על זה שהבעלים שומרים בחופש מה שהאישה שומרת כל השנה

לצערי , לא מכירה אמא ששומרת 8 שעות ברצף על כל הילדים כולל 2 ארוחות

התכוונתי שביום יום לא מכירה אישה ששומרת 8 שעות ברצף על הילדים
(אולי מורות שמסיימות בשעה 1)

וזה לצערי
הלוואי הייתי יכולה בבינהזמנים להיות עם הילדים במקום לעבוד

 

[ככר השוק]

זה באמת הכי קל
אבל אוי ואבוי אם הילד חוזר ביום הראשון ללימודים ומתחיל לספר "ראיתי במחשב" - למחרת אין לו חיידר...
(לא באמת, זו הגזמה אבל בכל אופן עדיף לי שהם לא יגשו בכלל למחשב, בשביל שום דבר.
יש לאח שלי מקרן ואנחנו לווים מהם אם אנחנו רוצים לראות תמונות, הצגות וכד'
זה באמת תעסוקה מצוינת הבעיה שהקטנים די מהר משתעממים וגם זה צריך אחריות גדולה והשגחה כל הזמן שהם לא נוגעים ולא שוברים)

לא נכון. חד משמעית.
עם כל הרצון הטוב וכל ההתגייסות, כשהקטן בן השנתיים צורח שעה ושום דבר לא מרגיע אותו
אז בסוף מפריעים לאמא והוא אצלה שתי דקות בחדר עבודה וחוזר רגוע עם חיוך.
איך? קסם.
כנראה המים שאמא מביאה יותר טעימים מהמים מהיד של אבא, אין הסבר אחר.

ישׂ הסבר פשוט שלא קשור לקסם.
האמא נמצאת עם הילד יותר שעות כל יום
האמא משקיעה בלהכיר את הילד
האמא נתנת לו יחס רצוף
ולכן הילד נרגע אצל האמא. זה לא קסם, אלה עובדות החיים הפשוטות.
אבא שישקיע בילד שלו, יטפל בו בשגרה, יהיה איתו מספיק זמן וישקיע מספיק נכונות בלגדל את הילד שלו, יזכה לקסם הזה (ויש לא מעט אבות כאלה)
להגדיר את זה כקסם שאין לו הסבר הרבה יותר קל מאשר להבין את שרשי הדברים ולהתאמץ.

 

[ש.ב.א]

בלת"ק

- הולכים לאושר עד
כל ילד מקבל שקית ורשימת מוצרים ועושים תחרות מי מסיים הראשון להביא את כל הרשימה
- גינות כושר, אצלי הילדים מאד אוהבים
- תיקונים בבית. תלוי בגיל, או שהאבא עושה והילדים מסתכלים וילדים יותר גדולים יכולים לעזור.
- מדביקים ספרים קרועים
- משחקים מונופול
- פינת החי
- מכינים ארוחת צהריים/ פיצה וסלט

 

[ש.ב.א]

אני לא מצליחה להבין איך בציבור הכללי שאין בינזמנים ושתי ההורים עובדים
איך מסתדרים עם חודש חופש

אצל הרבה משפחות הסבא או הסבתא שומרים (ככה אני שומעת אצלי בעבודה)

 

[shira bira]

להעריך בלי סוף.
אבל בסופו של דבר להיות עם הילדים זה התפקיד של האישה, וזה האופי שלה, ולכן זה גם הרבה יותר קל לה
והגברים משעתיים בייביסיטר מדי פעם משתגעים סופית

טענה משונה למדי באשכול על אברכים שנשותיהם עובדות למרות שחובת הפרנסה על הגבר.
בעניין הזה כן השתנו הטבעים?

 

[ד. מ.]

ישׂ הסבר פשוט שלא קשור לקסם.
האמא נמצאת עם הילד יותר שעות כל יום
האמא משקיעה בלהכיר את הילד
האמא נתנת לו יחס רצוף
ולכן הילד נרגע אצל האמא. זה לא קסם, אלה עובדות החיים הפשוטות.
אבא שישקיע בילד שלו, יטפל בו בשגרה, יהיה איתו מספיק זמן וישקיע מספיק נכונות בלגדל את הילד שלו, יזכה לקסם הזה (ויש לא מעט אבות כאלה)
להגדיר את זה כקסם שאין לו הסבר הרבה יותר קל מאשר להבין את שרשי הדברים ולהתאמץ.

אתם לא באמת חושבים שזה יגיע לאותה רמה של האמא, ברור שכשילד מכיר יותר טוב את אבא שלו הוא יותר נרגע אצלו, אבל עדיין אין ספק שתמיד בסופו של דבר אצל אמא הילד יהיה הרבה יותר רגוע.

 

[ד. מ.]

טענה משונה למדי באשכול על אברכים שנשותיהם עובדות למרות שחובת הפרנסה על הגבר.
בעניין הזה כן השתנו הטבעים?

בעניין הפרנסה לאו דווקא השתנו הטבעים (אפי' שכן השתנו שהרי העבודות היום מתאימות לנשים לא פחות מלגברים בשונה מבעבר, אבל כבר היו על זה מספיק אשכולות...) אלא יש כאן בחירה אידיאולוגית של בני הזוג שרוצים שהבעל ילמד בכולל והאישה היא שתפרנס (ובנוגע לכאלה שאינם רוצים ואין להם ברירה בגלל הסביבה, גם על זה כבר היה מספיק אשכולות ובאמת אני מאד מרחם עליהם.....), אבל בנוגע לזה שאישה יותר בנויה לשבת עם ילדים אני חושב שגם היום רוב הנשים יותר מסוגלות להיות חופשת לידה עם תינוק קטן בבית לאורך כמעט ארבעה חודשים מאשר רוב הגברים.

 

[shira bira]

בעניין הפרנסה לאו דווקא השתנו הטבעים (אפי' שכן השתנו שהרי העבודות היום מתאימות לנשים לא פחות מלגברים בשונה מבעבר, אבל כבר היו על זה מספיק אשכולות...) אלא יש כאן בחירה אידיאולוגית של בני הזוג שרוצים שהבעל ילמד בכולל והאישה היא שתפרנס (ובנוגע לכאלה שאינם רוצים ואין להם ברירה בגלל הסביבה, גם על זה כבר היה מספיק אשכולות ובאמת אני מאד מרחם עליהם.....), אבל בנוגע לזה שאישה יותר בנויה לשבת עם ילדים אני חושב שגם היום רוב הנשים יותר מסוגלות להיות חופשת לידה עם תינוק קטן בבית לאורך כמעט ארבעה חודשים מאשר רוב הגברים.

אז לא כולם חושבים ככה.
ואידאולוגית נשמע לי מאד הגיוני להיות אבא מעורב ולרצות להיות עם הילדים בבין הזמנים וליצור חוויות משותפות.